"לא צריך שרירים. צריך ראש": ראיון חג עם מפקד יחידת החילוץ וההצלה בעיר

רגע לפני שתושבי הרצליה מתכוננים לחג השני, לאחר חג פסח ראשון מתוח עם מתקפות טילים לפני ואחרי ארוחת החג, יש מי שמחזיקים את הטלפון צמוד גם סביב שולחן החג. גיא משיח, מפקד יחידת החילוץ וההצלה העירונית, כבר הרגיש הדף של טיל מתוך ממ"ד, רץ לחניון אוטובוסים בוער, ועמד בראש כ־60 מתנדבות ומתנדבים שמוכנים לצאת לכל קריאה – גם כשהעיר חוגגת או במנוחה.

בראיון חג ל"הרצליה היום", מספר גיא משיח, המפקד (בהתנדבות) של יחידת החילוץ וההצלה של הרצליה, איך הכל התחיל, מה קרה באירועי הנפילות האחרונים – ולמה הוא מאמין שכל תושבת ותושב בהרצליה יכולים למצוא לעצמם מקום ביחידה.

גיא, נתחיל ממך. מי אתה בחיים עצמם, לפני המדים?

אני מייעץ לחברות, לארגונים ולרשויות איך להיערך לחירום – איך להקים יחידות חילוץ, איך לבנות את המבנה הארגוני והפיקודי שלהן, איזה ציוד צריך, ואיך נראית תורת הלחימה של הארגון כשמשהו קורס: בניין, תשתית, מערכות קריטיות. בנוסף אני מתרגל ומאמן יחידות חילוץ והצלה ברחבי הארץ – באימונים ותרגילים, מהתכנון ועד הביצוע בשטח.

ואיך נולדה יחידת החילוץ של הרצליה?

ב־2016 הוקם אגד חילוץ של שלוש ערים ורשויות: כפר שמריהו, הרצליה ורמת השרון – שגייס מתנדבים והקים יחידות חילוץ בכל אחת מהן. אני הייתי מהמתנדבים הראשונים ומממקימי יחידת החילוץ של הרצליה. עם הזמן האגד התפרק כאגד, אבל יחידת החילוץ של הרצליה המשיכה כיחידה עירונית עצמאית, שפועלת עד היום.

מה זו יחידת חילוץ וההצלה, ולמה זה קריטי?

במילים פשוטות – מה אתם עושים?

הייעוד המרכזי שלנו הוא חילוץ מהרס – חילוץ מתחת לבטון. כשבניין קורס בגלל מכת טיל, רעידת אדמה או כשל הנדסי – אנחנו אלה שנכנסים לאתר ההרס כדי להוציא משם אנשים. סביב הייעוד הזה יש מחלקות וצוותים ייעודיים – חילוץ מגובה, צוות כבאות וחומרים מסוכנים, רפואה, הנדסה ועוד – שכולם מסייעים למטרה המרכזית: חילוץ מהרס.

איך יודעים אם נשאר מישהו מתחת להריסות?

יש שתי אפשרויות. אחת – "לקלף את כל האתר": להרים כל גוש בטון וכל חלק מבנה עד שמגיעים לקרקעית, כמו שקרה אחרי אסון מגדלי התאומים. זה תהליך שיכול לקחת חודשים ושנים. האפשרות השנייה, שאנחנו שמים עליה דגש גדול, היא מודיעין אוכלוסייה – להבין מי היה במבנה, כמה אנשים, מי הם ואיפה הם היו.

מה זה אומר בפועל – מודיעין אוכלוסייה?

זה אומר לתשאל את מי שיצא, לדבר עם שכנים, לקחת מידע מהעירייה, מהמשטרה, ממד"א ומגורמים נוספים, ולחבר את כל זה לתמונת מצב אחת. זה קצת דומה לחדר בריחה – צריך לחשוב מחוץ לקופסה, לזהות רמזים, ולגזור מהם מסקנות. המטרה היא להגיע למצב שאנחנו יכולים להגיד: במבנה הזה היו X אנשים, והוצאנו את כל X האנשים האלה.

ואיפה היתרון של יחידה עירונית, לעומת כוח שמגיע מבחוץ?

בהיכרות עם השטח והקהילה. אם קורה משהו בשכונה שלך – אתה מכיר את האנשים, את המבנים, מי טס לחו"ל עם המשפחה, מי עבר דירה, מי גר לבד. הידע הזה יכול לחסוך ימים של עבודה ולהפוך אותם לכמה שעות. בעולמות של חילוץ – הזמן הזה הוא ההבדל בין חיים ומוות.

כשהעיר במקלטים: אירועי האמת של היחידה

גם בסבב "עם כלביא", כשכולנו ניסינו לשמור על קצת שגרה, נרשמו שני אירועי אמת משמעותיים בהרצליה.

בפגיעה של כטב"ם בבית יוליאנה, ביום כיפור, היינו בין הראשונים בזירה. מהנדסי העירייה היו רחוקים בגלל היום, והמהנדסים שלנו – מהנדסי חילוץ – סרקו את האתר ונתנו את האישור שהמבנה יכול לחזור לפעילות, למעט היחידות שנפגעו ישירות

באירוע השני, פגיעת טיל איראני בחניון האוטובוסים, היינו 15 מתנדבים בכוננות 24/7 על מדים בתוך ממ"ד של בית ספר. הפגיעה הייתה כ־150 מטר מאיתנו. הרגשנו את ההדף, ויצאנו מיידית למקום הפגיעה.

"תוך כחצי שעה הגיעו לאתר כמעט 50 מתנדבים מהיחידה, עצמאית, מוכנים לפעול אם היה צורך."

הייתה שריפה באוטובוסים וסכנת פיצוצי משנה. בנוסף, היה תרחיש ספציפי שבו חששנו שייתכן שומר או נהג שישן באחד האוטובוסים – ולכן ביצענו סריקות גם בתוך האוטובוסים, כדי לוודא שאין שם לכודים. כיוונו את כוחות הכיבוי, סייענו בסגירת צירים יחד עם השיטור העירוני, וסרקנו את הרחובות והמתקנים הסמוכים – כולל הכלבייה ומתקן טיהור השפכים – כדי לוודא שאין נפגעים נוספים שלא נראים במבט ראשון.

יום שישי, כשבוע לפני החג: ארבע נפילות בעיר, אפס נפגעים

ביום שישי האחרון לחודש מרץ (27.3.2026) קיבלנו מעיריית הרצליה עדכון על ארבע נפילות של שברי יירוט ברחבי העיר. מיד עלינו על התדר המבצעי. אני וסגניתי, איילה, יצאנו לנקודה המשמעותית ביותר – אזור דן אקדיה – בעוד מספר מתנדבים נוספים הגיעו נקודתית לשתי נקודות נוספות ככוח חלוץ, כחפ"ק אלפא, כדי לתת תמונת מצב מקצועית מהשטח.

"מבחינת היחידה, זה היה עוד תזכורת חיה לכך שהחירום יכול להגיע בכל רגע – גם כשאנחנו בדרך לארוחת חג."

במקביל דרכנו את כלל היחידה: המתנדבים עלו על מדים, הכינו ציוד ונשארו בכוננות להזנקה מיידית. כשהגענו לכל אחת מהנקודות ראינו שלשמחתנו ההרס מינימלי ואין לכודים. הצענו לעירייה את הסיוע של מהנדסי החילוץ שלנו לזיקוי אתרי הפגיעה, אך בסופו של דבר מהנדסי העירייה הם אלה שביצעו את הזיכוי.

כך בנויה היחידה – וכך היא נכנסת לפעולה

איך בנויה היחידה מבחינת מבנה ארגוני?

אנחנו בנויים כמו פלוגה צבאית – שלוש מחלקות וחפ"ק (חפ"ק היחידה). חשוב להדגיש: כולם עוברים הכשרה של חילוץ מהרס, והייעוד המרכזי של כל מתנדבת ומתנדב ביחידה הוא חילוץ מהרס.

מעבר לכך יש מחלקות וצוותים ייעודיים:

1. מחלקת הנדסה – מהנדסי בניין שעברו הכשרות ספציפיות להנדסת חילוץ.
2. מחלקת/צוות רפואה – חובשים, פרמדיקים ורופאים.
3. מחלקת כבאות וחומרים מסוכנים – שמטרתה לכבות שריפות ולהתמודד עם חומרים מסוכנים באתרי הרס, במקרה שכוחות הכבאות עסוקים באירועים אחרים.
4. תחומי מבצעים ומודיעין אוכלוסייה – תחומים נפרדים, שכל אחד מהם משויך למחלקות שונות ופועל בצורה משלימה.

מה נדרש ממתנדב בשגרה?

כל מתנדב עובר קורס מחל"צ 02 של פיקוד העורף – שלושה ימים מלאים באתרי הרס. לאחר מכן יש ארבעה אימונים בשנה, שניים ברמת מחלקה ושניים ברמת יחידה, והציפייה היא שכל מתנדב יגיע לפחות לשלושה מהם. בנוסף יש הכשרות והעשרות לצוותים הייעודיים לאורך השנה.

ובחירום? איך נראה סד"כ ההגעה?

יש לנו כמה שכבות תגובה:

1. חפ"ק אלפא / כוח מקדים – כוח ראשוני שמגיע מאוד מהר, לעיתים יחד עם הסיירים והכוחות הראשונים בשטח. מכיוון שהמתנדבים פרוסים בכל רחבי העיר, תמיד יש מי שקרוב לנקודת הפגיעה ויכול לתת דיווח מקצועי ראשוני.
2. כוח מאורגן ברמת מחלקה – בערך 25 מתנדבים, עם כל בעלי התפקידים וגרור חילוץ מלא ציוד, שמסוגל להגיע תוך כחצי שעה לכל נקודה בעיר מהרגע שיש חשד לפגיעה.

בסבב "עם כלביא" היו 15 מתנדבים שישנו על מדים 13–14 ימים ברצף, עוד כ־30 מתנדבים בכוננות הקפצה של חצי שעה, ועוד מחלקה נוספת בטווח שעה–שעתיים, בהתאם לצורך.

העירייה, גופי החירום – והחוסן העירוני

אנחנו יחידת מתנדבים שפועלת תחת אגף הביטחון של עיריית הרצליה. העירייה מממנת את הציוד – מהמדים וציוד המיגון האישי ועד הציוד המחלקתי והיחידתי – מסייעת בארגון ותיאום ההכשרות, ומבטחת את כלל המתנדבים. חלק מההכשרות אנחנו עושים "אין האוס", וחלק נעשות באמצעות פיקוד העורף, אבל המסגרת והתנאים – דרך העירייה.

במדינת ישראל משטרת ישראל היא האחראית על כל אירוע חירום. היא זו שמטילה על כבאות לכבות, עלינו לחלץ, על מד"א לטפל.

כשפיקוד העורף מגיע – יש לו קדימות, אבל אנחנו מתאמנים יחד כל הזמן עד לרמה שבה אנשים שלנו מתארים בתוך צוותים של פיקוד העורף. יש חלוקת גזרות ושיתוף פעולה, לא דריכה אחד על האצבעות של השני.

מי יכול להצטרף ליחידת החילוץ?

אנחנו מחפשים גברים ונשים מגיל 18 ומעלה. יש יתרון לרקע במבצעים, לוגיסטיקה, רפואה, הנדסה או עבודות גובה – אבל זה לא תנאי. ההכשרות הספציפיות לחילוץ מהרס, לרפואת חילוץ, להנדסת חילוץ ולשאר התחומים – ניתנות אצלנו.

היתרון הגדול הוא שניסיון החיים מגיע יחד עם האנשים. שיפוצניקים שיודעים לעבוד עם כלים, מתנדבי משטרה שיודעים לתשאל, אנשי רפואה עם ניסיון שטח – כל אלה מכניסים ערך עצום לתוך היחידה.

לא צריך שרירים. צריך ראש. יש תפקידים שדורשים יכולת פיזית, אבל יש גם תפקידי מודיעין אוכלוסייה, מבצעים, הנדסה, רפואה – שדורשים בעיקר חשיבה, ניהול, דיוק וקבלת החלטות. חלק מכוח האדם האיכותי ביותר אצלנו הן נשים, כולל סגנית מפקד היחידה, ויש נשים בכל תפקידי המפתח.

כמה אתם והאם יש גם נשים?

היום אנחנו בערך 60 מתנדבים. היעד הוא להגיע ל־150 – יחידה רחבה, עם מגוון יכולות, שהעירייה יכולה לראות בה "כוח מילואים" עירוני שניתן להפעיל ברגע האמת.

כשני שלישים גברים ושליש נשים – ואני רוצה לשנות את זה. יש לי סגנית מפקד היחידה, ונשים בכל תפקידי המפתח. ואני אגיד לך בכנות – נשים באות "to get the job done" ועם פחות אגו.

מה הדרך להצטרף ליחידת החילוץ העירונית?

לקראת החג השני השבוע , גיא משיח מבקש דבר אחד פשוט: שלא נחכה לאסון כדי להכיר את יחידת החילוץ של העיר. כל מתנדבת ומתנדב חדשים מחזקים את חוסן הרצליה ביום שאחרי האזעקה – וגם ברגעים השקטים, כשנדמה שהכול בסדר.

גיא, מסיים ומדגיש שהיחידה מחפשת מתנדבות ומתנדבים נוספים, ניתן לפנות בטופס הגשת מועמדות דרך אתר עיריית הרצליה https://www.herzliya.muni.il/hilutz.