“רַכֶּבֶל 7 הכוכבים”: הוועדה המקומית בהרצליה אישרה קו רַכֶּבֶל חדש

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה אישרה לאחרונה תוכנית חדשה ושאפתנית במיוחד להקמת קו רַכֶּבֶל עירוני, “רכבל 7 הכוכבים”, שיחבר בין קניון שבעת הכוכבים, תחנת הרכבת הרצליה, הרצליה ב’ (ראש הגבעה), צומת הסירה, שדרות אבא אבן, גינת יהושע בן נון ומרינה הרצליה.

גורמים יודעי דבר משתפים עם “הרצליה היום” כי התוכנית צפויה להתקדם במסלול אקספרס גם בוועדה המחוזית תל אביב, וכי אין כוונה “להשאיר אותה שנים במגירות התכנון”, בין שלל התוכניות האסטרטגיות לצירי מתע”ן, מטרו ותחבורה עתידית.

אם אכן לא ייתקלו המקדמים במכשולים חריגים, עבודות הבנייה צפויות להתחיל כבר ברבעון השלישי של 2026 ולהסתיים עד סוף 2027 – לוח זמנים מהיר יחסית בקנה מידה של פרויקט תשתית עירוני. תושבות ותושבים שמאסו בפקקים בין הקניון, הרצליה ב’, אזור התעשייה והים – מקבלים כאן, לפחות על הנייר, הצצה לעידן חדש של ניידות עירונית כפי שמקובל בערים מתקדמות ברחבי העולם.

קניון שבעת הכוכבים הופך ל”שדה התעופה” של הרצליה

קניון שבעת הכוכבים, שנמצא כבר היום בלב אזור שהולך ומתחדש – עם חיבור לנתיבי תחבורה ציבורית, קווים בסופי שבוע, פארק הרצליה ומוקדי תעסוקה ובילוי – אמור להפוך לפי החזון לתחנת המוצא הראשית של קו הרַכֶּבֶל.

הרעיון: לא עוד קניון שהוא רק מקום לבילוי וקניות, אלא “שער הכניסה” החדש להרצליה – נקודת מעבר בין אוטובוסים, רכבת ישראל, שבילי אופניים ושירותי ניידות חכמה, וכעת גם רַכֶּבֶל אווירי.  

במסמכים שהוצגו במסגרת דיונים על עתיד התחבורה בעיר, הודגש כי אזור תחנת הרכבת–קניון שבעת הכוכבים כבר היום מתפקד כמרחב תחבורתי מרכזי, עם נתיבי תחבורה ציבורית חדשים, קווי “נעים בסופ”ש” וקווי הזנה לאזור התעסוקה בהרצליה פיתוח. קווי הרַכֶּבֶל אמורים לחזק את הקישוריות הזו – ולחבר בקו אחד בין תחנת הרכבת, השכונות, אזור התעסוקה והים.

זה לא מדע בדיוני: כך זה עובד כבר היום בחיפה

לפני ששואלים “רַכֶּבֶל בהרצליה, באמת?”, כדאי לזכור שבישראל כבר פועלים שני קווי רַכֶּבֶל מוכרים – אחד תיירותי ואחד תחבורתי – שנמצאים בחיפה.

• רַכֶּבֶל חיפה הוותיק – קו תיירותי שעולה מטיילת בת גלים אל סטלה מאריס, בנסיעה של כמה דקות בין הים להר הכרמל, עם קרוניות זכוכית שמציעות תצפית רחבה על מפרץ חיפה.
• הרכבלית של חיפה – קו תחבורה ציבורית שמופעל על ידי חברת כבל אקספרס: כ‑4.4 קילומטר, 6 תחנות (מתוכן 3 פעילות כיום – מרכזית המפרץ, טכניון מרכז ואוניברסיטת חיפה), ו‑148 קרוניות שיכולות לשאת עד 10 נוסעים כל אחת.

ברכבלית יוצאת קרונית חדשה בערך כל 15 שניות, הנסיעה משולבת ברב‑קו, והקו נועד לחבר במהירות בין תחנה מרכזית, מוסדות אקדמיים ואזורי תעסוקה – בלי להיתקע בפקקים בעלייה לטכניון ולאוניברסיטה.  המודל הזה – תחנה מרכזית, מוסדות חינוך, מוקדי תעסוקה ונגישות לים – הוא בדיוק מה שמנסים לייצר גם בהרצליה לאורך ציר קניון–רכבת–הרצליה ב’–אזור התעשייה–מרינה.

7 תחנות “רכבל 7 הכוכבים” – הגרסה ההרצליינית

לפי המסלול המוצע, “רכבל 7 הכוכבים” יכלול שבע תחנות ברורות, שמחברות בין תחנת הרכבת הארצית, מרכז המסחר, שכונת מגורים ותיקה, צומת תנועה עמוס, ציר התעסוקה הראשי והים.

תחנה 1: קניון שבעת הכוכבים – הלב החדש

תחנת המוצא של הקו ממוקמת על גג קניון שבעת הכוכבים, בצד הפונה מערבה. הנוסעים יוכלו לעבור ישירות בין קומות הקניון לקרוניות הרַכֶּבֶל, עם חיבור לקווי האוטובוס הרגילים, קווי “נעים בסופ”ש”, חניונים ולמרחב הציבורי המתפתח סביב הקניון.

תחנה 2: תחנת הרכבת הרצליה

מהקניון, הרַכֶּבֶל עולה מזרחה אל תחנת הרכבת הרצליה – אחת התחנות המרכזיות בגוש דן, שמשרתת מדי יום אלפי נוסעים ומתחברת לקו הירוק ולכבישים בינעירוניים.  כך נוצר ציר ישיר: רכבת ישראל ← רַכֶּבֶל ← קניון / הרצליה ב’ / המרינה – בלי להחליף אוטובוסים ובלי להסתבך בחניה.

תחנה 3: הרצליה ב’ – ראש הגבעה

משם הקו פונה דרומה אל תחנה בהרצליה ב’, באזור ראש הגבעה – שכונה ותיקה ומבוקשת, שיושבת בין כפר שמריהו להרצליה פיתוח ונהנית מקרבה גם לים וגם למרכז העיר. המטרה: לאפשר לתושבות ותושבי הרצליה ב’, לתלמידים ולמשפחות להגיע מהר יותר לקניון, לרכבת ולים – בלי לפתוח את האוטו לכל סידור קטן.

תחנה 4: צומת הסירה

התחנה הרביעית ממוקמת מעל צומת הסירה – אחד מצמתי התנועה העמוסים באזור, על ציר הכניסה להרצליה פיתוח ולחופי הים.  החזון: לתת אלטרנטיבה אווירית לעומסי התנועה המוכרים, במיוחד בכניסה לעבודה בבוקר וביציאה לבילוי אחר הצהריים והערב.

תחנה 5: שדרות אבא אבן

מכאן הרַכֶּבֶל ממשיך דרומה במקביל לשדרות אבא אבן, ציר התעסוקה הראשי של הרצליה פיתוח, שבו שוכן אחד מאזורי ההייטק הגדולים בישראל. התחנה תשמש את עובדי ההייטק, אורחי המלונות, באי המסעדות ומבקרי מרכזי הכנסים וההשקה, ותאפשר להגיע למשרד ולפגישה בלי רכב פרטי.

תחנה 6: גינת יהושע בן נון

התחנה השישית ממוקמת בסמוך לגינת יהושע בן נון ושכונות המגורים סביב, כחלק מחיזוק החיבור בין השכונות השקטות לצירי התעסוקה והבילוי. היא מאפשרת לתושבות ולתושבים לעלות על הרַכֶּבֶל קרוב לבית, ולהגיע בתוך דקות לקניון, לרכבת, לאזור התעסוקה או לים – בלי צורך ברכב פרטי.

תחנה 7: מרינה הרצליה

תחנת הקצה של הקו נמצאת במרינה הרצליה, ליד המסעדות, בתי הקפה, הטיילת והחוף. נסיעה של דקות ספורות מהקניון, מהרכבת או מהרצליה ב’ אמורה להביא את הנוסעים ישירות לים – בלי פקקים, בלי חיפוש חניה ובלי חול על שטיחי הרכב.

כמה זה אמור לעלות, ומאיפה יבוא הכסף?

ההשוואה לפרויקטי רכבל קיימים בעולם ובישראל מצביעה על סדרי גודל שמרניים של מאות מיליוני שקלים, ולא פחות – בחיפה, למשל, הוערכה הקמת הרכבלית לכ‑180–200 מיליון שקלים עבור קו באורך 4.4 קילומטר. במונחים הרצלייניים מדברים כבר עכשיו, לפי גורמי תכנון, על פרויקט שיכול להתקרב ואף לחצות את רף המיליארד שקלים, כולל תחנות, תשתיות, רכש הקרוניות, שילוב במערך התחבורה העירוני והסדרת המרחב הציבורי סביב התחנות.

לפי גורמים המעורים בהסכם הגג בין עיריית הרצליה לרשות מקרקעי ישראל, חלק משמעותי מתקציבי הפיתוח שאושרו – למעלה מ‑5.5–6 מיליארד שקלים לתשתיות, תחבורה ושטחים ירוקים – צפוי לשמש גם כתשתית מימון לפרויקטי תחבורה חדשניים, ובראשם “רכבל 7 הכוכבים”. 

אל הסכמי הגג אמורה להצטרף גם קרן השקעות עירונית ייעודית, שתרכז מקורות מימון משלימים לפרויקט – כולל הלוואות ארוכות טווח, שותפויות עם גופים מוסדיים ומענקי חדשנות לתחבורה ירוקה.

בעירייה מדברים גם על מודל הכנסות עתידי שיישען לא רק על כרטיסי נסיעה, אלא גם על חסויות מסחריות, פרסום בתחנות ובקרוניות ושיתופי פעולה עם עסקים מקומיים לאורך התוואי – מודל שבתרחישים האופטימיים אמור להניב כבר בשנה הראשונה לפעילות הכנסות משמעותיות שייקלו על החזר ההשקעה.

ומה בשבת?

בשאלת ההפעלה בשבת, מי שניסו לקבל תשובה חד‑משמעית יצאו בשלב זה עם תשובה אחת בלבד: “עוד לא”. למרות שהרצליה מדורגת בעקביות בצמרת מדדי החופש העירוני והתחבורה בשבת, הוחלט שלא לקבע כעת מדיניות רשמית לגבי פעילות הרַכֶּבֶל בשבת, כדי לא להפוך את נושא השבת למוקד המחלוקת שיחסום את קידום התוכנית בוועדות התכנון.

בעירייה מסבירים שבשלב זה העדיפות היא להעביר את הפרויקט את משוכת האישורים התכנוניים והתקציביים, והדיון העקרוני – האם וכיצד יופעל “רכבל 7 הכוכבים” בסופי שבוע – יישמר לשלב מאוחר יותר, אחרי שתהיה תשתית מוכנה ותחזית ברורה יותר לצרכים של התושבות והתושבים.

ומה עם אוניברסיטת רייכמן?

מאחורי הקלעים, מספרים שהיה דיון לא קצר בשאלה האם להוסיף לקו גם תחנה ליד אוניברסיטת רייכמן – מוסד אקדמי מרכזי שמושך אליו מדי יום אלפי סטודנטים ומרצים, ומחובר כבר היום לקווי אוטובוס ייעודיים ולשבילי אופניים.  לפי המתווה הנוכחי, הרעיון נבחן אך נגנז בשלב זה בעיקר בשל העלויות הגבוהות של תוספת תחנה ייעודית והצורך להסיט את התוואי, אך הוזכר כאופציה לשלב עתידי, אם וכאשר הפרויקט יצא אי פעם לדרך.

מתכנון לביצוע: לוחות הזמנים וההרצה

על פי ההערכות שנמסרו לגורמים המקצועיים, אם הוועדה המחוזית תל אביב אכן תאשר את התוכנית במסלול מהיר, עבודות ההקמה של קו “רכבל 7 הכוכבים” ייצאו לדרך ברבעון השלישי של שנת 2026, ויימשכו עד לסוף 2027 – במסגרת התקציבית שנגזרת מהסכמי הגג וממקורות המימון העירוניים שהוזכרו. מדובר בלוח זמנים צפוף, אך בעירייה ובגורמי התכנון טוענים כי הניסיון שהצטבר בפרויקטי תחבורה אחרים, יחד עם מסלול האישור המואץ, מאפשרים עמידה בו.

בשלב הראשון, בשבועות שאחרי סיום העבודות, הרַכֶּבֶל אמור לפעול במתכונת “הרצה”: בדיקות עומס, כיוונונים אחרונים ותפעול מדורג של הקרוניות לאורך היום. במהלך תקופת ההרצה יוקצו כרטיסים בחינם לתושבות ולתושבי העיר – במטרה לעודד היכרות עם הקו החדש, לאסוף משוב מהציבור ולהטמיע תיקונים נדרשים לפני הפעלה מלאה.

לאחר סיום ההרצה, הרַכֶּבֶל יעבור להפעלה סדירה, על בסיס תעריף אחיד לכל נסיעה – ללא קשר למספר התחנות שעוברים בדרך, בדומה למודלים הנהוגים בקווי רַכֶּבֶל אחרים בעולם.  נכון לעכשיו, התעריף טרם נקבע, אולם ההערכה היא שיינתן לו מחיר “שפוי” שיאפשר לראות בקו חלק אמיתי ממערך התחבורה הציבורית, ולא רק גימיק תיירותי.

“לא עוד פקקים לים”: מה רוצים לפתור כאן

בדומה לפרויקטי תחבורה אחרים שעליהם דיווחנו בשנים האחרונות – מהסכמי הגג, דרך הרחבת שבילי האופניים ועד ההצטרפות למיזמי תחבורה בסופי שבוע – גם במקרה הזה המסר הרשמי הוא ברור: לצמצם את התלות ברכב הפרטי ולחזק תחבורה מקיימת.

עלייה בשימוש בתחבורה הציבורית בעיר בשנים האחרונות, לצד השקעה בתשתיות ובחדשנות תחבורתית, מראה שתושבות ותושבי הרצליה כבר מוכנים לשינוי – והשאלה היא רק איך הוא ייראה בפועל.

אם “רכבל 7 הכוכבים” אכן ייצא לדרך כפי שמתואר כאן, הוא עשוי לייצר חיבור חדש בין רכבת, קניון, שכונה ותיקה, אזור תעסוקה והמרינה – במסלול אחד רציף, מעל הפקקים.

מה שברור כבר עכשיו הוא שהשיח על “רכבל 7 הכוכבים” מצטרף לדיון רחב בהרצליה על תחבורה ציבורית, קישוריות בין שכונות, חיבור לים וצמצום התלות ברכב הפרטי – דיון שימשיך ללוות את העיר גם אם התוכנית הזאת תישאר בסופו של דבר על הנייר, וגם אם תהפוך בעוד כמה שנים לחלק מהנוף היומיומי שלנו.

1 באפריל (April fools day)