למען החטופים
הרצליה מציגה שיעורי השמנת יתר נמוכים מהנתונים הארציים בכמה קבוצות אוכלוסייה – מילדים בני שבע ועד תושבים בני 65–84. בתחום העישון, לעומת זאת, התמונה שונה בין נשים לגברים: אצל הגברים השיעור נמוך מהנתון הארצי המקביל, ואצל הנשים הוא גבוה ממנו.
בעקבות פרסום ממצאי התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה והודעת העירייה על התוצאות המעודדות, העמקנו ב״הרצליה היום״ במסמכים. עיינו בממצאי 2025 ובפרסומים קודמים, והשווינו את הרצליה לנתונים הארציים ולחמש ערים גדולות. המטרה: להבין היכן העיר בולטת ומה אפשר ללמוד מהמספרים.
מדדי הבריאות בהרצליה: מה בדקנו?
התוכנית הלאומית מבוססת על מידע ממערכות קופות החולים ובוחנת מדדים של בריאות, מניעה וטיפול. היא אינה מעניקה לכל עיר ציון בריאות כולל. לכן, בחנו כל קבוצת גיל וכל מדד בנפרד.
לצד הרצליה בחרנו בירושלים, תל אביב–יפו, חיפה, ראשון לציון ופתח תקווה. זו קבוצת השוואה נבחרת, ולא דירוג של כלל הרשויות בישראל. התרשימים הנלווים מאפשרים לראות את ההבדלים בין הערים, לצד השיעור הארצי בכל מדד.
השמנת ילדים ובני נוער: נתונים מעודדים
בקרב ילדים בני שבע בהרצליה, שיעור השמנת היתר עומד על 6.8%, לעומת 8.6% ברמה הארצית. זהו השיעור הנמוך מבין שש הערים שנבחרו. לשם השוואה, בתל אביב–יפו הוא עומד על 7.1%, ובקצה השני של קבוצת ההשוואה נמצאת ראשון לציון עם 9.4%.
גם בקרב בני הנוער התוצאות בולטות לטובה. שיעור השמנת היתר בקרב בנים בני 14–15 בעיר הוא 9.1%, לעומת 13.7% ברמה הארצית לפי תרשים ההשוואה. בקרב בנות באותם גילאים השיעור הוא 7.9%, לעומת 11.5% ברמה הארצית.
בשתי קבוצות הנוער הרצליה מציגה את השיעור הנמוך מבין שש הערים שבדקנו. הנתונים מעניקים בסיס מספרי לבשורות העירוניות, אך אינם מבטלים את הצורך להמשיך לעסוק בתזונה ובפעילות גופנית. גם בעיר עם נתונים טובים, יש ילדים ומשפחות הזקוקים לליווי ולתמיכה.
גם בגיל המבוגר: מתחת לשיעור הארצי
בקרב גברים בני 20–64, שיעור השמנת היתר בהרצליה עומד על 18.4%, לעומת 24.6% ברמה הארצית. מבין ערי ההשוואה, רק תל אביב–יפו מציגה שיעור נמוך יותר, 15.6%. הנתונים האלה מתייחסים לגברים בלבד, ולא לכלל האוכלוסייה בגילים האלה.
בקרב בני 65–84, נשים וגברים יחד, השיעור בהרצליה הוא 22.4%, לעומת 30.8% ברמה הארצית לפי תרשים המקור.
זהו גם השיעור המוצג בתל אביב–יפו, והוא נמוך מהשיעורים בארבע ערי ההשוואה האחרות. הפער מהשיעור הארצי עומד על 8.4 נקודות אחוז.
עישון בהרצליה: הבדל בהשוואה הארצית
שיעור העישון בקרב גברים בני 16–74 בהרצליה עומד על 20.6%, לעומת 27.2% ברמה הארצית לגברים. גם במדד הזה העיר מציגה את השיעור הנמוך מבין שש הערים שנבחרו להשוואה.
אצל נשים בנות 16–74 התמונה אחרת: 14.7% בהרצליה, לעומת 11.9% ברמה הארצית לנשים. השיעור בעיר נמוך מזה שבתל אביב–יפו, ראשון לציון וחיפה, אך גבוה מזה שבפתח תקווה ובירושלים.
כלומר, גם בהרצליה שיעור העישון גבוה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים. ההבדל הוא במיקום מול הנתון הארצי המקביל: הגברים נמצאים מתחתיו, והנשים מעליו. זהו פרט חשוב בתכנון פעילות הסברה וגמילה המותאמת לקבוצות שונות.
העירייה דיווחה בהודעתה גם על ירידה בעישון בעיר. הנתון בקרב הנשים אינו סותר בהכרח ירידה כזאת: שיעור יכול לרדת ועדיין להיות גבוה מהנתון הארצי. עם זאת, ההשוואות שבכתבה מתארות את 2025, ולא מראות לבדן שינוי מקומי לאורך השנים או את השפעתן של התוכניות העירוניות.
מהתזונה בגנים ועד הספורט בשכונות
לפי העירייה, קידום הבריאות נעשה בשיתוף מחלקת הבריאות, אגף הספורט, מערכת החינוך וגורמי הקהילה. תוכנית ״גמבה״ עוסקת בתזונה ובהרגלי אכילה בחינוך ובקהילה. בנוסף, העירייה מדווחת שרובם המוחלט של הגנים ובתי הספר זכו השנה להכרה כמוסדות ״מקדמי בריאות״.
בתחום הפעילות הגופנית היא מציינת את ״נעים בעיר״, המציעה פעילות חינמית ברחבי הרצליה. לצדה פועלת ״כיף בחוג״, המציעה חוגים ללא תשלום לילדים בקבוצות הזכאות, ובהן ילדים ממשפחות מילואים. עוד פועלים חוגים וליגות של ״בני הרצליה״ ומערך של כ־100 שגרירי בריאות מתנדבים.
״שינינו את התפיסה – ערכי בריאות, תנועה וספורט מוטמעים ושזורים בכל פעילות עירונית״, אמר ראש העיר יריב פישר. סגנו ומחזיק תיק הספורט והבריאות, עופר לוי, אמר שהמטרה היא ״להפוך את הפעילות הגופנית לחלק בלתי נפרד משגרת החיים״. במניעת עישון מדווחת העירייה על הסברה בחינוך, שיתופי פעולה עם קופות החולים בגמילה ופיקוח במרחב הציבורי.
בריאות הילדים: שותפות שמתחילה בבית
הנתונים המקומיים מעודדים, אך בריאות הילדים אינה תלויה בגורם אחד ואינה מסתכמת במשקל. בבית מתעצבים הרגלים יומיומיים; החינוך מוסיף ידע והזדמנויות לתנועה; שירותי הבריאות מספקים מעקב וטיפול; והרשות יכולה להרחיב את הפעילויות והתשתיות הנגישות.
גם גישת ארגון הבריאות העולמי לבתי ספר מקדמי בריאות מדגישה שותפות בין המסגרות האלה. התוכניות העירוניות אינן מחליפות את המשפחה או את צוותי החינוך, אלא יכולות לתמוך בהם. האתגר המשותף הוא לאפשר ליותר ילדים ליהנות מתזונה טובה, מתנועה ומסביבה תומכת – בבית, בחינוך ובקהילה.
תרשימי השוואה נוספים בהקשר להשמנה לפי מגדר וקבוצות גיל:
