למען החטופים
למעלה מ-150 תושבים, פעילי סביבה ואנשי ציבור השתתפו בכנס שעסק בעתידו של מתחם תעש השרון – אחד השטחים הפתוחים המשמעותיים האחרונים שנותרו במרכז הארץ. במרכז הכנס עמדה הדרישה לעצור את תוכניות הבנייה במתחם, לשמור על כ-7,500 דונם כשטח פתוח ולהגן על יער שבו, לפי המארגנים, כ-70 אלף עצים.
האירוע שהתקיים ביום חמישי, 3 בספטמבר, חיבר בין מאבק מקומי מתמשך לבין שאלה רחבה יותר על עתיד התכנון במרכז: האם ממשיכים לבנות על עתודות הקרקע האחרונות, או משאירים גם ריאות ירוקות, מסדרונות אקולוגיים ומרחבים פתוחים לציבור. מבחינת מובילי המאבק, תעש השרון אינו רק עוד שטח במחלוקת, אלא מבחן עקרוני לשאלה איך ייראה המרחב המטרופוליני בשנים הבאות.
הכנס עסק במאבק הציבורי לשינוי עתידו של המתחם, ובדרישה להקים בשטח פארק מטרופוליני בהיקף של כ־7,500 דונם, לשמור על יער הכולל כ־70 אלף עצים ולמנוע הקמת עיר נוספת בגוש דן על שטח שהיה מזוהם במשך עשרות שנים.
מי שהשתתפו בכנס הגיעו מהרצליה, רמת השרון, רעננה והוד השרון, לצד נציגי ארגוני סביבה ואישי ציבור. בין הדוברים והמשתתפים היו השרה להגנת הסביבה לשעבר תמר זנדברג, המשמשת כיום ראש מכון אקלים וסביבה באוניברסיטת בן־גוריון; ח״כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד); ח״כ לשעבר ועורכת הדין גבי לסקי, מועמדת מטעם הדמוקרטים; ד״ר דרור בן עמי, חבר מועצת העיר הרצליה ויו״ר מפלגת הירוק במרכז; עו״ד אלי בן ארי ונציגי עמותות ותושבים הפעילים במאבק.
מאבק על עתידו של השטח הפתוח
במהלך הכנס הודגש שוב ושוב כי המאבק עוסק בבריאות הציבור, באיכות החיים ובתכנון אחראי לטווח ארוך – לא פחות מאשר בשאלת הבנייה עצמה. ד״ר דרור בן עמי הגדיר את מאבק תעש השרון כאחד החשובים בישראל, וקרא לממשלת ישראל לבטל את תוכנית הבנייה לטובת ריאה ירוקה לכלל הציבור.
ח״כ יוראי להב הרצנו אמר בכנס כי פרויקט הבנייה במתחם הוא טעות משני טעמים עיקריים: הקרקע המזוהמת, והעובדה שאין לבנות על שטחים פתוחים לפני שממצים את פוטנציאל ההתחדשות העירונית בערי השרון, ובהן גם הרצליה. לדבריו, במדינה שצפויה להכפיל את אוכלוסייתה עד 2050, שמירה על שטחים פתוחים ומסדרונות אקולוגיים היא תנאי בסיסי לכך שגם לדורות הבאים יישאר טבע נגיש ומשמעותי.
עו"ד גבי לסקי קראה להמשך מאבק משותף של התושבים ונבחרי הציבור, ואמרה כי ההכרעה על עתיד המתחם תושג רק בשילוב כוחות בין הפעילות בשטח לבין הפעילות בכנסת. לדבריה, לאחר ניקוי הקרקע יש לקדם במקום פארק, ולא מהלך בנייה נוסף: "צריך פה פארק אחרי שהקרקע עברה ניקוי, ואנחנו איתכם ונעשה את זה ביחד".
גם השרה לשעבר תמר זנדברג הדגישה כי אף שהתוכניות כבר עברו במוסדות התכנון, יש בישראל תקדימים למאבקים ציבוריים שהצליחו לשנות כיוון גם בשלב מתקדם. היא הזכירה מאבקים קודמים שניהלו תושבים וארגוני סביבה, והציגה את ההתארגנות הציבורית הרחבה סביב תעש השרון כמרכיב שיכול להשפיע גם כאן.
מאבקים קודמים בארץ
דוגמה קרובה במיוחד לתושבי האזור היא אפולוניה בהרצליה, שם ביטל בית המשפט העליון ב-2021 את תוכנית הבנייה לאחר שנקבע כי המדינה לא ערכה סקר סיכונים מתאים לגבי זיהום הקרקע לפני קידום התכנון. פסק הדין נחשב תקדימי, בין השאר משום שהדגיש שלא ניתן לקדם תוכנית רחבת היקף על קרקע החשודה כמזוהמת בלי תשתית עובדתית מלאה, והחזיר את התוכנית לדיון מחדש במוסדות התכנון.
דוגמה נוספת היא המאבק על חוף פלמחים, שם מאבק ציבורי ממושך הוביל בסופו של דבר לביטול תוכנית כפר הנופש ולשינוי ייעוד הקרקע לטובת גן לאומי פתוח לציבור. המקרה הזה גם ממחיש שהכרעות תכנוניות יכולות להשתנות בעקבות לחץ ציבורי, אך ככל שההליך מתארך וההחלטות מתקבלות מאוחר יותר, המחיר הכלכלי והציבורי עלול לגדול משמעותית.
קטעים מדברי ח״כ יוראי להב הרצנו, השרה להגנת הסביבה לשעבר תמר זנדברג, ח״כ לשעבר ועו״ד גבי לסקי ודוברים נוספים. צילום וידאו: חיה ארז
מה צפוי בהמשך
בשלב הבא, מאבק תעש השרון צפוי להתנהל בכמה זירות במקביל: ציבורית, פוליטית ותכנונית. המשמעות היא המשך גיוס תושבים, הפעלת לחץ על מקבלי החלטות בכנסת ובממשלה, וניסיון להשפיע על הדיונים במוסדות התכנון כדי לקדם חלופה של שיקום הקרקע והקמת פארק במקום בינוי נרחב.
הניסיון ממאבקי אפולוניה ופלמחים מלמד שגם כאשר תוכנית נראית מתקדמת, עדיין אפשר לעכב אותה, להחזיר אותה לבחינה מחודשת או לשנות את כיוונה – במיוחד כאשר מצטברים טיעונים סביבתיים, בריאותיים ותכנוניים חזקים. מנגד, אם התוכנית הנוכחית תקודם בלי שינוי, המאבק עשוי לעבור גם לזירות משפטיות ומקצועיות רחבות יותר.
המשמעות להרצליה
עבור תושבי הרצליה, להכרעה על תעש השרון יכולה להיות השפעה ישירה בכמה מישורים. אם המאבק יוביל לקידום פארק, תושבי הרצליה עשויים ליהנות מקרבה לריאה ירוקה משמעותית, מחיזוק הרצף של השטחים הפתוחים באזור ומשיפור פוטנציאלי באיכות החיים.
מן הצד השני, אם תקודם במתחם בנייה רחבת היקף, תושבי הרצליה עלולים להרגיש את ההשפעה דרך עומסי תחבורה גדלים, לחץ נוסף על תשתיות אזוריות, המשך צמצום השטחים הפתוחים באזור השרון והעמקת הוויכוח סביב טיפול בקרקעות מזוהמות סמוך לעיר. בהקשר הזה, הרגישות של תושבי הרצליה לנושא גבוהה במיוחד גם בגלל הניסיון המקומי במתחם תעש נוף ים, שם דווח בשנים האחרונות על ליקויים מתמשכים בטיפול בזיהום, בגידור ובסיכוני בטיחות לציבור.
בסיום הכנס היה ברור שהמאבק על תעש השרון רחוק מסיום, אך גם שהמובילים שלו מבקשים להציב אותו כחלק מדיון רחב על עתיד המרכז כולו. עבור רבים מהמשתתפים, זו אינה רק שאלה של תכנון נקודתי, אלא בחירה בין עוד שכונות ובטון לבין שמירה על שטח פתוח משמעותי עבור תושבי האזור, ובהם גם תושבי הרצליה.
חשוב להדגיש כי המאבק מתנהל מול תוכניות פיתוח והליכי שיקום קרקע שמקודמים כבר שנים, ולכן שינוי מהותי בתוכניות יחייב החלטות של המדינה ומוסדות התכנון, לצד תמיכה של הרשויות המקומיות. במקביל, נמשכים במתחם הליכי בדיקה ושיקום של הקרקע בעקבות הפעילות התעשייתית שהתקיימה בו בעבר. בתחילת השנה נמסר כי בחלק הצפון-מערבי של המתחם, הסמוך להרצליה, החלו עבודות חקירה סביבתית שנועדו למפות את מצב הקרקע ואת הטיפול הנדרש.
- עמותת ריב"ה (ריאה ירוק בתעש השרון), לפרטים נוספים : ישראל כספי – 054-2410860 / שלומית ליפשיץ – 054-7689948
