שלושה מוקדים, חזון אחד: כך מבקשת הרצליה להרחיב את חיי התרבות והבילוי בעיר

מה הופך עיר למקום שכיף לבלות בו, ולא רק לגור ולעבוד בו? עבור התושבים, התשובה יכולה להיות פשוטה: בית קפה קרוב לבית, מקום לאכול אחרי מופע, פעילות לילדים או מרחב נעים להיפגש בו עם חברים. השאלה היא לא רק אילו אפשרויות קיימות בעיר, אלא גם היכן הן נמצאות, מתי הן פתוחות ומה אפשר לעשות בסביבתן.

בהרצליה, השאלה הזו מחברת בין מרכז העיר, השכונות, מוסדות התרבות, מתקני הספורט וחופי הים. כיצד הופכים ביקור בספרייה, יציאה לסרט או הגעה לאימון לחלק מבילוי רחב יותר? ואיך מפתחים אפשרויות חדשות בלי להשאיר מאחור את העסקים הקיימים ואת התושבים שחיים בסמוך למוקדי הפעילות?

על השאלות האלה שוחחנו עם ראש העיר יריב פישר, גלילה יבין, משנה לראש העיר, ושגיא גז, סמנכ״ל הפיתוח העסקי ושירות לתושב בעיריית הרצליה. בשיחה הציגו השלושה את הכיוון שהעירייה מבקשת לקדם: לא רק פתיחת עסקים ומתחמים חדשים, אלא חיבור בין תרבות, קולינריה, מסחר, ספורט והמרחב הציבורי.

משתתפי השיחה, מימין לשמאל: ראש העיר יריב פישר; גלילה יבין, משנה לראש העיר; ושגיא גז, סמנכ״ל הפיתוח העסקי ושירות לתושב בעיריית הרצליה. צילומים: דוברות העירייה 

מתמקדים בשלושה אזורים

ראש העיר, יריב פישר פתח והסביר כי המהלכים המדוברים, מתמקדים בשלושה אזורים בעיר: רובע התרבות במרכז העיר, מתחם אקספורט סביב היכל אמנויות הבמה והספורטק, ואזור חופי הים והמרינה. פישר הדגיש כי לכל אחד מהם אופי אחר ופרויקטים משלו. יחד, הם מבטאים ניסיון להרחיב את אפשרויות הפנאי בהרצליה, לחזק את הפעילות העסקית וליצור מקומות שבהם אפשר לא רק להגיע לפעילות מסוימת – אלא גם להישאר אחריה.

רובע התרבות: מוזיאון, ספרייה, סינמטק ובתי קפה

המוקד הראשון הוא רובע התרבות במרכז העיר. האזור כולל את מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, הסינמטק, הספרייה העירונית החדשה המתוכננת ברחוב בן גוריון פינת העצמאות ומוסדות תרבות נוספים באזור מרכז העיר. המטרה אינה שכל מוסד יפעל בנפרד, אלא ליצור ביניהם רצף של פעילות ברחוב ובמרחב הציבורי.

במסגרת זו, העירייה מקדמת את הרחבת המוזיאון, הוספת בית קפה במקום והקמת הספרייה העירונית החדשה, שאמורה לשמש גם כבית תרבות.

לצדם פועל הסינמטק, ובאזור נפתחים ומתוכננים עסקים נוספים. הרעיון הוא שתושב או מבקר לא יגיע רק לסרט, לתערוכה או לספרייה, אלא ימצא באזור כולו סיבה להישאר – לשבת, לאכול, להיפגש או להמשיך לאירוע נוסף.

גלילה יבין, משנה לראש העיר, מסבירה כי השינוי המבוקש אינו עוסק רק במבנים עצמם. העירייה מבקשת לחזק גם את הפעילות ברחובות וברחבות שמחברים בין מוסדות התרבות והעסקים, כך שהביקור באזור לא יסתיים ביציאה מהספרייה, מהמוזיאון או מהסינמטק.

לדבריה, שיפור התחזוקה, הניקיון, התאורה, ריהוט הרחוב והשירותים הציבוריים הוא חלק מהתנאים שיאפשרו לאזור להפוך למוקד פעיל יותר גם בשעות הערב.

מתחם אקספורט: מופעים, ספורט ופנאי באזור אחד

המוקד השני הוא מתחם אקספורט — אזור שמחבר בין היכל אמנויות הבמה, בית חיל האוויר, הספורטק, מתקני הכדורגל, פארקים ושטחים ציבוריים סמוכים. בעירייה מבקשים לפתח אותו כמרחב של אירועים, פנאי וספורט, ולא רק כיעד נקודתי למופע, משחק או אימון.

הכוונה היא ליצור באזור חוויה רחבה יותר, עם אפשרויות אוכל, ישיבה, פעילות במרחב הפתוח ותנועה של קהלים שונים לאורך היום והערב. “שדרה 15” הוא דוגמה ראשונה לכיוון הזה, אך אינו המוקד היחיד בתוכנית.

גלילה יבין, משנה לראש העיר, מסבירה כי השינוי המבוקש אינו עוסק רק במבנים החדשים. “עד לאחרונה, מי שקנה כרטיס למופע בהיכל היה מגיע, מחנה, נכנס, שותה אספרסו במבואה, רואה את ההצגה ויוצא הביתה”, אמרה. “אנחנו רוצים לייצר חוויית בילוי מלאה יותר – מקום שאפשר לשבת בו עם חברים לפני המופע, להיפגש אחריו עם המשפחה, לחגוג או פשוט להישאר במרחב הציבורי”.

באזור מקודמים שני מגרשי אימון לכדורגל בשטח הסמוך למטווח, לצד מתחם פאדל שמתוכנן ליד הספורטק. עוד הוזכר מתחם הקונגרס, שנועד לארח בעתיד מופעים גדולים, כנסים ואירועי ספורט. הקאנטרי והפארק הסמוכים נתפסים אף הם כחלק מהאזור הרחב.

ההיגיון שמציגים בעירייה הוא יצירת מקום שבו הורה שמגיע לאימון של ילד, משפחה שמגיעה למופע או קבוצת חברים שמגיעה לשחק פאדל, יוכלו למצוא יותר מטריבונה, קיוסק או חניה. המטרה היא לאפשר גם ישיבה, אוכל, מפגש והמשך פעילות במרחב הציבורי.

חופי הים והמרינה: תיירות, בילוי ומרחב ציבורי

המוקד השלישי שהעירייה מבקשת לחזק הוא אזור חופי הים, הטיילת והמרינה. עבור הרצליה, מדובר לא רק ברצועת רחצה עונתית, אלא במרחב עירוני שמחבר בין תיירות, ספורט, פנאי, מסעדות, פעילות ימית ושטחים פתוחים — וגם בין תושבי העיר למבקרים המגיעים אליה.

אזור החוף מושך כבר היום קהלים מגוונים: מתרחצים, הולכי רגל, רוכבי אופניים, גולשים, משפחות, ספורטאים ומבקרים במסעדות ובבתי העסק שעל הטיילת ובמרינה. בעירייה מבקשים להרחיב את הפעילות גם לשעות הערב ולחזק את ההיצע הקולינרי, התרבותי והתיירותי, כך שהאזור לא יהיה רק יעד לרחצה או לבילוי קיץ, אלא מקום שאפשר לשהות בו לאורך השנה.

לצד השינויים המתוכננים בארנה, העירייה כבר הציגה בעבר תוכנית רחבה לשיקום, שדרוג והרחבת מרינת הרצליה והמרחב הציבורי שסביבה, בהיקף מוערך של יותר מ־100 מיליון שקל. העבודות צפויות להתבצע באמצעות החברה לפיתוח תיירות הרצליה ולכלול חידוש תשתיות, שדרוג מערכות העגינה והתפעול, הרחבה ושדרוג של הטיילת ורחבת המרינה, וכן חיזוק החיבור בין העיר, המרינה וקו המים.

בשיחה הוזכר גם פרויקט קניון ארנה באזור החוף, לצד בחינת אפשרויות להוספת מוקדי פודטראקים לאורך החוף, לדוגמה בחוף הכוכבים. המטרה, לפי המשתתפים בשיחה, היא לייצר כמה נקודות פעילות לאורך רצועת החוף, ולא להסתפק במוקד בילוי אחד.

לצד הפיתוח, האתגר יהיה לשמור על חופים ועל מרחבים ציבוריים נגישים, לנהל את עומסי התנועה והחניה בעונות השיא, ולתת מענה לניקיון, לבטיחות ולשמירה על אופיו הפתוח של קו החוף.

עסקים ותוכן ברחובות העיר

לצד הפיתוח של שלושת המוקדים, בעירייה מדברים גם על חיזוק הפעילות העסקית במרכז העיר, בשכונות, באזור התעסוקה ובחוף הים. שגיא גז, סמנכ״ל הפיתוח העסקי ושירות לתושב בעיריית הרצליה, אומר כי העירייה פועלת באופן יזום מול יזמים בתחומי המסעדנות, בתי הקפה, הקולינריה וחיי הלילה, במטרה לעודד פתיחת עסקים חדשים לצד חיזוק העסקים שכבר פועלים בעיר.

“אנחנו נותנים מעטפת רחבה מאוד ליזמים עוד לפני שהם נכנסים לפעילות עסקית בעיר, וגם אחרי שהם נכנסים”, אמר גז. לדבריו, העירייה פונה בעצמה ליזמים פוטנציאליים, מציגה להם הזדמנויות במרחבים שונים בעיר ומלווה אותם בתהליך רישוי העסקים. “אנחנו פונים ליזמים קולינריים, למסעדות, לבתי קפה ולעסקים בתחום חיי הלילה, ומנסים לעניין אותם בפתיחת מקומות ברחבי העיר”.

ראש העיר יריב פישר מתאר שינוי בהתעניינות של יזמים בעיר. לדבריו, בתחילת הדרך העירייה נדרשה לפנות ליזמים ולשכנע אותם לפתוח עסקים בהרצליה, וכיום מגיעות גם פניות מצד יזמים המבקשים לבחון אפשרויות בעיר. לצד זאת, הוא מדגיש כי משיכת עסקים חדשים צריכה להתקיים במקביל להשקעה בעסקים הקיימים, באמצעות ליווי, תמיכה ואירועים שמחזקים את הפעילות סביבם.

אלא שלדברי גז, פתיחת עסק חדש אינה מתחילה ונגמרת בדלת הכניסה. “תאורה, ריהוט רחוב, ריצוף ודברים בסיסיים שמייצרים סביבה עסקית נעימה הם חלק מהיכולת של עסק להצליח”, אמר. בעירייה רואים בשיפור המרחב הציבורי סביב העסקים דרך לעודד הגעה של קהל, אך גם לחזק את מי שכבר פועל בעיר שנים.

חלק נוסף במהלך הוא יצירת פעילות שמביאה אנשים לרחוב. לדברי גז, במסגרת קול קורא שפרסמה העירייה, הוענקו מתחילת 2026 כ־160 אלף שקל במענקי תרבות לכשמונה עסקים ברחבי העיר. התמיכה נועדה לקיום הופעות, הרצאות, סדנאות יין ואוכל ומפגשים נוספים. לדבריו, בעסקים שקיבלו תמיכה התקיימו כבר עשרות אירועים.

במקביל, העירייה מקיימת אירועי תרבות במרחב הציבורי, בהם “שישי שמח” ברחובות סוקולוב והנדיב במרכז העיר, וברחוב משכית באזור התעסוקה. מבחינת גלילה יבין, לא רק עסקים חדשים או שדרוג פיזי של הרחוב משנים את אופיו של אזור, אלא גם התוכן שמתקיים בו: מוזיקה, מפגשים ואירועי רחוב שיוצרים תנועה ומחזקים את החיבור בין העסקים לבין הקהילה.

לא רק לפתוח עסקים – ליצור את התנאים להצלחה

המהלכים שתוארו בשיחה מדגישים את התפקיד שהעירייה מבקשת למלא: לצד תכנון, תחזוקה ורישוי, לפעול גם ליצירת סביבה שבה עסקים יכולים להתבסס ותושבים בוחרים לבלות. ההשקעה אינה מסתיימת במבנה חדש או בפתיחת מסעדה, אלא כוללת גם את הרחוב שסביבם ואת הפעילות שמתקיימת בו.

האתגר יהיה להפוך את החזון לרצף של פעולות שמתוחזקות לאורך זמן. פתיחה של מתחם חדש או אירוע רחוב יכולה למשוך קהל, אך כדי לבנות הרגלי בילוי נדרשים פעילות עקבית, עסקים שמצליחים להתבסס, נגישות, תחבורה בשעות הערב ומענה לתושבים שחיים בסביבת מוקדי הבילוי. אם המהלכים בשלושת המוקדים יתממשו והפעילות בהם תתבסס לאורך זמן, הרצליה עשויה להציע לתושביה לא רק יותר מקומות להגיע אליהם, אלא גם יותר סיבות להישאר ולבלות בעיר.