מינהל החינוך בעיריית הרצליה הודיע בימים האחרונים על פתיחת גן עירוני חדש בעל צביון חרדי, שיפעל ברחוב אבן עזרא 33, במבנה גן אשכולית לשעבר, בלב מתחם הגנים של שכונת חנה רובינא והנדיב.
ההחלטה התקבלה חרף התנגדות מפורשת של קבוצת הורים ותושבים מהשכונה, שטוענים למחסור בגנים לילדי האזור ולהשפעה ארוכת טווח על אופייה החילוני של השכונה. בעירייה מדגישים מנגד כי הם מחויבים לספק מסגרות חינוך לכלל ילדי העיר, מכלל הזרמים, וכי הגן החרדי החדש הוא חלק מפתרון עירוני רחב לשכונות שונות בהרצליה.
רקע: שכונה קטנה, מתח ציבורי גדול
שכונת חנה רובינא נמצאת במערב העיר, בין הרצליה הירוקה לשיכון ויצמן, ומוגדרת על ידי תושביה כשכונה חילונית בת כ־500 בתי אב. לדברי תושבי השכונה בשנים האחרונות נפתחו באזור שני בתי כנסת, כולל לאברכים וגן חרדי על־אזורי נוסף מעבר לכביש, וכעת מצטרף לתמונה גם הגן החרדי העירוני המתוכנן במתחם הגנים. לטענת ההורים, מדובר בעומס לא סביר של מבני דת ומוסדות חינוך שאינם משרתים את רוב תושבי השכונה, תוך היעדר מוסדות קהילתיים אחרים כמו מתנ״ס. הם מדגישים כי מאבקם אינו מופנה נגד הציבור החרדי עצמו, אלא נגד מדיניות תכנונית של הרשות שלטענתם אינה רואה את צורכי ילדי השכונה ואת צביונה לטווח הארוך.

עמדת העירייה: מחויבות לכל זרמי החינוך
במכתב רשמי שנשלח לתושבי רחוב חנה רובינא, מסביר מנהל מינהל החינוך בעיריית הרצליה, אדר ארד, כי בעיר פועלים כיום כ־180 גני ילדים עירוניים, ומתוכם שישה מיועדים לזרם החרדי. לדבריו, מאחר שאין בהרצליה שכונות חרדיות מוגדרות, גני החינוך הממלכתי־דתי, החרדי והחינוך המיוחד מוגדרים כגנים על־אזוריים, ומיקומם נקבע במבנים עירוניים פנויים המתאימים לכך, בהתאם לנתוני הרישום בכל שנה.
ארד מציין כי בדיקה מקצועית מחודשת שבוצעה לאחר פגישת העירייה עם נציגות התושבים העלתה צורך מובהק בפתיחת גן ממלכתי־חרדי נוסף במרכז העיר עבור ילדי מחזור טרום־טרום חובה. עוד מדגישה העירייה כי הגנים העל־אזוריים נפתחים רק לאחר שכל ילדי הגנים האזוריים שובצו בהתאם לסטנדרט העירוני, שלפיו המרחק מהבית לגן אינו עולה על שני קילומטרים, ובמקרה של חנה רובינא המרחק המרבי בפועל הוא פחות מקילומטר
טענות ההורים: מחסור בגנים ושינוי צביון
מול ההסברים המקצועיים של העירייה מציבים ההורים בחנה רובינא תמונה אחרת של המציאות היומיומית. לדבריהם, ילדי השכונה סובלים ממחסור במקומות בגנים, וחלקם נאלצים להשתבץ במסגרות מחוץ לשכונה – למרות שמתחם הגנים נמצא במרחק הליכה מביתם. הם טוענים כי בשכונה עצמה כמעט אין ילדים שנרשמו לזרם החרדי, וכי הגן החדש יופעל עבור ילדים המגיעים מאזורים אחרים בעיר, בעוד שמבנה ציבור שכונתי נוסף יוצא למעשה מידי הקהילה המקומית.
במכתב ההתנגדות דורשים ההורים לתת עדיפות לצורכי ילדי השכונה, להקצות את הגן לטובת ילדי חנה רובינא, לבטל את ההחלטה במתכונתה הנוכחית ולקיים הליך מוסדר של שיתוף ציבור לפני קבלת החלטות דומות בעתיד. "התנגדותנו אינה מופנית כלפי הציבור החרדי", הם כותבים, "אלא נגד החלטה הפוגעת בילדי השכונה, בתכנון החינוכי ובצביונה הקהילתי של שכונת הנדיב".
שיח ציבורי בעיר: לא רק חנה רובינא
הדיון סביב הגן החרדי על־אזורי לא נשאר בתוך גבולות השכונה. בקבוצות תושבים בהרצליה מתנהל כבר זמן מה שיח על השפעת גרעינים תורניים, עמותות ומוסדות דת חדשים על פני שכונות חילוניות בעיר. תושבים בשכונות אחרות, כמו הרצליה ב וגליל ים, מתארים תהליכים של פתיחת כוללים, בתי כנסת ושינויים בשימוש במבני ציבור, לצד סגירת גנים או העמסת ילדים על מסגרות קיימות. מבחינת חלק מהכותבים, המאבק בחנה רובינא הוא חלק משאלה רחבה יותר: איך מונעים יצירת "צורך מלאכותי" במוסדות מסוימים באמצעות הבאת אוכלוסייה חדשה, ואיך שומרים על איזון בין זרמי החינוך לבין צביון השכונות.
מה הלאה: החלטה לשנה הקרובה ושאלות פתוחות
נכון לעכשיו, ההחלטה לפתוח את הגן הממלכתי־חרדי ברחוב אבן עזרא 33 לשנת הלימודים תשפ״ז התקבלה והוצגה לתושבים כהחלטה סופית לשנה הקרובה. יחד עם זאת, במכתב העירייה מצוין כי קיימת נכונות לדון מחדש בפריסת הגנים האזוריים ולבחון אפשרות להגדלת מספרם לאורך רחוב אבן עזרא בשנים הבאות, בהתאם לנתוני הרישום העתידיים. ההורים בשכונה מצדם ממשיכים לפעול מול גורמים בעירייה, תקשורת ופעילים מקומיים, ומבהירים כי מבחינתם זהו כבר לא מאבק נקודתי של חנה רובינא בלבד, אלא דיון עקרוני על עתידן של שכונות הרצליה ועל האיזון בין צורכי זרמי החינוך לבין שמירת צביון קהילתי.
בין כאב מקומי לסובלנות עירונית
בעבור חלק מתושבי השכונה, ובמיוחד מי שחוזרים הביתה אחרי חודשים ארוכים של מילואים ומגלים מול ביתם גן חרדי חדש בלב המרחב שבו גדלו ילדיהם, המהלך הזה בהחלט יכול לחדד תחושות של תסכול, זרות וחשש משינוי איטי אך מתמשך של הרחוב המוכר.
בעירייה מדגישים כי מדובר בגן עירוני בפיקוח משרד החינוך, שנועד לתת מענה לצורכי הרישום של ילדי הרצליה מכלל הזרמים, וכי בעיר שאין בה שכונה חרדית מוגדרת – כל גן כזה יהיה בבחינת "נטע זר" בכל מקום שבו יוקם.
בין התחושות הקשות בשטח לבין החובה העירונית להעמיד מסגרות חינוך לכל ילדי העיר, נשארת פתוחה השאלה איך מאזנים בין צורכי החינוך, הצביון המקומי והסובלנות ההדדית, מבלי לוותר על קולו של התושב שחי את הרחוב יום־יום.
- המכתב שנשלח אל תושבי שכונת חנה רובינא מטעם אדר ארד, ראש מנהל החינוך בעיר (תאריך: 8/7/2026).
- העצומה שארגנו תושבי השכונה atzuma.co.il/sign/kzB-1?ref=UKWS2k.
למען החטופים





