פאנל בחירות פוליטי שנערך היום בתיכון הנדסאים בהרצליה עורר סערה ציבורית וחינוכית רחבה, לאחר שלדברי עיריית הרצליה, מועמד מפלגת עוצמה יהודית דוד בבלי חילק לתלמידים סיכות מוזהבות בצורת חבל תלייה.
האירוע, שהוגדר כחלק מפעילות "פאנל יום הבוחר" לקראת הבחירות לכנסת ה־26 שייערכו ב־27 באוקטובר, כלל השתתפות של נציגי רשימות ומפלגות רבות. עם זאת, חלוקת הסיכות הפכה למוקד העיקרי של האירוע, עקב המטען הסמלי והפוליטי שהן נושאות.
לפי הודעת עיריית הרצליה, הנהלת בית הספר הנחתה מראש את המועמד שלא תאושר חלוקת סיכות לתלמידים. בעירייה הבהירו כי המועמד התעלם מההנחיה, וכי צוות בית הספר פעל באופן מיידי ואסף את הסיכות מתלמידים שענדו או החזיקו בהן.
תיעוד מתוך פאנל נציגי המפלגות שנערך בתיכון בהרצליה לקראת הבחירות לכנסת ה-26. סרטון מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
תגובת ראש העיר: "קו אדום חינוכי ומוסרי"
ראש עיריית הרצליה, יריב פישר, גינה את המקרה בחריפות וכינה אותו "אירוע מכוער ומסוכן לחברה הישראלית". לדבריו, "כאשר נציג מפלגת עוצמה יהודית חילק לתלמידים סיכות עם חבל תלייה – מדובר בחציית קו אדום חינוכי, ערכי ומוסרי, שלא יעבור לסדר היום".
פישר הדגיש את מחויבות המערכת העירונית לחינוך ערכי וציוני: "אנחנו מחנכים את ילדינו על אהבת הארץ, פטריוטיות, ציונות ומחויבות עמוקה לעם ולמדינה, אך לא נהיה מוכנים לעולם לטמא את נפשם בסמלים שמאחוריהם פופוליזם דוחה, אלים ומשחית".
ראש העיר הוסיף כי הנהלת בית הספר הנחתה את המועמד מבעוד מועד שלא לחלק את הסיכות, אך הוא התעלם מכך. פישר ציין כי המועמד לא יוזמן יותר להרצליה, וכי הנושא מטופל באופן צמוד מול האגף לחינוך על־יסודי בעירייה והנהלת התיכון.
ההקשר של הסיכה: קידום עונש מוות
הסיכה בצורת חבל תלייה אינה פריט מפלגתי שגרתי. בדצמבר 2025 השיקו השר איתמר בן גביר וחברי עוצמה יהודית את הסיכה כסמל למחויבותם לקידום הצעת החוק לעונש מוות למחבלים, כחלופה לענידת סיכת החטופים.
באותו מעמד הצהיר בן גביר כי מפלגתו דורשת "חבל תלייה, או גרדום או כיסא חשמלי – עונש מוות למחבלים". השקת הסיכה לוותה אז בביקורת ציבורית נוקבת, בייחוד לנוכח העובדה שבאותה עת חלל חטוף, רן גואילי ז"ל, עדיין הוחזק בשבי חמאס.
הוויכוח הציבורי אינו מתמקד בזכות להציג עמדה פוליטית בנושא עונש מוות, אלא בשאלת ההתאמה החינוכית: האם ראוי לחלק לתלמידים, ובהם קטינים מתחת לגיל 18, סמל מובהק של חבל תלייה והוצאה להורג בין כותלי מוסד חינוכי.
המשתתפים בפאנל ותוצאות המדגם בתיכון
לפי פרסומי התיכון, בפאנל השתתפו נציגים ממגוון רחב של מפלגות, ובהם יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), אלמוג כהן (הליכוד), צבי סוכות (הציונות הדתית), נועה לוי (הרשימה המשותפת), עמרי רונן (הדמוקרטים), אביב עזרא (עמך ישראל), יונתן שלו (ביחד), רועי קירשברג (זהות), דוד בבלי (עוצמה יהודית) וניר חג'בי (ישר!).
נוכחים באירוע ציינו כי במהלך הפאנל נרשמה מתיחות כאשר ח"כ צבי סוכות עזב את המקום לאחר שחרג מזמן הדיבור שהוקצב לו והורד מהבמה.
בסיום הפאנל נערכה בקרב התלמידים הצבעת מדגם מדומה. לפי תוצאות ההצבעה שהגיעו למערכת "הרצליה היום", מפלגת "ביחד" זכתה במקום הראשון עם 37.98% מקולות התלמידים (48 קולות). אחריה הגיעו מפלגת "ישר!" עם 20.16% (25 קולות), "הדמוקרטים" עם 14.73% (19 קולות), "הליכוד" עם 8.14% (10 קולות), "ישראל ביתנו" עם 5.43% (7 קולות), "עמך ישראל" עם 4.65% (6 קולות) ו"עוצמה יהודית" עם 4.26% (5 קולות). רשימות נוספות, בהן הציונות הדתית, הרשימה המשותפת וש"ס, נותרו מתחת לאחוז החסימה של המדגם הבית-ספרי.
ביקורת על העיתוי ביום הזיכרון ל־7 באוקטובר
לצד הסערה סביב חלוקת הסיכות, עלתה ביקורת ציבורית גם בנוגע לעיתוי קיום הפאנל הפוליטי – יום הזיכרון הרשמי לפי התאריך העברי לאירועי 7 באוקטובר.
איתמר קרמר, מנהל משמר החינוך הממלכתי, מתח ביקורת חריפה על עצם ההזמנה וטען: "מי שמזמין את הכהניסטים לבית הספר שלו מקבל בחזרה חינוך לנקמה, דם ומוות. אין שום חובה להזמין את אנשיו של תומך הטרור המורשע לבית הספר של הילדים שלנו".
הנחיות משרד החינוך לקראת בחירות מתירות קיום מפגשים עם נציגי מפלגות לצורך חינוך אזרחי ודמוקרטי, אך אוסרות באופן מפורש על פעילות תעמולתית ועל חלוקת חומרי תעמולה מפלגתיים בתוך מוסדות חינוך. האירוע בתיכון הנדסאים מעלה שאלות נוקבות לגבי אכיפת ההנחיות הללו והגבול שבין שיח אזרחי לגיטימי לבין פרובוקציה פוליטית.

איך מדברים עם הילדים בעונת בחירות?
האירוע בהרצליה אינו רק תקרית נקודתית של פוליטיקאי שחצה קו אדום, אלא תמרור אזהרה חינוכי לכולנו. כשהפוליטיקה חודרת לבתי הספר באמצעות גימיקים קיצוניים וסמלים אלימים, התפקיד ההורי והאזרחי בבית הופך למכריע מתמיד. לקראת מערכת הבחירות הסוערת ובימים שאחריה, הנה כמה עקרונות שמומלץ לאמץ בשיח המשפחתי:
- לפתח אוריינות פוליטית וחשיבה ביקורתית. בני הנוער חשופים מסביב לשעון לסרטונים קצרים בטיקטוק ובאינסטגרם, שלעיתים קרובות מתווכים מציאות מוקצנת, שטחית ומניפולטיבית. חשוב ללמד אותם שרשתות חברתיות אינן מקור מידע עיתונאי מהימן, להרגיל אותם להטיל ספק בסיסמאות קליטות ולבדוק עובדות ומקורות.
- להבחין בין דמוקרטיה פורמלית למהותית. דמוקרטיה אינה מסתכמת רק בהליכה לקלפי פעם בכמה שנים או בשלטון הרוב. דמוקרטיה מהותית נשענת על ערכי יסוד של שוויון, הגנה על זכויות המיעוט, פלורליזם, פשרות והסכמיות חברתית.
- להרחיב את המבט מעבר לשיח ביטחוני בלבד. השיח הישראלי נוטה להצטמצם לסוגיות ביטחון וחרדות קיומיות. עונת בחירות היא הזדמנות מצוינת לדבר עם הילדים על סוגיות אזרחיות, כלכליות, חברתיות וחינוכיות, ולהסביר להם על ההבדלים המהותיים והאידיאולוגיים שבין המפלגות השונות.
- לתרגל תרבות דיון והקשבה. מותר ואף רצוי להתווכח על עמדות, אך יש להקפיד על שיח מכבד שאינו גולש להסתה, דה-לגיטימציה ודה-הומניזציה של הצד השני.
בכתבה זו שולבו תמונות מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם ידוע לכם מי צילם אותם – שלחו אלינו למייל herzliyatoday@gmail.com או צרו עימנו קשר.
למען החטופים







