אפשר לתכנן שכונות, לשווק מגרשים ולקבוע מועד לפינוי. אבל מה עושים כשאין לאן להעביר את מלוא הפעילות שמתקיימת בשטח? השאלה הזאת עמדה במרכז הדיון בבג״ץ על עתיד שדה התעופה הרצליה, והובילה לחילופי דברים נוקבים בין השופטים לנציגי המדינה.
מצד אחד, המדינה מבקשת להתקדם בפינוי השדה לטובת פיתוח ובנייה למגורים. מצד שני, בהודעה שהגישה לבית המשפט היא עצמה מתארת את החלופות לפעילותו כזמניות וחלקיות. השופטים התעכבו על הפער הזה: האם אפשר לסגור תשתית תעופתית לפני שנמצא לה פתרון ראוי, ומי מוסמך לקבל החלטה כזאת?
״אם אין אלטרנטיבה זה לא יקרה״
הדיון התקיים ב־26 באוקטובר בפני השופטת יעל וילנר והשופטים עופר גרוסקופף וחאלד כבוב. את העתירה הגישו אגודת התעופה הכללית בישראל וארבע חברות תעופה הפועלות בענף.
כבר בתחילת הדיון הבהירה וילנר את הקושי שהיא רואה בפינוי ללא חלופה. ״אם אין אלטרנטיבה זה לא יקרה״, אמרה, ובהמשך תיארה את קיומו של שדה לתעופה אזרחית מסוג זה כ״אינטרס ציבורי ראשון במעלה״.
נציג המדינה, עו״ד יונתן ציון־מוזס, הציג את העמדה שלפיה ההחלטות התכנוניות מאפשרות לקדם את הפינוי. לדבריו, הממשלה ומוסדות התכנון כבר הכריעו בדבר ייעוד הקרקע למגורים. ואולם, השופטים שאלו אם ההחלטות הקודמות נותנות מענה למציאות הנוכחית, שבה גם האפשרות להעביר פעילות לחיפה מוגבלת.

המדינה: אין פתרון מלא, אך יש להתקדם בפינוי
בהודעת העדכון שהגישה המדינה ב־24 בספטמבר נכתב כי בחינת החלופות נמשכת. לפי המסמך, חיפה יכולה לספק מענה זמני וחלקי. אפשרויות נוספות נבחנות בראש פינה, ברמון ובמנחתים מגידו ושדה תימן.
אלא שהמדינה מוסיפה במפורש כי החלופות אינן מספיקות להעתקה מלאה של פעילות מכוני הבדק ובתי הספר לטיסה הפועלים בהרצליה. למרות זאת, עמדתה היא שאין בכך כדי למנוע את הפינוי, שיש לבצעו לא יאוחר מ־31 באוגוסט 2027.
גם חלופת הקבע בחדרה אינה מוצגת כפתרון קרוב. לפי הודעת המדינה, נכון למועד הגשתה טרם נקבע דיון בתוכנית לשדה תעופה בחדרה מזרח בוועדה לתשתיות לאומיות. על הרקע הזה תהו השופטים אם פתרון שמוגדר ״זמני״ עלול להידרש לשנים ארוכות.
מי החליט להסתפק במענה חלקי?
השופט גרוסקופף התמקד בשאלת האחריות להחלטה. ״מי קיבל את ההחלטה להסתפק בפתרון החלקי הזה?״ שאל. הוא ביקש להבין אם גורם מוסמך בחן את המצב העדכני והחליט להתקדם בפינוי גם בתנאים אלה.
נציג המדינה השיב כי להבנתו אין החלטה מפורשת כזאת, וכי העמדה נשענת על החלטת הממשלה מ־2022 ועל הסכם העקרונות בין המשרדים. בהמשך הבהיר כי מעבר ליולי 2025 טרם התקבלה החלטה עדכנית.
נציג רשות שדות התעופה, עו״ד רון צין, תיאר אף הוא את מגבלות חיפה. לדבריו, היקף הפעילות שם מותיר מקום צר מאוד לתעופה כללית. כך, הדיון לא עסק רק במרחק הגאוגרפי של החלופות, אלא גם בשאלה כמה פעילות הן מסוגלות לקלוט בפועל.
מתי הוקם? בשלהי 1947, עם פרוץ מלחמת העצמאות, כמנחת צבאי שנועד לשמש טייסת קרב.
איך התפתח? לאחר המלחמה הפך למנחת חקלאי וריכז פעילות טיסה ותחזוקה של התעופה החקלאית. בהמשך התפתח לבסיס מרכזי ללימודי טיס ולפעילות התעופה הפרטית והקלה.
מי מפעיל אותו? רשות שדות התעופה אחראית לניהול השדה ולתפעולו מאז מאי 1978.
מה פועל בו? בתי ספר לטיסה, פעילות מטוסים פרטיים ושירותי לימוד בסימולטור. בשדה פועלים גם מגדל פיקוח ושירותי כיבוי אש והצלה.
ומה הקשר לתושבים? השדה נמצא בסביבה עירונית, סמוך לכפר שמריהו ולרעננה. רשות שדות התעופה מדגישה כי הפעלתו מחייבת הקפדה על בטיחות ואיזון המתחשב בתושבי הסביבה.
פברואר או אוגוסט? שני מועדים שחשוב להבחין ביניהם
לצד המחלוקת העקרונית מופיעים במסמכים שני מועדים שונים. התוספת להסכם בין גופי המדינה קובעת את סוף אוגוסט 2027 כמועד להפסקת הפעילות ולפינוי השדה.
לעומת זאת, בהודעת המדינה מתוארת הודעה ששלחה רשות שדות התעופה למשתמשים, ובה נקבע מועד הפסקת פעילות ל־28 בפברואר 2027. בדיון הסביר נציג הרשות כי החוזים נעשו עד סוף פברואר, בעוד שעל פי ההסכמים יש להשלים את הפינוי עד סוף אוגוסט.
כלומר, אין להסיק ממועד הפינוי שבהסכם שהפעילות במתכונתה הנוכחית מובטחת עד סוף אוגוסט. מבחינת העסקים ומשתמשי השדה, גם המועד המוקדם יותר מחייב התייחסות.
ברקע: תוכניות הבנייה בצפון הרצליה
למאבק המשפטי יש גם משמעות עירונית רחבה. המדינה טוענת שעיכוב ההיערכות לפינוי יפגע בשיווק קרקעות למגורים ובהכנסות המדינה. בהודעתה היא מתארת שיווק מגרשים בתוכניות המאושרות 1082 ו־1083, לצד קידום תוכניות שכונות המטרו והפארק ברובע הצפוני.
עם זאת, אלה מסלולי תכנון בשלבים שונים. החלטת הוועדה למתחמים מועדפים לדיור ממאי 2026 קבעה תנאים להפקדת תוכניות המטרו והפארק. אין מדובר באישור סופי לבניית כלל הרובע, וגם לא בהחלטה שיפוטית המתירה את פינוי השדה.
מה קבע בג״ץ – ומה עדיין פתוח?
לאחר הדיון דיווחה אגודת התעופה לחבריה על התפתחות חיובית מבחינתה. הפרוטוקול אכן משקף ביקורת נוקבת ושאלות קשות כלפי עמדת המדינה. עם זאת, הדברים שנאמרו באולם אינם פסק דין שמבטל את הפינוי.
בהחלטה מ־28 באוקטובר הורה ההרכב למשיבים 1–10, ובהם גופי המדינה הרלוונטיים, להגיש בתוך 14 יום את עמדתם להצעת בית המשפט. תוכן ההצעה אינו מפורט בהחלטה, ולאחר קבלת החומר יוחלט על המשך הטיפול.
השאלה שנותרה פתוחה אינה רק מתי יפונה השדה. היא גם מה יקרה ביום שאחרי: אילו פעילויות יוכלו להמשיך, היכן ובאיזה היקף – ומי יישא באחריות לפער בין פינוי הקרקע לבין הכשרת החלופה.
קריית מסלול – השכונה שבדרך
קריית מסלול היא שכונת מגורים מתוכננת בצפון הרצליה, במסגרת תוכנית תמ״ל 1083 שאושרה ב־2021 וכוללת 2,290 יחידות דיור. השכונה היא חלק מהתכנון הרחב לרובע הצפוני, לצד תוכניות שכונות המטרו והפארק – אך מדובר בתוכניות נפרדות ובשלבי תכנון שונים. לפי הודעת המדינה לבג״ץ מספטמבר 2026, רשות מקרקעי ישראל כבר שיווקה במסגרת קריית מסלול מגרשים לבניית 1,667 דירות. קידום הבנייה במרחב קשור למחלוקת על פינוי שדה התעופה: המדינה מבקשת להתקדם במימוש תוכניות המגורים, בעוד העותרים דורשים להבטיח חלופה ראויה לפעילות התעופתית לפני הפינוי.
למען החטופים





