843 ימים של אחווה: השלט האחרון של רני גואילי הוסר מכיכר הרוקדים

רגע היסטורי ומרגש נרשם השבוע בכיכר הרוקדים בהרצליה הצעירה. פעילי חמ"ל הסיוע האזרחי, שהובילו במשך 843 ימים את המאבק להשבת החטופים, הורידו את השלט האחרון – של רס"ל רן גואילי ז"ל, החלל החטוף האחרון שהושב ביום שני (26.1.2026) במסגרת מבצע "לב אמיץ".

"רני, החטוף האחרון היום חזר הביתה", אמרה שלי שם טוב במעמד הורדת השלט. "וזה קודם כל בזכות החיילים הגיבורים, שחלקם שילמו בחיים שלהם, חלקם שילמו בגוף ובנפש שלהם, וגם האזרחים, שלא ויתרו, לא שכחו, והיו שם כל הזמן איתנו. 843 ימים מאז 7 לאוקטובר שהחיים של כולנו התהפכו".

"אתם האחים והאחיות שלי, שלנו"

המעמד של הורדת השלט האחרון היה רגע של סגירת מעגל קהילתי. "מה שחשוב לי בעיקר להגיד זה שאתם האחים והאחיות שלי, שלנו", אמרה שלי שם טוב בקול חנוק. "על זה שעמדתם איתנו ביום ובלילה ובחורף ובקיץ, והלכתם איתנו קילומטרים וכל דבר שעשיתם – זה רק מוכיח עד כמה אנחנו כאן ביחד, ואנחנו כאן מהלב והנשמה".

"לרגע לא הרגשנו לבד, ותודה על מי שאתם, ותודה על מה שאתם", המשיכה שלי, כשהמילים מסכמות את המהות של המסע הקהילתי בכיכר הרוקדים.

המגדלור שלא כבה – 755 עצרות ללא הפסקה

מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה כיכר הרוקדים במפגש הרחובות יהודה הנשיא ודוד רזיאל למגדלור ארצי של תקווה ואמונה. חמ"ל הסיוע האזרחי, ארגן קרוב למאה עצרות שבועיות רצופות מדי יום חמישי בשעה 19:00, ללא הפסקה, בכל מזג אוויר.

העצרת הראשונה התקיימה ב-14 באוקטובר 2023 כהתארגנות ספונטנית. "הרב של בית הכנסת הקונסרבטיבי הסמוך ערך תפילה, תושבי השכונה באו, הדליקו נרות – היינו עם לב מאוד רועד, לא ידענו מה, כולם רצו פשוט להיות ביחד", סיפרה תמר רבינוביץ', מיוזמות ומארגנות העצרת. מה שהתחיל כמפגש ספונטני הפך למסורת שבועית שלא הופסקה אף פעם, במשך 755 שבועות.

קהילה שפעלה ללא לאות ובמופת

"בשנתיים האחרונות הקהילה שלנו התגבשה והתאחדה תחת המשימה המשותפת שלנו – בקור, בחום, תחת מתקפות טילים ובימים שהיה קשה לראות את האור", אמרה סגנית ראש העיר, וממארגנות העצרת, דנה אורן ינאי. "הביחד שלנו כאן, אלפי תושבי השכונה והעיר שנרתמו למשימה להחזיר את כולם הביתה, היה אור גדול לעיר ולחברה הישראלית".

חמ"ל הסיוע האזרחי לא רק ארגן עצרות – הוא ארגן הסעות מאורגנות לכיכר החטופים בתל אביב, הקים מיצבים עירוניים כמו "שולחן החג הריק", וסיפק תמיכה רגשית ומעשית למשפחות.

מירית רגב, אמם של מיה ואיתי שחזרו מהשבי, תיארה את המפגש הראשון בכיכר ואת ההבטחה: "כיכר הרוקדים הפכה לעצרת להחזרתם של החטופים – הייתה בתקווה, חיבוק חזק מכם, ובעיקר אמונה למען מיה ואיתי שיחזרו לכאן לשכונה. ואכן, שבע שבתות עמדתם כאן איתנו, שבת אחרי שבת, עד שנחתמה העסקה הראשונה".

דני, אבי החטוף עמרי מירן ושלי, אימו של החטוף עומר שם טוב. צילום: זאב ינאי

מסע אישי של שלי שם טוב – 505 ימי שבי

שלי שם טוב עמדה נכחה רבות בכיכר הרוקדים, במשך 505 ימי השבי של בנה עומר וגם לאחר מכן. "אין יום בו אני מתעוררת ולא חושבת על עומר. רואה את השמש עולה וחושבת שהוא לא ראה אור יום. מצחצחת שיניים ושואלת מתי הוא התקלח, אוכלת ארוחת בוקר ואני לא יודעת מתי הוא אכל", שיתפה באחת העצרות שעומר עדיין היה שבוי בעזה.

"אף אחד לא יכול להבין מה זה 113 ימים של סיוט. עומר, אל תאבד את התקווה. עוד טיפה, עוד קצת, עוד רגע תהיה חופשי בארצך", המשיכה שלי במסר ישיר לבנה. כשעומר שב בפברואר 2025, היא שיתפה: "במשך 500 ימי השבי אמרתי מזמור לתודה לצד ספר התורה כאילו הוא כבר חזר, והנה הנס קרה והוא שב".

השבוע, כשהורידו את השלט האחרון, היא אמרה: "ועומר שלנו חזר. אנחנו חוגגים יום הולדת שנה לעומר בבית".

"המקום הזה הפך מ'מקום קטן' ל'בית גדול'"

"המקום הזה, כיכר הרוקדים בהרצליה, שבו התכנסנו שוב ושוב במשך השנתיים האחרונות, הפך לסמל. מקום קטן שהפך לבית גדול. סמל של אמונה, של אחווה, של עם אחד שמסרב לוותר", אמרה שלי שם טוב בעצרת הסיום באוקטובר 2025.

"במשך יותר משנה עמדתם כאן איתנו בגשם, בחום, ברוח – עם שלטים, עם דגלים, עם שירים ותפילות, עם דמעות ועם לב עצום", המשיכה. התמדה זו הפכה את הכיכר למגדלור לא רק עבור הרצליה, אלא עבור כל ישראל.

מיה ואיתי רגב בעצרת החטופים בהרצליה. צילום, זאב ינאי

מסר של אחדות וקיום לנצח

בסיום דבריה השבוע, שלי שם טוב העבירה מסר חשוב לעתיד: "ואנחנו פה לנצח-נצחים, ואנחנו צריכים לזכור שבשביל שנהיה פה לנצח-נצחים אנחנו צריכים ללמוד להסכים לקבל אחד את השני באשר הוא ולאהוב אחד את השני. כי כמו שאני תמיד אומרת, האויב שלנו הוא מבחוץ, ואנחנו כאן אחד בשביל השני תמיד".

סגירת מעגל – עד החטוף האחרון

הכיכר ליוותה את שיבתם של שלושת החטופים מהרצליה: האחים מיה ואיתי רגב שבו בנובמבר 2023, ועומר שם טוב חזר בפברואר 2025. במרץ 2025, עומר הגיע לכיכר והוריד בעצמו את הפוסטר שקרא להשבתו. "כבר אז היה לנו ברור שאנחנו ממשיכות עד החטוף האחרון", אמרה רבינוביץ'.

עם חזרת רני גואילי והורדת השלט האחרון השבוע, נסגר המעגל. הכיכר הקטנה בהרצליה הצעירה הפכה למגדלור לאומי – עדות לכוחה של קהילה שפעלה ללא לאות, מחזיקה באמונה, מתאחדת סביב מטרה משותפת, ומסרבת לוותר.

843 ימים שבהם הוכיחה קהילת הרצליה: אנחנו עם שלא משאיר אף אחד מאחור, ולרגע – לא לרגע אחד – לא מרגישים לבד.