ניהול עיר שנמצאת בצמיחה מהירה: ראיון חג עם ראש העיר, יריב פישר

לקראת ראש השנה תשפ"ו, שמחנו על ההזמנה לשיחה אחד על אחד עם יריב פישר, ראש העיר הרצליה. "אם ארצה ואם לא, העיר הזאת הולכת להכפיל את עצמה תוך עשור" – הדגיש פישר את האתגר המרכזי שעומד בפניו. ראיון מרתק על ניהול עיר שנמצאת בצמיחה מהירה, אתגרי תחבורה, חינוך, מסחר ועסקים ואפילו הגיל השלישי.

ימים ספורים לפני ערב החג, הגענו אל לשכת ראש העיר בקומה השביעית בבניין העירייה כדי לשוחח ולדון בנושאים שעל הפרק ולקראת השנה החדשה. פישר, לא נכח בלשכתו, "הוא בפגישה דחופה עם מנכ"ל העירייה" מסרו לנו, ואכן דקות ספורות לאחר מכן, יצא ראש העיר היישר מהמעלית עם חיוך רחב "יאללה בואו נתחיל, אגב, היום גם היתה לנו פגישה מצויינת עם כל הפקחיות במנהל החינוך, אנו הולכים לתת פה בוסט קדימה", ציין בהתלהבות.

הנושאים לראיון עלו מתוך פרסומים קודמים, שיח ברשת וכן בעקבות משוב תושבים על נושאים הקשורים ליום יום ולתכנון העתידי של העיר. הראיון חושף תמונה של עיר הנמצאת בעיצומה של מהפכה עירונית רחבת היקף, עם כל הפוטנציאל והאתגרים הכרוכים בכך.

תשתיות עירוניות, תחזוקה וניקיון: "הוספנו קרוב לחמישה וחצי מיליון שקל"

כשאנחנו מדברים על ניקיון ברחבי העיר, מה השינויים הקונקרטיים שביצעתם?

"עשינו שדרוג משמעותי לתקציב, חיזקנו את שיטת ניהול הרובעים, הוספנו רכבי ניקוי, עובדים וטכנולוגיות, זה היה מאוד משמעותי, השקענו בכך קרוב לחמישה וחצי מיליון שקלים", מסביר פישר. "60 מיליון שקל רק על פינוי זבל, שנתי, בנוסף לכך תקציב הניקיון שלנו מתקרב ל-40 מיליון שקל. "

"החלטנו לחזק את "שיטת הרובעים". יש לנו 60 עובדי ניקיון, שמחולקים ברחבי העיר לרובעים. כל עובד מכיר את הרובע שלו ויודע מהם האתגרים שם".

טענת בעבר שאמור להיות שינוי משמעותי באופן פינוי הפחים בעיר – תוכל לספר לנו עוד?

פישר מסביר את הבעיה הנוכחית: "במהלך השבוע מגיעה משאית, בדרך כלל זה בין השעות חמש וחצי בבוקר לעשר, אלו השעות העמוסות. בכל התהליך של פינוי הפח הירוק – מדובר בארבעה אנשים שמתעסקים בכל פינוי".

הפתרון לדבריו: "ביד התשעה התחלנו בפיילוט שמטרתו להחליף כמעט את כל השכונה בפחים אפורים גדולים", מפרט פישר. העירייה גם בוחנת שינוי בימי הפינוי: "לדוגמה, בירושלים עושים את הפינוי שלהם לא ביום ראשון, אלא במוצ"ש, שבת בערב, יצאה השבת, מתחילים לאסוף את הפחים. הדבר מונע את פקקי יום ראשון שיוצרים רכבי הפינוי"

מה עם החידושים הטכנולוגיים בניקיון?

הכנסנו כבר את המכונה הראשונה לניקוי מדרכות ("הרצל" אנחנו מכנים אותה), היא מסוגלת לנקות באזור החמישה שישה קילומטרים ביום, עם מפעיל אחד, והיא מנקה חזק יותר מרוב המכונות הקיימות. בנוסף קנינו מכונת ניקיון חדישה שתסיר את הכתמים השחורים הכמעט קבועים על המדרכות ברחובות סוקולוב ובן גוריון. למדנו את זה מערים אחרות כמו אילת ורמת גן, המכונה תנקה ותעשה אך ורק את זה במשך כל היום.

טיפול בחצרות מוזנחות ופנייה לתושבים

אחד הפתרונות החדשניים שיישמה העירייה הוא התמודדות ישירה עם בעלי הנכסים. פישר מספר על מקרים קונקרטיים: "כשאנחנו עושים את המיפוי, זיהינו שיש כ-20 בניינים פרטיים שבעיית העכברים בוקעת מהם. הכנסנו עבודה יסודית שם, הם קיבלו מאיתנו התרעות, חלקם טיפלו, ומי שלא טיפל אנחנו מטפלים".

פישר מתאר את החוויה האישית: "עליתי למקומות במרכז העיר, לאחד הבניינים לגג, ואני רואה ערימות זבל שלא נגמרות שם. אלו בתים שהם על סף פינוי-בינוי ולכן ההזנחה".

שדרוג במוסדות החינוך והרובוטים: "זה כבר הילד של בית הספר, גידלתי אותו"

הרצליה הפכה לעיר הראשונה בארץ שמכניסה רובוטים מנקים לבתי הספר. איך נולד הרעיון הזה ומה ההיענות מצד בעלי התפקידים והתלמידים?

עשינו פיילוט עם הרובוטים המנקים בשלושה בתי ספר, רצינו לראות שזה עובד נכון. כשנתנו לאב הבית את האפליקציה ששולטת ברובוט, הוא מיד אמר: "מה פתאום?! זה לא יעבוד, מה אני צריך את זה?" כשלקחנו לו את הרובוט בסוף הפיילוט, אותו אחד אמר: "זה כבר הילד שלי, גידלתי אותו, למה לקחת? איך אסתדר בלעדיו?" התגובה החיובית הפתיעה את העירייה, והעניקה רוח גבית למהלך.

מה התגובה של התלמידים לחדשנות הזו?

"יש כל מיני ילדים שממציאים להם שמות. בבית הספר נעמי שמר לרובוט קוראים שמריהו, ובחט"ב אלתרמן השם שלו הוא רוברטו, כל אחד ממציא להם שם". פישר מוסיף שהרובוטים הפכו לחלק אינטגרלי מהסביבה החינוכית: "שמתרגלים לזה, זה נהדר. באמת, כולם רוצים שבתי הספר יהיו נקיים והרובוט מאפשר לעובדי הניקיון להתמקד בחלקים החיוניים – מקומות גבוהים, מדרגות ושירותים".

הרובוט: חולף לו בין השולחנות והכסאות ומנקה את הרצפה ברחבי בית הספר. צילום וידאו: דוברות העירייה

ביצעתם בקיץ גם שדרוג מקיף של תאי השירותים. מה הניע את הפרויקט, ואיך זה השפיע על איכות הלמידה?

"החלפנו בקיץ האחרון במבצע מטורף, תוך חודשיים, 480 תאי שירותים, לצד החלפה של 460 מזגנים בכיתות. הפכנו מהיסוד תא ישן לחדש: כל הצנרת שהייתה שם, המרצפות, היו מקומות עם ריח שאי אפשר היה להיכנס. לא משנה אם ניקו באותו רגע או לא, כי זה לא היה ראוי וכעת, זאת כבר ליגה אחרת."

המהפכה בניקיון בתי הספר כללה גם שינוי ארגוני: "יצאנו למכרז חדש לגמרי ביחד עם אבות הבית של כל בתי הספר, ועכשיו יש לרשותם חבילה שלא הייתה בעבר, כולל מכשור איכותי ואפילו ניקוי בקיטור ובדיקות – כולל חצרנים שינקו ויתחזקו את חצרות בתי הספר. חבילה מאוד מאוד גדולה שכרגע מדייקים אותה".

לפישר חשוב לציין: "למרות שלא נגענו בנושא הזה פה, השנה העמדנו את מינהל החינוך הטוב בארץ, פתחנו את השנה באיוש מלא בכל הגנים, בתי הספר ומינהל החינוך עצמו. יש ערים שכנות שלא פתחו גנים בתחילת השנה, גאה לומר שאנחנו רצים עם הצוות הטוב במדינה מהראשון לספטמבר ביחד קדימה."

תחבורה מקיימת: "העלייה בשימוש היא מטורפת, אין כזאת עלייה במדינה"

אתם מדווחים על עלייה דרמטית בשימוש בתחבורה ציבורית. מה עומד מאחורי ההצלחה, ואיך מתמודדים עם הפקקים והאתגרים שעדיין קיימים בעיר?

"קודם כל אני מתחיל בדוגמא אישית: כשאני יוצא מהעיר לצרכי עבודה מהעיר – זה לרוב בתחבורה ציבורית. זה סופר חשוב לי, גם לראות וללמוד", מספר פישר. "העלייה היא מטורפת, אין כזאת עלייה במדינה. אנחנו מדבירם על עלייה של 75% בשימוש באוטובוסים תוך שנה בלבד! אני רואה שתחנות האוטובוס מלאות, וזו גאווה גדולה לראות את זה".

מה זה הסקיפר ואיך הפיילוט הזה עובד בפועל?

"השאטלים שאנחנו עושים בתוך השכונות – הסקיפר, אנחנו העיר היחידה בארץ, חודש בפיילוט. אנחנו מדייקים אותו כל הזמן, אבל זה נועד כדי שתוכל להגיע או לבית ספר או לקופת חולים או לצאת מהשכונה. זה שירות שאטלים חינמי שמיועד לשרת את התושבים בתוך השכונות."

אתם מתכננים השקעה עצומה בשבילי אופניים. איך זה ישפיע על פני העיר והתמודדות עם הפקקים?

"אנחנו הולכים להשקיע קרוב ל-500 מיליון שקל בשנים הקרובות בתשתיות אופניים", חושף פישר את הפרויקט הגדול. "בסוף חודש נובמבר אנחנו נראה את ההתחלה של הקמת הציר הראשי הגדול שזה המזרח-מערב, משדרות ירושלים עד אזור התעסוקה. הציר הזה, ואחר כך גם הציר המקביל שלו, הציר הצפוני על רח' הבריגדה משלימים לנו לנו שני צירי אופניים מרכזיים בעיר. אח"כ ניכנס גם לרחובות הראשיים ולצירים החשובים בתוך השכונות."

פישר מסביר את הדחיפות: "צריכים להבין שהעולם שהיה הוא לא שיהיה. בשל תוכניות בנייה שאושרו כאן לפני שנכנסתי לתפקיד – העיר הזאת, אם אני רוצה או לא רוצה, הולכת להכפיל את עצמה תוך עשור. אנחנו לא נוכל להכפיל את הכבישים".

מה עם הקורקינטים השיתופיים שהכנסתם?

"שלושה חודשים של קורקינטים להשכרה שהכנסנו לעיר, וכבר עשרות אלפי שימושים בתוך הרצליה – וזה עוד בחודשים של חום שרבי, איומים ביטחוניים ומלחמה", מספר פישר על ההצלחה המהירה.

איך אתם מתמודדים עם האכיפה ובעיות הבטיחות?

"כאמור הכנסנו קורקינטים לעיר בתחילת יוני, רגע לפני מבצע "עם כלביא". הקפדנו על תנאי המכרז והשימוש: הרוכבים יכולים לנסוע אך ורק בנתיבים מוגדרים, בהם יש שביל אופניים, והכלים מוגבלים למהירות בטיחותית. חלק מהחברות גם מאפשרות נסיעה איטית, דרך כיוון הקורקינט מהאפליקציה".

פישר מפרט על האכיפה: "בתחילת השנה הנוכחית חוקקנו חוק עזר עירוני במועצת העיר שיאפשר לנו לבצע אכיפה, התחלנו לתת התראות ואזהרות בחודש אוגוסט, והחודש אנחנו כבר נותנים דוחות ובקרוב גם מחרימים לרוכבים שעוברים על החוק.

כל הפקחים העירונים הוכשרו, וגם השיטור העירוני. אנחנו נותנים עשרות דוחות בשבוע, במטרה לייצר סביבת רכיבה בטוחה ומרחב הליכה נעים ובטיחותי".

פיתוח כלכלי, אוניברסיטת רייכמן ואזור התעסוקה: "יש לנו מעל 80 שגרירים בהרצליה"

אזור התעסוקה בהרצליה נחשב למרכזי בישראל, והעיר מארחת מספר מפתיע של שגרירויות. איך אתם מתמודדים עם התחרות הגוברת מערים אחרות על חברות הייטק, ומה התוכניות לחיזוק המעמד?

"בתחילת הקיץ נכנס לתפקידו סמנכ"ל חדש שמנהל בין היתר את הפיתוח העסקי בעיר, מתוך תפיסה שאנחנו מסתכלים על אזור התעסוקה כעל נכס אסטרטגי לכל תושבי העיר. אזור התעסוקה הוא כמו האוויר שאנחנו נושמים כעירייה, רוב הכסף שמשמש להשקעה בעיר מגיע משם".

פישר חושף נתון מפתיע: "אנחנו עיר עם מעל 80 שגרירויות שפועלות ממש פה בהרצליה. אני פוגש שגרירים כמעט כל שבוע, זה חלק מהפרוטוקול שלהם לבוא ולהגיד שלום – אני מנצל את ההזדמנות כדי לבנות קשרים כלכליים וחינוכיים, שיתופי פעולה וקורא להם להיאבק למען ישראל לצד המדינות אותן הם מייצגים".

מה התוכניות לפיתוח אזור התעסוקה בעשור הקרוב?

"אנחנו עובדים על מיתוג חדש לאזור התעסוקה, הוא הולך לשלש את עצמו בגודל וכמות החברות בשנים הקרובות. יש לנו עירוב שימושים קיים, אנשים יתחילו לגור באזור הזה. ייבנו 8,000 יחידות דיור קטנות, בעיקר לצעירים שיעבדו שם, הבניין הראשון כבר לקראת סיום". הוא מוסיף: "המתחם שאנחנו מפתחים עכשיו ליד קמפוס מיקרוסופט: שדרת עסקים עם ברים, בתי קפה, ממש סמוך לתחנת הקו הירוק שיתחיל לפעול באזור התעסוקה בסוף העשור".

איך מתפתח שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת רייכמן? 10,000 סטודנטים זה פוטנציאל אדיר לעיר.

"אנחנו עם רשימה של 100 פרויקטים, פלוס מינוס, שאפשר לרוץ עליהם, אבל עם הרבה מאוד מהם כבר מתחילים. החל משדרוג חיי הקמפוס בעיר סטודנטיאלית, פרויקטים משותפים, מלגות ועוד". המטרה ברורה: "יש עשרת אלפים סטודנטים באוניברסיטה. כיעד אסטרטגי לעיר, אנחנו רוצים שיתרמו ובהמשך הם יישארו בעיר".

פישר מתאר את האתגר: "בעבר הם לא הרגישו אותנו, אנחנו לא הרגשנו אותם, בעלי העסקים לא נהנו מהם.

אנחנו לומדים את ההתנהגות שלהם, גם לסטודנטים מחו"ל וגם הישראלים, אנחנו יודעים שחשובה להנהלת האוניברסיטה שימור הקהילה, והעבודה שלהם עם החברות הספציפיות שעבדו איתן בעבר. ויחד עם זאת, אנחנו יוצאים יחד לדרך משותפת חדשה עם תוכנית סדורה, כדי שהסטודנטים והצעירים יבחרו בהרצליה כבית."

רווחה, שירותים חברתיים ומניעת סיכונים אצל הנוער: טיפול מקיף במשפחות במצוקה

איך אתם מטפלים ברווחה, במיוחד לקראת החגים כשהצרכים גוברים? יש הרושם שהגישה השתנתה.

יש לנו צוות יוצא דופן שמסתכל על תהליכים ולא על אירועים, כלומר על איך לקחת משפחה או בן אדם כשהוא במשבר, ולהעביר אותו תהליך שבסופו הוא יהיה במקום טוב יותר עבורו ועבור החברה. התהליכים מורכבים וארוכים, אבל הם מקבלים גיבוי למעלה מאיתנו.

מה השתנה בגישה שלכם לרווחה חברתית?

אם בעבר היו נותנים "צ'ופרים", או רק סלי מזון שתוכנם היה מוכתב מראש, היום אנחנו לוקחים כל משפחה ומסתכלים מקצועית איך אנחנו מוציאים אותה מפערים של השכלה או מחסור במקום עבודה, וממש מסתכלים על כל התהליכים. גם בשירות הפסיכולוגי שלנו, גם העובדים הסוציאליים שלנו, ממש עוזרים למשפחות. אנחנו רואים סיפורי הצלחה מאוד מאוד יפים. אני מאוד גאה בצוות.

מה התמיכה הקונקרטית לקראת החגים, אם לא סלי מזון?

אנחנו נותנים בחגים תווי קנייה, כחצי מיליון שקל לתושבים ומשפחות נצרכות. זה חלק מהתהליך, זה כבר לא לבוא ולקחת את התווים, אלא בואו נשמע את הסיפור, ואיך אפשר לעזור. הגישה השתנתה ממתן תמיכה חד-פעמי לטיפול מקיף: לקראת החגים הצורך עולה יותר, אגב, גם הרצון לחיבוק.

איך אתם מטפלים במניעה של בעיות, התנהגות לא ראויה עם הנוער והילדים בעיר?

יש ועדה שהקמנו כאן בעיר כדי למנוע את כל האירועים החריגים עם הילדים שלנו. ההנחיה שלי היא לגדול בעשרה אחוזים כל שנה במספרים, בתנועות הנוער, בספורט, בתרבות, ובעיקר בעבודה".

הרציונל ברור: "ברגע שבני ובנות הנוער עסוקים, אז יש להם פחות זמן לבעיות. אגב, כל האירועים האלה קורים כשיש זמן פנוי, חופשים, חגים וכד'.

בטיחות וביטחון ושיפור המענה לתושב: "השיטור המשולב הוא המפתח"

נושא הפשיעה והבטיחות בעיר מעסיק הרבה תושבים, במיוחד לאור האירועים האחרונים, השלכת רימונים וניסיונות להצתות. איך אתם מתמודדים עם האתגרים האלה?

כמו נושא חינוך, כמו נושא תחבורה, כמו נושא איכות סביבה, גם כאן אנחנו לוקחים אחריות ועובדים ביחד עם המשטרה. השיטור העירוני שלנו פה נותן את הדגש ומטפל באירועים חריגים מדי יום. בהתאם אנחנו מתגברים את השיטור המשולב שלנו בתקנים נוספים.

מה השינויים הקונקרטיים שעשיתם?

לאחר מאבק ארוך, הצלחנו להעביר ביחד עם רשויות מקומיות נוספות, חוק בכנסת שנותן לנו להוסיף תקנים עבור השיטור המשולב. עבודה משותפת של חברי הכנסת מימין ומשמאל. עכשיו התקנה החדשה מאפשרת לנו להגדיל את היחידה, ואת היחס של פקח-על-שוטר.

המוקד העירוני יעבור למבנה חדש ויעבור שדרוג משמעותי גם בעבודתו השוטפת: גם באנליטיקות (ניתוח נתונים), הרבה יותר כוח אדם, ולמנהלי הרובעים יהיה "תא" שמטפל בהם ובפניות אליהם.

אנחנו מוסיפים עוד ועוד מצלמות. אנחנו כרגע על אלף מצלמות בעיר, אנחנו רוצים להוסיף עוד מאות מצלמות, בגנות, בצמתים מרכזיים, ברחובות ראשיים.

איך אתם עובדים עם משמרות השכונה?

כמעט בכל השכונות יש משמר שכונה, אנחנו שמנו מנהל אחראי מטעמנו. המשמר חייב להרחיב את הפעילות במהלך הסיורים: הוא צריך להסתובב בגינות הציבוריות ולראות מה קורה עם הנוער והילדים שלנו, להסתכל איפה יש השלכת זבל, מפגעים מסכנים במקום וילדים שמשתוללים ולעצור את זה בשיתוף הקהילה.

תרבות ובילוי: מתחמים חדשים ופודטראקים

תושבים שואלים על חיי התרבות והבילוי בעיר. מה התוכניות להחזרת הדופק למרכז העיר ופיתוח מקומות בילוי חדשים?

אנחנו עובדים לפי מתחמים בעיקר. לדוגמה, המתחם של שער העיר שכבר רואים בו אירועים אחה"צ ובערבים. עכשיו מתחילים לשפץ את 'מוזיאון הרצליה לאומנות עכשווית'  ב-65 מיליון שקל, גם שם יהיה בר יין ובית קפה.

נתנו אישור לפרויקט מאוד גדול למקום שישנה את כל העיר ונקרא "הקונגרס" (יוקם במתחם הסמוך לספורטק ולפארק הרצליה): מרכז הכנסים, האירועים והספורט החדש שלנו, בהשקעה של 330 מיליון שקל, הוא הולך לשנות את התרבות שלנו כאן בעיר".

במרכז העיר אנחנו נותנים דחיפה מאוד מאוד גדולה, בדגש על סוקולוב ובן גוריון. אנחנו מתכוונים לתת תמריצים לעסקים כדי שיתנו חוויה תרבותית אחרת, למדנו את השיטה הזו מירושלים, בתכנון הם יקבלו הטבות מאיתנו כדי להביא ערבי מוזיקה ואומנות לתוך העסקים שלהם ולפתח עסקים חדשים.

בנוסף, כדי לחזק את הפנאי בשכונות, יצאנו למכרז ראשון מתוך 21 מכרזים של פודטראקים. המכרז הראשון שיצא מתייחס לטיילת חוף זבולון, ממש מעל צופי ים, ואחריו יצאו 20 מכרזים שיצאו בבת אחת בכל הגינות הציבוריות הגדולות". המטרה: "שכמה שיותר מכרזים יתמקמו, והציפייה שלנו היא ש-100% יאוישו. מגן וריזלנד במערב לפארק רבין במזרח, מגליל ים בדרום דרך מרכז העיר, הירוקה המזרחית ועד לצפון, בנחלת עדה, כל המקומות שהיום אין לך אפילו מרכז מסחרי".

אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים: "בכל המדינה אומרים להורים לבדוק את הרצליה"

איך העירייה מתמודדת עם הצרכים של ילדים ומשפחות עם צרכים מיוחדים?

יש פה שינוי תפיסה בהתייחסות לילדים מיוחדים מגיל 0 ועד אחרי התיכון, לדאוג שבכל שלב הרצליה תהיה מובילה בתחום הזה", מדגיש פישר. הוא מתאר שינוי דרמטי: התפיסה שהייתה בעבר שאנחנו נסתמך על הסביבה משתנה.

מה השינוי הקונקרטי שמתחולל בעיר?

היום כשאומרים לאבא או אמא לילדה בגיל שלוש, 'אבחנו את הבת שלך והיא אוטיסטית', ההמשך של המשפט הוא 'כדאי לכם לבדוק את הרצליה כאופציה'. כי אנחנו מתייחסים לנושא הזה מערכתית אחרת. השינוי מערכתי ומקיף, העירייה מגייסת את כל האגפים: "אנחנו עובדים בשיתוף מלא עם כל האגפים וכל הגורמים כדי לתת את השירות המיטבי מכל הכיוונים."

בתחום כוח האדם, העירייה משקיעה משמעותית: "הוספנו סייעות, הוספנו כל מה שרק אפשר כדי להצליח להביא עוד סייעות, אנחנו מצליחים. יש אינטואיציות טובות. היום המערכת מדברת בשפה אחת".

הגיל השלישי: "רבע מאוכלוסיית העיר , קהילה איכותית"

איך אתם פועלים עם האוכלוסייה המבוגרת בעיר, שמהווה חלק משמעותי מהתושבים, ומגיבים לצרכים הספציפיים של גיל הזהב?

"העיר הזאת מתעסקת עם הגיל השלישי כל הזמן", מדגיש פישר. הוא חושף נתון מרשים: "זה אחוז ניכר, כרבע מתושבי העיר, זה משמעותי, זו גם אוכלוסייה איכותית".

פישר מספר על יוזמה מיוחדת: "אספנו את כל מי שמתעסק בגיל השלישי בהרצליה לוועדת היגוי. אולם המליאה היה מלא, ואנחנו שואפים להעניק שירות שמחבר בין כל תחומי החיים והעניין". התגובה המרשימה הראתה את החשיבות של הנושא.

פישר מחזק את חשיבות שירות הסקיפר, כמספק פתרון חשוב לניידות: "המטרה היא שהגמלאים יקבלו פתרון שרואה אותם בגובה העיניים. זהו שירות שמאפשר לקשישים להגיע לבתי חולים, לקופות חולים, ולצאת מהשכונות ללא תלות ברכב פרטי. "

לסיכום, שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום

לאחר מעל לשעה של שיחה מרתקת על מגוון רחב של נושאים, נותר הרושם של ראש עיר נמרץ הנמצא בעיצומו של מסלול מרוץ ארוך. פישר מציג תמונה של הרצליה כעיר שמנסה לחדש את עצמה בכל התחומים – מטכנולוגיה מתקדמת בבתי הספר ועד שיתופי פעולה בינלאומיים. ההישגים שהוא מתאר מרשימים בהיקפם: השקעות של מאות מיליוני שקלים, פרויקטים חדשניים ראשונים מסוגם בארץ, ושיתופי פעולה אסטרטגיים עם מוסדות מרכזיים.

כפי שפישר עצמו מודה, הרצליה עומדת בפני אתגר דמוגרפי משמעותי – הכפלת האוכלוסייה בעיר תוך עשור ללא יכולת להכפיל חלק ניכר מתשתיות. האם העיר תצליח לשמור על איכות החיים תוך כדי צמיחה מהירה? נראה כי פישר ושדרת הניהול של העירייה עומלים במלוא המרץ כדי להעמיד פתרונות טובים לאתגרים שבדרך.

נאחל שנה טובה יותר מקודמתה ושהחג יהיה שמח כאשר יחזרו כולם

• לפירוט מלא על הפעולות והיוזמות שקידמה העירייה ברבעון האחרון בכל תחומי השירותים העירוניים, ניתן לעיין בגיליון הדיגיטלי החדש של "משתפים" – הפרסום הרשמי של עיריית הרצליה המסכם את הפעילות העירונית ברבעון האחרון.