למען החטופים
היום השני של הכנס השנתי של איגוד המתכננים, הוקדש לסיורים ברחבי העיר הרצליה. אחד הסיורים המרתקים התקיים באוניברסיטת רייכמן. נשות ואנשי מקצוע רבים מתחום התכנון העירוני ובינוי ערים, זכו ונהנו מחוויה נדירה: סיור בין כותלי אוניברסיטת רייכמן בהנחיית המייסד עצמו – שסיפר על ציונות, שחלק מהחזון ואף חשף את "האני מאמין" האישי שלו.
לאחר יום חמישי עמוס ופורה בכנס המתכננים במהלכו ביקרו כ-1200 בקניון ארנה בו התקיים הכנס. יום שישי, לעומת זאת התחיל הרבה יותר רגוע ואינטימי, במזג אויר נעים שכאילו תוכנן במיוחד, החל הסיור בקמפוס אוניברסיטת רייכמן. הסיור, אורגן על ידי מהנדסת העיר חנה חרמש עבור משתתפי הכנס, והמפתיע: הוא הונחה במו ידיו על ידי פרופסור אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד של אוניברסיטת רייכמן (לשעבר המרכז הבינתחומי הרצליה), וכיום יו"ר הדירקטוריון שלה.
"הייתי חייבת להתעקש שאוריאל ינחה בעצמו", סיפרה חנה חרמש במהלך הסיור. "החוויה שעברתי כשהוא הוביל אותי בפעם הראשונה לא ניתנת לתיאור – רציתי שהצוות יחווה את אותו דבר בדיוק". ואמנם, רייכמן – שמעט מאוד מכירים מקרוב – התגלה כאיש צנוע, אך בעל כושר סחף ומעורר השראה לרבים וטובים. זה התבטא מיד בפתיחת הסיור, שהתחיל דווקא לא מאחד הבניינים האקדמיים המפוארים, אלא באולם הכנסים החדש.
לאור הצלחת הסיור, נבחנת האפשרות לקיים סיורים לקהל הרחב בפורמט דומה אחת לתקופה. במידה ותרצו לקבל עדכונים על סיורים מתוכננים בקמפוס אוניברסיטת רייכמן, נא הירשמו בטופס או הצטרפו לקבוצת העידכונים בוואטסאפ של 'הרצליה היום'.
פרופסור רייכמן לקח את המשתתפים לסיור מרתק בתחנות בקמפוס: מעונות הסטודנטים, בית הספר לפסיכולוגיה ומרכז החוסן, בניין הספרייה עם אוסף העתיקות, בית הספר לרפואה ומרכז הסימולציה, מכון סקוג'ן לביולוגיה סינתטית, הצריפים ההיסטוריים, ואולפני הרדיו החינוכי. בכל תחנה הוא שילב סיפורים אישיים עם ההיסטוריה של המקום והחזון שמאחוריו.
תחנה ראשונה: קבלת פנים באולם הכנסים החדש
המשתתפים נפגשו במרכז דניאל חוסידמן לכנסים, מרכז כנסים מרשים ומפואר שהושק לאחרונה. האולם הוא אחד ממרכזי הכנסים המתקדמים בארץ, עם אקוסטיקה יוצאת דופן וציוד טכני ברמה בינלאומית. שם נפתח הסיור רשמית, לאחר שהאורחים נהנו מארוחת בוקר קלה.
פרופ' רייכמן בירך את המשתתפים, וציין שהקשר בין העיר הרצליה למוסד האקדמי הוא חיוני ומשמעותי. "אנחנו חלק מהעיר, ואני שמח לקשר המתהדק", אמר.
למפגש הצטרף גם אבי ניסים, סגן נשיא ללוגיסטיקה, שלקח על עצמו תפקיד מרכזי בליווי הפעילות הלוגיסטית של הקמפוס ושל הסיור כולו. חדי העין יכלו אף להבחין כמה דקות קודם, גם בביקור "קפה על הבוקר" של ראש העיר, יריב פישר ומנכ"ל העירייה, אלכס גולדשטיין עם פרופסור רייכמן.
הסיפור מאחורי המקום – חזון שהפך למציאות
פרופ' רייכמן סיפר בפירוט רב על המסע האישי שלו – מתפקידו כדיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, דרך ההחלטה לעזוב בשנת 1994, ועד להקמת המרכז הבינתחומי הרצליה (כשמו המקורי) במתחם צבאי נטוש.
"עזבתי עם חזון. לא היה לי כסף, לא היתה לי קרקע, ולא הייתה לי סמכות לתת תארים", סיפר בגילוי לב. "אבל היה לי דבר אחד – אמונה בדרך". הוא תיאר את המציאות הקשה של אז, כשמערכת ההשכלה הגבוהה הייתה סגורה, והאוניברסיטאות הוותיקות חסמו את הכניסה למאות אלפי צעירים ישראלים.
"הייתה ועדת תקצוב שהחליטה כמה סטודנטים יתקבלו, ושערי ההשכלה הגבוהה היו סגורים", הוא המשיך. "רציתי לפתוח את השערים הסגורים האלה, ליצור מוביליות חברתית אמיתית". ואכן, לאחר שנים של בירוקרטיה, מאבקים משפטיים ואלפי שעות של גיוס תרומות, המקום צמח והפך לאוניברסיטה פרטית ללא מטרות רווח – הראשונה מסוגה בישראל.
התפיסה הייחודית – ציונות, אנושיות ויזמות
אחת מנקודות השיא של הסיור הייתה כשפרופ' רייכמן הסביר את הפילוסופיה החינוכית שעליה הוקמה האוניברסיטה. "החלטתי להקים אוניברסיטה עם תפיסת עולם שונה", אמר. "אוניברסיטה לא רק מכון מחקר – היא צריכה לעסוק בפיתוח ההון האנושי של החברה, ולכן יש כאן גם מערכת ערכים".
בעיקרון האמונה באדם, הוא הסביר, מעניקים לסטודנטים ביטחון שהם יכולים להצליח. "מהרגע הראשון אמרנו לסטודנטים: אנחנו מאמינים בכם. אתם חייבים להאמין בעצמכם, לחשוב בגדול, לקחת סיכונים מחושבים – להיות יזמים בכל מקום שאתם נמצאים, לא רק בעסקים".
העיקרון השני: ציונות כמחויבות. "אנחנו מוסד ציוני ברוח הכרזת העצמאות", הדגיש. "וזה מחייב את כל מי שבא לכאן. כל סטודנט יודע שיש לו אחריות להגן פיזית על קיום המדינה, ולהלחם על ערכי היסוד שעליהם היא קמה".
תחנה שניה: מעונות הסטודנטים
מיד לאחר ההתכנסות במרכז דניאל חוסידמן לכנסים, הוביל פרופ' רייכמן את הסיור אל עבר מעונות הסטודנטים – ושם הבינו המשתתפים שהאוניברסיטה חושבת אחרת. "במקום החדרים המשותפים המוכרים ממעונות אחרים, כאן כל סטודנט זוכה לסטודיו פרטי משלו. כאן לכל סטודנט יש סטודיו שכולל חדר לבד עם מטבחון, שירותים, טלוויזיה ומיזוג," הסביר פרופסור רייכמן. במכלול המעונות 746 חדרים, שרובם המכריע סטודיו פרטי.
גם כאן התגלתה הפילוסופיה של עצמאות: פרופ' רייכמן סירב להיכנס לשיתוף פעולה עם קבלנים במודל BLT (בנה-לווה-תפעיל). "אמרו לי BLT, אמרתי לא. אנחנו לא רוצים להיות 'אסירי ציון' של אף אחד," אמר. במקום זאת, האוניברסיטה לקחה הלוואה, בנתה בעצמה, ומנהלת את המעונות באופן עצמאי – "ככה נוכל לדאוג לרווחת הסטודנטים גם אם זה עולה כמה גרושים יותר."
תחנה שלישית: יצירות אמנות ואוצרות עתיקים – גילוי לא צפוי
אחד הדברים המפתיעים בסיור היה הדגש שפרופ' רייכמן שם על אמנות ועל עתיקות. "היה חשוב לי מהרגע הראשון שהקמפוס יהיה עם אמנות ועתיקות", אמר.
בכניסה לבניין הפסיכולוגיה והכלכלה מחכה יצירת אמנות מרשימה שנתרמה על ידי משפחה מקומית. בתוך הבניין, לאורך המסדרונות, מצויות ויטרינות עתיקות מרהיבות: שורה של מטבעות עתיקים מתקופות שונות, תבליטי לכיש – רפליקות של התבליטים שמתארים את כיבוש העיר על ידי סנחריב מלך אשור (701 לפנה"ס), קנקנים מלכותיים נושאי חותמת "למלך" עם שמות ערים מימי חזקיהו, אבני משקל עתיקות מהשווקים העתיקים, וידיות קדירה של מלכי ישראל ויהודה עם חותמות המלכות.
אחד הפריטים המרגשים ביותר נמצא בשטח הקמפוס עצמו: דקל אבשלום – דקל תמר ייחודי שניטע לזכרו של אבשלום פיינברג (1889-1917), ממייסדי ארגון הריגול ניל"י. פיינברג נפל ב-20 בינואר 1917 במהלך מסעו למצרים לסייע לבריטים במלחמת העולם הראשונה. בכיסו נמצאו זרעי תמר, וכשגופתו התגלתה שנים אחר כך – דקל תמר צמח על קברו. זרעים ממנו הובאו ונטעו במקומות שונים בארץ, כולל דקל זה באוניברסיטת רייכמן.
"זה סמל לציונות, למסירות ולחזון", אמר רייכמן בהתרגשות. "הדקל הזה מזכיר לנו שמהחזון ומהמסירות – צומחת תקווה".
תחנה רביעית: הפקולטה לפסיכולוגיה – בין טיפול לחוסן לאומי
הסיור המשיך לבניין בית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה, שם מחכה הפתעה נוספת: הפקולטה היא לא רק מקום לימודים אקדמי, אלא מרכז חיוני לטיפול ציבורי. בראש הפקולטה עומדת פרופ' ענת ברונשטיין קלומק, דיקנית בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה, שהסבירה על הקליניקה הפסיכולוגית הפועלת במקום – המוכרת על ידי משרד הבריאות, ומספקת טיפול לציבור הרחב.
"הקליניקה שלנו היא לא רק לסטודנטים, היא לכולם", הסבירה. "בתקופה האחרונה – מאז קורונה, הפיכה משטרית ומלחמה מתגלגלת – אנחנו עובדים המון עם PTSD, עם לוחמי צה״ל ועם משפחותיהם. השנה קלטנו 150 פצועי צה״ל ללימודים".
היא תיארה שינוי פרדיגמה שהפקולטה מובילה: "מערכת בריאות הנפש קרסה עוד לפני הקורונה. התורים לא סבירים. אנחנו דוחפים כיום למודל חדש – טיפולים קבוצתיים, עבודה בחוץ, קהילתיות, עזרה תעסוקתית, עזרה בטבע. אנחנו לא מחכים שהחולה יגיע למרפאה – אנחנו יוצאים אליו".
אחד המודלים המרגשים ביותר שהוקם במלחמה הוא "חמ״ל חוסן" – מיזם משותף בין הפקולטה לבין 12 מרכזים ברחבי הארץ, שמעניק לפצועי צה״ל שיקום גופני ונפשי בטבע, בפעילות גופנית, בעזרה תעסוקתית. "הטראומה נספגת בגוף. צריך לעבוד עם הגוף – יוגה, ספורט, שיקום תעסוקתי, יצירה, חקלאות. הטיפול הפסיכולוגי הוא רק חלק מהמכלול", אמרה ענת.
תחנה חמישית: בית ספר דינה רקנאטי לרפואה – כשהחזון פוגש את הטכנולוגיה
בבית ספר דינה רקנאטי לרפואה החדש, שנפתח לפני כשנה וחצי . המשתתפים התרשמו לא מעט מהמרכז לסימולציה רפואית – אחד המתקדמים בארץ. "זה בית ספר יוצא דופן", סיפרה ד״ר מירי מזרחי ראובני, סגן דיקן לקבלה ומנהלת בית ספר דינה רקנאטי לרפואה באוניברסיטת רייכמן. "זה בית הספר היחידי במדינה שקם כ-Joint Mission – שיתוף פעולה של קופות החולים כללית ומכבי, המרכז הרפואי שיבא, והמרכז הרפואי רבין. יריבים ביום יום – אבל פה הם יושבים יחד ושותפים".
בתוך מרכז הסימולציה, הוצגו בובות היפר-ריאליסטיות – "זאת הבובה", הציגה ד"ר מזרחי ראובני. "היא נושמת, נושאת, צועקת, מגיבה. אפשר לתרגל עליה כל מיני מצבים – חדר מיון, חדר לידה, טראומה. הכל מצולם, והסטודנטים מקבלים משוב אחרי כל תרגיל".
נוסף על כך, הסטודנטים מתאמנים עם שחקנים מקצועיים שמדמים חולים – כולל ילדים מתיאטרון מבתי הספר בהרצליה. "חשוב לנו שהם ילמדו לא רק רפואה, אלא גם תקשורת", הדגישה. "רופא שלא מקשיב למטופל – לא יהיה רופא טוב".
בנוסף, במעבדות הסימולציה נעשה שימוש במדפסת תלת-ממד לייצור חלקי גוף אמיתיים לתרגול. "הם יכולים לראות עצם ירך אמיתית, מודפסת בדיוק מהסריקה של CT של חולה אמיתי. זה מדהים", סיפרה.
תחנה שישית: מכון סקוג׳ן לביולוגיה סינטתית
בקומה העליונה של מבנה הפקולטה לרפואה, נמצא מכון סקוג׳ן לביולוגיה סינטתית. את הסיור המרתק במעבדות הובילה ד"ר ליאת רחמים-בן נביא – "כאן אנחנו עושים מחקר חדשני בתחומים שעד לפני עשר שנים לא היו קיימים בארץ בכלל", אמרה. "בין תחומי לחלוטין, שילוב של הנדסת חשמל, ביוכימיה, ביולוגיה מולקולרית ועוד. זה הכוח של המקום הזה".
במכון עובדים יחד מיקרוביולוגים, ביולוגים חישוביים, גנטיקאים, ביוכימאים ומהנדסים – כולם תחת קורת גג אחת עם דלתות מקשרות בין המעבדות כדי לעודד שיתוף רעיונות וציוד. בין הפרויקטים החדשניים: פיתוח שתלי עור עם חיישנים ביולוגיים משולבים שיכולים לזהות זיהום או דחייה בשלבים מוקדמים – בשיתוף פעולה עם בית החולים איכילוב בתל אביב.
תחנה שביעית (ואחרונה): מוזיאון התקשורת – מסע אל העבר המשדר
אחד משיאי הסיור בוודאי התקיים במוזיאון לתקשורת, בבית ספר סמי עופר לתקשורת – מקום קסום עם אוסף עצום של רדיואים עתיקים, ציוד שידור היסטורי, ואפילו אולפני רדיו וטלוויזיה פעילים.
"יש כאן הכל", סיפר רייכמן בגאווה. "הנה הרמקול ממלחמת העולם השנייה, שבו שידרו את הכרזת העצמאות. זה הרמקול הזה בדיוק – הוא היה תלוי בקולנוע אלנבי בתל אביב, ליד הרמקול". הוא ניגש לרמקול ונגע בו ברגש: "מכאן יצאה הקריאה על הקמת המדינה. הייתי ילד קטן, בן 5, ואני זוכר את השידור הזה כאילו היה אתמול".
במוזיאון היו מוצגים גם רדיואים בריטיים שנועדו למנוע שידורים גרמניים, ורדיואים גרמניים שנועדו למנוע שידורים בריטיים – עדויות חיות למלחמת התקשורת במלחמת העולם השנייה. אך האוסף המרגש ביותר היה רדיו ההגנה.
"זה רדיו של ההגנה", הסביר פרופ' רייכמן והרים מכשיר קטן וישן. "מישהו היה שורק את התקווה – זה היה הסימן לפתיחת השידור. הנה, הנה המפתח. מישהו שורק, וזה פותח את הרדיו". הוא הביא את גאולה כהן ז"ל (חברת כנסת לשעבר ושדרנית בארגון הלח"י), אחת מגדולות הקריינות ההיסטוריות, לביקור במוזיאון. "כשהיא ראתה את המכשיר ששידרה בו – היא פרצה בבכי", סיפר.
במוזיאון פועל גם רדיו אזורי פעיל, שמשדר ב-106.2FM לכל תושבי הרצליה והסביבה. "יש לנו כאן שלושה אולפנים, ומרכז שידור מלא", אמר פרופ' רייכמן. "הסטודנטים מתרגלים פה שידור חי, מפיקים תוכניות ופודקאסטים. זה מעבדה לתקשורת פעילה ממש".
בתום הסיור באולפנים, פרופ' רייכמן אף הזמין את מהנדסת העיר חנה חרמש להקליט ריאיון קצר שישודר ברדיו – לסכם את הסיור ואת התרשמותה.
הסיום – רגע של "אני מאמין"
לקראת סיום הסיור, שאלה מהנדסת העיר, חנה חרמש את אוריאל רייכמן שאלה חשובה: "איך אתה מצליח לגייס אנשים ולסחוף אותם אחריך?"
רייכמן עמד לרגע, חייך בצניעות, ואז נתן תשובה קצרה אך עמוקה:
"שתי מילים: חזון ואנושיות. תמיד חייבת להיות לך מטרה גדולה יותר ממך – משהו שגדול יותר מהאגו שלך. ואז – תסמוך על אנשים. תתן להם ביטחון, תיגע בהם באמת, תהיה כנה איתם. חסד מביא חסד. אנשים רוצים להאמין במשהו. אל תמכור להם שקרים – תמכור להם אמת. ואז הם ילכו אחריך לכל מקום".
הדברים נאמרו בפשטות, ללא פאתוס מיוחד – אבל הם ריגשו את כל הנוכחים. חנה חרמש הודתה לפרופ' רייכמן ברגש, וסיכמה בריאיון שהוקלט באולפן הרדיו: "יצאתי מתרגשת, מאמינה יותר בעתיד של המדינה, פחות צינית לגבי המילה ציונות. זה סיור שנותן תחושה של אופטימיות אמיתית – בלי ציניות".
פרופ' רייכמן סיכם: "אנחנו חלק מקהילה. אנחנו חלק מהעיר הרצליה. והחזון שלנו קשור גם לעיר – לא רק לאוניברסיטה. אני מודה לך, חנה, על שיתוף הפעולה המצוין, ועל האמונה בעתיד – לא רק של המקום הזה, אלא של מדינת ישראל. אמן".
המשתתפים יצאו מהסיור מלאי התרגשות, וכמה מהם סיכמו: "זה מעיין של אופטימיות. צריך לבוא לשתות מהמעיין הזה לפחות פעם בחודש".
סיכום והמלצה
בסיום הסיור, חנה חרמש סיכמה את התרשמותה בדברים שמסכמים את החוויה כולה: "יצאתי מתרגשת, יצאתי מאמינה יותר בעתיד של המדינה הזו, פחות צינית לגבי המילה ציונות. ובתקופה שאנחנו חווים בארץ בפרט – סיור כזה באמת נותן תחושה של אופטימיות, התרגשות אמיתית בלי ציניות. אני ממש רוצה להודות לך על זה מקרב הלב".
פרופ' רייכמן: "אנחנו חלק מקהילה. אנחנו חלק מהעיר הרצליה. והחזון שלנו קשור גם לעיר – לא רק לאוניברסיטה. אני מודה לך, חנה, על שיתוף הפעולה המצוין, ועל האמונה בעתיד – לא רק של המקום הזה, אלא של מדינת ישראל".
חשוב לציין: אף שהסיור נמשך כמה שעות, המשתתפים הצליחו לראות רק חלק קטן מהקמפוס. העושר של המבנים, הפריטים העתיקים, יצירות האמנות והמתקנים המתקדמים הוא כה אדיר, עד שביקור המשך בהחלט מומלץ – או סתם לבקר בקמפוס הזה בכלל.
זהו סיור מומלץ ביותר – לא רק למתכננים ואנשי מקצוע, אלא לכל אדם המעוניין להבין איך חזון אישי יכול להפוך למציאות שמשפיעה על אלפים. אוריאל רייכמן הוא איש צנוע, אך בעל יכולת ייחודית לגעת בלב ולסחוף אחריו – בדיוק כפי שעשה עם אלפי סטודנטים, מרצים ותורמים לאורך 32 שנה.
סיורים קבועים בתכנון: לאור הצלחת הסיור, נבחנת אפשרות לקיים סיורים בפורמט דומה אחת לתקופה. במידה ותרצו לקבל עדכונים על סיורים מתוכננים בקמפוס אוניברסיטת רייכמן, נא הירשמו בטופס או הצטרפו לקבוצת העידכונים בוואטסאפ של 'הרצליה היום'.
- מידע נוסף על קמפוס אוניברסיטת רייכמן בקישור הבא https://www.runi.ac.il/about/visit
