בהרצליה עוברים לדשא חי: העירייה מפסיקה להציב דשא סינטטי ותחליף אותו בפתרונות טבעיים

עיריית הרצליה מודיעה על מהלך סביבתי משמעותי: הפסקת הצבת דשא סינטטי חדש במרחב הציבורי ובמוסדות החינוך, ופתיחת תוכנית רב-שנתית להחלפת משטחי הדשא הקיימים בפתרונות טבעיים ומקיימים. ההחלטה מסמנת שינוי כיוון ברור במדיניות הפיתוח העירוני, ומחברת בין איכות חיים, בריאות הציבור וההתמודדות עם משבר האקלים.

מדיניות חדשה: בלי דשא סינטטי חדש בעיר

על פי החלטת ראש העיר, יריב פישר, העירייה לא תאשר מעכשיו שימוש בדשא סינטטי בפרויקטים חדשים של פיתוח, שדרוג וחידוש גנים ציבוריים, מוסדות חינוך ומרחבים קהילתיים. בכל פרויקט חדש יועדפו פתרונות מבוססי טבע: צמחייה מותאמת לאקלים המקומי, אזורי הצללה, שטחים מחלחלים ואלמנטים המחזקים את המערכת האקולוגית העירונית. המדיניות החדשה נכנסת בהדרגה לתוקף, והיא חלק מתפיסה רחבה של גינון מקיים ושמירה על המגוון הביולוגי בעיר.

מתוכנית על הנייר לתהליך בשטח

החל משנת 2027 תצא לדרך תוכנית רב-שנתית להחלפה הדרגתית של כלל משטחי הדשא הסינטטי הקיימים במרחב הציבורי ובחצרות מוסדות החינוך. התוכנית צפויה להתפרס על פני מספר שנים, כדי לאפשר תכנון מקצועי, התאמת הפתרונות לכל אתר, ושיתוף של צוותי החינוך והתושבים. בעירייה מדגישים כי הדגש יהיה על פתרונות טבעיים שמפחיתים עומסי חום, משפרים את חלחול מי הגשמים, ותורמים לסביבה ירוקה ומזמינה לאורך כל השנה.

למה דשא סינטטי כבר לא מתאים לעיר חכמה?

בשנים האחרונות מתרחבת ההבנה כי לדשא סינטטי חסרונות סביבתיים ובריאותיים משמעותיים. משטחי דשא פלסטיים מתחממים לדרגות חום גבוהות מאוד בימי הקיץ, לעיתים הרבה מעל טמפרטורת האוויר. מחקרים שנערכו בשדות ספורט סינטטיים מדווחים על טמפרטורות שיכולות להיות גבוהות בעשרות מעלות מדשא טבעי, מצב המעלה את הסיכון לכוויות, התייבשות ומחלות חום, במיוחד אצל ילדים ואנשים המבקרים בשטח לאורך זמן.

מעבר לכך, דשא סינטטי אינו מאפשר חלחול טבעי של מי גשמים לקרקע, ועלול לתרום להצפות במרחב העירוני. מומחים מסבירים כי כל משטח פלסטי שמכסה אדמה פוגע ביכולת הקרקע לספוג מים, מה שמעמיס על מערכת הניקוז העירונית ומחמיר את בעיית השיטפונות. בנוסף, הוא אינו תורם לקליטת פחמן דו-חמצני או לייצור חמצן, ואינו מהווה בית גידול לצומח ולבעלי חיים מקומיים.

נזק סביבתי ובריאותי שמצטבר עם השנים

דשא סינטטי הוא מוצר פלסטי המיוצר מנפט, וככל שהוא מתבלה, הוא פולט חלקיקי מיקרופלסטיק לסביבה. מחקרים בינלאומיים מראים כי משטחי דשא מלאכותיים מאבדים מדי שנה חלק מהסיבים הפלסטיים שלהם, וחלקיקים אלו מתפזרים לאוויר, לקרקע ולמקורות המים, ומוגדרים כיום כאחד ממקורות הזיהום המיקרופלסטי בעולם. חלק מהמערכות הסינטטיות כוללות גם שכבות גומי גרוס (crumb rubber) שמכילות מתכות כבדות וחומרים אורגניים כמו PAHs, שעלולים להשתחרר לאורך זמן אל הסביבה ולהעלות שאלות בריאותיות.

מומחים בתחום מציינים גם פגיעה אפשרית בילדים השוכבים, משחקים ונוגעים בדשא סינטטי בגינות ציבוריות ובחצרות גנים ובתי ספר. במגע ממושך עם חומר פלסטי חם ומתפרק, עולה הסיכון לחשיפה לחלקיקים ולחומרים כימיים, לצד אי-הנוחות הפיזית של משטח שמתחמם מאוד בשעות החום. בנוסף, משטחי דשא סינטטי שמונחים סביב גזעי עצים עלולים ליצור תנאים ללחות גבוהה ופטריות באזור השורשים, מצב שעלול לפגוע בבריאות העץ ואף להוביל לכריתה מוקדמת במקרה של נזק מתמשך.

ראש העיר: מרחבים ירוקים הם תשתית חיים

ראש העיר הרצליה, יריב פישר, מסביר את הראייה הרחבה שמאחורי המדיניות החדשה:

"ככל שהעיר גדלה ומתפתחת, האחריות שלנו היא להבטיח שגם הדורות הבאים ייהנו מסביבה טבעית, בריאה ומזמינה. מרחבים ירוקים חיים אינם מותרות – הם חלק מהתשתית העירונית החיונית לבריאות הציבור, לרווחת התושבים, לשמירה על המגוון הביולוגי, להתמודדות עם משבר האקלים ולחיזוק תחושת השייכות והזהות המקומית."

לדבריו, ההחלטה על הפסקת הצבת דשא סינטטי חדש והחלפת הקיים בפתרונות טבעיים היא חלק ממדיניות עירונית רחבה יותר לשיפור איכות החיים בעיר. "אנחנו רוצים שהמרחב הציבורי בהרצליה יהיה לא רק יפה ומטופח, אלא גם בריא יותר לתושבים, לילדים ולסביבה," הוא אומר, ומדגיש כי התהליך יבוצע בצורה מדורגת ומתוכננת.

חצרות בתי הספר והגנים: מרחב ללמידה, לא רק משחק

אחת המטרות המרכזיות של העירייה היא להפוך את חצרות בתי הספר והגנים למרחבי למידה והתנסות, ולא רק לשטחי משחק. פישר מוסיף:

"עברנו הרבה יותר ממרחבי משחק – הן מרחבי למידה, התנסות וחיבור למקום. המעבר מדשא סינתטי לפתרונות טבעיים יחזק את הקשר של הילדים לטבע המקומי, יאפשר היכרות עם הצמחייה ובעלי החיים המאפיינים את האזור, ויתרום לפיתוח תחושת שייכות, אחריות וזהות מקומית. כאשר ילדים גדלים במרחב חי, מגוון לאורך עונות השנה, הם מפתחים קשר עמוק יותר לסביבה שבה הם חיים ולקהילה שאליה הם שייכים."

במקום משטח אחיד ופלסטי, ילדים יפגשו מגוון של צמחים, חרקים ויצורים חיים, ילמדו על מחזורי טבע, ויראו כיצד מזג האוויר משפיע על המרחב. העירייה רואה בכך כלי חינוכי משמעותי, לצד תרומה בריאותית ונפשית.

מה זה אומר לתושבים בפועל?

המשמעות עבור תושבי הרצליה היא שהגנים הציבוריים, החצרות והמרחבים הקהילתיים שייבנו או ישודרגו בשנים הקרובות יהיו פחות "פלסטיים" ויותר טבעיים. במקום משטחים ירוקים אחידים מפלסטיק, נראה יותר אזורי צמחייה מתאימה לאקלים המקומי, עצים המייצרים צל, משטחי קרקע שמאפשרים חדירת מים, ואלמנטים שמזמינים מגוון ביולוגי. לצד זאת, ייתכנו תקופות מעבר שבהן חלק מהחצרות יהיו בפיתוח, כחלק מהתהליך רב-השנתי להחלפת הדשא הסינטטי הקיים.

העירייה צפויה לפרסם בהמשך פרטים נוספים על לוחות הזמנים, השכונות והמתחמים שייכנסו לתוכנית בשלביה השונים. עבור תושבים, חשוב לדעת שמדובר בתהליך ארוך טווח שמטרתו לשפר את איכות החיים בעיר ולהתאים את המרחב הציבורי למציאות אקלימית משתנה.

מה הלאה: הרצליה כמובילה בגינון מקיים

המהלך בהרצליה מצטרף לדיונים ולצעדים שנעשים בערים שונות בעולם סביב השימוש בדשא סינטטי, במיוחד בחצרות מוסדות חינוך ובמרחבים קהילתיים. בדוחות בינלאומיים מופיעים יותר ויותר נתונים על סיכונים סביבתיים ובריאותיים הקשורים למיקרופלסטיק, חום קיצוני וחומרים כימיים הנפלטים ממערכות דשא סינטטי. לצד זאת, ערים רבות בוחרות להשקיע בגינון מקיים, שיקום מערכות טבע עירוניות והגברת הצללה טבעית.

בהרצליה מקווים שהמדיניות החדשה תהווה מודל לערים אחרות, ותיצור שיח ציבורי על האופן שבו אנחנו מעצבים את המרחב שבו ילדים משחקים, תושבים נחים והקהילה נפגשת. עבור תושבי העיר, מדובר בבשורה ירוקה – ובצעד נוסף בדרך לעיר שמנסה להתאים את עצמה לעידן שבו סביבה טבעית ובריאה היא חלק בלתי נפרד מהתשתית העירונית.