המאבק סביב המוסד הקטן הזה חושף הבדל חד בין גישת הנהגת העירייה בתקופת ראש העיר הקודם משה פדלון, שאפשרה את הקמתו וניסתה להכשיר אותו – לבין הגישה של הנהלת העיר הנוכחית בראשות יריב פישר, שבחרה לסגור את הסיפור מהר, בשם שמירה על חיי הילדים ועל איכות החיים של השכנים.  "בטיחות הילדים אינה נושא הנתון למשא ומתן”, אומר פישר, ומבהיר שהעירייה לא תאפשר מסגרות חינוכיות שפועלות ללא האישורים הנדרשים ובאופן שעלול לסכן חיי אדם.

איך הכל התחיל – בעידן פדלון

העמותה החרדית "תשב״ר בת אל הרצליה” ביקשה להקים גן וכתות א–ב על גג בניין משרדים ברחוב מדינת היהודים 99, מגרש שמיועד בתב״ע לתעשייה ועסקים. עיריית הרצליה בתקופת משה פדלון השתכנעה שקיים צורך במסגרת לילדים חרדים באזור, ואישרה בוועדה המקומית שימוש חורג לגן לתקופה של חמש שנים, בתנאי בטיחות ותנועה מחמירים: טיפול באנטנה סלולרית סמוכה, פתרונות מיגון, הרחקת מערכות טכניות מהחצר על הגג, אישור חדר אשפה ופתרון להסדרי העלאה־הורדה וחניה.

אלא שהשכנים – חברת אקרשטיין, בעלת הבניין הסמוך – הגישו ערר וטענו שהמיקום מסכן את הילדים ואינו מתאים לגן: חצר הגג צמודה לשתי אנטנות סלולריות, המעקה נמוך מהתקן, והכניסה והיציאה של עשרות ילדים יוצרים רעש ועומסי תנועה בלב אזור משרדים.

ועדת הערר המחוזית קיבלה את הערר, קבעה שהמבנה אינו מתאים לגן וכי התב״ע בכלל מבקשת להרחיק גני ילדים מאזורי תעשייה, וביטלה את האישור הזמני שנתנה הוועדה המקומית – בין היתר משום שתנאי הבטיחות שהוצבו לא הושלמו בזמן.

מה השתנה עם כניסת יריב פישר

למרות ביטול ההיתר, הגן המשיך לפעול במבנה המשרדים, והעמותה ניסתה שוב לקבל שימוש חורג – הפעם לגן ובית ספר יחד.

בסוף 2025, כבר תחת הנהגת העירייה החדשה בראשות יריב פישר, דחתה הוועדה המקומית את הבקשה הנוספת, כשהנימוק המרכזי: המקום פשוט לא מתאים לילדים, בעיקר בשל היעדר פתרון מלא לבטיחות, לאנטנה הסלולרית ולתנועה.

בינואר 2025 הוגש כתב אישום נגד מפעילי הגן ובעלי הנכס בגין שימוש חורג בניגוד לתב״ע ולהיתר, אך ההליך הפלילי נגרר בגלל בקשות דחייה חוזרות ונשנות מצד הנאשמים.  בדצמבר 2025 ביקשה הוועדה המקומית מבית המשפט צו שיפוטי להפסקת שימוש – צעד חריג יחסית, שנועד לעצור מידית שימוש מסוכן, גם לפני סיום ההליך הפלילי.

פסק הדין: הילדים לפני הכל

השופט משה סרוגוביץ מבית המשפט לעניינים מקומיים בהרצליה קיבל את בקשת העירייה, וקבע שהשימוש במבנה כמוסד חינוכי מנוגד להיתר הבנייה ולעומק ייעוד הקרקע – תעשייה ועסקים בלבד. הוא הדגיש כי כל הניסיונות להכשיר את המקום כגן נכשלו, בעיקר בגלל כישלון בהשלמת תנאי בטיחות ותנועה שנועדו להגן על הילדים.

העמותה המפעילה את הגן ובעלי הנכס טענו בבית המשפט שמדובר במוסד חינוכי לגיטימי שמשרת קהילה ללא חלופות, ושעל פי התב״ע מותרת באזור הפעלה של "מעונות יום ופעוטוני יום לילדי העובדים”, ולכן גם גן ובית ספר יסודי אמורים להיחשב שימוש מותר. הם הדגישו שהעירייה עצמה טענה בעבר בערכאות התכנון שהשימוש תואם לתוכנית, טענו לאכיפה בררנית כלפיהם בלבד, והזהירו שסגירת המוסד תפגע קשות בעשרות ילדים והורים שנשארים באמצע השנה בלי מסגרת, בלי שניתנה להם הזדמנות להשמיע את קולם בהליך.

השופט משה סרוגוביץ דחה את רוב הטענות וקבע שיש "ראיות לכאורה ברורות וחד משמעיות” לשימוש אסור בבניין שמיועד לעסקים ותעשייה בלבד, הדגיש שהניסיון להכשיר את המקום כשימוש חורג נכשל פעם אחר פעם, ושבמקרה הזה השיקול המכריע הוא הסיכון לשלום ובטיחות הילדים – חצר על גג, אנטנה סלולרית סמוכה והיעדר פתרון תנועתי מסודר.

גם החשש שהועלה לגבי "אינטרס ציבורי”, שכה להתייחסותו של סרוגוביץ שקבע שהאינטרס הציבורי המרכזי כאן הוא שמירה על חיי הילדים ועל אכיפה יעילה של דיני התכנון והבנייה – ולא מתן "פרס לחוטאים” שממשיכים להפעיל מוסד חינוכי במקום שאינו מאושר ומסוכן. עם זאת, מתוך התחשבות בילדים וההורים, קבע בית המשפט שהצו ייכנס לתוקף רק בסוף שנת הלימודים הנוכחית, כדי לאפשר למשפחות זמן למצוא מסגרת חלופית.

שתי קדנציות, שתי גישות

הנהגת משה פדלון – ניסיון להסתדר עם כולם

• הוועדה המקומית בתקופתו אישרה שימוש חורג לגן בתוך בניין משרדים, למרות שהתוכנית מבקשת להרחיק גני ילדים מאזורי תעשייה, מתוך רצון לתת מענה לצורך במסגרות לילדים החרדים.
• העירייה הדגישה אז את "הצורך בגן” ואת האפשרות לשלב גן בתוך מבנה משרדים כחלק מתפיסת "עירוב שימושים”, תוך הצבת תנאי בטיחות – אך בפועל לא דאגה לוודא שהם אכן הושלמו.

הנהגת יריב פישר – קו נוקשה של בטיחות ואכיפה

• ההנהלה החדשה סירבה להמשיך את ההסדר הזמני, דחתה בקשה נוספת לשימוש חורג, והחליטה לפנות לערכאות כדי לעצור את הפעילות במקום.
• היא הדגישה שהשיקול המוביל הוא בטיחות הילדים, יחד עם שמירה על הוראות התב״ע ועל איכות החיים והעבודה של השכנים באזור התעשייה.

השורה התחתונה לתושבי הרצליה

המאבק על הגן החרדי במדינת היהודים 99 איננו רק סיפור של ויכוח בין שכנים או יחס למגזר מסוים, אלא בעיקר מבחן לדרך שבה עירייה בוחרת לאזן בין צרכי חינוך לבין אחריות לבטיחות ולחוק. בעוד שהנהגת ראש העיר הקודם, פדלון נקטה קו גמיש שניסה "להסתדר” עם המציאות בשטח, ההנהלה החדשה בראשות יריב פישר סימנה קו ברור: מוסד חינוכי יפעל רק במקום מאושר ובטוח, גם אם המשמעות היא סגירת גן קיים.

לסיום דבריו מדגיש פישר כי "עיריית הרצליה תמשיך לפעול בנחישות לשמירה על בטיחות הילדים ועל שלטון החוק בעיר”, וכי במקרה זה "העירייה פעלה לאורך זמן באמצעים משפטיים ואכיפתיים, ואנו מצפים מכל גורם לכבד את החוק ואת ההנחיות”.

לצד העמדה הנוקשה הוא מבקש לשגר גם מסר מרגיע לתושבים: העירייה, לדבריו, "תמשיך לפעול כדי להבטיח מענה חינוכי ראוי, בטוח ומוסדר לכלל ילדי העיר” – מסר שמנסה להראות שלא סוגרים גן רק בשם העיקרון, אלא גם מחפשים פתרון חלופי לילדים עצמם.

מדובר בהרבה מעבר לסכסוך נקודתי על גן חרדי; היא זרקור לדרך שבה עיר משתנה מתרבות של "נסתדר” מול החוק, לתפיסה שמעמידה בטיחות ילדים ותכנון סדור מעל אינטרסים פוליטיים או לחץ ציבורי. מצד אחד, עומדת קדנציה שאישרה גן על גג בניין משרדים באזור תעשייה מתוך ניסיון כן לתת מענה קהילתי, אך תוך התעלמות מסימני אזהרה ברורים; מן הצד השני, הנהלה חדשה שמעדיפה להתעמת עם הגן, עם המפעילים ועם חלק מההורים – וללכת עד בית המשפט כדי לעצור שימוש שעלול לסכן ילדים ולפגוע בשוכרים הסמוכים.

The post "החשש לשלום ובטיחות הילדים" הכריע: הגן החרדי באזור התעשייה ייסגר appeared first on הרצליה היום.

מזה תקופה פועל בנווה עמל, בין בתי מגורים, מוסך. לא כל מוסך – מוסך שבית משפט כבר הורה לסגור אותו והוא המשיך לפעול. היום בבוקר הגיעו הכוחות לחסל את הפרצה: שוטרי תחנת גלילות, יחידת השיטור העירוני במרחב ירקון ואגף הביטחון של עיריית הרצליה פעלו יחד בפשיטה מתואמת על המתחם – ומה שמצאו שם לא הפתיע אותם.

המוסך פעל במלוא המרץ. ציוד, כלים דו־גלגליים בשלבי טיפול שונים, ועוד. הצו השיפוטי, כך נראה, לא הרתיע את מפעיליו.

עיכוב, החרמה וגרירה

החשוד, תושב הרצליה בשנות ה־40 לחייו, שלפי החשד מפעיל את המוסך – עוכב לחקירה בתחנת המשטרה בחשד להפרת צו שיפוטי.  הכלים הדו־גלגליים שנמצאו במתחם הוחרמו ופונו מיידית על גבי גרר למתקן עירוני, לצורך טיפול, זיהוי וסריקה. הציוד שנמצא בשטח נבדק כעת על ידי הגורמים המוסמכים, כחלק מהמשך הטיפול בתיק.

בעלי כלים שפונו מהמתחם מוזמנים לפנות לגורמי העירייה והמשטרה להסדרת העניין.

גם הרחוב קיבל "יחס"

הפעולה לא הסתיימה בגדרות המוסך. הכוחות פרשו גם ברחובות הסמוכים, ואיתרו כלים דו־גלגליים שהיו חונים ללא הסדרה במרחב הציבורי. על כל אחד מהם הודבקה הודעת אזהרה: 48 שעות לפנות את הכלי מרצון – אחרת ייגרר בכוח. זוהי אכיפה שמטרתה להחזיר את הסדר לשכונה, לא רק לסגור מוסך.

סבל מתמשך של תושבי השכונה

מוסך פיראטי בלב שכונת מגורים אינו רק עניין של ניירת ורישוי – הוא מטרד חי ונושם שתושבי הסביבה חשים בו כל יום. רעש מנועים, חבטות ברזל וציוד מכני עשויים להתחיל מוקדם בבוקר ולהמשיך עד שעות הערב, מעבר לרף המותר בתקנות למניעת מפגעים באזורי מגורים.

לצד הרעש, מוסך ללא פיקוח ורישוי מסוגל לגרום גם לזיהום קרקע ושפכים, כאשר שמנים ונוזלי רכב מוזרמים לביוב ולסביבה ללא טיפול מתאים. ללא רישיון עסק, אין בדיקות, אין פיקוח סביבתי ואין מי שאחראי על הפסולת המסוכנת המצטברת במקום.

מעבר לנזק הפיזי, הנוכחות של מוסך לא חוקי פוגעת גם בתחושת הביטחון של תושבי השכונה, שחשים כי החוק אינו נאכף בסמוך לביתם ושהמרחב הציבורי ברחוב נחסם על ידי כלים ורכבים בשלבי טיפול שונים.

מגמה, לא מקרה

הפשיטה של היום אינה בודדת. תחנת גלילות בשיתוף עם גורמי העירייה פועלים בשנה האחרונה במספר גלי אכיפה נגד עסקים ללא רישוי, מוסכים פיראטיים וכלי מיקרומוביליטי חסרי פיקוח – חלק ממדיניות רחבה יותר להחזרת המשילות לשכונות הרצליה.

ראש העיר יריב פישר הגיב בחדות: "עיריית הרצליה לא תאפשר פעילות בלתי חוקית בלב שכונות מגורים. נמשיך לפעול בנחישות יחד עם משטרת ישראל כדי לאכוף את החוק, לשמור על הסדר הציבורי ולהבטיח את איכות החיים והביטחון של תושבות ותושבי העיר. עסק שפועל בניגוד לחוק – יטופל ללא פשרות."

במשטרה מבהירים: מי שמפעיל עסק תוך התעלמות מהחלטות בית משפט – ייתקל בתגובה נחרצת. הם גם פונים לציבור לדווח על מפגעים ועסקים חשודים בשכונה, כדי לאפשר טיפול מהיר.

The post גם הצו לא עצר אותו: מוסך פיראטי נסגר בשכונת נווה עמל, חשוד עוכב appeared first on הרצליה היום.

הסירה טבעה בלגונה הפנימית של המרינה, אזור המשמש לעגינה ולפעילות שוטפת של סירות פרטיות ומסחריות.  צוותי המרינה הפעילו אמצעים לספיגה ובלימה של דליפות, במטרה לצמצם פגיעה סביבתית במי הים ובאזורים הסמוכים לחופי הרחצה. עד לסיום פעולות החילוץ והמשייה, התנועה הימית בלגונה מוגבלת – גורמי המקצוע מבקשים מהציבור להשמע להנחיות ולהימנע מכניסה עם כלי שיט לאזור הסגור.

בנוסף לפעילות השוטפת שלה, מרינה הרצליה משמשת בתקופות של הגבלות טיסה גם כשער כניסה ימי לישראל, ומאפשרת החזרה מסודרת של ישראלים מחו״ל דרך הים במקום דרך נתב״ג. בשנה האחרונה הופעל במרינה טרמינל חירום ייעודי, שבאמצעותו שבו לארץ מאות נוסעים בהפלגות מקפריסין ויעדים סמוכים, בליווי מערך בדיקות ובקרת גבול מלא. בשלב זה לא ברור האם אירוע הטביעה והגבלת התנועה בלגונה הפנימית משפיעים בפועל על מערך כניסות התושבים מחו״ל דרך המרינה, והעירייה טרם פרסמה על כך עדכון רשמי.

צוות המרינה, פועל להפעיל רובוט לטיפול בדליפה ולמנוע את זיהום מי הים

סרטון המתעד את הרובוט המיועד לשאוב את החומרים שדלפו. צילום: דוברות העירייה 

מרינה הרצליה – הלב הימי של העיר

מרינה הרצליה היא מהגדולות והחשובות בישראל, ומשמשת מוקד מרכזי לשייט, תיירות ובילוי. במרינה מאות מקומות עגינה לכלי שיט, כולל יאכטות פרטיות, סירות מנוע, קטמרנים ואף "מגה-יאכטות" באורך של עד כ־35 מטר. בשגרה עוגנים במרינה מאות כלי שיט באופן קבוע, והמספנה הפועלת בדרומה מספקת שירותי תחזוקה, הרמה ואחסון לעשרות סירות נוספות.

במרחב המרינה פועלים בתי ספר לשייט ומועדוני ספורט ימי, ומתקיימים בה לאורך השנה משטים, תחרויות וימי שיא – מחגיגות יום העצמאות ועד אירועים בינלאומיים. בנוסף לעגינה ולפעילות המקצועית, המרינה הפכה בשנים האחרונות למוקד בילוי פתוח לציבור, עם טיילת, מסעדות ואטרקציות ימיות, כמו השכרת יאכטות, סאפ, קיאקים וגלשנים.

איכות סביבה ובטיחות

מרינה הרצליה נחשבת לאחד מנכסי הטבע והנופש הבולטים בעיר. יחד עם שלושה מחופי הרחצה המרכזיים, היא זכתה בתו הבינלאומי "הדגל הכחול" – תו איכות יוקרתי המעיד על ניהול סביבתי מוקפד, שמירה על ניקיון המים ועמידה בסטנדרטים גבוהים של בטיחות ונגישות. בהתאם לסטנדרטים אלה, העירייה מדגישה כי מאמצי הצוותים במקרה הטביעה הנוכחי נועדו בראש ובראשונה להגן על הסביבה הימית ועל ציבור המבלים והמשיטים.

הנהלת המרינה קוראת לבעלי הסירות, למועדוני השייט ולמבקרים לפעול באחריות, לדווח על כל מפגע למוקד ולכבד את ההנחיות הזמניות באזור הלגונה. בעירייה מזכירים כי בימים כתיקונם, וכמובן גם באירועים חריגים כמו היום, המרינה מתופעלת במתכונת בטיחותית קפדנית, כחלק מתפיסה רחבה של שמירה על הים כנכס ציבורי.

The post סירה טבעה במרינה הרצליה: בעקבות חשש לזיהום – הגבלת תנועה בלגונה הפנימית appeared first on הרצליה היום.

מתחת לכותרת הארצית "נגד הממשלה. נגד ההפקרה וההפקרות. נגד מלחמת נצח. למען החיים של כולנו", עשרות יצאו גם בהרצליה אל הצומת המרכזי, בין קניון, פארק ומרחב מוגן, כדי להגיד: אי אפשר להמשיך לשתוק.  לצד פעילי מחאה ותיקים שחזרו לרחוב אחרי חודשים של הפסקה, נראו גם פנים חדשות – תושבים ותושבות שהצטרפו בעקבות קריאות ברשתות ובקבוצות קהילה, וגם מפגינות ותיקות משכונות אחרות בעיר.

למה עכשיו? ניצול המלחמה, לא אחדות

המסר שחזר כמעט מכל מי שעמדו עם שלט בצומת: הממשלה מנצלת את המלחמה ואת הכאוס כדי לקדם אג'נדות פוליטיות שמחלישות את המדינה והצבא במקום לחזק אותם.

בין הסיבות המרכזיות שדחפו את הפעילים לחזור לרחוב:

• המשך קידום ההפיכה המשטרית בגלים, גם בזמן מלחמה, ופגיעה באיזונים הדמוקרטיים.
• הימנעות מהקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את מחדלי 7 באוקטובר ואת ניהול המלחמה מאז.
• התנהלות ממשלה שמאריכה את המלחמה בלי יעד ברור וללא חזון ל"יום שאחרי", תוך הזנחה של החטופים שחזרו ומשפחותיהם.

"יש יותר מדי", אומרים פעילי המחאה בהרצליה. "אי אפשר לכסות כל עוול, אבל ברור שהקו שחוצה הכול הוא אותו קו: ניצול המלחמה לצרכים פוליטיים – על חשבון החיים שלנו".

סרט אדום: להקשיב לרמטכ"ל, לא להשתיק את צה"ל

על רקע ההפגנות, קיבלה תאוצה יוזמה ארצית חדשה: ענידת סרט אדום, כסמל לאזהרה החריגה של הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר בקבינט. על פי מקורות, זמיר הזהיר בשבוע שעבר כי צה"ל נמצא בעומס חסר תקדים, וכי "הצבא יקרוס לתוך עצמו אם לא יהיה פתרון למשבר כוח האדם – אני מרים 10 דגלים אדומים".

בשטח, מבחינים הפעילים בהרצליה בחיבור מידי בין הדברים האלה לבין המציאות: חיילי מילואים שמתלוננים על שחיקה, לוחמים שסופרים שעות בלי אוכל ובלי ביגוד חם, תושבי גבול הצפון והדרום שנשארו חודשים ארוכים בחוסר ודאות.

מבחינת המוחים, סרט אדום הוא לא "נגד צה"ל" – אלא בדיוק להפך: קריאה לממשלה להקשיב לצה"ל.

הם דורשים:

• פתרון אמיתי למשבר כוח האדם – חוק גיוס, חוק מילואים והיערכות ארוכת טווח.
• תקצוב מיידי של מיגון, ציוד בסיסי ותנאים לחיילים ולתושבי החזית.
• עצירת ניצול צה"ל כעלה תאנה פוליטי להמשך ההפיכה המשטרית ולשימור הכיסא של הממשלה.

"לא נגד החיילים – בעד האחריות"

אחת הטענות שחוזרות מול המפגינים היא שהם "מחלישים את צה"ל" או "חותרים תחת המאמץ המלחמתי".  בצומת שבעת הכוכבים התשובה לכך הייתה ברורה: המחאה היא לא נגד החיילים, אלא נגד ממשלה שמחלישה אותם.

המסר שהופיע על שלטים רבים בהרצליה חופף לקו הארצי:

• די לביזה בחסות הממשלה – לעצור את העברת התקציבים הלא תקנית במקום לסיוע ולשיקום הצפון והדרום, ולחיילי צה"ל שחלקם נלחמים עם חוסר בציוד.
• עוצרים את ההפיכה המשטרת בחסות המלחמה.
• נגד מלחמה ללא תכלית ואופק מדיני לסיומה.

פעילי המחאה בהרצליה מדגישים:

"הפגנה בזמן מלחמה אינה בגידה – היא ניסיון אחרון לעצור החלטות מסוכנות בזמן אמת, לפני שהנזק לצבא ולחברה יהפוך לבלתי הפיך."

מהצומת בהרצליה – למגמה ארצית

מה שהיה בשבת האחרונה בצומת ליד קניון שבעת הכוכבים הוא חלק מתמונה רחבה יותר: אחרי חודש של הלם, פחד ועייפות, מאז תחילת המערכה מול איראן וחיזבאללה, המחאה חוזרת לרחובות, ברחבי הארץ וגם בהרצליה.

בצמתים, בכיכרות ובמרכזי הערים אפשר היה לראות את אותם סמלים – דגלי ישראל, שלטים נגד ההפקרה וסרטים אדומים – ואת אותה שורה תחתונה: הציבור חוזר לרחוב לא כדי לערער את הלחימה, אלא כדי לדרוש מהממשלה להפסיק לנצל את המלחמה, להקשיב להתרעות צה"ל, ולהפנות סוף סוף את המשאבים לחיילים, לתושבי החזית ולביטחון האמיתי של המדינה.

השילוב בין מכת הטילים מאיראן, שחיקת המילואים והאזהרה האדומה של הרמטכ"ל יצר תחושת חירום אזרחית חדשה: אם הציבור לא ירים את הדגל האדום ברחובות – אף אחד לא יעשה זאת במקומו.

מן השטח מגיע מסר פשוט לתושבי העיר: "מי שאכפת לו מצה"ל, מהחיילים ומהחיים כאן – לא צריך להתבייש לעמוד בצומת עם דגל או סרט אדום. להפגין זה לא לפגוע בצבא; להפגין זה לדרוש מממשלה להזיז את עצמה למען הצבא, למען החזית ולמען החיים של כולנו."

מה עושים היום בבוקר? הקריאה הארצית היא להפוך את האזהרה של הרמטכ"ל לסמל נראה בכל מקום: פעילי המחאה מבקשים מהציבור  לענוד סרט אדום על הרכבים, המרפסות, התיקים והבתים – תזכורת יומיומית לכך שצה"ל הרים דגל אדום, ושהאחריות עכשיו על האזרחים לדרוש מהממשלה לפעול לפני שהצבא יישחק ויקרוס.

The post הרצליה מצטרפת לגל המחאות הארצי שהתחדש appeared first on הרצליה היום.

כוחות הביטחון, ההצלה וצוותי עיריית הרצליה הגיעו במהירות לזירות שנמסרו, וממשיכים כעת בסריקות ובטיפול בזירות הנפילה. בשלב זה, על פי הדיווחים הרשמיים, לא דווח על נפגעים כתוצאה מנפילת שברי היירוט, למעט פגיעות קלות שנגרמו לאנשים בדרך למרחבים המוגנים באירועים דומים במרכז הארץ.

ממד"א נמסר כי בשלב זה, בהקשר למטח הנוכחי, לא התקבלו קריאות ספציפיות על נפגעים מהרצליה, למעט מקרים בודדים של אנשים שנחבלו בדרכם למרחב המוגן באירועים דומים ברחבי גוש דן. צוותי מד"א ממשיכים להיות פרוסים באזור ומוכנים לתת מענה מהיר לכל אירוע נוסף.

שבר יירוט שנפל באחת השכונות בהרצליה. צילום מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

פיצוץ מבוקר

לקראת השעה 15:30 החלו לקבל תושבים בשכונה בעיר את ההודעה הבאה:

"תושבות תושבים יקרים, בדקות הקרובות יישמע פיצוץ מבוקר בשכונתכם. הארוע בטיפול כוחות הביטחון."

לפי דוברות העייריה מדובר על שבר מצרר שטופל באמצעות פיצוץ מבוקר על ידי חבלני משטרת ישראל, כחלק משלבי הטיהור של השטח העירוני משברי יירוט ונפלים.

עיריית הרצליה פנתה לפני זמן קצר אל תושבות ותושבי העיר וקראה להמשיך לנהוג באחריות ובזהירות:

• אין להתקרב ואין לגעת בשברי טילים, מיירטים או כל שריד תחמושת חשוד.
• יש להתרחק מהמקום, להרחיק סקרנים, ולהזעיק מיידית את הרשויות.
• מוקד שירות 106 העירוני זמין עבור התושבים 24 שעות ביממה, בטלפון 106, לכל שאלה או דיווח על ממצאים חשודים בשטח.

בעירייה מדגישים כי כוחות הביטחון והעירייה נמצאים בשטח ופועלים כל העת, וכי יימסרו עדכונים נוספים ככל שיידרש.

ראש העיר יריב פישר עדכן כי צוותי העירייה ממשיכים גם בשעה זו לסייר במוקדי נפילת השברים ברחבי העיר, יחד עם גורמי הביטחון וההצלה. לדבריו, "אנחנו ממשיכים לסייר במוקדי נפילת שברים בעיר ולעדכן אתכם", והוא מדגיש כי כל דיווח מתושבים נבדק ומטופל בשטח במהירות האפשרית.

בהמשך דבריו הדגיש פישר את החשיבות שבהישמעות מלאה להנחיות: "לשמחתנו, הודות להישמעות להנחיות – לא היו במטח האחרון פגיעות בנפש", אמר. הוא קרא לתושבות ולתושבים להמשיך לנהוג באחריות, להיכנס בזמן למרחבים המוגנים, ולהימנע מהגעה לזירות נפילה או ממגע עם שברי יירוט ונפלים.

פישר הזכיר כי העירייה זמינה לתושבים בכל עת, במיוחד בשעות מתוחות כמו אלה. "במידת הצורך, המוקד העירוני 106 לרשותכם כל העת. אל תהססו לפנות", אמר, והדגיש כי צוותי המוקד מחוברים לכוחות הביטחון ולגורמי הרווחה והחירום בעיר, ויכולים לסייע הן בדיווח על ממצאים בשטח והן במענה ראשוני למצוקות התושבים.

השורשים ריככו את הפגיעה

מערכת השורשים של עץ לא עוצרת פיצוץ, אבל היא כן משנה את אופן הפגיעה בקרקע – השורשים מחזיקים את האדמה כמו רשת צפופה, מחזקים אותה ומפזרים חלק מהאנרגיה. כשנפילה מתרחשת צמוד לעץ, הקרקע ה“קשורה” לשורשים יכולה לצמצם חלקית את התפוררות האדמה, לשנות את צורת המכתש ולהפחית פיזור של גושי עפר ואבנים. לעומת זאת, נפילה שבר יירוט על כביש אספלט או מדרכה יוצר גל ההדף מתפזר אחרת ועלול להחזיר יותר רסיסים וכוח כלפי הסביבה.

דוברות המשטרה: לטפל בזירות, לא להתקרב לשרידי יירוט

על פי הודעת דוברות משטרת ישראל, שוטרי מחוז תל אביב, לוחמי מג"ב וחבלני המשטרה מטפלים בשעה זו במספר זירות נפילה של שברי יירוט ברחבי המחוז. במשטרה מדווחים כי זירות הנפילה מבודדות, וכי השוטרים והחבלנים סורקים את השטח כדי לאתר שרידים נוספים ולהסיר סיכונים לציבור, ללא דיווח על נפגעים בשלב זה.

משטרת ישראל קוראת לציבור:

• להישמע להנחיות פיקוד העורף ולהישאר במרחבים מוגנים בהתאם לצורך.
• להימנע מהגעה לזירות הנפילה, לא להתקרב ולא לגעת בשרידים, העלולים להכיל חומרי נפץ פעילים.
• לדווח באופן מיידי למוקד 100 על כל חפץ חשוד או שרידי טילים שנמצאו בשטח.

עיריית הרצליה מדגישה כי היא עם התושבות והתושבים, ותמשיך לעדכן בכל שינוי או התפתחות.

בכתבה זו שולבו תמונות מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם ידוע לכם מי צילם אותם – שלחו אלינו  למייל  herzliyatoday@gmail.com או צרו עימנו קשר.

The post אחר הצהריים מתוחים בהרצליה: שברי יירוט נפלו בעיר, ללא נפגעים appeared first on הרצליה היום.

במרכז העבודות האחרונות עומדים מגרשי האימונים הסינתטיים, שבהם הוחלפו השבוע ארבע הקבינות – ספסלי השחקנים הצמודים לקווי המגרש. הקבינות החדשות כוללות ספסלים משודרגים, גגון חדש להגנה מפני שמש וגשם, עבודות צביעה מחודשות וחיזוק מרכיבי הבטיחות. המטרה היא ברורה: לאפשר לשחקנים ולצוותים המקצועיים תנאי ישיבה והמתנה נוחים יותר, תוך תשומת לב מיוחדת לשמירה על בטיחות השוהים במתחם בזמן אימונים ומשחקים.

סגן ראש העיר ומחזיק תיק הספורט, עופר לוי, מדגיש כי ההשקעה בתשתיות הספורט נמשכת לאורך כל השנה: "אנחנו ממשיכים להשקיע ולקדם את הספורט בהרצליה לאורך כל השנה. אצטדיון הרצליה ומגרשי האימונים יעברו שדרוג מאסיבי שיהווה בית חדיש ואטרקטיבי לקבוצות הכדורגל שלנו, וחוויית צפייה מהשורה הראשונה עבור קהל האוהדים".

לוי מציין כי דגש מיוחד מושם על הענף הפופולרי ביותר בעיר – הכדורגל: "אנחנו פועלים כדי שענף הכדורגל, הגדול ביותר בעיר, ייתן מענה ראוי לבנות ובני הנוער ההרצליינים, בתנאים מותאמים, בטוחים ומעודדי מצוינות".

שיפוץ מקיף ביציעי הקהל ובשטחים הציבוריים

במקביל, פרויקט חידוש האצטדיון העירוני עצמו נמצא בעיצומו, וכולל שורה ארוכה של עבודות תשתית ושדרוג. בימים אלה מתבצעות עבודות לשיפוץ והחלפה של שירותי הקהל, שדרוג המזנונים, חידוש הריצוף במעברים ובשטחים הציבוריים ועבודות חשמל נרחבות. בנוסף, הוחלפה התאורה ההיקפית בכל שטח האצטדיון – צעד שנועד לשפר את תנאי הראייה במשחקים, לשדרג את חוויית הצפייה ביציעים ולהגביר את תחושת הביטחון בשעות הערב.

בקרוב: שדרוג מגדל השידור וחדרי האירוח

בשלב הבא של הפרויקט עתידות להתחיל עבודות לשיפוץ מקיף של מגדל השידור באצטדיון. התכנון כולל חידוש מלא של חדר העיתונאים, חדר הישיבות ותא הכבוד, כך שהאצטדיון יתאים לסטנדרטים מודרניים של שידור, כיסוי תקשורתי ואירוח. שדרוג המגדל צפוי לשפר את תנאי העבודה של אנשי התקשורת, להקל על סיקור משחקים ואירועים, ולחזק את מעמדו של האצטדיון כמתחם ספורט מוביל באזור.

חזון עירוני: ספורט, תשתיות וחוסן קהילתי

בסופו של דבר, עבודות השדרוג באצטדיון הרצליה ובמגרשי האימונים משקפות מהלך רחב של העירייה לשדרוג התשתיות העירוניות, גם בתקופה ביטחונית מאתגרת, מתוך רצון לספק לתושבים חוויית ספורט מתקדמת, נוחה ובטוחה.

ראש העיר, יריב פישר, מדגיש כי עם סיום העבודות האצטדיון יעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר – הן עבור הקהל והמבקרים והן עבור השחקנים והקבוצות – ויהווה בית לאימונים ותחרויות לבנות ובני הנוער בעיר כחלק מחזון לקידום ספורט ומצוינות כבר מגיל צעיר.

דבריו של פישר ממקמים את הפרויקט לא רק כפרויקט תשתיתי, אלא כמהלך ערכי שמחזק את החוסן הקהילתי בהרצליה, ומשדר לתושבות ולתושבים שהשקעה בספורט היא השקעה ישירה באיכות החיים בעיר.

The post ממשיכים לשדרג: אצטדיון הרצליה ומגרשי האימונים בדרך לחוויית ספורט חדשה appeared first on הרצליה היום.

במסגרת סדרת אירועי "מליאה אחרת", שהעירייה מקיימת בתקופת מבצע "שאגת הארי", הוסב אולם המליאה בבניין העירייה מאולם רשמי של ישיבות, הצבעות ודיונים – לחלל תרבות קהילתי פתוח לתושבים. הבחירה לקיים דווקא שם מופעי תרבות יוצרת ניגוד חד אבל מנחם: אותו חדר שבו דנים בתקציבים, בתשתיות ובמצבי חירום, מארח פתאום גיטרות, שירים וסיפורים אישיים – ומזכיר שגם בתוך המצב המתוח, יש מקום לנשימה.

המופע של אפרת גוש היה חלק מהקו הזה: עיר שמנסה לשמור על חוסן לא רק דרך חמ"לים ומפגשי זום, אלא גם דרך תרבות חיה, קרובה לבית, במחיר נגיש. אם בדרך כלל המליאה מזוהה עם מיקרופונים של פוליטיקאים, אמש הם נתנו מקום רק לקול אחד – קול של זמרת ויוצרת שמגיעה לשיר לקהילה בתקופה הכי לא שגרתית שיש.

בשבילי זה היה ממש סוג של sound healing. יצאתי מפה אחרת לגמרי ממה שנכנסתי – כאילו מישהו עשה ריסטארט ללב. / צופה ומעריצה מהקהל

מי שמכיר את גוש מהאלבומים הקודמים יודע שכבר שנים מתארים אותה כאחת הזמרות הווקליות המעניינות בדור שלה, אבל דווקא בהופעה האקוסטית במליאה אפשר היה לשמוע עד כמה הכלי הזה התחדד והעמיק עם השנים.

זה לא רק "קול גדול", אלא יכולת לספר סיפור דרך הצליל – לעבור בין שובבות לרכות, בין שברון לב לתקווה, לפעמים אפילו בתוך אותו משפט מוזיקלי, ולהחזיק את הקהל צמוד לכל ניואנס.

אינטימיות על הבמה ובין הכיסאות

אפרת גוש, שהצטרפה לרשימת אמנים שכבר הופיעו במסגרת "מליאה אחרת" (בהם גם חמי רודנר שהרים את האולם על הרגליים שבוע קודם), הגיעה למופע אקוסטי מצומצם, בלי פירוטכניקה ועם הרבה לב.  הפורמט האינטימי החמיא לה במיוחד: המרחק הקצר בין השורות לבמה, התאורה הרכה והתחושה שכל אחד בקהל באמת "נמצא" בתוך ההופעה – יצרו ערב שנראה יותר כמו סלון שכונתי גדול מאשר מוסד עירוני.

"הרגע שהיא ירדה לבינינו בשיר והתחילה לעבור בין הכיסאות – זה היה השלב שהבנתי למה קוראים לזה 'מליאה אחרת'. פתאום אין במה וקהל, יש מעגל אחד גדול." / צופה ומעריצה מהקהל

כבר מהשירים הראשונים אפשר היה לראות שאפרת פורחת בסוג כזה של הופעה: היא דיברה עם הקהל, זרמה עם ההערות, צחקה, שיתפה, ולא הסתתרה מאחורי דיסטנס של "במה מול קהל".   באמצע אחד השירים היא אפילו החליטה לחצות את הקווים: ירדה מהבמה, הסתובבה בין הכיסאות, עברה בין השורות, נגעה בכתף פה, החזיקה יד שם, ופתאום כל המושג "קהל" השתנה – לא צופים מול במה, אלא מעגל אחד גדול שמחזיק יחד את הערב.

החיבור המיידי והעמוק הזה בין אפרת לבין מי שישבו באולם לא היה מובן מאליו: בתוך מציאות של לחץ וחדשות מתפרצות, נוצר שם מרחב קטן שבו אפשר להביט למישהי בעיניים, לשיר איתה ולהרגיש שמישהו מדבר את הרגשות שלך בקול רם.

שעה ורבע בלי הפרעות

המופע התקיים בהתאם להנחיות פיקוד העורף, עם עד 50 משתתפים בלבד, סמוך למרחב מוגן ובמחיר כרטיס סמלי של 19 שקלים – החלטה שמאפשרת גם למי שסופר כל שקל בימים האלה לצאת ולהרגיש חלק. בימים של "שאגת הארי", גם יציאה להופעה מלווה תמיד באותו חשש מוכר מהתראות פתאומיות, צעקות וקטיעות באמצע, בטח כשמדובר באולם רשמי בלב העיר.

"אהבתי שזה היה בלי פוזה ובלי רעש מיותר. גיטרות, קול, טקסטים טובים, וחדר אחד של אנשים שנורא צריכים שעה לנשום." / צופה ומעריצה מהקהל

אולי דווקא בגלל זה היה משהו כמעט לא נתפס בעובדה שהקהל זכה לשעה ורבע רצופות של מוזיקה – בלי אזעקות, בלי ריצה למרחב מוגן ובלי קטיעה אחת של ההופעה. רצף כזה, פשוט ונקי, הפך את הערב הזה ליותר מעוד אירוע לוח שנה: זו הייתה שעה ורבע שבה העולם בחוץ קצת הונמך, והמוזיקה קיבלה את כל הבמה.

אחד הדברים שהכי בלטו בערב הזה הוא כמה הכלי החזק ביותר של אפרת גוש הוא הקול שלה: מנעד רחב, גמיש, שמסוגל לגעת בפסגות גבוהות ולרדת לרגעים שקטים ואינטימיים בלי לאבד לרגע את הדיוק.

במהלך המופע היא שיחקה בחופשיות עם הדינמיקה – מפיסוק מדויק ולחישות כמעט סודיות ועד התפרצויות קוליות מלאות עוצמה – ועדיין הצליחה להישאר ממוקדת בטקסט וברגש, ולא רק בהפגנת וירטואוזיות טכנית.

טיימינג, אלבום חדש ו"מודה אני"

באחת העצירות בין השירים סיפרה אפרת, בהומור ובקצת ציניות עצמית, שיש לה "תזמון מעולה": את האלבום השלישי שלה היא הוציאה ממש כמה ימים לפני שהתחילה המלחמה – תזמון שמייצר פער חד בין חלום ההשקה לבין המציאות. הקהל צחק, אבל מאחורי הצחוק היה גם רגע של הבנה: מה עושים כשיצירה שנולדה בשקט פוגשת עולם רועש כל כך, ואיך ממשיכים להופיע כשהיומן מתמלא באזעקות לא פחות מאשר בהופעות.

אחד מרגעי השיא של הערב הגיע עם ביצוע מרגש במיוחד ל"מודה אני" של מאיר אריאל – שיר שכבר מזוהה עם אפרת גוש, ודווקא באולם מליאה של עירייה בזמן מבצע צבאי קיבל שכבה נוספת של משמעות.  כשאפרת שרה "מודה אני" באולם שבו בדרך כלל מדברים על תקציבים, מבנים ממוגנים ותוכניות חירום, השיר הפך כמעט להצהרה אזרחית: להודות על מה שיש, גם כשקשה, ולהחזיק ביחד את הרגע הזה.

גם בבית הרגישו באולם

לא כולם הצליחו לשים יד על אחד מ־50 הכרטיסים, אבל העירייה דאגה שגם מי שנשאר בבית לא ירגיש בחוץ: המופע שודר בלייב, ואפשר לתושבות ולתושבים לעקוב מהספה בבית, מהממ"ד או מהטלפון בדרך. בעידן שבו המרחב הציבורי מצטמצם שוב ושוב סביב התראות והנחיות, החיבור הדיגיטלי למופעים מהסוג הזה הופך לעוד שכבה של קהילה – לדעת שגם אם לא הגעת פיזית, היית חלק מהערב.

כך "מליאה אחרת" מצליחה לייצר חוויה שמתחילה באולם המליאה, אבל גולשת גם אל בתים ומסכים בכל העיר – תרבות שלא נעצרת בדלת הכניסה לעירייה. וכפי שסיפרה בהתרגשות אחת מהצופות: "הכי ריגש אותי לראות שהעירייה הופכת את אולם המליאה למקום כזה. זה מסר חזק – שגם כשעסוקים בתקציבים ובחמ"לים, לא שוכחים את הנפש." וחברתה המשיכה בהתרגשות: "בתור מי שחיה את המלחמה הזו מאוד חזק, 'מודה אני' הערב נכנס לי ישר ללב. זה שיר שאני מכירה שנים, אבל היום הוא נשמע כמו תפילה קטנה פרטית."

התגובות המרגשות מהקהל, שוב ושוב במילים שונות, מסבירות למה עוד לפני שהערב הסתיים כבר התחילו לשאול מתי מגיעה "מליאה אחרת" הבאה, ומי האמן שייכנס לנעליים הגדולות שהשאירו חמי רודנר ואפרת גוש על בימת המליאה. מדוברות העירייה נמסר כי בקרוב תפורסם התוכנית להופעה הבא, הצטרפו אלינו לקבוצת העידכונים, ואנו נדאג לשתף מיד כשתפורסם התוכנית להופעות הבאות במליאה.

אנחנו כבר מחכים בקוצר רוח להופעה הבאה במליאה…

The post שעה ורבע בלי אזעקות: אפרת גוש הפכה את מליאת העירייה לסלון אינטימי Unplugged appeared first on הרצליה היום.

במסגרת המהלך, זכאים תושבים המוכרים לאגף לשירותים חברתיים לקבל שוברי קנייה ייעודיים לצורך רכישת מצרכי מזון וציוד לקראת החג. בעירייה מציינים כי לצד משקי בית נצרכים, נכללות במבצע גם משפחות מרובות ילדים, על מנת להקל על הנטל הכלכלי בתקופה שבה ההוצאות גדלות.

לדברי גורמים באגף, השימוש בשוברים מאפשר למשפחות לבחור בעצמן את המוצרים הדרושים להן, בהתאם לצרכים האישיים, במקום לקבל סל מזון אחיד שאינו תמיד מותאם למצבן.

עלות הפרויקט נאמדת בכחצי מיליון שקלים מתקציב העירייה, סכום שמיועד במלואו לסיוע ישיר למשפחות ויחידים נזקקים המוכרים לאגף לשירותים חברתיים. לטענת העירייה, מדובר בהמשך גישה עירונית הרואה בסיוע הישיר לתושבים פגיעה תשתיתית בעוני, ולא רק מענה נקודתי לחג.

שוברים דיגיטליים למי שלא מגיע לעירייה

כדי להקל על מי שמעדיפים שלא להגיע פיזית לבניין העירייה, נשלחים לתושבים, לפי בקשה, שוברי קנייה דיגיטליים. השוברים נשלחים באופן ישיר לטלפון הנייד או לדוא"ל, ומאפשרים מימוש נוח ודיסקרטי ברשתות המזון ובחנויות המשתתפות במבצע. בעירייה מדגישים כי לתושבים שנתקלו בקושי טכנולוגי בתפעול השובר הדיגיטלי – בעיקר קשישים ובעלי מוגבלויות – נשלחו סלי מזון עד הבית, כדי לוודא שאיש לא יישאר ללא מענה.

"אף משפחה לא תישאר לבד בחג"

בנוסף לסיוע באמצעות שוברי קנייה, העירייה מתגברת את המענה החברתי לקראת הפסח. בין היתר, מתוכננות מסגרות חג עבור משפחות שאין להן היכן לחגוג את ליל הסדר, במטרה למנוע מצב שבו משפחות או יחידים נשארים לבדם בערב החג.

בעירייה מציינים כי היוזמה נעשית בשיתוף האגף לשירותים חברתיים וגורמים קהילתיים נוספים, כחלק מחיזוק החוסן החברתי בעיר בצל אירועי "שאגת הארי".

מה קרה בחג הקודם? כך זה נראה בראש השנה 2025

כזכור, גם לקראת ראש השנה ויום הכיפורים בשנת 2025 הפעילה עיריית הרצליה מבצע דומה של חלוקת שוברי קנייה דיגיטליים. אז נאמד המהלך גם הוא בכחצי מיליון שקלים, והוגדר כמהלך "חדשני" להסדרה ולייעול חלוקת סלי המזון לנצרכים בעיר.

באותו חג הציגה העירייה שינוי מדיניות: מעבר ממודל של סלי מזון פיזיים לחלוקה באמצעות שוברי קנייה, מתוך מטרה להבטיח שכספי הציבור יגיעו למי שבאמת זקוקים להם, ועל פי קריטריונים הקבועים בחוק. ההחלטה אפשרה למשפחות לבחור את תכולת סל המזון בעצמן, לשמור על יותר כבוד ופרטיות, ולהתאים את הקניות למבנה המשפחה, לצרכים רפואיים ולשגרת החיים שלהן.

הפרויקט בראש השנה 2025 הוצג אז בעירייה כסיפור הצלחה, והוביל להמשך יישום המודל גם בחגי פסח ובמצבי חירום – כולל המבצע הנוכחי לקראת פסח תשפ"ו.

"לא להשאיר אף תושב מאחור"

ראש העיר, יריב פישר, אמר כי לנוכח המצב הביטחוני והכלכלי, יש חשיבות מיוחדת להבטיח שכל תושב ותושבת בעיר יוכלו לחגוג את הפסח בכבוד. לדבריו, העירייה פועלת "ברגישות, בכבוד ובאחריות" כלפי מי שזקוקים לסיוע, מתוך תחושת ערבות הדדית וסולידריות קהילתית, ותמשיך ללוות את התושבים לאורך כל השנה – לא רק בחגים. לסיום ביקש להודות ראש העיר לפעילות האגף,  "אני מודה לאגף לשירותים חברתיים על העבודה המסורה והרגישה", כאות הערכה לפעילות המסורה של עובדות ועובדי האגף לאורך כל השנה ובמיוחד בתקופת חירום מורכבות.

איך בודקים זכאות?

תושבות ותושבים המוכרים לאגף לשירותים חברתיים בעירייה, או כאלה שנמצאים בהליך בדיקת זכאות לסיוע.  ניתן לפנות לאגף לשירותים חברתיים, למסור פרטים בסיסיים ולבקש בדיקה דיסקרטית של מצב המשפחה, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק ובנהלי העירייה.

•  פרטי קשר – אגף לשירותים חברתיים, עיריית הרצליה: 09-9705169  meiravk@herzliya.muni.il
• האגף לשירותים חברתיים, מידע באתר האינטרנט https://www.herzliya.muni.il/315

The post לא לבד בפסח: עיריית הרצליה מחזקת את התמיכה בתושבים נצרכים appeared first on הרצליה היום.

במסגרת המדור "זרקור מקומי",  אנחנו פוגשים הפעם את נירו לוי – תושב הרצליה לשעבר,  בוגר שבט רשפים, שמספר ומשתף אותנו במסע האישי שלו, עד להקמת תוכנית "ממדים לריבועים" שעברה כבר אצל אלפי חיילים וחיילות. נירו חוזר אל הקהילה שממנה צמח, ומספר איך הוא רוצה לחבר בין הצופים, המילואים והכושר כדי ליצור שינוי אמיתי בנוער ובחיילים של הרצליה.

"לפני הכל, אני צלף פעיל במילואים עם מעל 500 ימי מילואים, ויזם שהקים את הפרויקט שמחסל את מחלת ההשמנה הצה"לית", פותח נירו.

אבל מאחורי הקוביות בבטן והסטטיסטיקות עומד קודם כל איש חינוך, שמחובר מאוד לבני הנוער. אחרי השחרור מהצבא הוא היה מרכז שבט רשפים בהרצליה, דווקא בתקופת הקורונה. "זו הייתה זכות להשפיע על בני הנוער היקרים של הרצליה", הוא אומר.  עוד לפני כן, במסגרת שנת השירות לפני הגיוס, הוא הקים שבט צופים חדש בבית שמש – שבט שהוא עדיין בקשר אישי עם הוותיקים שלו. "בבסיס שלי אני איש חינוך", הוא מדגיש. "ואני גאה מאוד בבני הנוער של הרצליה ובכלל של מדינת ישראל".

"הביטחון, השמחה, המסוגלות – זה היה פרייסלס"

הסיפור של נירו מתחיל בכלל בתחושה הפוכה מזו שהוא משדר היום. כשהיה חייל, הוא סחב משקל עודף, ביטחון עצמי נמוך ותחושה ש"זה המצב".

"השינוי שאני זכיתי לעבור ברמת הביטחון העצמי, שמחת החיים ותחושת המסוגלות שלי היה פרייסלס", הוא אומר. ברגע שהבין כמה השינוי בפועל פשוט יותר ממה שמספרים לנו, משהו בו התעורר.

"ברגע שהבנתי כמה זה פשוט, ושאף אחד לא דאג ללמד אותנו את החומר הזה בבתי הספר, החלטתי שאני שם לזה סוף", הוא מספר. "אני גורם לכמה שיותר חיילים לנצח את ההשמנה הצה"לית".

המשימה שלו ממוקדת: "המשימה שלי מתרכזת אך ורק בחיילים, ואנשי מילואים כמובן. אני מאמין שאם נתחיל את השינוי בתחילת החיים של אזרחי ישראל – כל המדינה תיראה אחרת".

"המטבח הצה"לי גורם לחיילים לטפוח כמו סופגניות"

כשזה מגיע לצה"ל, נירו לא עוטף בנייר צלופן. "כל מערכת התזונה הצבאית פסולה", הוא קובע.

לדבריו, במטבחים הצבאיים נותנים לבני 18 או לנגדים בעודף משקל – "ברוב המקרים עם המון כוונה טובה ועם אפס הבנה בתזונה בריאה" – אחריות על ההזנה של אלפי חיילים. "כמויות השמן הקיצוניות בכל מאכל גורמות לחיילים שלנו לטפוח כמו סופגניות, להיות חלשים יותר ולא בריאים", הוא מתאר.

בעיניו, השינוי חייב להתחיל בידע בסיסי. "בגלל זה העברתי כבר עשרות הרצאות בבסיסים צה"ליים שונים", הוא אומר. "ברגע שחייל מבין מה הוא מכניס לגוף – הוא מתנהג אחרת".

"מעל 7,000 חיילים עברו את התהליך והגיעו למצב שבו הם מרוצים מהגוף שלהם"

מתוך המסע האישי נולד המיזם "ממדים לריבועים" – "תוכנית הבית של החיילים", לירידה במשקל ולחיטוב תוך כדי השירות. "מעל 7,000 חיילים כבר נכנסו לפרויקט הליווי הצמוד שלי", אומר נירו.

כל חייל או חיילת מתחילים בשאלון מפורט. "על בסיס השאלון אני והצוות המקצועי שלי – היום מעל 35 חברי צוות – בונים תפריט תזונה ותוכנית אימונים מותאמים אישית לחיים שלהם בבסיס ולתנאים שלהם", הוא מסביר. באמצעות אפליקציה ייעודית הם מקבלים ליווי ובקרה צמודים "עד שהחייל מאושר מהגוף שלו, וזוכה לכלים שיאפשרו לו לשמור עליו עד סוף החיים".

הרגע ששינה מבחינתו את הכול קרה קרוב לבית. "איך שהחיים של אחי הקטן השתנו – שם הבנתי שאין דרך חזרה", הוא מספר. אחיו היה החייל הראשון בתוכנית שלו, והשיל מעל 40 קילו. "ראיתי איך זה משפיע עליו בכל תחום – בריאות, אנרגיה, זוגיות, שמחת חיים. זה היה הרגע שהבנתי שזה גדול ממני".

מהתלמיד לשותף: מתן ניסטור וההרחבה לחיילים נוספים

את השינוי הראשון שלו עבר נירו בכלל כתלמיד. "מתן ניסטור לימד אותי המון בתחילת הדרך על כושר ותזונה כשנרשמתי לתוכנית אונליין שלו, 'יאללה רזים'", הוא נזכר.

עם הזמן, הקשר הפך לשותפות. "היום החיבור בינינו עוזר לנו להגיע לכמויות אדירות של חיילים ולייעל תהליכים בעסק", הוא אומר. "זה מאפשר לנו לתת את השירות הטוב ביותר לחיילים שלנו – גם ברמה המקצועית וגם ברמה האנושית".

"לא צריך לנרמל השמנה – אבל זה מגיע מאהבה"

יש משפט אחד שנירו חוזר עליו הרבה: "אין בושה בלחתור להיות בגוף בריא. לא צריך לנרמל השמנה", הוא אומר.

הוא מקפיד להבהיר שהעמדה הזו לא מגיעה ממקום שיפוטי. "אני אומר את זה מאהבה, לא משיפוט. השמנה היא מחלה לכל דבר – וצריך ואפשר לשים לה סוף", הוא מסביר. בשבילו, זה לא עניין של אידיאל אסתטי, אלא של בריאות, איכות חיים ושמחת חיים.

החזון: צה"ל משלם, הרצליה מצטרפת לפיילוט

כששואלים אותו לאן הוא מכוון, נירו מסתכל רחוק. "השאיפה שלי שהצבא יספק את תוכנית 'ממדים לריבועים' לכל חייל בצבא, על חשבונו", הוא אומר.

"אני מוכן להתגמש עם עלויות התוכנית ולהגיע למצב שזה ישתלם לכולם. כסף לא מעניין אותי. אני פה לעשות מספיק רעש כדי שצה"ל הגדול יבין שהוא צריך להתחיל את השינוי מבפנים".

במקביל, הוא רוצה לראות את הרצליה על המפה. "אני מוכן לצאת לשיתוף פעולה עם העיר הרצליה ולהכניס קבוצת בני נוער בעודף משקל לתוכנית שלי כפיילוט", הוא מציע. "להראות במספרים ובהוכחות איך הבריאות שלהם משתנה, איך הרגלים חדשים מוטמעים, ואיך מעטפת מדויקת יכולה להפוך את זה מחלום למציאות".

"אתה לא נכשל עד שלא הפסקת לנסות"

מה הוא אומר למי שכבר ניסה הכול?  "כוונו לירח, מקסימום תפגעו בכוכבים", הוא מחייך. "אתה לא נכשל עד שלא הפסקת לנסות. פשוט תמשיכו".

לדבריו, הרבה אנשים צריכים גם עין חיצונית. "תקחו עזרה חיצונית. תתחייבו לתהליך", הוא מדגיש. "לפעמים כל מה שאדם צריך זה גורם שלישי לבקרה ולהכוונה נכונה – משם השינוי כבר נהיה אפשרי".

'ממדים לריבועים' מחלקת תפריט תזונה ותוכנית אימונים בחינם לכל חיילי צה"ל

חייל/ת או איש/ת מילואים? הנה הקישור לשאלון דרכו מותאמים התפריט ותוכנית האימונים: https://bit.ly/3Pc6tKx

• אתר האינטרנט של נירו לוי www.nirolevyidf.co.il

The post ״אני מחסל את מחלת ההשמנה הצה״לית״: נירו לוי מדבר אל החיילים – ואל הרצליה appeared first on הרצליה היום.

מאז פרוץ מצב החירום, עיריית הרצליה פועלת בשגרת חירום מתמשכת, שביטחון התושבים ניצב בראשה. בחופשת פסח הקרובה נוספה עוד החלטה כואבת לאוסף ההחלטות הקשות: קייטנות הפסח ותוכניות בית הספר של החגים לא ייפתחו השנה.

ההחלטה לא התקבלה בהרצליה לבדה – היא פרי דיון משותף של ראשי הערים הגדולות בישראל בפורום ה-16 (אשכול חירום), קבוצת הערים הגדולות בארץ, שהגיעו לעמדה אחידה ומובהקת.

ההחלטה: פה אחד ובתמיכת שר החינוך

ראשי הרשויות הגיעו להסכמה פה אחד: בתנאי הסיכון הנוכחיים, אי אפשר לפתוח קייטנות ותוכניות ילדים לחג. מכלול השיקולים הוצג לשר החינוך יואב קיש, שהביע את תמיכתו המלאה בעמדת ראשי הערים.

הבסיס להחלטה הוא הערכת מצב ביטחונית עדכנית, שממנה עולה בבירור: קיים סיכון גבוה להתרחשות אירועי ירי וטילים, שעלולים לסכן את שלומם של הילדים ושל הצוותים החינוכיים. בנסיבות כאלה, גם אם חופשת פסח היא עניין שגרתי, הפעלת קייטנות אינה אפשרות שהעירייה מוכנה לשקול.

ראש העיר יריב פישר הסביר את ההגיון שעומד מאחורי ההחלטה:

"בעת הזו, האחריות שלנו ברורה – לשים את ביטחון ילדינו מעל לכל שיקול אחר. קיום קייטנות בימים של אי-ודאות ביטחונית מהווה סיכון שאיננו יכולים לקחת. אנו פועלים בזהירות, בשיקול דעת ובאחריות מלאה, מתוך מחויבות עמוקה לשלום הציבור."

מה כן פתוח? פעילויות חלופיות בעיר

ביטול הקייטנות לא אומר שהעיר עוצרת. העירייה מפעילה, בהתאם להנחיות הביטחוניות, מגוון חלופות:

• פעילויות הפוגה לילדים עם צרכים מיוחדים
• מרכזים קהילתיים – פעילויות לכלל האוכלוסיות
• תנועות נוער– ממשיכות לפעול ברחבי העיר
• מוסדות תרבות ואגף תרבות, נוער וספורט –  מציעים מגוון תכניות

פרטים על הפעילויות המעודכנות מופיעים באתר עיריית הרצליה. בנוסף, מתנהל שיח רציף בין העירייה לפיקוד העורף ומשרד החינוך, בבחינת האפשרות להפעיל מוסדות חינוך מיוחד במתכונת מצומצמת – גם זה תלוי בהתפתחות המצב.

"אין פעילות – אין תשלום"

יום לאחר ההודעה על ביטול הקייטנות, הגיעה מהעירייה בשורה נוספת – הפעם בנושא הכסף. ב-22 במרץ הודיע ראש העיר פישר בפשטות ובנחרצות:

"אין פעילות, אין תשלום."

ההחלטה מתייחסת לימים בחודש מרץ שבהם לא התקיימה פעילות כלל – ועל כך לא יחויבו הורים. הדבר תקף למעונות, גני ילדים, צהרונים וחוגים כאחד. לגבי חודש אפריל – התשלום הוקפא לחלוטין, עד להבהרת המצב. ההחלטה התקבלה בשיתוף הנהגת ההורים העירונית, ועומדת על עיקרון פשוט: לא מחייבים על שירות שלא ניתן.

מה קורה עם כסף שכבר שולם?

לא כל ההורים הגיעו לנקודה הזו "נקיים" – חלקם כבר שילמו תשלומים שלא היה מקומם. גם לכך ניתן מענה. להורים שנגבה מהם כסף שלא כדין יוצעו שלוש אפשרויות לפי בחירתם:

• החזר כספי ישיר – הכסף מוחזר לחשבון
• קיזוז מתשלום עתידי – הסכום מנוכה מהחשבון הבא
• תוספת פעילות עתידית – פיצוי בשווה ערך למה שנגבה

הורים המבקשים לקבל מידע נוסף לגבי ההחזרים, ניתן לפנות למוקד 106.

אחריות בעת לחץ

ההתנהלות העירונית בשבוע האחרון משקפת ניסיון מובהק לאזן בין שני לחצים: מצד אחד – הצורך לתת מענה למשפחות ולשמור על שגרה; מצד שני – ביטחון הילדים שאינו נתון למשא ומתן. הפתרון שנמצא הוא שקיפות מלאה, החלטות שמתקבלות בשיתוף הנהגת ההורים, ומסר ברור: גם בימים כאלה – ובמיוחד בימים כאלה – העירייה נמצאת לצד תושביה.

אשכול החירום / פורום ה-16  הוא אשכול חירום של רשויות מקומיות גדולות במרכז הארץ, שנועד לאפשר שיתוף פעולה, גיבוי הדדי ותיאום החלטות בזמן משבר. בין הערים המרכזיות החברות בו נמצאות רמת גן, ראשון לציון, חולון, רחובות, בת ים, הרצליה, כפר סבא, הוד השרון, קריית אונו ויהוד-מונוסון, והוא פועל כדי לאפשר לראשי הערים לגבש עמדה אחידה בנושאי חינוך, ביטחון ותפעול עירוני בעת חירום.

The post קייטנות הפסח בהרצליה לא ייפתחו השנה, העירייה מבטיחה: לא תשלמו על מה שלא קיבלתם appeared first on הרצליה היום.