פעילות מהרצליה תובעות את קציני משטרת גלילות: "מעצר פוליטי מובהק"

שלוש פעילות למען שחרור החטופים מהרצליה הגישו תביעה כספית בסך 600,000 ש"ח נגד מפקד תחנת גלילות וסגנו, בטענה למעצר שווא ופגיעה בזכויותיהן. הפעילות, שהניחו עלונים עם תמונות חטופים בבית הכנסת שבו מתפלל ח"כ יולי אדלשטיין, נעצרו ונאזקו בביתן ונחקרו במשך תשע שעות. התיק נגדן נסגר מחוסר אשמה, אך הן טוענות כי המעצר היה פוליטי במהותו ונועד להשתיק את המחאה.

שלוש פעילות למען שחרור החטופים – שמרית בורלא, עידית אלכסנדרוביץ ורמה ענב – הגישו השבוע לבית משפט השלום בתל אביב תביעה כספית בסך של 600,000 ש"ח נגד סנ"צ יניב וולבוביץ', מפקד תחנת גלילות, וסגנו, רפ"ק משה קרסקו, בגין מעצר שווא, תקיפה ופגיעה בזכויותיהן.

האירוע התרחש בספטמבר 2024, כאשר השלוש הניחו עלונים בבית כנסת בהרצליה שבו נוהג להתפלל ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון. העלונים כללו תמונות של חטופים וכן תמונה של אדלשטיין עצמו מהתקופה שהיה אסיר ציון, עם הכיתוב "שלח את עמי" בעברית, אנגלית ורוסית.

"בית הכנסת היה פתוח לגמרי והיו בו אנשים", נכתב בכתב התביעה. "הנחנו את העלונים באופן מסודר, דיברנו עם אנשים והלכנו".

העלונים שהונחו על כיסאות בית הכנסת על ידי הפעילות. צילום הפעילות למען שחרור החטופים

"אזקו אותי ברגליים ובידיים"

למחרת בבוקר, לאחר שנמסרה הודעה למשטרה על העלונים, הורו וולבוביץ וקרסקו על מעצרן של הפעילות. לטענת התובעות, המעצר בוצע באופן מפתיע ומשפיל.

"אמרו לי שאני עצורה על קשירת קשר לפשע ופריצה. אזקו אותי ברגליים ובידיים והביאו אותי לתחנה", סיפרה עידית אלכסנדרוביץ. שתיים מהתובעות הן נשים מעל גיל 60, והשלישית היא אם לילדים קטנים שלא הייתה בבית בעת שהגיעו השוטרים.

לפי התביעה, השוטרים הורו לילדיה הקטינים של אחת התובעות להתקשר אליה, ובנוכחות הילדים הודיעו לה שעליה לחזור הביתה כדי להיעצר. "התובעת עשתה כן ואף שוטר סביר לא יכול להעלות על דעתו שאישה שנוהגת כך מתכוונת להימלט מהמעצר ולכן יש לאזוק אותה", נכתב בתביעה.

הנשים נחקרו במשך כשמונה וחצי שעות, ושוחררו בתנאים מגבילים, שלפיהם נאסר עליהן ליצור קשר אחת עם השנייה ועם אדלשטיין ל-15 יום. כמו כן, הן הורחקו מביתו ומבית הכנסת ל-15 יום, ברדיוס של 300 מטר.

שלח את עמי - העלון שחולק בבית הכנסת — "שלח את עמי" – העלון שחולק בבית הכנסת

"מעצר פוליטי מובהק"

התובעות טוענות כי "היה ברור מלכתחילה, מתוך סרטוני האבטחה של בית הכנסת שהיו בידי המשטרה כבר מהרגע הראשון, שלא נעברה עבירה כלשהי ולא מתקיימת עילת מעצר".

"מדובר במעצר פוליטי מובהק שמטרתו הייתה להפחיד ולהשתיק את התובעות כמו גם משתתפים ומשתתפות אחרים במחאה", נכתב בתביעה. הן טוענות כי המעצר בוצע משום שהנתבעים "חפצו לשאת חן בעיני בעלי שררה שהמחאה אינה לרוחם".

לאחר מספר חודשים, התיק נגד התובעות נסגר מחוסר אשמה. לעומת זאת, המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) פתחה מיוזמתה בחקירה אודות אירוע המעצר. חקירת מח"ש טרם הסתיימה, אולם לאחרונה פורסם כי וולבוביץ מועמד לקידום.

"תחשבו מה עובר על הילדים שלי, בני שש ותשע, שאמא שלהם הלכה להביא את האחות הגדולה מחברה, ואבא שלהם בחו"ל. הם פותחים את הדלת לשוטרים שדופקים בחוזקה. בלשים דורשים מהם לחייג לאמא ולקרוא לה הביתה, כדי שתעצר.
שני ילדים קטנים שעומדים רועדים מפחד מול מי שאמור להגן עליהם, ובאבסורד מטורף הגיעו לעצור את אמא– שבסך הכל נכנסה לבית כנסת, כדי להניח בו עלונים.
לשוטרים האלה אין ילדים? הם לא מבינים מה הם עושים? את הטראומה שהם צרבו לנצח. ובשביל מה?" עידית אלכסנדרוביץ' אחת מבין שלוש הפעילות

תמיכה ציבורית וייצוג משפטי

בעקבות המעצר החריג, עשרות הגיעו להפגין מול תחנת משטרת גלילות, שם נחקרו הנשים. מטה המשפחות להחזרת החטופים מסר: "אנו רואים בחומרה ובצער עמוק כל הדרה של נושא החטופים מן המרחב הציבורי. צר לנו כי המשטרה משמשת כלי בידי אלו שלא רק שלא עושים דבר על מנת להשיב 101 אחים ואחיות שלנו שנמקים בשבי, אלא פועלים ועושים כל שביכולתם על מנת לסכל עסקת חטופים".

התובעות מיוצגות (פרו-בונו) על ידי צוות עורכי דין בכירים ממשרדים מובילים: עורכי הדין גיורא ארדינסט ותומר ויסמן ממשרד עורכי הדין ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'; עורכי הדין רלי לשם ונחשון שוחט ממשרד מיתר; ועורכי הדין צבי אגמון ונתי חיים ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי.

התביעה הוגשה באופן אישי כלפי וולבוביץ וקרסקו, ולא נגד המשטרה, משום שלטענת התובעות, השניים פעלו בניגוד להוראות ובחריגה מסמכות, ועל כן עליהם לשאת באחריות באופן אישי.

בית כנסת אוהל משה בהרצליה פיתוח. צילום פרטי — בית כנסת "אוהל משה" בהרצליה פיתוח. צילום פרטי

עו"ד רן תגר ומערך עוטף עצורים: הגיבוי המשפטי למפגינים

בזכות התעקשותו ונחישותו של עו"ד רן תגר ממערך עוטף עצורים שוחררו התובעות באותו ערב ולא נאלצו לבלות את סוף השבוע במעצר, כפי שנרמז להן שייעשה בעניינן. "אלמלא רן היינו בטוח מבלות לילה בנווה תרצה. רצו להשאיר אותנו עצורות עד מוצאי שבת," מספרת עידית אלכסנדרוביץ. "הבנו מהשוטרים שהטלפונים שלנו יילקחו לכ-30 יום… רצו שנהיה במעצר בית ל-5 ימים."

עו"ד תגר, סנגור פלילי מוערך שהתמחה בפרקליטות מחוז ת"א במחלקה הפלילית, הוא חלק ממערך "עוטף עצורים" – רשת של כ-50 עורכי דין מתנדבים המעניקים סיוע משפטי פרו-בונו (ללא תשלום) למפגינים שנעצרו במחאות.

מערך עוטף עצורים, שהוקם בתחילת המחאות ב-2023, טיפל ביותר מ-1,800 מעצרים והפך למערכת תמיכה חיונית למפגינים. "המטרה שלנו היא להנגיש את העזרה המשפטית כך שכל אזרח ואזרחית שרוצה לצאת להפגין למען הדמוקרטיה, למען עסקת חטופים, להחלפת השלטון – יידע שיש לו דאגה אחת פחות", מסבירים במערך.

בחודשים האחרונים, מערך עוטף עצורים הרחיב את פעילותו והחל להגיש תביעות אזרחיות נגד המשטרה, במטרה ליצור הרתעה אפקטיבית יותר נגד מעצרי שווא. "הייתי שמח אם בתי המשפט היו פוסקים הוצאות כבדות נגד משטרת ישראל על מעצרי שווא. ברגע שזה לא קורה – אז אין תמריץ למשטרה להפסיק עם ההתנהגות הזו," מסביר בכיר במערך העצורים את חשיבות התביעות האזרחיות.

באוהל המחאה של משפחות החטופים ליד הכנסת הפוסטר "טרוריסטיות הפליירים" תופס מקום של כבוד. צילום פרטי

סיכום: הגנה על חופש המחאה באמצעות אחריות אישית

תביעה זו מהווה נדבך חשוב במאבק על חופש המחאה בישראל. מעבר לפיצוי הכספי שדורשות הפעילות, יש לתביעה זו השלכות רחבות יותר על התנהלות המשטרה כלפי מפגינים בעתיד. בהגשת תביעה אישית נגד הקצינים, ולא נגד המשטרה כמוסד, מועבר מסר ברור: גם אם שוטרים מקבלים גיבוי מהדרג הפוליטי, הם עלולים למצוא את עצמם חשופים לתביעות אישיות שיפגעו ישירות בכיסם הפרטי. זהו מנגנון איזונים ובלמים חיוני בדמוקרטיה, המבטיח שגם בעת שהדרג הפוליטי מנסה להגביל את חופש המחאה, שוטרים יחשבו פעמיים לפני שהם נותנים או מבצעים פקודות בלתי חוקיות. התביעה מסמנת תקדים חשוב בהטלת אחריות אישית על בעלי תפקידים שמשתמשים בכוחם לרעה, ומהווה כלי הרתעה משמעותי שעשוי להגן על זכויות המפגינים בעתיד.