ממנהג העמותה הפרטית לקרן עירונית: כך עיריית הרצליה משנה את מודל התרומות אחרי דוח המבקר

עיריית הרצליה הודיעה ביום שני, 28 באפריל 2025, על הקמת "קרן הרצליה" – עמותה חדשה שתפעל לקידום מגוון תחומים בחיי העיר כמתנה מיוחדת לציון 100 שנה להיווסדה. הקרן תתמקד בקידום תחומי החברה, תרבות, חינוך, בריאות, ספורט, רווחה, מדע, דת, צדקה, סעד, יזמות וחדשנות, ותפעל למען רווחת תושבי העיר וקידומה.

האסיפה הראשונה של הקרן נערכה בהרצליה, במוזיאון אוסף המכוניות של משה לוי, ובמהלכה מונתה אילנית מלכיאור למנכ"לית הראשונה של הקרן – מנהלת בעלת ניסיון רב בהובלת שותפויות אסטרטגיות, פיתוח מודלים כלכליים וקידום מיזמים ציבוריים. באסיפה נכחו ראש העיר יריב פישר וחברי הוועד המנהל של הקרן, ובהם מנהיגים עסקיים ואנשי ציבור כמו יעקב גלברד, דוד יערי, אמיר כדורי חייק, קארין מאייר רובינשטיין, דן אלישר, עדי אזולאי, משה ואיציק לוי.

עכשיו, כשעיריית הרצליה מקימה את "קרן הרצליה" כקרן עירונית רשמית, היא למעשה אומרת: תרומות לעיר צריכות לעבור דרך מנגנון מקצועי, מוסדר ושקוף – לא דרך קיצורי דרך שנחשפו בדוח המבקר. העירייה מדגישה שהקרן נועדה להיות גשר בין הרצליה לבין קרנות פילנתרופיות בארץ ובעולם וקהילות יהודיות מעבר לים – בדומה למודלים הקיימים בערים אחרות.

לדברי ראש העיר הרצליה, יריב פישר: "קרן הרצליה תהווה מנוע צמיחה משמעותי לעיר ותחבר בין העשייה העירונית לבין השקעה חברתית בקהילה ובשכונות. באמצעות שותפויות רחבות נוכל להוביל יוזמות פורצות דרך, לחזק את החוסן הקהילתי ולהבטיח את עתידה של הרצליה כעיר ליברלית, חדשנית ומובילה. אני מברך את אילנית מלכיאור על מינויה למנכ"לית הקרן ומודה לחברי הוועד המנהל על המחויבות, הניסיון והאמונה בדרך."

קרן הרצליה: מתנה ל־100 שנה ומנגנון עירוני חדש

על הרקע הזה, הקמת קרן הרצליה מציעה לתושבים תמונה שונה לגמרי. העירייה הודיעה ב־2025 על הקמת "קרן הרצליה" לרגל 100 שנה להיווסדה של העיר – כמתנה לתושבים וככלי מרכזי לקידום איכות החיים בעיר. הקרן מוגדרת כעמותה עירונית שתפעל לקידום תחומי החברה, תרבות, חינוך, בריאות, ספורט, רווחה, מדע, דת, צדקה, סעד, יזמות וחדשנות, באמצעות תמיכה במוסדות ובארגונים הפועלים בהרצליה. בניגוד לעמותת "מתנדבי הרצליה", כאן מדובר בגוף עירוני רשמי: עם ועד מנהל, מנכ"לית, נהלי עבודה וממשקי עבודה מוגדרים מול אגפי העירייה.

לדברי דוד יערי, ממייסדי הקרן: "כתושב הרצליה וכציוני נלהב, אני נרגש מהקמת קרן הרצליה. עיר הנושאת את שמו של הרצל צריכה להוביל באמצעות דוגמה אישית, מצוינות והגשמת החזון הציוני. הקרן תהווה גשר בין הרצליה לבין יהדות העולם, תחבר בין מנהיגים, יזמים ופילנתרופים ותאפשר להוציא לפועל פרויקטים בעלי משמעות לאומית וקהילתית."

איך מסבירים את ההבדל?

אפשר להסביר את השינוי במשפט אחד: בעבר, התרומות נכנסו דרך עמותה פרטית שעבדה בצמוד לעירייה, באופן שהמבקר הגדיר כבעייתי; היום, התרומות אמורות להיכנס דרך קרן עירונית רשמית, שמחוברת ישירות לעירייה ופועלת במבנה המקובל בערים רבות.

במונחים פשוטים:

• לא עוד "קופה קטנה" שמופעלת דרך עמותה חיצונית, אלא מנגנון תרומות עירוני ממוסד.
• לא עוד תרומות מעולם הנדל״ן לתוך מערכת שאינה שקופה מספיק, אלא קרן עירונית עם מטרות מוגדרות ונהלים.

כך, מי שרוצה לתרום להרצליה – עסקים, תושבים או קרנות פילנתרופיות – אמור לעשות זאת דרך קרן הרצליה, ולא דרך פתרונות עקיפים שמייצרים שאלות קשות על ניהול הכסף.

מה הקרן מתכננת לעשות בעיר?

לפי ההודעות הרשמיות, לקרן הרצליה יש כמה מטרות מרכזיות:

• חיזוק החינוך בעיר – תמיכה ביוזמות חינוכיות בבתי הספר ובמסגרות קהילתיות לילדים ובני נוער.
• תמיכה באוכלוסיות מוחלשות – פרויקטים רווחתיים מובנים, שיושבים בתוך מדיניות חברתית ולא רק חלוקת סיוע נקודתית.
• פיתוח תרבות וקהילה – חיזוק מוסדות תרבות, אירועים עירוניים ותשתיות קהילתיות שמחזקות את תחושת השייכות.
• קידום יוזמות סביבתיות – פרויקטים לשיפור המרחב הציבורי ויוזמות ירוקות.

העירייה מדגישה גם את הרצון לחבר בין הרצליה למגזר העסקי ולקרנות פילנתרופיות בארץ ובעולם, כך שהעיר תוכל להביא משאבים ותמיכה חיצונית – אבל דרך מסלול מוסדר וברור.

לדברי אילנית מלכיאור, מנכ"לית הקרן: "מודה ונרגשת על הבחירה בי למנכ"לית הראשונה של קרן הרצליה. העיר הרצליה, מייצגת ערכים ייחודים במדינת ישראל. זו עיר הפועלת לאורם של ערכי ציונות, ליברליות וחדשנות. מטרתה של הקרן לפיתוח הרצליה, לטפח יוזמות שישפיעו על איכות החיים של התושבים, בכל תחומי החיים. הקרן תחבר בין קהילות יהודיות בעולם וקרנות פילנתרופיות בארץ ובעולם לטובת המשך פיתוחה של העיר בפרויקטים בתחומי התרבות, הספורט, החינוך, הרווחה והחדשנות."

מקומה של קרן הרצליה בתוך עולם הקרנות העירוניות

קרן הרצליה לא פועלת לבד: בערים כמו תל אביב-יפו, קרן תל אביב משמשת כבר עשרות שנים כזרוע הפילנתרופית המרכזית של העיר. הקרן בתל אביב מגייסת תרומות בארץ ובעולם, מקדמת מאות פרויקטים בתחומי חינוך, רווחה, תרבות וסביבה, ופועלת במבנה רשמי של עמותה בשיתוף מלא עם העירייה.

מודלים דומים קיימים גם ברשויות אחרות בישראל, שבהן קרנות עירוניות משמשות כלי חשוב לחיזוק החוסן החברתי והקהילתי ולתמיכה ביוזמות שהעירייה לבדה מתקשה לממן. קרן הרצליה מציבה את העיר על אותו ציר: שימוש במנגנון מקצועי ומוכר של "פילנתרופיה עירונית" במקום פתרונות מאולתרים.

מה עלה בדוח המבקר על עמותת "מתנדבי הרצליה" וראש העיר הקודם?

בחודשים האחרונים הרבה תושבים שמעו על דוח מבקר העיריית הרצליה, שבו עלו ממצאים חמורים על הדרך שבה ראש העיר הקודם השתמש לכאורה בעמותת "מתנדבי הרצליה" כדי להעביר תרומות וסיוע לתושבים. לפי הדוח, כספים מתרומות – חלקם מחברות בנייה ויזמי נדל״ן שפעלו בעיר – זרמו דרך עמותה פרטית בלי מנגנון שקיפות ובקרה מספקים, ובאופן שלא עומד בסטנדרט של מנהל עירוני תקין.

בדוח המבקר לשנת 2025, ובישיבת המועצה הסוערת שבה הוצג, הובהר כי בתקופת ההנהלה הקודמת עמותת "מתנדבי הרצליה" הפכה לכלי מרכזי בחלוקת כספי תרומות וסיוע לתושבים. מה שעולה מהדוח: חשד שראש העיר לשעבר, משה פדלון, הפעיל דרך העמותה מנגנון סיוע כספי ישיר לתושבים, שעמד לרשותו כמעט באופן בלעדי וללא מנגנוני בקרה מספקים. לפי הנתונים שהוצגו, במהלך מלחמת "חרבות ברזל" גויסו לעמותה כ־1.9 מיליון שקלים, חלקם הניכר מחברות בנייה שפעלו בעיר, כאשר החלטות הסיוע נעשו בלי תהליך מסודר של אגף השירותים החברתיים.

המבקר קבע כי השימוש בעמותה חיצונית כמסלול עוקף למנגנונים העירוניים, יחד עם העברת מלאי עירוני למחסני העמותה, אינו עומד בכללי מנהל תקין ומייצר חשש לניגודי עניינים ולפגיעה באמון הציבור.

באותה נשימה חשוב לומר: מאז פרסום הממצאים ועוד לפני, עמותת "מתנדבי הרצליה" עברה תהליך התאמה וניהול מחדש, החליפה הנהלה, וכיום פועלת כעמותה עצמאית ומכובדת – עם משלוחי מזון, חנויות יד שנייה ופעילות קבועה למען משפחות נזקקות בעיר. היא ממשיכה לשתף פעולה עם העירייה כגוף קהילתי חשוב, אבל אינה כפופה אליה באופן רשמי או לא רשמי, ופועלת לפי החזון והמנהלים שלה.

תיקון מתבקש – אבל המבחן עוד לפנינו

אפשר לומר בצורה ברורה: דוח המבקר סימן שהשיטה של ההנהלה הקודמת – תרומות לעמותה פרטית, מנגנון סיוע שמנוהל כמעט אישית, והיעדר בקרה מספקת – לא מתאימה לעיר שמבקשת לנהל כספי ציבור וכספי תרומות לפי כללי מנהל תקין.

הקמת קרן הרצליה היא צעד נכון בכיוון ההפוך: היא מחברת את התרומות אל מסלול עירוני רשמי, מציבה ועד מנהל ומנכ"לית, ומיישרת קו עם מודל הקרנות העירוניות הקיים בארץ.

עם זאת, חשוב להיות כנים: הקרן היא רק המסגרת, לא הפתרון האוטומטי. גם קרן עירונית יכולה להפוך לכלי פוליטי אם לא יונהגו בה שקיפות אמיתית, קריטריונים ברורים ונוכחות משמעותית של הציבור והקהילה בשולחן קבלת ההחלטות.

המבחן האמיתי יהיה בשנים הקרובות – לפי מי יישב בוועד המנהל, אילו פרויקטים יקבלו תמיכה, עד כמה נתוני התרומות יהיו פתוחים לציבור, והאם תושבי הרצליה ירגישו שהקרן עובדת עבורם ולא עבור קומץ מקורבים.

אם קרן הרצליה תעמוד במבחן הזה, אפשר יהיה להגיד שדוח המבקר לא נשאר רק מסמך קשה על מדף – אלא הפך לנקודת מפנה בדרך שבה העיר מטפלת בתרומות ובכסף שמגיע אליה מבחוץ. אם לא, זו תהיה החמצה של הזדמנות נדירה לתיקון אמיתי.