שבועיים אחרי תחילת מבצע "שאגת הארי", כשהעיר בהרצליה מתנהלת בשגרת חירום, מורי בית הספר גורדון החליטו להעניק לתלמידים ולהורים רגע קטן של נשימה – ולשלוח סרטון מלא הומור ואנושיות.

בהודעה שצורפה לקליפ כתבה מנהלת בית הספר, נאוה פילוסוף טל, אל ההורים: בתוך חוסר הוודאות, הדאגה ליקירינו והאזעקות, הסרטון נועד להיות גשר של חיבור, קהילה ותקווה.

במסר ששלחה להורים היא הודתה להנהגת ההורים על השותפות והלב הגדול, ולצוות החינוכי והטיפולי על העוגן היציב שהם מעניקים לילדים – מרחב לביטוי רגשי וחברתי, להקשבה ולתחושת ביטחון.  בסיום האיגרת איחלה קהילת גורדון חוזרים הביתה בשלום לכל החיילים והחיילות, וימים של שקט ובשורות טובות.

"נו, איך אפשר ללמוד?" – הזום, הממ"ד והמציאות החדשה

בלב הסרטון עומד ביצוע מחודש לשיר "היא רק רוצה לרקוד" (עומר אדם ומשה פרץ), שהופך כאן לפסקול היומיומי של תלמידים ומורים שמנסים ללמוד וללמד בין אזעקות לזום.
הקול של המורה שרה:

"אין לנו זמן, הזום כבר מוכן… בממ"ד הקליטה לא עוברת" – ילד שמנסה להתחבר לשיעור כשאותות האזעקה ורשת מקרטעת ברקע.

"עבודה בלשון לא באה בחשבון" – כי כששומעים אזעקות, קשה להתרכז בדקדוק.

"המחשב שוב נתקע, סוללה נגמרה… זום זה פאסה, אז אל תנסה" – תיאור מדויק של הקשיים הטכניים והעייפות מהמסכים.

בפזמון החוזר שב המשפט שהופך למוטו של הקליפ:
"נו, איך אפשר ללמוד? כבר היתר שוב בממ"ד… מהרצליה עד אשדוד מתריע עוד ועוד, ושוב המורה מגישה משימה – נו, איך אפשר ללמוד?"

השירה משתלבת עם קטעי משחק של המורים: מורה שממהרת לשיעור הזום ולא מוצאת איפה מפעילים אותו, "איזה לילה עבר עליי", "מישהו יודע איך מתיישבים ב-Canva?", ושוב הקריאה המוכרת: "חבר'ה, נפתח מצלמות".

ההומור נוגע בדיוק בנקודות הכואבות: השעון חול של הזום, הלחץ להספיק חומר, והתחושה שכולם מותשים – המורים לא פחות מהתלמידים.

בית ספר לאמנויות שמתרגם חוסן ליצירה

בית ספר גורדון הוא בית הספר לאמנויות של הרצליה, והקליפ הזה הוא בדיוק החיבור בין אמנות לחיים עצמם: שימוש במוזיקה, משחק והומור כדי לעבד פחד, לחץ ועומס. המורות והמורים בחרו להיחשף – עם הפספוסים, העייפות וה"לא זוכרת" של הזום – ולהגיד לילדים ולהורים: אנחנו רואים את הקושי, אנחנו באותה סירה, ואפשר גם לצחוק יחד על הסיטואציה.

הבחירה לשלב הורים (דרך הנהגת ההורים) וצוות טיפולי וחינוכי סביב יוזמה אחת יוצרת תחושה ברורה של קהילה מחזיקה ומכילה, ולא רק של "מערכת" שממשיכה לתפקד טכנית בזום. בעיר שבה מערכת החינוך כולה מנסה לשמור על שגרה ולתת מענה רגשי לילדים בצל האיומים הביטחוניים, יוזמות כמו הסרטון של גורדון מראות איך יצירתיות יכולה להפוך לכלי של חוסן.

כמו שכותבת המנהלת להורים, דווקא בימים כאלה מתגלה כוחה של קהילה, והקליפ הזה הוא הזמנה פשוטה: לעצור רגע, לנשום, לצחוק – ולהמשיך ביחד.  

The post "המחשב נתקע, היתר בממ"ד": סרטון חדש מבית ספר גורדון קולט בדיוק את המצב appeared first on הרצליה היום.

ההחלטה התקבלה לאחר דיון שקיים ראש העיר, יריב פישר, יחד עם פורום ראשי הערים של אשכול הערים לחירום. במסגרת הדיון הוצגה תמונת מצב ביטחונית מעודכנת והערכת מצב לימים הקרובים, וראשי הערים התייעצו עם גורמי הביטחון, גורמי החינוך ונציגות ההורים לפני קבלת ההחלטה.

מה אומר דובר צה״ל – ומה המשמעות להרצליה

במקביל לדיונים ברשויות המקומיות, דובר צה״ל ופקוד העורף עדכנו כי מדיניות ההתגוננות בעורף נותרת בעינה לפרק זמן נוסף, בשל המשך ירי הטילים והכטב״מים מכיוונים שונים. המשמעות ברמה הארצית היא שמערכת החינוך ממשיכה לפעול בעיקר במתכונת למידה מרחוק, כאשר פתיחה פיזית של מוסדות חינוך מתאפשרת רק בכפוף להנחיות האזוריות ולעמידה בדרישות המיגון.

על פי הדיווחים, דובר צה״ל הבהיר כי מסגרות חינוכיות אינן מוחרגות באופן רחב מהנחיות ההתגוננות, וכי כל החלטה על חזרה ללימודים מחייבת תיאום מלא עם פיקוד העורף. במקביל, משרד החינוך פרסם מתווה שמאפשר לרשויות המקומיות לבקש אישור לפתיחה מדורגת בהתאם למצב הביטחוני המקומי – אך ההכרעה הסופית נותרת בידי הרשות, כל עוד היא פועלת במסגרת ההנחיות.

בהרצליה, הנהלת העיר בחרה לפרש את העדכון של דובר צה״ל כקריאה להמשך זהירות גבוהה ולא כ״אור ירוק״ לחזרה מהירה לכיתות. על פי גורמים בעירייה, הרצף של אזעקות, שיגורים ואירועי חירום בשבועות האחרונים מחייב אמון מלא במיגון מוסדות החינוך – ואמון כזה, לטענתם, עדיין אינו קיים במידה מספקת.

כך התקבלה ההחלטה בעירייה

בדיון שקיים ראש העיר יריב פישר עם פורום ראשי הערים של אשכול הערים לחירום, הוצגה תמונת מצב עדכנית שכללה את הערכות גורמי הביטחון לרמת האיום על גוש דן והשרון. ראשי הערים שמעו דיווחים על המשך תקיפות צה״ל בזירות שונות, לצד האיום המתמשך על העורף האזרחי.

לשולחן הדיונים הוזמנו גם נציגי מערכת החינוך ונציגות ההורים, שהציגו את המצוקה של משפחות ותלמידים מצד אחד – ואת החשש מחזרה מוקדמת לשגרה מצד שני.

בסיום הדיון, סוכם בהרצליה כי העיר לא תפתח את מוסדות החינוך לפחות עד יום ראשון, גם אם יינתן פתח ארצי רחב יותר לחזרה ללימודים. בעירייה חוזרים ומדגישים כי מדובר בהחלטה מקומית מודעת, שנשענת על הערכת מצב ספציפית להרצליה ולא רק על המסר הכללי שיוצא מירושלים וממערכת הביטחון.

החינוך הבלתי פורמלי: מנסים לנשום לרגע

בזמן שהכיתות נשארות סגורות, עיריית הרצליה פועלת להרחבה מואצת של מסגרות החינוך הבלתי פורמלי ברחבי העיר – בהתאם ובכפוף להנחיות פיקוד העורף. בין היתר מדובר במרכזי נוער, מועדוניות, חוגים ופעילויות העשרה, שמטרתן לתת לילדים ולמשפחות מעט הפוגה, מסגרת, מפגש חברתי ותמיכה רגשית בתקופה של חוסר ודאות.

העירייה צפויה לפרסם רשימת מסגרות ופעילויות מרוכזת, כולל ציון רמת המיגון בכל אתר, כדי להקל על ההורים בקבלת החלטות. ההפעלה תיבנה כך שניתן יהיה לעצור או לצמצם אותה במהירות אם יחול שינוי בהנחיות דובר צה״ל ופקוד העורף

מה צפוי בהמשך השבוע

פורום ראשי הערים צפוי להתכנס שוב ביום שישי לדיון והערכת מצב נוספת. במסגרת זו, ראש העיר הרצליה יעדכן את הפורום בהחלטות שהתקבלו בעיר ויבחן יחד עם ראשי ערים נוספים האם ניתן יהיה לעבור למתווה של פתיחה חלקית או הדרגתית בשבוע הבא – בהתאם להמשך הוראות דובר צה״ל והמצב הביטחוני בשטח.

בעירייה מבטיחים לעדכן את הציבור כבר בסוף השבוע, על מנת לאפשר לתושבים להיערך בראש שקט ככל האפשר לימים הבאים. באתר העירוני וברשתות החברתיות תפורסם הודעה מרוכזת שתעשה סדר בין ההודעות הארציות, העדכונים הביטחוניים וההחלטות המקומיות בהרצליה.

ראש העיר: "לא נחזיר את הילדים לפני שנדע שהם בטוחים"

ראש העיר הרצליה, יריב פישר, מבהיר כי "בטיחותם ושלומם של ילדות וילדי העיר עומדים מעל לכל שיקול". לדבריו, כל עוד דובר צה״ל ופקוד העורף מדברים על המשך איום משמעותי על העורף – האחריות של הרשות המקומית היא לא למהר לשגרה, אלא לבחון כל צעד בזהירות.

פישר מוסיף כי במקביל לשמירה על כללי הבטיחות, העירייה משקיעה מאמצים להרחבת הפעילות הבלתי פורמלית בעיר, כדי לאפשר לילדים ולמשפחות מעט מרווח נשימה גם בימים המורכבים האלה. "החוסן הקהילתי של הרצליה הוכיח את עצמו פעם אחר פעם, ואנחנו נעשה הכל כדי לשמור עליו גם עכשיו", הוא אומר.

The post מערכת החינוך בהרצליה לא תיפתח לפחות עד יום ראשון appeared first on הרצליה היום.

הדיון התקיים בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, בפני השופט קובי ורדי. באולם נכחו נציגי ההורים העותרים – הורים מנוף ים, מחטיבת סמדר ומהבית הספר הדמוקרטי  (סה"כ 23 עותרים) – מול נציגי עיריית הרצליה, משרד החינוך, ראש מנהל החינוך בעירייה וראש העיר יריב פישר.

כבר בתחילת הדיון הסכימו הצדדים שהדיון יתקיים על בסיס העתירה עצמה, כך שהשופט יוכל להכריע במחלוקת.

ההורים טענו כי החלטת העירייה לסגור בהדרגה את סמדר ולשנות את אזורי הרישום פוגעת בילדיהם, התקבלה בחיפזון, ונסמכת על שיקולים לא נכונים ואף פוליטיים.

טענות ההורים: "ייבוש מכוון ושיקולים פוליטיים"

עו"ד חגי אראל, שייצג את ההורים, טען שהעילה המרכזית למהלך – "מיעוט תלמידים" בסמדר – נוצר בפועל בגלל מדיניות של העירייה, שאפשרה לאורך שנים מעבר תלמידים לחטיבות אחרות בעיר. לדבריו, תלמידים מנוף ים וברנדס שהיו אמורים להזין את סמדר הופנו לחטיבות אחרות במסלולים ייחודיים (ספורט, ריקוד ועוד), והעירייה לא בלמה זאת אף שיכלה.

הוא הפנה לנתונים שהוצגו במסמכי העירייה עצמם: באזור הרישום של סמדר יש מאות תלמידים, ומתוך 705 תלמידים באזור – 257 לומדים כיום בחטיבות אחרות בעיר. לשיטתו, אם אותם תלמידים היו נשארים בסמדר, יחד עם תלמידי החינוך המיוחד, החטיבה היתה יכולה להיות מן הגדולות בעיר – ולא כזו המצדיקה סגירה.

העותרים טענו גם שהמהלך כולו נולד מתוך רצון לפתוח בכל מחיר חטיבת ביניים חדשה בגליל ים כבר בשנת הלימודים הקרובה, וששיקול פוליטי – הקשר של ראש העיר לתושבי גליל ים – השפיע על התזמון והחיפזון. הם ביקשו לדעת מדוע לא נדחתה התוכנית בשנה או שנתיים, כדי לבחון אותה לעומק ולגבש פתרונות תחבורה ותשתיות מראש.

בנוסף הדגישו את נושא שיתוף הציבור: לטענתם, שיתופי הציבור שהוצגו נערכו במקביל לשינויים בתוכנית, כך שההורים לא באמת ידעו על איזו תוכנית הם מתבקשים להתייחס. הם ציינו מכתב "הנהגת הורי ברנדס" שנשלח למשרד החינוך ותיארו אותו כמסמך שלא ברור מי ניסח אותו ועד כמה הוא מייצג את כלל הורי בית הספר.

תגובת העירייה: "תוכנית אסטרטגית, החלטה סבירה"

בשם העירייה הסבירה עו"ד אילנה בראף שניר כי ההחלטה על סמדר אינה גחמה נקודתית, אלא חלק מתוכנית אסטרטגית לעשר השנים הקרובות במערכת החינוך בהרצליה. לטענתה, בעיר קיימת כיום בעיית עודף כיתות בחטיבות הביניים – עודף של כ־22% ביחס לפרוגרמה – מה שיוצר חטיבות קטנות מדי, ניהול לא יעיל ופגיעה בצרכים החברתיים והפדגוגיים של תלמידים בגיל הזה.

העירייה טענה כי ניתוח הנתונים הדמוגרפיים הראה שבמערב העיר, באזור סמדר, מספר הילדים במגמת ירידה, בעוד שבשכונת גליל ים נרשם גידול חד במספר התלמידים העתידי. על בסיס זה גובשה המסקנה שיש לסגור בהדרגה את סמדר, לשנות את אזורי הרישום, ולפתוח חטיבה חדשה בגליל ים – שתיתן מענה לשכונה המתפתחת ותאפשר גם הפחתת נסיעות של תלמידים ממזרח למערב.

לגבי טענת ה"ייבוש", העירייה דחתה אותה, והסבירה שבקשות מעבר לחטיבות אחרות נבדקו לפי קריטריונים מקצועיים, מתוך רצון לתת לתלמידים הזדמנות במסלולים ייחודיים שמתאימים להם. העירייה אף ציינה שנעשו ניסיונות לקדם מגמות ייחודיות בסמדר כדי למשוך תלמידים – ללא הצלחה.

בנוגע לשיתוף הציבור טענה העירייה כי התנהלה עבודת הכנה של חודשים, שכללה עשרות מפגשים עם מנהלי בתי ספר, נציגי הורים והורים רבים משכונות שונות – וכי הטענות על היעדר שיתוף הן בלתי מדויקות.

משרד החינוך: "שיח מקצועי ובחינת חלופות"

נציגת משרד החינוך, עו"ד גלי גפן, הדגישה כי ההחלטה הסופית התקבלה לאחר שיח ממושך עם העירייה ועם הורים, ובחינת מספר חלופות שונות. היא ציינה שהעירייה ביקשה בתחילה לסגור לחלוטין את סמדר כבר כעת, אך משרד החינוך אימץ מודל מדורג: לא לפתוח כיתות ז' חדשות בשנה הקרובה, אך להשאיר את שאר הכיתות עד לסיום לימודיהן בסמדר.

היא התייחסה למסמך של מנהלת המחוז, גב' רויטל שפירא, שהציע חלופה אחרת, והסבירה שלאחר קבלת המסמך העירייה הציגה נימוקים מפורטים מדוע החלופה אינה מיטבית. בסיום השיח בחר משרד החינוך במתווה הנוכחי, שלדבריה מאזן בין הצרכים העירוניים לבין זכויות התלמידים שכבר לומדים בסמדר.

עמדת השופט: "אי אפשר להתעלם מכל ההורים האחרים"

במהלך הדיון שב והדגיש השופט ורדי נקודה אחת: העותרים הם רק חלק קטן מכלל ההורים המושפעים מההחלטה. הוא שאל שוב ושוב מדוע לא צורפו ההנהגות המלאות של בתי הספר ברנדס ונוף ים, ומה לגבי מאות ההורים שלא הצטרפו לעתירה – חלקם אף תומכים במעבר לחטיבות אחרות.

השופט ציין כי כאשר בית המשפט בוחן החלטות מינהליות רחבות – כמו שינוי אזורי רישום או סגירת חטיבה – הוא אינו בודק "מי צודק" במחלוקת החינוכית, אלא האם נפל פגם מהותי בהחלטה: חוסר סבירות קיצוני, שיקולים זרים, או היעדר מסד עובדתי. במקרה זה, קבע השופט כי מדובר בהחלטה שנשענת על נתונים דמוגרפיים, בחינת חלופות ושיח בין שתי רשויות מקצועיות – העירייה ומשרד החינוך.

הוא אף התריע כי קבלת העתירה על בסיס עמדתן של מספר משפחות היתה עלולה לפגוע בהורים ותלמידים רבים אחרים, שהאינטרסים שלהם אינם פחות חשובים.

ההכרעה: דחייה בהסכמת ההורים

לאחר שהציג את עמדתו, הבהיר השופט לעותרים כי לדעתו אין מקום לקבל את העתירה. הוא הודיע כי בכוונתו לדחותה, ופירט בקצרה את נימוקיו – בעיקר היעדר עילה משפטית להתערב בשיקול הדעת של הרשות, והעובדה שמדובר בהחלטת מדיניות רחבה שנבחנה על ידי שני גופים מנהליים.

בעקבות זאת ביקשו באי כוח ההורים הפסקה קצרה להתייעצות. לאחר שחזרו לאולם, הודיעו כי הם מסכימים שהעתירה תידחה ללא צו להוצאות. השופט ורדי נתן פסק דין קצר, שבו ציין כי "יפה עשו העותרים" שהסכימו לכך, וקבע רשמית שהעתירה נדחית – ללא חיוב ההורים בהוצאות משפט.

לאן ממשיכים מכאן?

מבחינה משפטית – המשוכה המרכזית של ההורים הסתיימה: בית המשפט המנהלי לא עצר את התוכנית העירונית. בעירייה ובמשרד החינוך יכולים כעת להמשיך בביצוע ההחלטות: אי פתיחת כיתות ז' חדשות בסמדר, המשך לימודי הכיתות הקיימות עד לסיום, והיערכות להקמת חטיבת הביניים בגליל ים ושינוי אזורי הרישום.

עבור ההורים והתלמידים, זה אומר תקופת הסתגלות לא פשוטה: חלק ייאלצו לשנות חטיבה, חלק ייסעו רחוק יותר, וחלק – במיוחד בסמדר – ימשיכו ללמוד במוסד שהעירייה כבר החליטה לסגור בהדרגה. במקביל, העירייה תידרש לתת מענה אמיתי לנושאים שעלו גם באולם: תחבורה, שקיפות ושיתוף ציבור – כדי שהמהלך האסטרטגי לא יישאר רק על הנייר.

The post "אי אפשר להתעלם מכל ההורים האחרים": השופט ורדי דחה את העתירה נגד תוכנית החינוך בהרצליה appeared first on הרצליה היום.

את הטקס הנחה יהונתן יסעור, סגן ראש עיריית הרצליה לשעבר וכיום נשיא מלווה במועדון רוטרי הרצליה, שמוביל ומנהל את תחרות “הנואם הצעיר” בעיר מזה שנים. יסעור, שהיה מהראשונים לזהות את הפוטנציאל החינוכי והערכי של המיזם, חיבר בין הסיפורים האישיים של הילדים על הבמה לבין המהלך הרחב יותר של טיפוח דור צעיר שיודע לעמוד, לדבר ולהשפיע. ישראל ברג, נשיא המועדון ברך את התלמידים והדגיש את חשיבות יכולות הנאום בפני קהל כחלק מסט הקישורים לחיים של כל אחת ואחד.

מאחורי הערב הזה עומדים חודשים של עבודה שקטה בכיתות. מאות תלמידות ותלמידים מתשעה בתי ספר יסודיים ברחבי העיר הקדישו שעות ללימוד תורת הנאום – איך בונים מסר, איך מחזיקים את הקהל, ואיך מתגברים על החשש לעמוד לבד מול מאות זוגות עיניים.

מועדון רוטרי הרצליה, שפועל כבר שנים למען הקהילה בתחומי הרווחה, החינוך והגיל השלישי, הפך את “הנואם הצעיר” לאחד המיזמים הבולטים שלו, בשיתוף אגף החינוך היסודי בעירייה. בכל שנה מגויסים חברי המועדון – חלקם אנשי עסקים, חלקם אנשי חינוך – כדי להעביר לתלמידים כלים של דיבור, הקשבה ותרבות שיח.

מימין: יהונתן יסעור (נשיא מלווה רוטרי הרצליה) משמאל: ישראל ברג (נשיא המועדון)

מסינון כיתתי לגמר עירוני

השנה נרשם שיא השתתפות: תשעה בתי ספר, מאות ילדים וילדות, ושלב מתקדם אחד אינטנסיבי במיוחד. 45 תלמידים ותלמידות שהפגינו יכולת בולטת הוזמנו לקורס רטוריקה מתקדם, שבו ליטשו את הנאומים שלהם, את שפת הגוף ואת הביטחון על הבמה.

אחרי הקורס התקיימה בכל בית ספר תחרות פנימית – מול חברים, הורים וצוותי חינוך. שני נציגים מכל מוסד חינוכי – בסך הכל 16 נואמים צעירים – עלו משם לגמר העירוני, שנערך באודיטוריום של בית הספר יצחק שמיר. כשכולם התכנסו באולם, האוויר כבר היה מלא בהתרגשות ובדופק מואץ.

“היכולת לעמוד מול קהל היא מתנה לחיים”

את הערב כיבד ראש העיר, יריב פישר, שדיבר אל התלמידים בגובה העיניים. הוא הדגיש את החשיבות של היכולת לעמוד מול קהל, לבטא דעה בצורה מכבדת ולהשפיע באמצעות מילים, ולא רק באמצעות מסכים. לצדו בירכה גם טלי גבע תמרי, מנהלת אגף החינוך היסודי, שהודתה לצוותי ההוראה ולמועדון רוטרי על ההשקעה המתמשכת.

בין נאום לנאום – על חברות, על אחריות חברתית, על חלומות, על אומץ – אפשר היה לראות בקהל הורים שמצלמים בהתרגשות, מורים שמחזיקים אצבעות, וחברים לספסל הלימודים שמוחאים כפיים בלי הפסקה.

העולים לבמה – והעולים שלב

אחרי התלבטות לא פשוטה של צוות השופטים, נקבעו הזוכים:

• מקום ראשון: יעל סוכר, בית הספר ע״ש יוחנני.
• מקום שני: נווה שוורץ, בית הספר הדמוקרטי ע״ש יאנוש קורצ’ק.
• מקום שלישי: נוי גרנות, בית הספר ע״ש ברנדייס.

יעל סוכר ונווה שוורץ לא סיימו את הדרך בגמר העירוני – עבורם זו רק תחנה בדרך. שניהם ייצגו כעת את הרצליה בתחרות הגמר של אשכול מרכז, מול נואמים צעירים מערים נוספות. אם לשפוט לפי האולם שעמד על הרגליים בהרצליה – הם מגיעים לשם עם גב עירוני רחב במיוחד.

בסיום הערב ניגשו ילדים להודות לשופטים, להורים ולמורים, וחלקם אמרו בפשטות: “פעם פחדתי לדבר מול כיתה. היום עמדתי מול אולם מלא”. בעידן שבו רוב השיחות מתנהלות מאחורי מסך, אלה הרגעים שבהם המילים חוזרות אל הבמה – ויחד איתן גם הביטחון והאמונה של הדור הצעיר בעצמו.

הנאום כמקצוע של ממש…

בסיום הערב היה ברור כי לא מדובר באירוע חד־פעמי, אלא עוד חוליה בשרשרת של מצוינות שנבנית כאן כבר שנים. רק לפני כשנה וחצי סיפרנו כאן על ליה ספיר, תלמידת כיתה ו׳ מיוחנני, שפתחה את הדלת הגדולה כשזכתה במקום השני באליפות הארץ של “הנואם הצעיר” – מסלול שהתחיל בדיוק כמו השנה: בתחרות בית ספרית, המשיך לעירונית, לאשכולית והסתיים על הבמה הארצית .

במקביל, בבתי ספר כמו “הנדיב” הפכו את הנאום למקצוע של ממש במערכת השעות, עם החלטה לשלב את “הנואם הצעיר” כחלק קבוע מתוכנית הלימודים, כדי שכל תלמיד ותלמידה יקבלו כלים לדיבור מול קהל, ולא רק מי שמגיעים לגמר. עמידה מול קהל ודיבור בפני אחרים הם מיומנויות חיוניות לחיים: התהליך משלב פיתוח חשיבה, מיומנויות תקשורת ויכולות רטוריות, מחזק ביטחון עצמי, חוסן נפשי ותחושת מסוגלות, מעודד מנהיגות ומרחיב קשרים חברתיים – ובעיקר מאפשר לילדים ללמוד לבטא רגשות ומחשבות בצורה ברורה, ולהקשיב זה לזה בגובה העיניים.

כשמחברים את כל הנקודות – מהשינוי בכיתות, דרך ההישגים הארציים ועד הגמר העירוני הנוכחי – אפשר לומר בוודאות שבמערכת החינוך בהרצליה צומח דור צעיר שיודע לא רק מה הוא חושב, אלא גם איך לעמוד ולומר את זה בקול ברור, נוכח ובטוח.

The post עמידה מול קהל, מחיאות כפיים וחלום אחד: מי זכו בתחרות “הנואם הצעיר” העירונית? appeared first on הרצליה היום.

עיריית הרצליה פתחה מעון יום שיקומי חדש לפעוטות עם מוגבלות בגילי חצי שנה עד 3. המעון כולל ארבע כיתות חדשות, ומהווה חלק מחזון רחב יותר שנולד מסיפור אישי של ראש העיר יריב פישר על בתו קרני, שאובחנה על הרצף האוטיסטי.

מההדחקה האישית לבשורה עירונית

ראש העיר יריב פישר שיתף השבוע, באופן פומבי, את הסיפור שמאחורי המעון החדש.

"קרני היא הבת החמישית שלנו. מהרגע שנולדה הבנו שהיא מהממת, אבל אחרת ומיוחדת", כתב פישר.
בגיל שלוש הגיע האבחון הרשמי: קרני על הרצף האוטיסטי.

את מה שבא אחר כך הוא מתאר בכנות שאינה מובנת מאליה עבור איש ציבור: "בזמן שאני עוד הייתי בשלב ההדחקה, מיכל כבר פעלה 'לפי הספר' – קלינאיות תקשורת, יועצות, קייס-מנג'ר… הכל תקתק."

הרגע שהכל השתנה

אבל אז הגיע רגע הרישום לגן, והמציאות "טפחה לנו על הפנים", במילותיו.
בהרצליה פשוט לא היה מקום מתאים. המקום היחיד שקרני וילדים נוספים יכלו להשתבץ בו היה מעון אלוט"ף בכפר סבא.

"באותם בקרים בדרכים, הבנו שגן בכפר סבא הוא לא הפתרון", מספר פישר.
"הבנו שילד צריך לגדול בתוך הקהילה שלו, ושההורים צריכים את המעטפת הזו קרוב לבית."

מכאב פרטי לחזון ציבורי

מהנקודה הזו, משהו השתנה. פישר מתאר איך התסכול האישי הפך לתוכנית פעולה עירונית.

"מתוך ההבנה הזו יצאנו לדרך, עם חזון חד וברור לעיר", הוא מספר. הוקמה ועדת היגוי מקצועית למען הילדים המיוחדים, שניתחה את הצרכים לעומק והציבה יעד "בלתי מתפשר": לייצר עבורם מענה שלם בהרצליה, מלידה ועד 120.

"השבוע, המעגל הזה נסגר", כותב ראש העיר.

מעון שנראה "מיליון דולר"

ביום שני, 2.2.26, נפתח בהרצליה מעון יום שיקומי חדש לילדים עם מוגבלות.
המעון, ברחוב בן סרוק, נקרא "כפיר" – שם שלדברי העירייה מסמל עוצמה, כוח צעיר ופוטנציאל מתפתח.

המעון מופעל על-ידי עמותת צ'יימס ישראל, וכולל ארבע כיתות: שתיים לילדים עם מוגבלות רב-נכותית ושתיים לילדים עם אוטיזם.
הן מצטרפות לשתי כיתות נוספות לאוטיזם שכבר פועלות בעיר על-ידי עמותת אלו"ט.

"אני נרגש לשתף שסיימנו את בנייתו של מעון יום שיקומי שנראה מיליון דולר. ארבעה גנים חדשים, שמוכנים לקלוט באהבה 38 פעוטות", כותב פישר.

מה זה אומר למשפחות

במסיבת העיתונאים הרשמית, פישר אמר: "מדובר בבשורה עבור משפחות עם ילדים עם מוגבלות, שלא יצטרכו עוד לשלוח את ילדיהן למסגרות מחוץ לעיר. אנו נמשיך לפעול למען שיפור איכות החיים ומתן שוויון הזדמנויות מלא לכל תושבינו."

בפוסט האישי שלו הוא הוסיף: "המשמעות היא שהורים בשנה הראשונה, הקשה והמבלבלת ביותר שלהם, לא יאלצו לנדוד עוד בכל בוקר אל מחוץ לעיר. הם יקבלו את הטיפול המקצועי והטוב ביותר – כאן אצלנו בבית."

"זהו רגע מרגש שמוכיח שוב איך הרצליה הופכת, צעד אחר צעד, לחברה מכילה, שבאמת רואה ודואגת לכל תושבת ותושב. בזכותכם, הילדים שלנו בבית", סיכם ראש העיר.

The post 38 פעוטות מיוחדים יישארו בהרצליה: המעון החדש שנולד מכאב אישי appeared first on הרצליה היום.

"מה שמיוחד בתוכנית זה שאנחנו מדמיינים את העיר עשר שנים קדימה, עושים תוכנית אסטרטגית ומתחילים לגזור לאחור", מסביר אדר ארד, ראש מינהל החינוך בעיריית הרצליה, בראיון מיוחד ל"הרצליה היום". "זו לא תוכנית טקטית לשנה הקרובה, אלא חשיבה של עשור קדימה".

העירייה הודיעה אתמול (רביעי) כי התוכנית, שאושרה על ידי משרד החינוך, מבוססת על "ראייה עירונית כוללת ועתידית" ונועדה להתאים את מערכת החינוך לאתגרי הצמיחה המואצת של העיר. תהליך העבודה ארך חודשים ארוכים והכלל מפגשי שיתוף והיוועצות עם מועצת העיר, מנהלי בתי הספר, צוותי ההוראה, הנהגת ההורים העירונית והנהגות הורים מוסדיות.

העירייה מציגה ארבע מטרות מרכזיות:

1. עבודה על בסיס תכנית רב-שנתית הצופה פני עתיד ונערכת לאתגרים העירוניים הבאים
2. קידום תפיסה של מרחבי חינוך מותאמים לעיר גדולה ומתפתחת
3. חיזוק תחושת השייכות והקהילתיות
4. חיבור מפת החינוך לתכנית התחבורה העירונית לצמצום עומסי תנועה, חיזוק חלופות תחבורה מקיימת ושיפור איכות החיים

המציאות המפתיעה: 300 ילדים שעוברים שכונה שלמה

ארד פותח בנתון מפתיע: "היום תלמידי בתי הספר אלון, ברנר, שזר וגורדון צריכים לעבור אזור רישום מלא של בית ספר אחר כדי להגיע לחטיבה שלהם. אלון וברנר נוסעים לבן גוריון, שזר וגורדון נוסעים ליד גיורא. רק אלה בסכמה יכולים להביא אותנו בקלות ל-300 תלמידים שצריכים לנדוד".

הבעיה רק מחריפה: "העיר גדלה בכמעט 30% במספר התושבים בעשור האחרון. הגידול מתרחש במרכז העיר, במזרחה, ובשכונת גליל ים – הרבה מאוד התחדשות עירונית. הדבר הזה מביא למצב שיש יותר ויותר ילדים שגרים רחוק מחטיבת הביניים שלהם".

האי-שוויון: שכונות ללא חטיבה מול פיתוח עם 50 ילדים

ארד מעלה נקודה חזקה שממחישה את הצורך בשינוי: "יש לנו בתי ספר יסודיים שמתקרבים ל-120 ילדים בשכבה בעיר, ואין להם חטיבה ליד הבית. לעומת זאת, מספר הילדים בהרצליה פיתוח הוא משהו כמו 50 מתוך 150 במחזור במערב העיר כולו. זאת אומרת, מספר הפתיחה בנוף ים והרצליה פיתוח הוא 50 ילדים, ואתה צריך לשאוף ל-150, 200, כדי שיהיה לך חמש כיתות בחטיבה".

המסקנה? "יש לנו המון מושבים ריקים במערב העיר, ולעומת זאת חסרות לנו חטיבות במזרח העיר. משרד החינוך סופר את סך הכיתות המאוישות אל מול סך הכיתות הבנויות ואומר לנו 'יש לכם המון מקום, למה אתם צריכים עוד?' לכן אנחנו צריכים לעשות אופטימיזציה כדי שנוכל לתכנן חטיבות חדשות במזרח העיר".

תכנון אסטרטגי, לא פתרון טקטי

ארד מדגיש שוב ושוב שמדובר בגישה שונה לחלוטין לתכנון: "מה שמיוחד בתוכנית זה שאנחנו מדמיינים את העיר עשר שנים קדימה, עושים תוכנית אסטרטגית ומתחילים לגזור לאחור. לא עובדים טקטית, לא מנסים רק לפתוח את שנת הלימודים הקרובה, אלא כל המהלך בנוי מבוסס על חשיבה ונתונים אסטרטגיים".

התוכנית מתבססת על "ראייה רב-שנתית לצמצום מרחקי נסיעה וחיבור קהילתי. לא הכל יקרה בפעימה הזו, ממש לא. אנחנו עושים תוכנית עם נתונים גם באשר לצמיחת העיר – איפה יגורו הילדים בעוד חמש שנים, בעוד עשר שנים, כדי שנוכל להתחיל להקים מוסדות עבורם".

ראש העיר יריב פישר הדגיש בהודעת העירייה: "השינויים שאנו מציגים היום הם חלק מתהליך מתוכנן, אחראי וארוך טווח, שמציב את טובת התלמידים והקהילה במרכז. זו לא רק התאמה פיזית של אזורי רישום – אלא תפיסה חינוכית ועירונית שמסתכלת קדימה ומבטיחה חינוך איכותי, נגיש ומחובר לקהילה גם בעשורים הבאים".

מה קורה בשנת הלימודים הקרובה?

במסגרת הפעימה הראשונה יבוצעו השינויים הבאים באזורי הרישום, החל משנת הלימודים תשפ"ו:

שינוי במערב העיר

בוגרי בתי הספר היסודיים נוף ים וברנדייס יופנו לחטיבת הביניים יד גיורא בקריית המדעים. חטיבת הביניים סמדר תחל תהליך של סגירה מבוקרת – תלמידי שכבות ז'-ח' בשנת הלימודים תשפ"ו ימשיכו ללמוד בבית הספר בכתובתו הנוכחית גם בשנה הבאה.

חטיבה חדשה בגליל ים

תיפתח חטיבת ביניים חדשה בשכונת גליל ים, שתקלוט את בוגרי יצחק שמיר ונעמי שמר.

חיבור קהילתי בהרצליה הירוקה המערבית

בית הספר היסודי אלון יצטרף לבית הספר היסודי נבון, ושני בתי הספר יזינו יחד את חטיבת הביניים אלתרמן. בוגרי חטיבת הביניים אלתרמן יופנו לתיכון היובל. השינוי נועד ליצור מרחב חינוכי רציף של יסודי-חטיבה-תיכון בהרצליה הירוקה המערבית, תוך חיזוק תחושת השייכות הקהילתית.

מענה חדש לבוגרי בית הספר לאומנויות גורדון

עבור בוגרי בית הספר לאומנויות גורדון, השינוי מנסה לשמר ואף לחזק את הזיקה האמנותית – הם יופנו לחטיבת בן-גוריון, הפועלת בצמוד ל"בית החלומות" והכוללת מסלול מחול עירוני ומסלולי אומנות נוספים.

בית הספר הדמוקרטי – פתרון קבוע סוף סוף

"מה שהבנו הוא שבית הספר הדמוקרטי חייב לצאת מהמתקן הזמני בפארק, ומאוד חשוב לנו למצוא עבורו פתרון", אומר ארד. "מהנדסת העיר הייתה מאוד ברורה – אין אופציה להישאר. אני מבין את הכעס ואת החששות מהמרחק, אבל בערים רבות תלמידים נושאים מרחק משמעותי כדי לזכות בחינוך דמוקרטי איכותי".

בית הספר הדמוקרטי היסודי מתוכנן לעבור ממתקן זמני בפארק למתקן קבע במתחם סמדר, בכפוף לאישור מנהל הפיתוח במשרד החינוך. בשלב ראשון יפעל בית הספר בחלוקה ובהפרדה של הקמפוס עם חטיבת סמדר, ובהמשך ייהנה מהקמפוס במלואו.

ארד מבטיח: "החשוב מבחינתנו זה להבטיח את המשך קיומו של בית הספר הדמוקרטי. אנחנו נהיה גם חלק מהפתרון התחבורתי – לא נשאיר את הילדים הצעירים של בית הספר היסודי לבד עם זה".

לגבי פתיחת כיתה ז' דמוקרטית: "הגשנו בקשה והיינו כבר בדיון בוועדה העליונה לתכנון החינוך העל-יסודי במשרד החינוך. אנחנו מאוד מקווים שנקבל את האישור כבר לשנת הלימודים הקרובה". אם לא? "סוכם עם הנהגת הורי הדמוקרטי שנאתר חטיבה אחת שתיקח על עצמה לקבל את בוגרי בית הספר במטרה לשמר את המערך החברתי שלהם".

הפעימות הבאות: מה צפוי בהמשך העשור?

"נסיים את הפעימה הזאת, ובשנה הבאה כבר אנחנו עובדים על הפעימה הבאה", מגלה ארד. "שנת הלימודים הבאה, שזה תשפ"ז, היא כבר תהיה – אנחנו נכנסים לפעימה הבאה לקראת סוף העשור".

מה כולל התכנון לטווח הארוך? "כניסה של בית הספר היסודי השלישי בגליל ים (פלג, ע"ש קורין אלאל, 203). זאת אומרת, אנחנו כבר מתחילים להיערך לתמורות של סוף העשור – הקמת בתי ספר יסודיים נוספים. במצגות שהצגנו הראינו את כל הפרויקטים. זה הרבה מאוד פרויקטים".

משנה לראש העיר, מחזיקת תיק החינוך, גלילה יבין, הוסיפה: "נפעל לגיבוש תכניות לחיזוק הרצף החינוכי בין בתי הספר היסודיים, לחטיבות ולתיכונים, לתכנון וביצוע התאמות מבניות על פי הצורך, לגיבוש פתרונות תחבורה, גיוס צוותי חינוך וכיוב. נמשיך לעבוד יד ביד עם מנהלי המוסדות והנהגת ההורים בשותפות מלאה – זה המפתח להצלחה".

אז למה בדיוק צריך את השינוי?

ארד מסכם את שלושת הגורמים המרכזיים:

ראשית, מספר ילדים נמוך במערב העיר: "יש לנו כ-150 ילדים במחזור ביחד בהרצליה ב' ופיתוח, שזה מספר מאוד נמוך לחטיבת ביניים. מתוכם רק כ-50 מהרצליה פיתוח".

שנית, צמיחת העיר: "העיר גדלה ב-30% בעשור האחרון, והגידול במרכז ובמזרח יוצר מצב שמאות ילדים נוסעים מרחקים ארוכים".

שלישית, תכנון עתידי: "גם אם עכשיו, טקטית, אם אנחנו לא נעשה את המהלך הזה, לא יהיו לי תלמידים לבתי הספר במרכז העיר. חטיבה צריכה להצטמצם מאוד, אז עדיף שנעשה את זה בצורה מבוקרת".

התוכנית, כך מסתבר, היא צעד ראשון במסע ארוך של עיר שמתכוננת לגדול ולהפוך לעיר גדולה בסדר גודל המתקרב ל-200,000 תושבים – עם כל מה שזה מחייב ממערכת החינוך.

בעירייה מדגישים כי השינויים ייעשו בליווי צמוד של הנהלות בתי הספר והנהגות ההורים, וכי הציבור יעודכן בכל שלב – כחלק מתהליך רב-שנתי ולא צעד חד-פעמי.

The post תכנון של עשור קדימה: הרצליה משנה את מערך החינוך העירוני appeared first on הרצליה היום.

האירועים בחודשים האחרונים ברחבי הארץ ובהרצליה, חשפו את עומק המצוקה בקרב בני הנוער,  בהתאם העירייה הכירה בכך שנדרשת תגובה מערכתית ומקיפה. כבר אז הבטיח ראש העיר "אפס סובלנות לאלימות" וקיים מפגשי חירום עם הנהגת ההורים ומנהלי בתי הספר.

מדובר במהלך עירוני רחב אשר מאגד את כלל גורמי ההשפעה על חיי הילדים והנוער – נציגים מגני הילדים ובתי הספר, החינוך הבלתי פורמלי, משרד החינוך, רווחה, בריאות, קהילה, הורים ותלמידים.

המפגש הפותח של מהלך ש.מ.ש (שותפות-מוגנות-שלומות) התקיים ביום שלישי, 20 בינואר, במרכז פסג"ה, והוא קיבץ סביב שולחן אחד את כלל גורמי ההשפעה על חיי הילדים והנוער בעיר: נציגים מגני הילדים ובתי הספר, החינוך הבלתי פורמלי, משרד החינוך, רווחה, בריאות, קהילה, הורים ותלמידים.

מדובר במרחב עבודה משותף ופתוח, שמטרתו להציף בעיות ולייצר פתרונות ממשיים. חלק מהיוזמות שיעולו כבר ייושמו עוד בשנת הלימודים הנוכחית, ואחרות ייכנסו לתוקף בשנה הבאה, תשפ"ז.

שמונה נושאים במוקד

במפגש הראשון, חולקו המשתתפים לשמונה קבוצות דיון, כל אחת מיועדת לנושא אחר: מוגנות רגשית וחברתית של ילדים וצוותי חינוך, מוגנות במרחב הדיגיטלי, שלומות צוותי החינוך, שותפות בין מערכת החינוך להורים, הטמעת ערכי שלומות בחיי היומיום, מעבר מיטבי בין מסגרות חינוך, מענים לנוער בסיכון, והקמת מרכז הורות עירוני.

המיזם הוא יוזמה של מינהל החינוך העירוני, בראשותו של אדר ארד, ובהובלתה של לימור מילר, ראש האגף לחינוך על יסודי. המהלך מבטא שינוי תפיסתי: במקום להתמקד רק בהישגים לימודיים, העירייה מציבה את שלומות הילדים והצוותים כתנאי בסיסי ללמידה, לצמיחה ולחוסן.

הנהגת ההורים: "שותפות אמיתית, לא סיסמאות"

רפי לוי, יו"ר הנהגת ההורים בהרצליה, הגיב למיזם: "האמירות שנאמרו היום אינן סיסמאות – הן קו מקצועי ברור. שלומות ומוגנות אינן 'אירוע', לא סדנה מזדמנת ולא תגובה למשבר. אלו תשתיות עומק של מערכת חינוכית בריאה, וכמו כל תשתית – אם לא בונים אותה לאורך זמן, היא קורסת ברגע האמת".

לוי הדגיש את חשיבות השיח הפתוח: "עצם קיומו של מרחב שבו הורים, אנשי חינוך, דרג מקצועי והנהגת העיר יושבים יחד – הוא לא מובן מאליו. זהו מודל נכון לניהול מערכת מורכבת".

לדבריו, "שותפות אמיתית לא נמדדת בכמה הודעות נשלחו, אלא בשאלה מתי ואיך מתקבלות החלטות. שיח מקדים הוא מנגנון מניעת שחיקה". לוי הוסיף: "מערכת שמכבדת שלומות – מצליחה גם בלמידה. מערכת שמכבדת שיח – חזקה יותר לאורך זמן".

"לא יכולים להישאר אדישים"

ראש העיר, יריב פישר, הדגיש ואמר: "אנחנו לא יכולים להישאר אדישים למצוקות של בנות ובני הנוער שלנו. המציאות המורכבת בה אנו חיים מציבה בפני הדור הצעיר אתגרים נפשיים וחברתיים שלא הכרנו בעבר, ואחריותנו כרשות מקומית היא לתת להם את מלוא הכלים, התמיכה והמוגנות שהם זקוקים להם".

פישר הוסיף: "מהלך ש.מ.ש הוא מהלך פורץ דרך שנרתמו אליו כל הגורמים המקצועיים ובתי הספר בעיר. זהו מהלך המבקש לעגן את שלומות הילדים והצוותים כעיקרון מנחה בעבודת המערכות העירוניות, מתוך הבנה שרק תשתית של ביטחון, קשר ושייכות תאפשר חוסן אישי וקהילתי לאורך זמן".

גלילה יבין, משנה לראש העיר ומחזיקת תיק החינוך, מסבירה: "שלומות הילדים והנוער היא אחריות ערכית של כולנו – לראות כל אחת ואחד בתוך המערכת השלמה שמקיפה אותו: המשפחה, צוותי החינוך, הקהילה והעיר כולה. אחרי שנים מורכבות שעברו על החברה הישראלית, ברור ששלומות אינה מותרות אלא תנאי בסיסי ללמידה, לצמיחה ולתחושת שייכות".

יבין הוסיפה: "מנהל החינוך בעירייה, בראשותו של אדר ארד, מוביל שינוי תפיסתי ששם דגש על עבודה רוחבית ושיתופי פעולה: החינוך, הרווחה, הבריאות, הקהילה וההורים פועלים יחד, באמון ובאחריות משותפת. מהלך ש.מ.ש., ביוזמתה של לימור מילר, ראש האגף לחינוך על יסודי, הוא מהלך שנולד מהשטח ומובל על ידי אנשים שמאמינים בו – צוותי החינוך הפורמלי והמשלים בעיריה, מנהלי מוסדות החינוך, הנהגת ההורים, חברי ועדת החינוך ומועצת הנוער העירונית. יחד כולנו בונים תשתית עירונית שמציבה את שלומות הילדים, הנוער וצוותי החינוך במרכז, כדרך פעולה יומיומית".

מהלך ש.מ.ש מהווה הכרה בכך שהמציאות הישראלית של השנים האחרונות – מלחמה, אי-ודאות, חרדה – יצרה אתגרים חדשים בפני הילדים והנוער, ומערכת החינוך והעירייה נדרשות לפעול אחרת. המהלך הוא ניסיון לבנות מערכת תומכת, בטוחה ורגישה יותר, שרואה את הילד כמכלול ומציבה את רווחתו הנפשית במרכז.

The post חינוך, רווחה והורים מתאחדים: מיזם ש.מ.ש להתמודדות עם מצוקות הנוער בהרצליה הושק השבוע appeared first on הרצליה היום.

המבצע בוצע במסגרת התכנית הלאומית "מחויבים לחיים" – תכנית משולבת למאבק בקטל בדרכים שמובילה אגף התנועה והרלב"ד. במסגרת התכנית הלאומית נוספו 170 ניידות תנועה הפועלות בכבישי ישראל, בניסיון לבלום את הקטל הגובר בכבישים. ראש העיר הרצליה, יריב פישר: " אני מודה למשטרת ישראל, לאגף הביטחון ולאנשים המצויינים ביחידת השיטור העירוני על פעולה מקצועית אפקטיבית בשטח".

שיתוף פעולה בין המשטרה לשיטור העירוני

הפעילות בהרצליה הובלה על ידי יחידת השיטור העירוני של תחנת גלילות במרחב ירקון, בשיתוף פעולה הדוק עם סיירי אגף הביטחון של עיריית הרצליה. המבצע שילב אכיפה נחושה בשטח לצד פעולות הסברה לציבור רוכבי הכלים החשמליים, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים לזיהוי ותיעוד עבירות בזמן אמת.

מטרת הפעילות המשולבת הייתה לחזק את תחושת הביטחון של משתמשי הדרך, להגן על הולכי הרגל ולצמצם סיכונים במרחב העירוני, תוך הפצת מסר חינוכי והרתעתי ברור – עבירות תנועה יטופלו בתקיפות.

ראש העיר, יריב פישר, התייחס לחשיבות המבצע והדגיש את מחויבות העירייה לביטחון התושבים: "המאבק בעבירות תנועה מסכנות חיים הוא מאבק על חיי אדם. לא נאפשר הפקרות במרחב הציבורי – במיוחד כאשר מדובר בפגיעה בהולכי רגל בהם קשישים וילדים".

פישר הוסיף והדגיש: "האכיפה בהרצליה ברורה וחד־משמעית: בטיחות קודמת לכל. נמשיך לפעול בנחישות, באחריות ובשילוב הסברה, כדי לשמור על מרחב עירוני בטוח לכל התושבות והתושבים".

העבירות המסכנות חיים שאותרו

האכיפה התמקדה במגוון רחב של עבירות מסכנות חיים שזוהו במהלך המבצע. בין העבירות המרכזיות: רכיבה באור אדום בצמתים, רכיבה על מדרכות המשמשות הולכי רגל, רכיבה ללא קסדת מגן, שימוש בטלפון נייד במהלך הרכיבה והרכבת נוסע נוסף על הכלי החשמלי – עבירה המסכנת הן את הרוכב והן את הנוסע הנוסף.

המשטרה מדגישה כי עבירות אלו אינן עבירות "קלות" או "טכניות", אלא התנהגויות המסכנות חיים ממש. רכיבה על מדרכות מסכנת במיוחד קשישים וילדים, ורכיבה באור אדום או ללא קסדה עלולה לגרום לתאונות קטלניות.

בני נוער – קהל יעד מרכזי

אחד מיעדי המבצע המרכזיים היה בני הנוער, המהווים חלק ניכר מרוכבי הכלים החשמליים בעיר. רבים מהם מגיעים למוסדות החינוך באמצעות קורקינטים וכלים חשמליים אחרים, תוך ביצוע עבירות המסכנות הן את עצמם והן את משתמשי הדרך האחרים.

המשטרה והעירייה מדגישות כי למרות שהכלים החשמליים הפכו בשנים האחרונות לכלי תחבורה מרכזי ונפוץ, במיוחד בקרב בני נוער, האחריות לשמירה על חוקי התנועה וכללי הזהירות חלה על כלל הרוכבים. הצעירים נדרשים לשמור על הכללים בדיוק כפי שנדרשים רוכבי אופניים או אופנועים.

המשך אכיפה נרחבת בעיר

המשטרה והעירייה הודיעו כי זהו רק התחלה, ושפעולות האכיפה ימשיכו באופן קבוע ורציף. הפעילות תכלול פעולות נרחבות, גלויות וסמויות, בכל רחבי העיר הרצליה ובכלל גזרת מחוז תל אביב, במטרה לצמצם את היקף העבירות המסכנות חיים ולחזק את תחושת הביטחון הציבורית.

האכיפה תמשיך לכלול שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, תצפיות, סיורים מתוגברים ומיקוד בעבירות המובילות לפגיעה בחיי אדם. המטרה המרכזית היא למנוע פגיעות מיותרות, להגן על משתמשי הדרך, ובמיוחד על האוכלוסיות הפגיעות כמו ילדים וקשישים.

הרשויות קוראות לרוכבי הכלים החשמליים לנהוג באחריות, לשמור על חוקי התנועה ולזכור כי הם חולקים את המרחב הציבורי עם הולכי רגל, רוכבי אופניים ונהגים – וכי בטיחותם ובטיחות האחרים תלויה בהתנהגותם האחראית.

The post מעל 60 דוחות ו-7 קורקינטים הוחרמו: מבצע אכיפה נרחב בהרצליה כנגד עבירות כלים חשמליים appeared first on הרצליה היום.

בעידן שבו אנחנו מוצפים במידע 24/7, היכולת שלנו ושל ילדינו לדעת מה אמיתי ומה לא הולכת ונשחקת. ההרצאה היא יוזמה מתוך פעילות קבוצת "הורים חילוניים בהרצליה", קהילה שמאגדת מאות הורים הפועלים יחד למען הציבור החילוני בעיר. בהתאם, התכנסו אמש בשכונת הרצליה ב' תושבים, הורים ואנשי חינוך להרצאה המרתקת.

המרצה, דליה רובינסון, הביאה איתה נסיון ייחודי: עד 2023 כיהנה בתפקידים בכירים בהייטק הישראלי, כ-EVP במטריקס ניהלה את חטיבת הפינטק והדיגיטל בארץ ובארה"ב. כיום היא מתמקדת בהעברת ידע לציבור בנושא זיהוי מידע כוזב ברשתות החברתיות ובאינטרנט. "אנחנו נמצאים במלחמה על התודעה", הסבירה רובינסון הפועלת בהתנדבות מלאה.

"תומר אביטל הוא זה שהכשיר אותנו והוא מוביל את הסיירת", מספרת רובינסון בשיחה עם "הרצליה היום" לאחר ההרצאה. "אנחנו קבוצה של מדריכים שמחליפים ביננו מידע באופן שוטף, כך שהמצגת נשארת עדכנית כל הזמן. העולם משתנה מהר, והאיומים משתנים איתו".

רובינסון מסבירה שכל מדריך בסיירת האמת בונה את המצגת שלו בהתאם לנושאים שחשובים בעיניו. "אני למשל מתמקדת בבינה מלאכותית, כי זה התחום שאני הכי מכירה מהרקע המקצועי שלי. אחרים מתמקדים במשפיעני רשת, בפוליטיקה, בבריאות. ככה אנחנו מגיעים לקהלים שונים עם הכלים שהם הכי צריכים".

"בעידן של הצפת מידע ובינה מלאכותית, היכולת להבחין בין אמת לשקר היא כבר לא מותרות, אלא מיומנות הישרדותית", מדגישה רובינסון.

המלחמה הבלתי נראית: מי באמת כותב לכם בפייסבוק?

אחת הנקודות המרכזיות בהרצאה הייתה ההבנה שמבצעי השפעה זרים (רוסיים, איראניים ואחרים) פועלים בישראל בצורה שיטתית ומתוחכמת. הם לא מתחילים מפוליטיקה – הם מתחילים מאמון.

רובינסון הציגה את השיטה: תחילה בונים קהילה תמימה סביב נושא שאינו פוליטי – בישול, גינון, ספורט. "דמיינו קבוצת פייסבוק בשם 'אימהות מבשלות בבת ים'", היא הסבירה. "נשים נכנסות, מחליפות מתכונים, שואלות איפה קונים פפריקה טובה, יוצרות אמון. מי חושד שמאחורי הקבוצה עומד מבצע השפעה רוסי?".

השלב השני הוא הקטלני: כשמגיע רגע פוליטי קריטי (בחירות, משבר ביטחוני), אותה "מנהלת קבוצה" שכולם סומכים עליה מתחילה להפציץ במסרים מפלגים. "זה עובד כמו השכנה הנחמדה מהקומה השלישית", הסבירה רובינסון. "תמיד יש לה סוכר, היא תמיד עוזרת, ואז יום אחד היא מבקשת ממך טובה. את לא תגידי לה לא".

מבצע דומה נחשף לאחרונה במגזר הערבי, שם זוהתה רשת השפעה איראנית שהקימה קבוצות של "תושבים מודאגים" שדנו בנושאי פשיעה ומצוקה, ורק אחרי שבנו קהילה – החלו לעבוד עליה פוליטית. — התחילו לבנות קהילה, לא הספיקו להשפיע פוליטית (זו היתה המטרה) כי נתפסו על ידי פייק ריפורטר.

מכת "צילומי המסך": למה אסור להאמין לכותרת בוואטסאפ

נקודה קריטית נוספת שעלתה בהרצאה נוגעת לזיוף כותרות עיתונים. רובינסון הציגה מקרה בו הופץ צילום מסך של כותרת מתוך "גלובס". הצילום נראה מושלם: הפונט נכון, העיצוב זהה לעיתון המקורי. הבעיה? הידיעה הזו מעולם לא פורסמה. "היום אפשר לייצר צילום מסך של כל עיתון שתרצו תוך שניות", הסבירה רובינסון. "אתם נכנסים לכלי עריכה פשוט, בוחרים את הפורמט של גלובוס, הניו יורק טיימס, הגרדיאן או הארץ, ומקלידים כל כותרת שתרצו".

הטיפ המעשי: אל תסתפקו בצילום מסך. ראיתם כותרת דרמטית בוואטסאפ? היכנסו לגוגל, חפשו את הכותרת באתר המקורי. אם היא לא מופיעה שם – זה פייק מוחלט.

הבינה המלאכותית: חבר אמפתי ולעיתים שקרן פתולוגי

חלק משמעותי מההרצאה הוקדש למהפכת הבינה המלאכותית (AI). רובינסון הסבירה שאנחנו נוטים להאניש את הצ'אט-בוטים ולסמוך עליהם, אבל הם סובלים מבעיה חמורה: הם ממציאים עובדות בביטחון מוחלט.

סיפור התשבץ שממחיש הכול: כדי להמחיש את הנקודה, רובינסון שיתפה חוויה אישית: כשביקשה מהבוט למצוא ירק בן 5 אותיות עם האות ב' באמצע לתשבץ, הוא ענה מיידית "גזר". כשתיקנה אותו והסבירה שצריך בדיוק 5 אותיות, הוא לא התבלבל – הוא המציא ירק שלא קיים בשם "סלק בה".

"זה מצחיק כשמדובר בתשבץ", היא אמרה. "אבל זה מסוכן כשמדובר במידע רפואי, משפטי או חדשותי. ה-AI כותב בצורה משכנעת, נשמע אמפתי, אבל הוא יכול להמציא פסקי דין, מחקרים אקדמיים ועובדות היסטוריות שלא היו ולא נבראו".

דוגמה מטרידה נוספת: רובינסון סיפרה על מקרה שבו חברה רופאה ביקשה מהבוט Perplexity (שנחשב אמין יותר כי הוא מצרף מקורות) להכין לה מצגת רפואית. הבוט נתן לה מידע מפורט עם מקורות מדויקים – אלא שכשנכנסה לבדוק את המקורות, התברר שהם לא קיימים. הבוט המציא אותם מהאוויר.

דמוקרטיזציה של הזיוף: כשכל אחד יכול להיות זייפן מקצועי

אחד המפנים המדאיגים ביותר בעידן הנוכחי הוא הנגישות המוחלטת לכלי זיוף. בעבר, ליצור כתבה מזויפת באיכות גבוהה, סרטון משכנע או מחקר אקדמי מזויף דרש כישורים מקצועיים: עורכי וידאו, מעצבים גרפיים, כותבים מנוסים. היום, כל אחד עם חיבור לאינטרנט יכול לייצר תוכן מזויף באיכות שאינה מעוררת חשד – בלחיצת כפתור.

"אנחנו מוצפים מכל עבר", הדגישה רובינסון. "ברגע שהכלים הפכו זמינים לכולם, כמות הזיופים גדלה באופן אקספוננציאלי. הסינון הטבעי שהיה בעבר – שרק מי שיש לו יכולת טכנית יכול לזייף – כבר לא קיים".

הסכנה שאורבת לנוער: Deepfake ואפליקציות הפשטה

הנקודה הכואבת ביותר בהרצאה נגעה לילדים שלנו. רובינסון הזהירה מפני תופעה מדאיגה שכבר מתרחשת בבתי ספר בישראל: שימוש באפליקציות ובבוטים בטלגרם שמאפשרים לקחת תמונה תמימה של נערה (לבושה לחלוטין), ובלחיצת כפתור לייצר תמונה שלה בעירום מלא.

"זה לא מדע בדיוני", היא התריעה. "זה קורה כבר עכשיו, במקרים שנחשפו בחטיבות ובתיכונים. התוצאות הן פגיעות נפשיות קשות". בנוסף, טכנולוגיית ה-Deepfake מאפשרת לזייף סרטונים של רופאים מכובדים שממליצים על תרופות, או של דמויות ציבוריות שאומרות דברים שמעולם לא אמרו.

המסר להורים: דברו עם הילדים. הסבירו להם שזה קיים, שזה פלילי, ושחשוב לדווח מיד אם הם נתקלים בזה.

טרמפ לחיילים או מלכודת ריגול? האחריות שבשיתוף

אולי הטיפ החשוב ביותר שיצא מההרצאה הוא האחריות שבשיתוף. רובינסון סיפרה על מקרה שהתרחש במהלך המלחמה: פוסט בקבוצת מילואימניקים, שבו בן אדם מציע להסיע חיילים שנתקעו בשבת ללא רכב. על פניו – מעשה אצילי.

"חברה עיתונאית שלחה לי את זה ושאלה אם זה לגיטימי", סיפרה רובינסון. "בדקתי את הפרופיל, אפשר היה להסתדר, אבל משהו לא הרגיש טוב. אמרתי לה: אל תשתפי. כי אם זה מלכודת מודיעינית, הסיכון עצום. זה יכול להיות איסוף נתונים על חיילים, על בסיסים, על מיקומים".

המסר: גם אם נראה לכם שאתם עוזרים, רגע לפני שאתם לוחצים "שתף" – בדקו! הסיכון לעיתים גדול בהרבה מהסיכוי.

ארגז הכלים: שלוש שאלות שחובה לשאול

רובינסון סיכמה את ההרצאה עם שלושה מבחני סף פשוטים לכל ידיעה שמגיעה אליכם ברשת:

1. אמינות (המקור): מי עומד מאחורי הידיעה? האם יש שם של עיתונאי? האם זה דף אנונימי או "forwarded many times"? כדאי לבדוק ברשתות אם הפרופיל נראה אמיתי – האם יש לו חברים שאתם מכירים?
2. מטרה: למה מספרים לי את זה? האם מנסים להפחיד אותי בקיצוניות? לגרום לי לשנוא? למכור לי משהו? אם הרגש משתלט – ההיגיון נכבה.
3. תוקף: האם המידע עדכני? בדקו תאריכים. הרבה פעמים מפיצים סרטונים ישנים כאילו קרו היום כדי להתסיס.

בנוסף, רובינסון המליצה על אתרים, ומקורות לבחינה ותיקוף של מידע:

• FakeReporter (פייק ריפורטר) – לדיווח ובדיקה של ידיעות כזב ופרופילים מזויפים. fakereporter.net
• "המשרוקית של גלובס" עוסקת בבדיקת התבטאויות פומביות של אישי ציבור במטרה לספק לקהל קוראי וצרכני החדשות כלי חיוני לבחינה מושכלת וביקורתית שלהן. באמצעות בדיקה מהירה, מקיפה, מאוזנת ועניינית בזמן אמת של התבטאויות הנוגעות לענייני היום, המשרוקית מבקשת להוביל בישראל שיח ציבורי ותקשורתי אמין יותר, מדויק יותר ומעוגן בעובדות.
• "לא רלוונטי" – אתר ישראלי ותיק (בניהול חנן כהן) שבודק ומפרסם מכתבי שרשרת ושמועות אינטרנט בעברית, כדי לעזור לציבור להפעיל שיקול דעת לפני שיתוף. irrelevant.org.il 
• "פורטל TRUE" – מחזירים את האמת לפוליטיקה. פרויקט אקדמי ניסיוני לבדיקת עובדות ואמירות פוליטיות בישראל, שטרם הושק רשמית. true.org.il
• "Fake or Not"  מיזם "אוריינות מדיה אזרחית" הוקם אחרי 7 באוקטובר כדי לחנך אנשי חינוך, הורים ופעילים להתמודדות ביקורתית עם הצפת מידע, AI ורשתות חברתיות בעת מלחמה. שיתוף פעולה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, איגוד האינטרנט הישראלי ומכון מופ"ת.  fakeornot.org.il

לסיכום: חשיבה ביקורתית כמיומנות הישרדות

ההרצאה של "סיירת האמת" הותירה את הקהל עם תחושה ברורה: החינוך לזיהוי פייק ניוז הוא לא "נחמד שיהיה" – הוא הכרחי. מי שלא יידע להבדיל בין אמת לשקר, ימצא את עצמו חסר אונים מול גל מניפולציות שרק הולך וגובר.

"יש לנו אחריות גדולה", סיכמה רובינסון. "כל שיתוף שלנו, כל לייק, כל תגובה – יש להם השלכות. בואו נהיה יותר מודעים, יותר זהירים, ויותר חכמים".

הכתובת להורים: קהילת ההורים החילוניים בהרצליה

ההרצאה אמש לא הייתה אירוע חד-פעמי אלא חלק מתהליך עמוק יותר שקורה בעיר. היוזמה להביא את "סיירת האמת" להרצליה נולדה מתוך קבוצת "הורים חילוניים בהרצליה" – קהילה שמאגדת מאות הורים הרצליינים, שיוזמים ופועלים כל הזמן לטובת הציבור החילוני בעיר. הקבוצה שואפת להיות מגנט לכל ההורים החילוניים בהרצליה, ולייצר עוד ועוד מהלכים חינוכיים וקהילתיים כמו ההרצאה הזו.

• מידע נוסף והזמנת הרצאה חינמית מטעם "סיירת האמת" באתר האינטרנט "עוגן לעתיד".
• הצטרפות לקבוצת הוואטסאפ "הורים חילוניים בהרצליה".

The post איך לא ליפול למלכודות ברשת: מה למדנו אמש בהרצליה… appeared first on הרצליה היום.

מה קרה בחטיבה?

במהלך יום הלימודים אתמול תקפה תלמידה באלימות קשה את רכזת השכבה, המשמשת גם כמחנכת כיתתה, וגרמה לה לפגיעה פיזית קשה. מיד לאחר התקיפה יצרה התלמידה קשר עם אביה, שהגיע לבית הספר בסערה. האב ניסה להיכנס למוסד החינוכי בכוח, והשמיע איומים בוטים, קשים ואישיים כנגד עובדת ההוראה שהותקפה.

מתברר כי לאב קיים רקע קודם של איומים והתנהלות תוקפנית כלפי אותה עובדת הוראה, ובאירועים קודמים אף איים עליה באופן ישיר. עיריית הרצליה הגדירה את האירוע כ"חמור ובלתי מתקבל על הדעת, החוצה כל קו אדום ומהווה סכנה ממשית לביטחון הצוות החינוכי".

תגובות והחלטות

ראש עיריית הרצליה, יריב פישר, הגיב בחריפות: "אלימות כלפי אנשי ונשות חינוך היא פגיעה חמורה בערכים שעליהם נשענת מערכת החינוך ובחוסן הקהילתי כולו". פישר הוסיף כי "עיריית הרצליה עומדת באופן מלא וברור לצד הצוות החינוכי ולא תשלים עם מציאות שבה מורים ומורות חשים מאוימים במקום עבודתם". ראש העיר הבהיר כי העירייה תפעל בנחישות יחד עם הנהלת בית הספר, גורמי החינוך, הנהגת ההורים, הרווחה והאכיפה, כדי למנוע הישנות מקרים מסוג זה.

אורנה בראנס, יו"ר שלוחת הסתדרות המורים בהרצליה, גינתה בחריפות את האירועים והדגישה: "לא נסכים בשום פנים ואופן להשלים עם מציאות עגומה שבה עובדי הוראה אינם מוגנים במקום עבודתם". בראנס הבהירה כי "אלימות פיזית, אלימות מילולית, איומים והפחדות אינם לגיטימיים בשום הקשר ולא יתקבלו בשום אופן".

אסיפת הסברה חריגה

נציג הסתדרות המורים יגיע הבוקר לחטיבת הביניים זאב ויקיים עם הצוות החינוכי אסיפת הסברה מיוחדת בין השעות 8:00 ל-10:00. רק לאחר מכן, בשעה 10:00, יחלו שיעורי הבוקר הרגילים. מדובר בצעד חריג שנועד להבטיח את תחושת הביטחון של צוות ההוראה ולהדגיש את חומרת האירוע.

רקע: אלימות בבתי הספר בהרצליה

אירוע זה מצטרף לסדרה של מקרי אלימות שהתרחשו לאחרונה במוסדות חינוך בהרצליה. בנובמבר האחרון נעצרו תשעה קטינים בגילאי 14-16 בחשד לתקיפה קבוצתית חמורה של נער בן 15. ראש העיר יריב פישר כינס אז מפגש חירום עם הנהגת ההורים העירונית וכלל מנהלי בתי הספר.

העיר הרצליה מתמודדת עם תופעה של עלייה באלימות בקרב בני נוער, כאשר במפגשים קודמים בין ראש העיר לתלמידי תיכון בעיר עלו נושאים של אלימות, חרמות ופגיעות עצמיות. ראש העיר אף הודה שבשבועות מסוימים השקיע ימי עבודה שלמים על טיפול במקרים של אלימות בין תלמידים.

מה הלאה?

עיריית הרצליה הדגישה כי המערכת תגיב בהתאם לחומרת האירוע, ולא תשלים עם אלימות במוסדות החינוך. הסתדרות המורים הבהירה כי תעמוד בנחישות לצד עובדי ההוראה ותפעל בכל הכלים העומדים לרשותה כדי לשים סוף לתופעות אלימות במערכת החינוך.

​ התלמידים והתלמידות בחטיבת הביניים זאב יגיעו היום לבית הספר בשעה 10:00, כאשר הצוות החינוכי יהיה לאחר אסיפת ההסברה. מינהל החינוך העירוני צפוי להמשיך ולעקוב אחר המצב ולספק תמיכה מלאה לצוות.

אירוע האלימות בחטיבת זאב הוא חלק מתופעה רחבה יותר המאפיינה את מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות. מומחים מצביעים על מספר גורמים מרכזיים שתרמו לעלייה החדה באלימות:

​משבר הקורונה השאיר חותם עמוק. הסגרים והבידוד החברתי גרמו לילדים לאבד כישורים חברתיים בסיסיים, ועם חזרתם לבתי הספר נרשמה עלייה חדה באלימות אחרי שני עשורים של ירידה. העלייה הדרמטית בחשיפה למסכים הגבירה את הנטייה לאלימות, שכן מחקרים מראים שאלימות וירטואלית מעודדת אלימות במציאות.

​מלחמת חרבות ברזל הוסיפה שכבת מצוקה נוספת. בני נוער מעידים על חרדה, דיכאון וקושי באמון במבוגרים, וחשיפה מתמשכת לאיומים ביטחוניים הובילה להתנהגויות סיכון. בעקבות המלחמה נרשמה עלייה של 37% בפניות למוקד האלימות נגד ילדים.

קשיים לימודיים ואוריינות נמוכה יוצרים תסכול המוביל לאלימות. מחקרים מצביעים על קשר ברור בין קשיים בקריאה וכתיבה לבין התנהגות אלימה, כאשר כישלון לימודי מוביל לעוינות כלפי מערכת החינוך. בנוסף, החלשת מערכת החינוך עם נשירה של 22% במורים בשנה מקשה על מתן מענה הולם לתלמידים במצוקה.

The post הלימודים בחטיבת זאב יחלו הבוקר (שני) בשעה 10:00 בעקבות תקיפת מורה ואיומים מהורה אמש appeared first on הרצליה היום.