למען החטופים
בעקבות האירוע הקשה והטראגי שאירע השבוע בגליל ים הרצליה, התקיים מפגש זום בנושא כיצד מדברים ואיך מתווכים לילדים אירוע מסוג זה? – מתן כלים ומענה על שאלות. צפו בהקלטת המפגש.
- צוות שפ"ח – שירות פסיכולוגי חינוכי
- נציגי אגף הרווחה
- נציגי מינהל החינוך
- נציגי אגף הביטחון,
- מנכ"לית העירייה, מעין ספיבק
השירות הפסיכולוגי בעיריית הרצליה
מספר הטלפון הישיר של השירות הפסיכולוגי חינוכי לשאלות פרטניות וייעוץ ראשוני: 09-9550625
שעות המענה: ראשון עד חמישי בין השעות 15:30-7:30
הקלטת המפגש
איך לתווך לילד צעיר מקרה של מוות
ילדי העיר נחשפו לדברים גם דרך אמצעי התקשורת גם דרך השיחות, זאת הזדמנות מאוד חשובה לבקש מכם שאם אתם נתקלים בסרטונים האלה עד כמה שאתם מצליחים לא לראות אותם ובטח לא להעביר אותם הלאה זה, היום מבינים יותר ויותר שצפייה בסרטונים כאלו מייצרת טראומה. כשאנחנו צופים בסרטון אנחנו לא רק מיודעים אלא אנחנו גם מייצרים פגיעה לעצמנו ומייצרים אותה גם לאנשים אחרים.
במידה ואתם מזהים, מכירים משפחות שיש בהם זיהוי של אלימות או של מצוקה או כל דבר שמדליק אצלכם נורה אדומה בימים האלה ותמיד תפנו לאגף הרווחה והם יטפלו באופן מידי בנושא.
אנחנו צריכים לבחור באופצייה האמיצה שאומרת שההורה הוא זה שצריך לספר לילד, ואז הצוות הפסיכולוגי או הצוות החינוכי יעשו את הקו השני, יפגשו את הילד אחרי שהורה סיפר לו ואז יוכלו לעשות את העיבוד לעניין אז אנחנו מספרים לכל אחד לפי גילו ההתפתחותי.
מושג של קביעות המוות לפי התיאוריה קורה בערך בגיל שש כשהילד מתחיל להבין באמת מה זה אומר גם אז זה כמובן מתפתח ובכל גיל זה ממשיך להתפתח וגם בבגרות אבל מה שחשוב זה שהילד ידע וישמע גם אם הוא לא מבין עד הסוף גם אם זה ילד צעיר גם אם זה ילד קטן אם אנחנו חושבים שצריך להגיד שהילד מת.
ולמה אני אומרת הילד מת ולא הילד נמצא בשמיים? בשביל שאחרי זה שאם חלילה או כשמישהו טס שהוא לא יפחד שיקרה משהו או שהוא יפגוש ושהוא לא יחשוב שמישהו מסתכל עליו. בכל אופן מה שחשוב להגיד זה שיישמעו את המילים של "הילד מת" וכשמת אז לא כואב יותר ולא מרגישים והוא לא יחזור, הוא לא יחזור הילד לא יחזור לגן הילד לא יעלה לכיתה א' זה הסיפור של של מות ואחרי זה כשאני מתייחסת לפגיעה אני מתייחסת לזה שקרה פה דבר מאוד מאוד קיצון מאוד נדיר הוא בדרך כלל לא קורה.
ואני מוסיפה ואומרת במשפחה שלנו זה לא יקרה במשפחה שלנו זה לא יקרה הילד צריך הילד צריך לשמוע את זה אותכם אומרים לו ואומרים לו אנחנו מאוד אוהבים אותך ואנחנו שומרים עליך ושום דבר לא יקרה לך.
הילדים ידברו על זה וילד עלול לשמע משהו מאוד מאוד מפחיד לכן עדיף שהוא ישמע את זה מההורים. אתם נותנים לו הכרה בזה שזה נכון זה מפחיד אבל אתם פה בשבילו ואתם כאן ושלא, זה לא יקרה ושוב להגיד שזה אירוע מאוד מאוד מאוד חריג נדיר, יוצא דופן ילד גם בגיל שלוש יודע מה זה יוצא דופן.
לברר מה יודע הילד
חשוב שתשאלו את הילדים שלכם, מה הם יודעים ומה הם שמעו אם הם שמעו דברים מאוד מאוד קשים אנחנו נגיד להם את האמת. אנחנו לא נתעלם אם הם רק שמעו איזה משהו קטן שהיה איזה אירוע אנחנו לא צריכים המון לנדב מידע מיותר ומפחיד. אבל אם הם שמעו ואומרים לכם דברים אנחנו לא מתעלמים, אם אתם מתעלמים מזה אתם נותנים לילד הרגשה שהוא לבד, זה נכון לכל הגילאים חשוב לראות, להוציא ולקבל מהם מידע ולפי זה לענות ולהתייחס.
האם לקחת ילד ללוויה?
לא לקחת להלווייה, בטח אם זה לא משפחה. אפשר אחר כך לקחת אם צריך לשבעה או למשהו אחר. הלווייה זה דבר מאוד מאוד קשה ולא מומלץ לילד.
