האם משה פדלון חוסם תגובות תושבים בניגוד לפסיקת בג"צ?

בימים האחרונים החל קמפיין ממומן של ברשת החברתית פייסבוק, שמפרסם ראש העיר המכהן, משה פדלון. הקמפיין מופיע כפי הנראה בעיקר עבור משתמשי פייסבוק שהינם תושבי העיר הרצליה וזאת כחלק מקפיין הבחירות המקומיות.

חלק מהתושבים הבחינו כי בתחתית הפוסט הממומן מפיעה הודעה כי אפשרות התגובה חסומה לחלק מן הגולשים. בפוסט עצמו, מציין פדלון כי ״אני מתכוון להמשיך ולהיות ראש עיר ממלכתי ושל כולם…״, אך מעצם החסימה נוטים רבים מהתושבים לחשוש ולהסיק כי ״הוא עלול להיות להיות ראש עיר של אלו שתומכים בו בלבד״.

בנוסף, הגיעו פניות של תושבים אל מערכת 'הרצליה היום', הטוענים כי בחרו לכתוב ולהעלות תגובה לפוסט שפורסם ע"י פדלון, אך לא הצליחו או שלאחר זמן מה ראו שהתגובה שכתבו נעלמה. בכך עולה החשש שצוות הקמפיין של ראש העיר, סורק את התגובות שכותבים התושבים ובוחר להסיר לכאורה חלק מתגובות במידה ואינן מתיישרות עם מסרי הקמפיין.

ההודעה שהופיעה בתחתית הפוסט הממומן לחלק מגולשי הפייסבוק. צילום מסך מהפייסבוק.

יש לציין כי לאור פסיקת בג"ץ, שנפרט לגביה בהמשך הכתבה, אסור לנבחרי ציבור לחסום עוקבים בגלל תוכן ביקורתי.

צילום מסך של קמפיין הבחירות בפייסבוק, בתחתית ניתן לראות את הודעת החסימה שמופיע לחלק מהתושבים.

מה הבעיה בלחסום תגובות בפייסבוק?

על פי החלטת בג״צ שפורסמה בחודש דצמבר 2023, ב-עע״מ ,7659/22 קובעת כי ראש עיר בהיותו נבחר ציבור, אשר עושה שימוש בנכסי הפייסבוק שלו בנושאי ניהול העיר, אינו רשאי לחסום תגובות. בנוסף צורפה לפסיקה חוות דעת של היועמ״ש לממשלה המחזקת את הפסיקה. לכן, תושבי העיר הופתעו לגלות כי ראש עיריית הרצליה אינו מאשר תגובות של תושבים מסויימים ובכך מפר לכאורה את פסיקת בג"ץ.

פסיקת בג"ץ 7659/22 שהתקבלה בדצמבר 2023

ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, נתבע לפני שלוש שנים ע"י גולש שחסם מחשבונו הפרטי בטוויטר וטען כי החסימה פוגעת בחופש הביטוי שלו. בית המשפט העליון קבע כי למרות שמדובר בחשבון שאינו במימון העירייה – הוא בעל מאפיינים ציבוריים ולכן כפוף לביקורת שיפוטית.

להחלטת בית המשפט העליון יש השלכה ישירה על זכויות היסוד של המערער לחופש הביטוי ולחופש המידע, כמו גם על חופש הביטוי של הציבור וזכותו למידע, ביקורת והשתתפות בשיח הציבורי, שעיקרו מתקיים כיום ברשתות החברתיות.

לאור החשיבות הציבורית של ההליך המשפטי התבקש היועץ המשפטי לממשלה לחוות דעתו בעניין. היועץ קבע שבחשבונות של נבחרי ציבור שמשמשים להם מסגרת למימוש תפקידם הציבורי במובן הרחב, אפשר לראות בפעולות של נציגי הציבור ככפופות לעקרונות המשפט הציבורי. מעמדת היועץ המשפטי לממשלה עלה שגם אם לצד הפרסומים של נבחר הציבור במסגרת תפקידו הציבורי במובנו הרחב, משמש החשבון את נבחר הציבור לפרסומים אישיים, עדיין יהיו מצבים שבהם כללים מהמשפט הציבורי יחולו ביחס לחשבונות בעלי מאפיינים כאמור.