"המטרה שלנו היא שהנוער בהרצליה ידע – יש לו כתובת": ההנהגה החדשה של מועצת הנוער מדברת

הראיון עם הנהגת מועצת הנוער החדשה בהרצליה התקיים בשבוע שעבר, באמצע מציאות ביטחונית מתוחה, ובמזל גדול הצלחנו לזכות בשעה אחת רצופה בלי התרעות ואזעקות. בתוך השקט היחסי הזה נפגשו על המסך מאיה דותן (יו"רית), אריאל זיו (סגנית יו"רית), שקד מנטין (מזכ"לית), עופרי זימבור (דוברת) ואיתי פרידמן (מבקר), זמן קצר לאחר שנבחרו בבחירות שנערכו ב‑1 בפברואר והחלו רשמית את הקדנציה שלהם.

הם הגיעו לדבר על מה שמעסיק אותם כנוער בעיר – מהבריאות הנפשית והשתתפות בוועדות עירייה, דרך התחבורה והבגרויות, ועד השאלה הפשוטה: האם בני הנוער בהרצליה בכלל יודעים שיש להם למי לפנות. ביקשנו לברר בראיון עימם, איך נראית הנהגה צעירה בעיר שמנסה לשלב בין בגרויות, אזעקות, צופים, התנדבויות, ובדרך גם לייצג אלפי בני נוער.

מאיה דותן, תלמידת י"ב בתיכון הנדסאים, נבחרה לאחרונה ליו"רית מועצת הנוער העירונית. לצידה מכהנים אריאל זיו, סגנית יו"רית המועצה וכבר ותיקה בתפקידים במועצה; שקד מנטין, מזכ"לית המועצה; עופרי זימבור, הדוברת; ואיתי פרידמן, המבקר.

"חשוב לי שבני הנוער בהרצליה ידעו שיש להם גוף שהם יכולים לפנות אליו," אומרת מאיה. "אני רוצה שרוב מוחלט של בני הנוער בעיר יידעו להגיד 'כן, אני מכיר את מועצת הנוער', וגם איך אפשר ליצור קשר ולמי לפנות."

"למדנו איך לגרום לעירייה להקשיב לנו"

אריאל זיו, כיום סגנית יו"רית, סיימה בדיוק שנה בתפקיד היו"רית. היא מדברת בכנות על מה שלמדה מהשנה האינטנסיבית הזאת. "בתור יו"רית עבדתי הרבה יותר מול העירייה מאשר ישירות מול בני הנוער," היא מספרת. "זה לימד אותי מה מצפים מאיתנו מבפנים – איך לרתום אנשים בעירייה, איך לכוון אותם לנושאים שמעניינים דווקא אותנו ואיך לעבוד איתם ביחד, לא רק שהם יעשו ואנחנו נהיה שם בצד."

כששאלתי אותה איפה הצליחה ואיפה פחות, היא עוצרת לרגע, ולא בורחת מלהגיד גם את מה שכואב: "אני חושבת שהצלחנו מאוד מול העירייה – בוועדות חינוך ותחבורה, באמת הקשיבו לנו. איפה שפחות הצלחתי זה להעביר לבני הנוער את המסר שאנחנו כאן. השנה אני רוצה לעבוד עם מאיה וכל ההנהגה כדי להנגיש הרבה יותר את המועצה לנוער עצמו."

"מזכ"לית זה לא קלסר – זו מי שדואגת שאף אחד לא נשאר לבד"

שקד מנטין, תלמידת כיתה ט' בהנדסאים, היא המזכ"לית – תפקיד שנשמע טכני, אבל מהר מאוד מתברר שהוא לב המנוע של המערכת. "התפקיד של המזכ"ל הוא לדאוג לחברי המועצה – להכיר אותם, לוודא שכולם בסדר, לרשום מה עשינו, לדאוג שכולם מעודכנים בכל מה שקורה," היא מסבירה. "אבל מבחינתי זה גם לדאוג שבני הנוער בעיר יודעים שאנחנו פה, שאם יש בעיות הם יכולים לבוא אלינו ואנחנו ננסה לעזור. ובמיוחד – לטפל בנושא של בריאות הנפש, שזה נושא שמדברים עליו, אבל לא באמת מספיק."

שקד מזכירה שהשנה יצאו כולנו שוב מהמקלטים – ואולי גם נחזור אליהם. "זה נושא מלחיץ, וכשיש כל כך הרבה חוסר ודאות, חשוב שיהיה למישהו לפנות אליו, גם אם זה לא פסיכולוג אלא פשוט נציגת נוער שמקשיבה."

"האתגר שלי: שהמועצה לא תהיה סוד שמור"

עופרי זימבור, דוברת המועצה ותלמידת כיתה יא' בתיכון חדש, מסתכלת על הדברים דרך העיניים של מי שאמורה לחבר בין ההנהגה לבין שאר בני הנוער.

"מה שהכי קפץ לי בעיניים כשנכנסתי לתפקיד זה חוסר ההיכרות של הנוער עם המועצה," היא אומרת. "אנחנו רוצים להנגיש, להסביר, לפרסם – אבל גם לנו קשה להגיע אליהם. אין לנו היום מספיק ערוצים להגיע לכל מי שצריך. זו המשימה המרכזית שלי השנה – לפרסם את המועצה ולהנגיש אותה, ולהוסיף עוד דרכים קשר, לא רק אינסטגרם אחד."

במקביל, המועצה מנסה לפתוח קבוצות ווטסאפ לפי בתי ספר, כדי ליצור קשר ישיר יותר: "אם משהו לא עובר דרך אינסטגרם, שיעבור דרך הקבוצות. שהנוער יוכל לדבר איתנו ישירות, לא רק לעקוב אחרי פוסט פעם בשבוע."

"אני לא משטרה – אני כאן כדי שהמועצה תעבוד יותר טוב"

תפקיד "מבקר המועצה" נשמע כמו משהו שמגיע מהכנסת, אבל בהרצליה הוא בידיים של תלמיד י"א בתיכון חדש – איתי פרידמן.

"זאת השנה השנייה שלי כמבקר," מספר איתי. "בשנה שעברה בעיקר למדתי את התפקיד, והגעתי השנה יותר מוכן – עם ידע וניסיון. התפקיד שלי הוא ללוות את כל בעלי התפקידים – יו"רית, דוברת, מזכ"לית – לראות מה עובד ומה פחות, לצפות בוועדות, ולהגיד גם 'כל הכבוד, תמשיכו ככה', וגם 'יש פה חוסר, בואו נטפל בזה'."

הוא לא רואה את עצמו כמי שבא "לחפש טעויות": "כשיש מישהו שמסתכל מהצד ודואג לתפקוד המועצה, היא יכולה להוציא יותר אירועים, להגיע ליותר נוער. אני לא מבקר בשביל לעצור – אני מבקר כדי לאפשר לעשייה להיות טובה יותר."

"ועדות העירייה זה לא טקס – זה מקום שמקשיבים בו לנוער"

אחד המקומות שבהם השפעת המועצה מורגשת הוא חדרי הוועדות בעירייה. אריאל מספרת שהיא כבר חמש שנים יושבת בוועדות חינוך, תחבורה וקידום מעמד הילד.

"אלה ועדות שממש יש לנו בהן מקום," היא אומרת. "מקשיבים לנו, יוצאים פרויקטים שמבוססים על דברים שאנחנו העלינו מהשטח. לפעמים אנחנו משקפים לעירייה דברים שמבוגרים פשוט לא רואים – מה באמת קורה בבתי הספר, מה חשוב לנוער."

איתי מוסיף דוגמה מיום עיון ארוך עם אנשי חינוך במלון: "ישבנו איתם יום שלם, והם אמרו לנו בסוף – 'לימדתם אותנו דברים שלא ידענו עליהם, על איך הנוער רואה אותנו'. בלעדינו, ההחלטות היו נראות אחרת."

בין בגרויות, צופים ומלחמה: איך מאזנים?

החמישה מסכימים על דבר אחד: התפקידים שלהם הם התנדבות, אבל האחריות כבדה. "כמעט כולנו בי"א וי"ב, שזה שנים עמוסות," אומרת אריאל. "יש גם שקד בחטיבה, וגם זו לא חטיבה קלה."

איך מתמודדים? אריאל מציגה שיטה מאוד מסודרת: "יש לי טבלה בחדר עם ארבעה ריבועים – דחוף/לא דחוף וחשוב/לא חשוב. אני מסדרת שם הכל – מבחנים, מועצה, צופים. כשיש מתכונת, המבחן קודם, אבל גם למועצה יש טבלה משלה, בדרך כלל מעל. ככה אני יודעת כמה זמן להקציב לכל דבר ולא לשכוח."

איתי מוסיף זווית אחרת: "אני גם בצופים וגם במועצה העירונית והמחוזית. אז אני מסתכל איפה התחייבתי – לצופים לא יקבעו פעילות ביום שיש לי מליאה, ולמועצה לא אקח על עצמי דברים שאני לא יכול לעמוד בהם. כל אקסטרה הולך לזמן הפנוי שנשאר."

מאיה ואריאל מתארות מציאות שבה ההנהגה לא באמת מסיימת את היום: "אין לנו שעות מוגדרות," אומרת מאיה. "אנחנו מתכתבות לאורך כל היום. לפעמים זה נגמר בארבע לפנות בוקר. בכל פעם שמשהו לא עובד – זה מגיע אלינו. זה חלק מהמחויבות שלנו לתפקיד."

"המועצה היא כוח להשפיע – וגם מקום חברתי"

כשאני שואל איך הם מסבירים לתלמיד/ת כיתה ז' מה זה בכלל מועצת נוער ולמה שזה יעניין אותו, מאיה לוקחת את המיקרופון:

"המועצה מקבלת נוער מכיתה ז' עד י"ב. מה שהיא נותנת לך זה כוח להשפיע – על איך שהסביבה הבית‑ספרית שלך נראית, על פרויקטים של התנדבות, על נושאים שחשובים לך. זה גם מקום מאוד חברתי – יש אנשים מכל הגילאים, אתה יכול להיות בכיתה ז' וחבר של תלמיד י"א. זו סביבה טובה וגם כוח אמיתי לעשות שינוי."

בחירות, קמפיינים והפתעות

תהליך הבחירות במועצה נשמע כמעט כמו מערכת בחירות קטנה. "אחרי הלימודים כולנו נפגשנו," מתארת מאיה. "לכל מועמד הייתה דקה‑שתיים לנאום, אחר כך שאלות, ואז הצבעה בקלפי – פתק עם שם, פתק לבן למי שרוצה. ועדת הבחירות סופרת ומכריזה על הזוכים."

בין לבין – קמפיין לכל דבר: "יש סטיקרים, סרטונים, פוסטרים, שיווק בוואטסאפ. השנה היו המון הפתעות – אף אחד לא באמת ידע מי ייבחר. היו הרבה אנשים חדשים, והתרגשות גדולה, במיוחד למי שזו שנה ראשונה שלו במועצה."

"בריאות הנפש זה לא מילה יפה – זה חוסן שהנוער חייב"

אחד הנושאים שחוזר שוב ושוב בדברי החמישה הוא בריאות הנפש. אריאל מסבירה למה זה בעיניה קו אדום:

"מאז 2019 הנוער לא חווה יציבות – קורונה, עיצומים, מלחמות, עוד מלחמה, ועכשיו איום מאיראן. אני מכירה המון בני נוער שפיתחו חרדות ובעיות נפשיות. הרבה מרגישים שקופים. זה נכון גם למבוגרים, אבל העולם שלנו הוא הנוער, ואנחנו רואות את זה מקרוב."

מבחינתה, זה לא רק "שיח": "צריך לתת לזה מקום במשרד החינוך, בעירייה, במועצה. אם נבנה עכשיו חוסן, יצמחו מכאן בוגרים שיודעים להתמודד עם החיים, עם צבא, עם משברים. אם לא – הרבה יישארו בלי כלים. אנחנו כאן כדי לשים את זה על השולחן."

לדבריהם, הם כבר ביקשו מהעירייה לחזק את המענה בנושא – והתגובה, כך הם מספרים, אינה אדישה. "יצרנו פניות, ומקשיבים לנו," אומרת אריאל. "אבל הדרך עוד ארוכה, ואנחנו מתכוונים להמשיך ללחוץ."

"השנה אנחנו מבטיחים לנוער בהרצליה ש…"

בסיום הראיון ביקשתי מכל אחד להשלים משפט אחד: "השנה אני מבטיח/ה לנוער בהרצליה ש…".

איתי: "אני אעשה את המיטב כדי שהמועצה תפעל בצורה הטובה ביותר, כדי שייצאו כמה שיותר תוצרים לנוער."

אריאל: "אני אעבוד כמה שאפשר כדי לקדם את נושא בריאות הנפש ולהעלות את החשיבות שלו בעירייה ובמועצה, כדי שגם מי שעובדים איתנו יבינו עד כמה זה קריטי."

שקד: "אני מבטיחה לדאוג שגם הנושא של בריאות הנפש לא יישאר רק סיסמה – שנראה איך עוזרים בפועל לבני נוער שזקוקים לזה."

עופרי: "אני מבטיחה לנסות להנגיש כמה שאפשר את מה שיש לנוער בעיר – כי ראיתי מה זה להיות בצד שלא יודע ולא שומע, ואני רוצה שהשנה זה ייראה אחרת."

מאיה: "אני מבטיחה לעשות את הכי טוב שלי כדי שהמועצה תהיה כמה שיותר פעילה, ותהפוך באמת לגוף שמספק גם מענה וגם מקום שהנוער מרגיש בנוח לפנות אליו."

אם אתם תלמידים בכיתה ז' או ח' ורוצים להיות יותר מעורבים, ההמלצה שלהם ברורה: להתחיל בקטן – מועצת תלמידים בבית הספר או מסגרת התנדבותית שמתאימה לכם – ולהמשיך משם למועצת הנוער העירונית, המחוזית והלאה.

"הגלגל של המועצות עובד כמו גלגל שיניים," מסבירה אריאל. "המועצה הבית‑ספרית מחוברת לעירונית, העירונית למחוזית, המחוזית לארצית. בכל מקום יש לנוער קול. השאלה היחידה היא אם תבחרו להשתמש בו."

מבטיחים לעבוד קשה…

בסוף השיחה, אחרי שעברנו מבריאות הנפש ועד "נעים בסופ"ש", מטבלאות תכנון זמן ועד סיפורי ועדות במלון, נשאר משפט אחד שחזר כמעט אצל כולם: "אנחנו כאן כדי שהנוער בהרצליה ידע שיש לו כתובת". ההנהגה החדשה של מועצת הנוער לא מבטיחה פתרונות קסם, אבל היא כן מבטיחה לעבוד קשה, להמשיך לשבת סביב שולחנות קבלת ההחלטות – ובעיקר להקשיב למה שנאמר במסדרונות, באוטובוסים, בקבוצות הוואטסאפ ובין השיעורים.

זה מתחבר היטב גם לדברים שאמר ראש העיר יריב פישר, שלפיהם "יש לנו נוער מוכשר וערכי שרוצה לעשות טוב ולהשפיע על החיים שלו", ולמחויבות העירייה "לתת להם את מלוא הכלים להצליח, לגדול, להתפתח ולהגשים את החלומות שלהם". גם משנה לראש העיר ומחזיקת תיק החינוך, גלילה יבין, הדגישה כי חברי מועצת הנוער הפכו ל"שותפים קבועים ומשמעותיים בפרויקטים עירוניים חשובים ומעוררי השראה", והודתה במיוחד על שיתוף פעולה שגורם גם למבוגרים "לעבוד איתכם וללמוד מכם".

עכשיו הכדור עובר גם אלינו, המבוגרים בעיר: להמשיך לתת להם במה, גב וגישה אמיתית להשפעה, כדי שהקול הצעיר של הרצליה לא יישאר רק סיסמה יפה בנאום פתיחה.

• עמוד האינסטגרם של מועצת הנוער של הרצליה instagram.com/teenhrz