פותחים את תשפ״ז: ראיון עם גלילה יבין, המשנה לראש העיר ומחזיקת תיק החינוך בעיר

גלילה יבין מכהנת זה כשנתיים וחצי כמשנה לראש עיריית הרצליה וכמחזיקת תיק החינוך. לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ״ז נפגשנו איתה לשיחה על החיבור בין עולמות התכנון והעשייה הציבורית, על העבודה בהתנדבות במערכת החינוך ועל האתגרים שמלווים את תלמידי העיר, ההורים והצוותים החינוכיים.

עם פתיחת שנת הלימודים תשפ״ז, ובצל השיח הציבורי הער על מצבה של מערכת החינוך בישראל, “הרצליה היום” יוצא לסדרת כתבות שתעסוק בחינוך בעיר: מהגיל הרך ועד התיכון, מהתשתיות ועד לתוכניות הלימוד, ומהאתגרים של ההורים והתלמידים ועד לעבודת הצוותים החינוכיים.

הכתבה הראשונה בסדרה היא ראיון עם גלילה יבין, המשנה לראש העיר ומחזיקת תיק החינוך. בהמשך נכיר גם את אנשי ונשות המקצוע במינהל החינוך העירוני, ונבחן מקרוב את העבודה שנעשית מאחורי הקלעים לקראת פתיחת השנה ובמהלכה.

בין תוכניות חינוכיות, שיפוצי קיץ, זהות ישראלית ומערך היסעים חדש, יבין מציגה את תפיסתה לגבי אחריותה של העירייה ומערכת החינוך בתקופה מורכבת.

מי את, גלילה יבין, עבור מי שלא מכיר?

אני אישה שחשוב לה שבמקום הזה שאנחנו חיים בו יהיה טוב יותר. בכל המובנים.

ספרי קצת על עצמך ועל הדרך המקצועית שלך.

גדלתי בחיפה ולמדתי אדריכלות ותכנון ערים בטכניון. חייתי ועבדתי יותר מעשר שנים בחו״ל, בלונדון, בפריז ובז׳נבה, ומאז שובי אני עובדת בארץ כאדריכלית עצמאית.

זכיתי לעסוק בפרויקטים מגוונים ומאתגרים: תכנון ועיצוב עירוני, מגורים, מסחר, תעסוקה, מחקר ומעבדות. כל פרויקט מציב אתגרים חדשים, ולכן לאורך השנים צוברים ניסיון בחשיבה מערכתית, בזיהוי פוטנציאל בתוך אתגרים ובמציאת פתרונות יצירתיים.

במקביל לקריירה באדריכלות ובתכנון תמיד חשתי חובה להיות מעורבת בקהילה ובחברה. אני פעילה בעיר כבר שנים רבות. הקמתי יחד עם חברים את עמותת הרצליה חופשית, כיהנתי כחברת ועד מנהל ובהמשך כיו״ר עמותת הרצליה ב׳, ופעלתי גם בהנהגת מטה יש עתיד בהרצליה. אני חברת מועצת העיר מאז 2022.

מה הוביל אותך להשתלב בפוליטיקה המקומית?

ההחלטה להשתלב בפוליטיקה המקומית לא קשורה לקריירה המקצועית שלי, אלא בחובה שאני מרגישה לתרום לעתיד טוב יותר עבור ילדיי ובני ובנות דורם. מבחינתי זו שליחות.

כחברה במועצת העיר בקדנציה הקודמת הבנתי שהרצליה עומדת בפני צומת דרכים. התחושה שחייבים לשמור על העיר התחדדה לנוכח האירועים שחווינו ברמה הלאומית. כשיריב פישר החליט לרוץ לראשות העירייה, לא היה לי ספק שאעשה כל מה שצריך כדי להבטיח שהרצליה תהיה בידיים הנכונות.

הבחירה בתיק החינוך

למה בחרת דווקא בתיק החינוך?

המשבר שבו נמצאת מערכת החינוך בישראל ידוע לכל. בבית הוריי, ששניהם מדענים, החינוך תמיד היה בראש סדר העדיפויות. לצד החינוך למצוינות בלימודים, תמיד היה דגש על תרבות, מוזיקה, אמנות ובעיקר על ערכים.

הבחירות המקומיות נערכו בצל ההפיכה המשטרית שאיימה על ערכי יסוד חשובים מבחינתי: דמוקרטיה, שוויון, סובלנות והוגנות. ואז פרצה המלחמה באוקטובר, אירוע טראומטי שעוד לא התאוששנו ממנו. דור העתיד שלנו גדל בצל מגפה עולמית, מתחים חברתיים ומלחמה ארוכה וקשה. היה ברור לי שאם יש תחום שחשוב לקחת עליו אחריות, הוא תחום החינוך.

ילדייך התחנכו במערכת החינוך בהרצליה. איך זה השפיע על השקפתך?

הילדים שלי התחנכו במערכת החינוך בעיר. שלושתם נולדו בחו״ל והיו עדיין קטנים כשחזרנו לישראל, לאחר יותר מעשור באירופה. הם השתלבו בגני הילדים, גדלו בבית הספר ברנדיס ומשם המשיכו לחטיבה ולתיכון.

במקביל ללימודים התובעניים בתיכון הנדסאים, שלושתם למדו כלי מיתר. הבנות למדו מחול והבן התאמן בסיף. החינוך הבלתי פורמלי הוא חלק מהותי בעיצוב האישיות ובהקניית מיומנויות חשובות, ובהן התמדה, עבודת צוות וחתירה למצוינות. אני גאה בכך ששלושתם מצאו גם את הדרך לתרום לחברה.

הצוות והמדיניות

במה התמקדת בתחילת הדרך בתפקיד?

כמחזיקת תיק החינוך אני אחראית, יחד עם ראש העיר, על קביעת המדיניות וסדרי העדיפויות העירוניים בתחום החינוך, בהתאם לחזון שהצגנו לציבור.

בחודשים הראשונים התמקדתי בבניית מערך של אנשי מקצוע. מינינו את קרן פריימן, יד ימיני, לראש מטה החינוך. קרן מביאה עמה ניסיון רב בעולם החינוך, בארץ ובחו״ל, במחקר האקדמי ובעבודה בשטח. היא מלווה את ראש העיר ואותי בקבלת החלטות בפרויקטים ובתוכניות חינוך, וגם בטיפול בפניות תושבים.

בהמשך גייסנו את צמרת מינהל החינוך החדשה בהובלת ראש המינהל, אדר ארד. גויסו ראשי אגפים לחינוך בגיל הרך, ביסודי ובעל-יסודי. ערכנו שינויים במבנה הארגוני כדי לשפר את המענים בחינוך המיוחד, הוספנו תקנים וקידמנו שינויי עומק בתהליכי העבודה.

פתיחת שנת הלימודים

השנה יפתחו את שנת הלימודים כ-22,966 תלמידות ותלמידים, ובהם 1,401 תלמידים העולים לכיתה א׳. מה מייחד את השנה הזו?

אחרי כמה שנים קשות מאוד, השנה נפתחת בתקווה לשינוי, לצמיחה מחודשת ולאיחוי השסעים בחברה הישראלית. למערכת החינוך יש תפקיד מרכזי בהחזרת נורמות של תרבות דיבור וכבוד הדדי. כולנו יחד – צוותי החינוך, הורים, תלמידות ותלמידים – נצטרך לקחת אחריות ולהוביל את השינוי.

אילו תוכניות חינוכיות יעמדו במרכז השנה?

אנחנו ממשיכים ביישום תוכניות אסטרטגיות ופדגוגיות שפיתחנו. בין היתר, נעמיק את שיתוף הפעולה עם המועצה לחינוך ממלכתי-עברי ועם המכון הדמוקרטי בנושא החינוך הערכי-זהותי.

נמשיך את יוזמת ש.מ.ש – שלומות, מוגנות ושותפות – ונקדם את שיפור האקלים הבית-ספרי, כולל מניעת חרמות. אנחנו שמים דגש חזק על השילוב בין החינוך הפורמלי לבלתי פורמלי. אי אפשר לקדם חינוך למצוינות ולהישגים כפי שאנחנו רוצים בהרצליה, ללא טיפול בבסיס החברתי, הרגשי והערכי.

מה צפוי בתחום מוסדות החינוך והתחבורה?

כחלק מיישום תפיסת מרחבי החינוך ואזורי הרישום החדשים, העירייה ממשיכה בבנייה ובהקמת מוסדות חינוך בהתאם לשינויים הדמוגרפיים בעיר. השנה נמשיך את בניית האגף החדש בתיכון ראשונים, נתחיל בפרויקט שיפוץ ושימור בית הספר ויצמן ונשלים את בניית בית הספר על שם קורין אלאל, לצד הנחל בגליל ים.

פתיחת תיכון שש-שנתי צומח על שם בגין בגליל ים היא מהלך חשוב נוסף עבור תלמידי העיר. במקביל, במסגרת מדיניות עידוד תחבורה מקיימת, העירייה תפעיל לראשונה מערך היסעים חדש לחטיבות ולתיכונים, כולל שילוב של שירות השאטל העירוני 'סקיפר'. המטרה היא להציע פתרונות תחבורה משופרים, לעודד תחבורה מקיימת ולצמצם את הפקקים בשעות העומס.

שיפוצי הקיץ

מה היה האתגר הלוגיסטי המרכזי של הקיץ?

השקענו מעל 57 מיליון ש״ח בשיפוצי הקיץ, כחלק מהמדיניות לצמצום הפערים בין מוסדות החינוך הוותיקים לחדשים וליצירת סביבת לימודים בסטנדרט גבוה בכל רחבי העיר.

אנחנו עובדים לפי תוכנית רב-שנתית. לצד התאמות לצרכים הפיזיים והפדגוגיים של מוסדות שונים, הגדרנו גם משימות רוחביות. בשנתיים האחרונות שיפצנו חדרי מורים, החלפנו מאות מזגנים ושיפצנו מהיסוד מאות תאי שירותים במוסדות חינוך ברחבי העיר.

העבודות מתבצעות בו-זמנית בעשרות מבנים ובמסגרת זמן מוגבלת מאוד. בחלק מבתי הספר העבודה נמשכת סביב השעון, והיא כוללת גם את השלמת העבודות בבית הספר הנדיב ובחטיבת אלתרמן החדשים.

כוח אדם בחינוך

כיצד אתם מתמודדים עם אתגרי כוח האדם במערכת החינוך?

לשמחתי, בניגוד לערים רבות אחרות, אנחנו פותחים את השנה עם איוש מלא של מנהלים, מנהלות וגננות בכל המוסדות בעיר. קיימים פערים מסוימים במצבת המורים, אך ביחס לתמונה הארצית מצבנו טוב.

גיוס ושימור צוותי חינוך הם חלק מהעבודה השוטפת שלנו, של המפקחות מטעם משרד החינוך ושל מנהלי ומנהלות בתי הספר. אנחנו מפעילים תוכניות הסבה לאקדמאים, תוכניות פיתוח וקידום מקצועי לצוותי חינוך, ומשקיעים גם בתקצוב שעות תוספתיות.

מרכז הפסג״ה העירוני, מרכז ההכשרה של צוותי החינוך, עבר לאחרונה למתחם ההייטק בהרצליה פיתוח והפך למוקד השתלמות ולמידה. יוקר המחיה מקשה על אנשי חינוך להתגורר באזור גוש דן, ולכן אנחנו משקיעים בפרויקטים של דיור בר-השגה לצוותי חינוך.

לאחרונה פתחנו גם את אגף משאבי החינוך. לצד גיוס ושימור עובדים, האגף ירכז את תחומי הליווי, ההכשרה והפיתוח המקצועי של צוותי החינוך בעיר.

חינוך ערכי-זהותי

הרצליה הצטרפה למועצה לחינוך ממלכתי-עברי. מה עומד מאחורי המהלך?

לא יהיה ריפוי לתחלואי מערכת החינוך ללא שינוי גם ברמה הלאומית. לצד הפעילות בזירה העירונית, אנחנו מבינים שהרצליה, כעיר חזקה ומובילה בחינוך, חייבת להשפיע ולדחוף לשינויים ברמה הארצית.

המועצה לחינוך ממלכתי-עברי הוקמה בשנת 2024, בעיצומו של משבר ערכי, תדמיתי ותקציבי של הזרם הגדול בישראל. בוועידה שנערכה ביולי השנה הוחלט למקד את העשייה בשני יעדים מרכזיים: השגת שוויון תקציבי והוגנות, לצד גיבוש עמוד שדרה זהותי-ערכי עצמאי.

המטרה היא לאפשר לימוד של יהדות ישראלית – חילונית ומסורתית – לצד ערכים דמוקרטיים, ציונות, קדמה ושגשוג. זהו תהליך עומק שהחל בשנה שעברה בהכשרות ובתהליכי חשיבה מול צוותי הניהול בעיר, והוא יתרחב בשנים הקרובות.

השנה נראה יותר מיקוד בלוח השנה העברי והאזרחי ברוח הזרם. נשיק תוכניות ייחודיות, החל מגיל הגן עם 'ניצני דמוקרטיה', ועד לתיכון עם תוכנית 'המסע ההרצליאני' לתלמידי כיתות י״א – מסע ערכי-זהותי ברוחה של העיר.