הרצליה מצטרפת לגל המחאות הארצי שהתחדש

בצהרי השבת (אמש 28.3) התקיימה בהרצליה הפגנה מחודשת מחוץ לקניון שבעת הכוכבים, כחלק מגל מחאות שתואם מראש במעל ל-20 מוקדים ברחבי הארץ – מתל אביב וחיפה ועד באר שבע, מודיעין וקריית שמונה.

מתחת לכותרת הארצית "נגד הממשלה. נגד ההפקרה וההפקרות. נגד מלחמת נצח. למען החיים של כולנו", עשרות יצאו גם בהרצליה אל הצומת המרכזי, בין קניון, פארק ומרחב מוגן, כדי להגיד: אי אפשר להמשיך לשתוק.  לצד פעילי מחאה ותיקים שחזרו לרחוב אחרי חודשים של הפסקה, נראו גם פנים חדשות – תושבים ותושבות שהצטרפו בעקבות קריאות ברשתות ובקבוצות קהילה, וגם מפגינות ותיקות משכונות אחרות בעיר.

למה עכשיו? ניצול המלחמה, לא אחדות

המסר שחזר כמעט מכל מי שעמדו עם שלט בצומת: הממשלה מנצלת את המלחמה ואת הכאוס כדי לקדם אג'נדות פוליטיות שמחלישות את המדינה והצבא במקום לחזק אותם.

בין הסיבות המרכזיות שדחפו את הפעילים לחזור לרחוב:

• המשך קידום ההפיכה המשטרית בגלים, גם בזמן מלחמה, ופגיעה באיזונים הדמוקרטיים.
• הימנעות מהקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את מחדלי 7 באוקטובר ואת ניהול המלחמה מאז.
• התנהלות ממשלה שמאריכה את המלחמה בלי יעד ברור וללא חזון ל"יום שאחרי", תוך הזנחה של החטופים שחזרו ומשפחותיהם.

"יש יותר מדי", אומרים פעילי המחאה בהרצליה. "אי אפשר לכסות כל עוול, אבל ברור שהקו שחוצה הכול הוא אותו קו: ניצול המלחמה לצרכים פוליטיים – על חשבון החיים שלנו".

סרט אדום: להקשיב לרמטכ"ל, לא להשתיק את צה"ל

על רקע ההפגנות, קיבלה תאוצה יוזמה ארצית חדשה: ענידת סרט אדום, כסמל לאזהרה החריגה של הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר בקבינט. על פי מקורות, זמיר הזהיר בשבוע שעבר כי צה"ל נמצא בעומס חסר תקדים, וכי "הצבא יקרוס לתוך עצמו אם לא יהיה פתרון למשבר כוח האדם – אני מרים 10 דגלים אדומים".

בשטח, מבחינים הפעילים בהרצליה בחיבור מידי בין הדברים האלה לבין המציאות: חיילי מילואים שמתלוננים על שחיקה, לוחמים שסופרים שעות בלי אוכל ובלי ביגוד חם, תושבי גבול הצפון והדרום שנשארו חודשים ארוכים בחוסר ודאות.

מבחינת המוחים, סרט אדום הוא לא "נגד צה"ל" – אלא בדיוק להפך: קריאה לממשלה להקשיב לצה"ל.

הם דורשים:

• פתרון אמיתי למשבר כוח האדם – חוק גיוס, חוק מילואים והיערכות ארוכת טווח.
• תקצוב מיידי של מיגון, ציוד בסיסי ותנאים לחיילים ולתושבי החזית.
• עצירת ניצול צה"ל כעלה תאנה פוליטי להמשך ההפיכה המשטרית ולשימור הכיסא של הממשלה.

"לא נגד החיילים – בעד האחריות"

אחת הטענות שחוזרות מול המפגינים היא שהם "מחלישים את צה"ל" או "חותרים תחת המאמץ המלחמתי".  בצומת שבעת הכוכבים התשובה לכך הייתה ברורה: המחאה היא לא נגד החיילים, אלא נגד ממשלה שמחלישה אותם.

המסר שהופיע על שלטים רבים בהרצליה חופף לקו הארצי:

• די לביזה בחסות הממשלה – לעצור את העברת התקציבים הלא תקנית במקום לסיוע ולשיקום הצפון והדרום, ולחיילי צה"ל שחלקם נלחמים עם חוסר בציוד.
• עוצרים את ההפיכה המשטרת בחסות המלחמה.
• נגד מלחמה ללא תכלית ואופק מדיני לסיומה.

פעילי המחאה בהרצליה מדגישים:

"הפגנה בזמן מלחמה אינה בגידה – היא ניסיון אחרון לעצור החלטות מסוכנות בזמן אמת, לפני שהנזק לצבא ולחברה יהפוך לבלתי הפיך."

מהצומת בהרצליה – למגמה ארצית

מה שהיה בשבת האחרונה בצומת ליד קניון שבעת הכוכבים הוא חלק מתמונה רחבה יותר: אחרי חודש של הלם, פחד ועייפות, מאז תחילת המערכה מול איראן וחיזבאללה, המחאה חוזרת לרחובות, ברחבי הארץ וגם בהרצליה.

בצמתים, בכיכרות ובמרכזי הערים אפשר היה לראות את אותם סמלים – דגלי ישראל, שלטים נגד ההפקרה וסרטים אדומים – ואת אותה שורה תחתונה: הציבור חוזר לרחוב לא כדי לערער את הלחימה, אלא כדי לדרוש מהממשלה להפסיק לנצל את המלחמה, להקשיב להתרעות צה"ל, ולהפנות סוף סוף את המשאבים לחיילים, לתושבי החזית ולביטחון האמיתי של המדינה.

השילוב בין מכת הטילים מאיראן, שחיקת המילואים והאזהרה האדומה של הרמטכ"ל יצר תחושת חירום אזרחית חדשה: אם הציבור לא ירים את הדגל האדום ברחובות – אף אחד לא יעשה זאת במקומו.

מן השטח מגיע מסר פשוט לתושבי העיר: "מי שאכפת לו מצה"ל, מהחיילים ומהחיים כאן – לא צריך להתבייש לעמוד בצומת עם דגל או סרט אדום. להפגין זה לא לפגוע בצבא; להפגין זה לדרוש מממשלה להזיז את עצמה למען הצבא, למען החזית ולמען החיים של כולנו."

מה עושים היום בבוקר? הקריאה הארצית היא להפוך את האזהרה של הרמטכ"ל לסמל נראה בכל מקום: פעילי המחאה מבקשים מהציבור  לענוד סרט אדום על הרכבים, המרפסות, התיקים והבתים – תזכורת יומיומית לכך שצה"ל הרים דגל אדום, ושהאחריות עכשיו על האזרחים לדרוש מהממשלה לפעול לפני שהצבא יישחק ויקרוס.