למען החטופים
בשבועות האחרונים עלו בקבוצות הורים ובשיחות קהילתיות שונות עדויות על צריכת אלכוהול, קטטות ואירועים חריגים במוקדי בילוי מוכרים בעיר הרצליה בעיקר בשעות הלילה. הדיון התעצם לאחר עדויות של הורים על אירועים שהתרחשו בליל יום העצמאות במרכז הרצליה. אחת האימהות סיפרה את הדברים מתוך דיון פנימי בקבוצת הורים בווטסאפ, שבו שיתפה בחוויה האישית שלה מהאירועים באותו לילה.
לדבריה, היא הגיעה לאזור רחוב סוקולוב לאחר חצות בעקבות תחושת בטן לא טובה, בזמן שבתה שהתה במקום עם חברים. עם הגעתה, סיפרה, שנתקלה בעשרות בני נוער ברחובות, חלקם תחת השפעת אלכוהול, לצד עימותים פיזיים ואווירה מתוחה. ״ראיתי בני נוער מבוהלים, חלקם פצועים ופשוט תחושה של כאוס מוחלט״, סיפרה.
בהמשך לדבריה, במהלך האירוע היא הזעיקה את מד״א, המשטרה והפיקוח העירוני, לאחר שמספר צעירים נפגעו במהלך אירוע אלימות שהתפתח במקום.
הדיון בנושא הגיע לכנסת
בעקבות אירועי האלימות האחרונים בקרב בני נוער, התקיים לאחרונה דיון חירום בוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת, בהשתתפות נציגי משרדי הממשלה, המשטרה, רשויות מקומיות ובהן הרצליה, גורמי מקצוע ומשפחות של ילדים ונערים שנרצחו באירועי אלימות.
בדיון עלו טענות על פער בין תוכניות ממשלתיות לבין התוצאות בשטח, מחסור במטפלים ובמענים רגשיים ואירועי אלימות שלעיתים נשארים בין כותלי בתי הספר. בנוסף, עלתה ביקורת על מחסור בנתונים מצד המשטרה ועל מחסור בכוח אדם, כדוגמה נטען כי במרחב שרת בדרום תל אביב קיים איוש של כ-50% בלבד.
עוד עלתה ביקורת על כך שבמקרים מסוימים הענישה אינה מייצרת הרתעה מספקת, בין היתר על רקע פרשת מותו של הנער יואל להנגהל בשנת 2022, שבה נגזרו חמש וחצי שנות מאסר בלבד על המואשם העיקרי בפרשה ליעד אדרי. לצד זאת, הודגש הצורך בחיבור בין חינוך, אכיפה, טיפול ומסגרות פנאי, כאשר לפי אמירות רבות בדיון נער עסוק הוא נער בריא.
מחקר אוניברסיטת רייכמן: השפעת המלחמה על בני הנוער בישראל
כבר לפני כשנתיים, החלו מומחים בתחום בריאות הנפש להצביע על מגמה רחבה יותר של עלייה במצוקה בקרב בני נוער. במסגרת מחקר שקיימה אוניברסיטת רייכמן בשנת 2024, בהובלת פרופ׳ ענת שושני ובשיתוף המרכז הישראלי להתמכרויות, נבחנו 2,724 ילדים ובני נוער בטווח הגיל של 9 עד 17. הממצאים חשפו עלייה משמעותית במצוקה הנפשית בקרב צעירים מאז תחילת המלחמה.
לפי המחקר
- 48% מהמשתתפים נחשפו לאירועים טראומטיים הקשורים למלחמה.
- 83% נחשפו לתכנים קשים דרך התקשורת והרשתות החברתיות.
- אחד הנתונים הבולטים במחקר נוגע לצריכת אלכוהול היה שיעור בני הנוער שדיווחו על שתייה קבועה עלה מ-18% ל-28%, לצד עלייה בשימוש בסיגריות, סיגריות אלקטרוניות, נרגילה וקנאביס.
ענבל דור קרבל, מנכ״לית המרכז הישראלי להתמכרויות, התייחסה לממצאים ואמרה כי ״המלחמה הותירה בני נוער רבים ללא מסגרות יציבות״. לדבריה, החשיפה למלחמה דרך התקשורת, הרשתות החברתיות או היכרות אישית עם נפגעים ובני משפחה שמשרתים במילואים, תרמה לעלייה במדדי החרדה, הדיכאון והמצוקה בקרב בני הנוער.
לצד ממצאי המחקר של אוניברסיטת רייכמן, מחקר בינלאומי שהתקיים בשנת 2025 ב- Centers for Disease Control and Prevention (המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן), הראה כי שימוש באלכוהול בגיל צעיר קשור לעלייה בהתנהגויות סיכון ובהן גם מעורבות בקטטות ובאירועי אלימות, בין היתר בשל פגיעה בשיקול הדעת והגברת תגובות אימפולסיביות.
פעילות עיריית הרצליה בשטח
על רקע האירועים האחרונים, עיריית הרצליה תגברה משמעותית את מערך הביטחון לקראת ל״ג בעומר. לפי הודעת הדוברות, העירייה הגבירה את פעילות השיטור העירוני, הפיקוח, מערך האופנוענים ומתנדבי משמרות השכונה. בנוסף, הורחב מיזם ״הינשופים״ סיירת הורים לילית שתפעל במוקדי הבילוי של בני הנוער בעיר.
מהעירייה נמסר כי ראש העיר, יריב פישר, קיים יחד עם הנהגת ההורים וכוחות הביטחון הערכות מצב לקראת החג והחופשה. בנוסף, העירייה תמשיך לפעול בנחישות נגד תופעות של אלימות וונדליזם במטרה להבטיח סביבה מוגנת לילדי העיר.
לצד צעדים אלו, בעירייה ציינומרכז כי מדובר בחלק ממאמץ רחב יותר שנבנה בתקופה האחרונה סביב בני הנוער בעיר.
אחד המיזמים הבולטים הוא מיזם ״לונה״ שהשיקה בימים האחרונים עיריית הרצליה
״לונה״, הוא מרכז להורות עירוני חדש, שנועד לתת להורים מעטפת של ידע, כלים וליווי להתמודדות עם אתגרי התקופה. המיזם פועל כגוף שמחבר בין חינוך, רווחה, שירותים פסיכולוגיים וקהילה, מציע הרצאות, סדנאות ומפגשי הורים גם באופן פיזי וגם דיגיטלי. הייחוד של ״לונה״, הוא בכך שמתמקד לא רק בבני הנוער עצמם, אלא גם בהורים, מתוך תפיסה שהחוסן המשפחתי הוא חלק מרכזי בהתמודדות עם מצבי סיכון ועם המציאות המורכבת שבה ילדים ובני נוער גדלים כיום.
מיזם לונה מתווסף לעבודתה של העירייה מול אלימות בני הנוער, מיזם נוסף שהושק בתחילת השנה הוא ״ש.מ.ש״ (שותפות, מוגנות ושלומות) אשר נועד לתת מענה לתופעות של מצוקה נפשית, חרמות ואלימות בקרב בני נוער. המיזם מחבר בין מערכת החינוך, הרווחה, הבריאות, הקהילה, ההורים והתלמידים, מתוך תפיסה שהתמודדות עם מצבי סיכון בקרב בני נוער דורשת שיתוף פעולה רחב ולא תגובה נקודתית בלבד נקודתית לאירועים בשטח.
פעילות העירייה מציגה ניסיון להתמודד עם הנושא בשני מישורים במקביל: גם תגבור נוכחות ואכיפה במוקדי הבילוי של בני הנוער וגם יצירת מעטפת רחבה יותר מתוך מטרה לאפשר לבני הנוער להרגיש שהם לא נשארים לבד, אלא מוקפים בסביבה שרואה אותם.
אחריות, נוכחות והבנה
האירועים המקומיים בהרצליה אינם עומדים בפני עצמם, אלא משתלבים בתוך מציאות רחבה יותר שבה בני נוער בישראל מתמודדים עם תקופה ממושכת של חוסר ודאות, לחץ ושגרה שנפגעה.
גם כאשר העירייה מתגברת נוכחות בשטח ומפעילה יוזמות כמו סיירות הורים, ברור כי האכיפה לבדה אינה יכולה לתת מענה מלא לכל אירוע ולכל מוקד בילוי בין אם בשל מגבלות כוח אדם, עומס או פיזור רחב של בני הנוער במרחב הציבורי האחריות אינה יכולה להישאר רק אצל גורמי החוק והרשות המקומית.
בתוך המציאות הזו עולה גם שאלה נוספת: כמה ההורים באמת יודעים על מה שקורה לילדים שלהם כשהם יוצאים מהבית? צריכת אלכוהול בקרב בני נוער אינה תמיד גלויה לעיני המבוגרים. לכן, לצד פעילות העירייה, מערכת החינוך וגורמי האכיפה, גם למעורבות ההורית יש משקל חשוב: להכיר את הסביבה שבה הילדים נמצאים, לשאול שאלות ולשמור על קשר רציף.
בסופו של דבר, קשר פתוח בין הורים לבני נוער, לצד נוכחות קהילתית ופעילות עירונית, יכול לסייע ביצירת תחושת ביטחון, אמון וקרבה במיוחד בתקופה שבה צעירים רבים מתמודדים עם מציאות מורכבת מחוץ לבית ובתוכו.
