מאחורי סורג ובריח: איך נעצר אירוע הזיכרון למוחמד בכרי בסינימטק הרצליה

סינמטק הרצליה ביטל ערב זיכרון לבמאי מוחמד בכרי שתוכנן להתקיים ב-20 בפברואר על ידי עמותת "עומדים ביחד". הביטול הגיע לאחר התנגדות חריפה של משפחות שכולות מהרצליה ולוחמי הקרב בג'נין, כאשר התברר כי העמותה חרגה מההסכמות המקוריות והציגה את האירוע כ"ערב לזכרו של הבמאי, השחקן והאקטיביסט".

עיריית הרצליה הבהירה כי היא מתנגדת נחרצות לאמירות שהשמיע בכרי נגד ישראל וצה"ל, במיוחד בסרטו "ג'נין ג'נין" שנאסר להקרנה בישראל ונפסק כלשון הרע. ראש העיר יריב פישר הדגיש כי העירייה תמשיך לתמוך בתרבות פלורליסטית, אך לא תאפשר שימוש במוסדות עירוניים לקידום אג'נדה פוליטית או להאדרת דמויות שפעלו נגד מדינת ישראל.

התנגדות משפחות שכולות ולוחמי ג'נין

את המחאה לביטול האירוע הוביל, שי גליק מארגון "בצלמו" – ארגון זכויות אדם ברוח יהודית, ומשפחות שכולות תושבי הרצליה, ביניהן משפחת בוסידן שבנם עמית נפל בקרב בג'נין – אותו קרב שנגדו פעל מוחמד בכרי ותיעד בסרטו "ג'נין ג'נין". למאבק הצטרפו גם לוחמים מאותו קרב תושבי העיר, כמו עו"ד ישראל כספי, וארגון "יד לבנים".

המשפחות הביעו התנגדות נחרצת לאירוע זיכרון שתוכנן לבמאי מוחמד בכרי בסינמטק העירוני. בכרי, שנפטר בגיל 72 בדצמבר 2025, היה ידוע בעיקר בזכות סרטו השנוי במחלוקת "ג'נין ג'נין" שיצא ב-2002.

הסרט תיעד את הצד הפלסטיני בקרב שניהל צה"ל במחנה הפליטים ג'נין במהלך מבצע "חומת מגן". לאחר הקרנתו, הוגשו נגד בכרי תביעות דיבה בטענה שהכפיש חיילי צה"ל שהשתתפו בפלישה. בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון קבעו כי הסרט כלל לשון הרע כלפי סא"ל במילואים ניסים מגנאג'י ואסרו את הקרנתו בישראל.

תגובת העירייה: עקרון הפרדה בין תרבות לפוליטיקה

עם היוודע הפרסום על האירוע המתוכנן, פנתה עיריית הרצליה להנהלת הסינמטק לבירור. העירייה הבהירה בהודעה רשמית כי היא והעומד בראשה מתנגדים באופן נחרץ לאמירות שהשמיע בכרי בעשורים האחרונים לחייו. "אלה היו דברי בלע נפשעים נגד מדינת ישראל וחיילי צה"ל, שעלו כדי עלילת דם של ממש", נכתב בהודעה.

עם זאת, העירייה הדגישה כי כמדיניות היא אינה מתערבת בהקרנות פרטיות של גופים השוכרים את הסינמטק העירוני כאכסניה. מהבירור שנערך עלה כי האולם הושכר לעמותת "עומדים ביחד" הפועלת באופן חוקי. העירייה הבהירה באופן שאינו משתמע לשני פנים כי לא תאפשר כל שימוש בכספי ציבור לפעילות הפוגעת בערכי מדינת ישראל ובלוחמי צה"ל.

הביטול: חריגה מההסכמות המקוריות

ביום שני (2 בפברואר) הודיע סינמטק הרצליה רשמית על ביטול האירוע שתוכנן להתקיים ב-20 לחודש. ההנהלה הסבירה כי הסרט "מאחורי הסורגים", שבו שיחק בכרי ואף זכה על תפקידו בפרס כינור דוד, נחשב לאחת מיצירות המופת של הקולנוע הישראלי. הסינמטק שמח לארח לאורך השנים הקרנות של יצירות קולנוע מגוונות בפני הקהל הרחב.

פרסומת

לאחרונה קיבל הסינמטק בקשה לארח הקרנה של הסרט, שלאחריה תוכנן שיח יוצרים עם הבמאי. עם זאת, לתדהמת הנהלת הסינמטק, התברר בדיעבד מפרסומים שונים כי בניגוד גמור למה שסוכם מראש, מדובר היה בערב שהוגדר כ"ערב לזכרו של הבמאי, השחקן והאקטיביסט מוחמד בכרי". מדובר בחריגה בוטה מההסכמות שהושגו, ומשכך נמסר לעמותה המארגנת כי ההקרנה מבוטלת.

מאחורי הסורגים הוא סרט דרמה ישראלי משנת 1984, בבימויו של אורי ברבש על פי תסריט מאת בני ברבש. עלילת הסרט מתרחשת בבית סוהר בו כלואים אסירים יהודים וערבים. הדינמיקה בין האסירים מתהדקת סביב שביתה שהם מארגנים נגד שלטונות הכלא, כשהנהלת הכלא מנסה לשבור אותם ולהפריד ביניהם. ההתרחשות בכלא, שמהווה מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, משקפת ביקורת נוקבת על הסכסוך הישראלי-ערבי ועל התפקיד שלוקחת הממשלה בסכסוך. הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.  מוחמד בכרי זכה על משחקו בסרט בפרס כינור דוד.

"מונולוג המניאק": הסצנה שהפכה לאייקונית

אחת הסצנות המפורסמות ביותר בסרט "מאחורי הסורגים" היא "נאום המניאק" בחדר האוכל של הכלא, בביצועו של השחקן ארנון צדוק בתפקיד אורי. במונולוג העוצמתי, אורי פונה לאסירים שוברי השביתה ואומר: "יש שני סוגים של מניאק. יש מניאק שיודע שהוא מניאק, והוא ידוע שהוא מניאק. ויש מניאק אחר שיושב, אוכל, מעלה גירה כמו חזיר ורק הם שם למעלה יודעים שהוא המניאק שלהם". עוצמתו של המונולוג חצתה את גבולות הקולנוע: באוקטובר 2020 הקריא השר דודי אמסלם את הציטוט הזה מעל דוכן הכנסת במסגרת נאומו כמטאפורה פוליטית, ובספטמבר 2025, בעת קבלת פרס מפעל חיים, התייחס הבמאי אורי ברבש עצמו למונולוג וביקר בחריפות את שר התרבות: "הניסיון שלכם אדוני שר להפריד ולמשול כמו הנהלת הכלא – חמאס נגד הרשות, ערבים מול יהודים, משפחות חטופים מול קפיטליסטים – אז מי כאן המניאק האמיתי?".

עמדת ראש העיר: קווים ברורים שאסור לחצות

ראש עיריית הרצליה, יריב פישר, הבהיר את עמדתו באופן חד משמעי. "עיריית הרצליה תמשיך לתמוך בתרבות חופשית, פלורליסטית ומגוונת, אך לא תאפשר שימוש במוסדות עירוניים לקידום אג'נדה פוליטית או להאדרת דמויות שפעלו באופן שיטתי נגד מדינת ישראל וחיילי צה"ל", אמר פישר. הוא הדגיש: "יש קווים ברורים, והאחריות שלנו היא לעמוד בהם".

העירייה בירכה על החלטת הסינמטק לבטל את ההקרנה. היא הדגישה כי הסינמטק העירוני אינו האכסניה לקיום אירוע לזכרו של אדם שפגע והכפיש באופן חמור את מדינת ישראל וחיילי צה"ל. בנסיבות אלה, הביטול נתפס כהחלטה ראויה שמאזנת בין חופש התרבות לבין ערכי המדינה.

שי גליק, מנכ"ל "בצלמו" שהוביל את המאבק, הודה לראש העיר על כך שהאזין לרחשי הציבור: "אני מודה לראש העיר שהאזין לרחשי הציבור, ביניהם המשפחות השכולות ולוחמי הקרב תושבי העיר, וביטל את האירוע לזכרו של בכרי". השילוב בין משפחות שכולות, לוחמים ותושבי העיר יצר חזית רחבה שהובילה בסופו של דבר לביטול האירוע.

הרקע: מי היה מוחמד בכרי

מוחמד בכרי היה אחד השחקנים והבמאים הערבים הבולטים בישראל. הוא נודע בעיקר בזכות תפקידו בסרטו של אורי ברבש "מאחורי הסורגים", שהיה מועמד לאוסקר. על משחקו בסרט זכה בפרס כינור דוד. רבות מיצירותיו נגעו בכיבוש ובסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הסרט המדובר ביותר שלו היה "ג'נין ג'נין" שיצא ב-2002 ועסק בפעילות צה"ל בג'נין במהלך מבצע "חומת מגן". הסרט העלה עדויות על פשעי מלחמה לכאורה שביצעו חיילי צה"ל במקום, שהוכחשו, וגרר סביבו דיון ציבורי רחב. קצינים שנלחמו בג'נין הגישו תביעות דיבה נגד בכרי ונגד הסינמטקים שהקרינו את הסרט.

האיסור על "ג'נין ג'נין": מערכה משפטית של עשרים שנה

הסרט "ג'נין ג'נין" נאסר להקרנה בישראל לאחר מערכה משפטית ממושכת. בית המשפט קבע כי הסרט כלל לשון הרע כלפי סא"ל במילואים ניסים מגנאג'י, שהשתתף בקרב בג'נין. האיסור היה חלק ממאבקים משפטיים ממושכים שניהל בכרי מול הרשויות בישראל, בעיקר סביב הסרט, שהובילו לעתירות ולהחלטות שיפוטיות שהגבילו את הקרנתו.

באוגוסט 2023 בית המשפט פסק נגד בכרי בתביעת דיבה שהוגשה נגדו. למרות שהקריירה האמנותית שלו בישראל הוקפאה בעקבות המחלוקות, קריירתו מחוץ לישראל לא הושפעה ואף התרחבה. בכרי המשיך לקחת חלק ביצירות רבות ואף ביים סרט המשך בשם "ג'אנין, ג'נין" שיצא לאחרונה ומציג עדויות מפלישה צבאית למחנה ג'נין ביולי 2023.