במלאת שנה וחצי לטבח 7 באוקטובר, התייצבו הבוקר (שני) נציגי משפחות החטופים מול ביתו של יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, ברחוב שלווה פינת שלומציון בהרצליה פיתוח. המחאה, שהחלה בשעה 06:29 בבוקר, כללה קריאת שמותיהם של 59 החטופים שעדיין מוחזקים בשבי חמאס.
בין המפגינים נכחו רובי וחגית חן, הוריו של סמ"ר איתי חן, שנפל בקרב, שהצטרפו למחאה במטרה להזכיר כי "אין נושא דחוף מהשבתם של כלל החטופים". המחאה התקיימה בזמן שראש הממשלה שוהה בחו"ל, ולטענת המשפחות, נושא החטופים נדחק לתחתית סדר העדיפויות הלאומי. לאחר דקות ארוכות של קריאה, הועיל ח"כ אדלשטיין לצאת ולשוחח עם חגית ורובי, הוריו של של איתי ולשמוע את מה שעל ליבם.
סמ"ר איתי חן, מנתניה, לוחם בגדוד 77, עוצבת סער מגולן, חלל צה"ל חטוף בידי ארגון טרור, בן 19 בנופלו.
בפנייה אישית ונוגעת ללב מול ביתו של יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, שיתפה חגית חן, אמו של סמ"ר איתי חן, את כאבה העמוק. היא סיפרה על בנה בן ה-19, שגדל בבית ציוני ורצה ללכת בדרכי סבו הטייס, ובחר בגאווה להיות שריונר. חגית פנתה לאירנה, אשתו של אדלשטיין, מאם לאם, והביעה תקווה שילדיה לא יחוו את הסבל שהיא חווה. היא ביקשה להחזיר את איתי הביתה, גם אם רק לקבורה, כדי שיהיה לה מקום לבכות עליו ביום הזיכרון.
"אני פונה ללב שלך, אירנה. בואי לדבר גם איתי כאימא לאימא, שאני אדעה שאני לא לבד, שאני שנה וחצי לא לבד, שיש לי איזשהו אופק, שיחזירו את איתי הביתה. " חגית, אמו של איתי חן
רובי חן, אביו של איתי, הצטרף לקריאה והציג את ליאור, בן אחותו בן העשר, שהוער בשעה 5:30 בבוקר כדי להצטרף למחאה במקום לנצל את יום החופשה. הוא תיאר כיצד ליאור, שגם הוא גר בהרצליה, מתגעגע לבן דודו שהיה עבורו כאח. שני ההורים הביעו חשש עמוק לגבי עתיד ילדיהם האחרים והאמון במדינה, ופנו לזוג אדלשטיין בבקשה פשוטה: "תצאו לדבר איתנו, שנדע שאנחנו לא לבד".
"אירנה, יולי נראה שהילדים שלכם עושים פה ערב של שמחה, עם עוד ילדים של השכונה. באמת, נראה לי מאוד כיף ומאוד נחמד. אנחנו נמצאים פה עם בן של אחותי, השם שלו ליאור. הערנו את ליאור היום בחמש וחצי בבוקר. למה? כדי שיעמוד איתנו ברחובות, כי הוא רוצה לראות את הבן דוד שלו חזרה." רובי אביו של איתי

אדלשטיין יוצא ומשוחח עם הוריו של איתי
לאחר דקות ארוכות בהן קראו הוריו של איתי ליולי ולאשתו אירנה לצאת ולשוחח עימם, יצא יולי מביתו לפגוש את ההורים. בשיחה שאלו הוריו של איתי חן, כמה זמן עוד ניתן יהיה להמתין ולבדוק מה הלחץ הצבאי עושה, והעובדה שקשה להם לראות את "תוכנית הריאליטי" בקרב משפחות החטופים שנאבקות להוכיח שהמקרה שלהם הוא הכי הומניטרי ולכן בנם / בתם הוא זה שצריך לצאת קודם. היום יודעים היכן איתי, הדגישו, אבל מה לגבי אחרים ומה עם בעוד כמה שבועות כבר לא יידעו היכן הוא. גם לאיתי אין עוד הרבה זמן, אמרו ההורים לח"כ אדלשטיין. חייבים להיות יצירתיים בפתרונות כדי להשיבם הפצירה חגית אמו של איתי. בסיום השיחה נענה אדלשטיין לבקשת ההורים להדביר סטיקר לזכרו של איתי על רכב השרד.

בתחקירים, אמרו ההורים לאדלשטיין "נחל עוז" נקרא "אזור השמדה", חגית, אמו של איתי ציינה את העובדה המזעזעת שהבסיס/מוצב "נחל עוז" עדיין פרוץ והגדר פתוחה, שנה וחצי ולא מטפלים במחדלים שהביאו לחטיפתו של איתי. "לא מספיק לנו שהצבא אומר אנחנו מתנצלים, כשלנו.".

המחאה היא חלק מסדרת הפגנות שהתקיימו בחודשים האחרונים מול ביתו של אדלשטיין בהרצליה, כולל "מחאת הג'חנון" ומחאה שהובילה למעצר שלוש נשים שהניחו עלונים עם תמונות חטופים בבית הכנסת שבו מתפלל אדלשטיין.
חשיבות התמיכה במאבק משפחות החטופים
המאבק של משפחות החטופים אינו רק מאבקם הפרטי – זהו מאבק על דמותה של החברה הישראלית ועל הערכים המכוננים שלנו כמדינה. כאשר משפחה כמו משפחת חן עומדת בשעות הבוקר המוקדמות מול ביתו של נבחר ציבור, היא מייצגת את האמנה הבסיסית ביותר בין המדינה לאזרחיה – ההבטחה להגן על חיילינו ולעשות הכל כדי להשיבם הביתה.
יציאה למחאה ותמיכה במשפחות החטופים היא לא רק מעשה של סולידריות אנושית, אלא הצהרה ברורה שאנחנו כחברה לא מוכנים לוותר על אף אחד מבנינו ובנותינו.
כל קול שמצטרף למחאה מחזק את המסר שהחטופים אינם "נושא שולי" אלא עניין לאומי מהמעלה הראשונה. ללא לחץ ציבורי מתמשך, קיים חשש אמיתי שהנושא יידחק לשולי השיח הציבורי ויאבד מדחיפותו בעיני מקבלי ההחלטות. זכרו: מחר זה עלול להיות הבן או הבת שלכם, ואז תרצו לדעת שהחברה הישראלית כולה עומדת לצדכם במאבק להשבתם הביתה.
- עמוד הפייסבוק של מטה המשפחות להחזרת החטופים והשבויים: facebook.com/gettingthemback
- אתר האינטרנט של מטה המשפחות להחזרת החטופים והשבויים stories.bringthemhomenow.net/home-he