למען החטופים
צומת כפר שמריהו הפכה בהדרגה בימי למוקד קבוע של מתרימים וקבצנים שפעלו בארבע פינות הצומת, לאורך שעות. מבחינת תושבי השכונות הסמוכות, לא מדובר בעוד מטרד שולי, אלא בתופעה שמשלבת סכנה תחבורתית, פגיעה בתחושת הביטחון של נהגים ותושבים, והשתלטות בפועל על אחד המרחבים הציבוריים הרגישים באזור.
דניאל צ'רטוק, 50, חבר מועצת העיר הרצליה (סיעת יש עתיד) ותושב שכונת נוף ים במערב העיר, מספר שהמאבק התחיל כבר לפני כמה שנים, מתוך פניות חוזרות של תושבים שחוו את המציאות הזאת יום אחרי יום. לדבריו, הורים סיפרו שהילדים שלהם נבהלים כשאנשים ניגשים לחלון הרכב, דופקים עליו ולעיתים גם מכניסים ידיים פנימה, ונהגים אחרים תיארו תחושת חוסר אונים מול אנשים שמסתובבים בין המכוניות גם כאשר הרמזור מתחלף.
שנים של תופעה קבועה בצומת
לדברי צ'רטוק, האנשים שפועלים בצומת אינם עומדים בצד ומחכים שיפנו אליהם, אלא ניגשים לכלי רכב, הולכים על הכביש ולעיתים גם חוסמים מכוניות.
עופרה, תושבת נוף ים השותפה למאבק, מתארת מקרים שבהם אנשים נשארו סמוך לרכב גם כאשר האור התחלף לירוק, באופן שעלול לגרום לנהגים להסס, לבלום או לסטות בצורה מסוכנת. לדבריה, אין סיבה שנסגור חלונות ונדליק מזגן כשעוצרים בצומת כפר שמריהו, ולבטח אין סיבה שילדים יפחדו מדפיקות על החלון.
אכיפה שסוגרת אירועים בתוך דקות – ותסכול של תושבים
בטבלת האירועים המשטרתית לשנת 2025 מופיעה שורה אחת שממחישה היטב את תחושת התושבים מהשנים האחרונות. באחד האירועים, שדווח על ידי עופרה על קבצן שהולך בין המכוניות, מעכב את התנועה, מסכן את עצמו ואחרים ותוקע בשופר, מצוין במפורש כי "אירוע קודם נסגר" – רמז לכך שקריאה קודמת בנושא נסגרה במהירות, בלי טיפול משמעותי בשטח. עבור התושבים, העובדה שאירועים כאלה נסגרו לעיתים בתוך דקות ספורות חיזקה את התחושה בקרב חלק מהתושבים שהמערכת מסתפקת לעיתים בסגירת קריאות מהירה, בלי טיפול שיטתי בתופעה.
כך נבנה המאבק מהשטח
המאבק, הם אומרים, לא נולד ביום אחד אלא נבנה בהדרגה מתוך התארגנות אזרחית של שכנים ותושבים. בתחילה, מספר צ'רטוק, הייתה תחושה שמספיק להתקשר למשטרה כדי שהבעיה תטופל, אבל בהמשך התברר שנדרש מאמץ עקבי יותר, שכולל תיעוד, פניות מסודרות ולחץ קהילתי מתמשך.
בשלב הזה גובשה שיטת פעולה ברורה: עבודה עם התושבים, עבודה מול המשטרה, וגם שיח ישיר עם האנשים שפועלים בצומת. צ'רטוק מספר כי לצד הדרישה לאכיפה, נעשו גם ניסיונות להבין מי האנשים שמגיעים למקום, מה הרקע שלהם, ואיזה פתרונות אפשר להציע להם מחוץ לכביש עצמו, כולל הפניה לגורמי רווחה או לנקודות חיבור אחרות בקהילה.
במקביל, התושבים הונחו לדווח באופן שיטתי למוקד 100 של המשטרה ולגופי האכיפה בכל פעם שנראה אדם הולך על הכביש או ניגש לרכבים. המטרה, לדבריו, הייתה להמחיש שמדובר בתופעה מתמשכת ולא במקרה בודד, ולייצר מסה של פניות שאי אפשר להתעלם ממנה.
פניות, נתונים ובקשת חופש מידע
כדי לחזק את המאבק גם במסמכים ולא רק בעדויות מהשטח, הוגשה ביולי 2025 בקשת חופש מידע רשמית למשטרת ישראל. בבקשה התבקשו שלושה נתונים ברורים: מספר הקריאות שנפתחו בנושא רוכל או קבצן ברחוב קרן היסוד 2 בהרצליה, מספר הפעמים שנשלחה ניידת למקום, ומספר הדוחות שניתנו, במיוחד בעבירה של הליכה על הכביש לפי סעיף 108 לפקודת התעבורה.
במכתב התשובה של המשטרה נכתב כי לאחר בחינת הבקשה הוחלט להיעתר לה, וכי יועבר קובץ אקסל הכולל נתונים על הקריאות למוקד ועל זמני שיגור הניידות. באותו מכתב צוין גם כי בבדיקת הגורמים הרלוונטיים עלה שבשנים 2020, 2022 ו-2025 לא נרשמו על ידי משטרת ישראל דוחות תנועה בכתובת הנזכרת.
מה באמת השתנה בשטח
לפי צ'רטוק, אחד הרגעים המשמעותיים במאבק הגיע כאשר לאחר תקופה ארוכה של פניות, הקריאות החלו לקבל תגובה מורגשת יותר בשטח. לדבריו, בשלב מסוים הגיע היקף הדיווחים מצד תושבים ל-200 עד 300 קריאות בחודש סביב התופעה בצומת. לדברי צ'רטוק ותושבי השכונה, שינוי משמעותי הורגש לאחר חילופי פיקוד במשטרת גלילות, ולטענת התושבים החלה נוכחות משטרתית בולטת יותר עם ניידות שמגיעות ומרחיקות את האנשים מהכביש.
גם עופרה מתארת שינוי שניכר לעין. אם בעבר, לדבריה, אפשר היה לראות בימי שישי בצומת כשמונה אנשים קבועים שפעלו על הכביש ובין הרכבים, כיום המספר ירד לשלושה או ארבעה בלבד, וגם הם אינם נשארים כאשר מוזעקת משטרה.
לא רק בטיחות, גם איכות חיים
לצד הסכנה בכביש, בשיחה עלו גם תיאורים חוזרים של לכלוך והזנחה סביב הצומת. עופרה וצ'רטוק סיפרו על עלונים, בקבוקי שתייה, שאריות אוכל ופסולת נוספת שנשארת בשטח, וחלקה נאספת לדבריהם על ידי תושבים עצמם פשוט כי קל יותר לפנות אותה לבד מאשר לפתוח שוב ושוב פניות למוקד העירוני.
מבחינתם, זהו חלק בלתי נפרד מהסיפור. צומת כפר שמריהו איננה בעיניהם רק מעבר תחבורתי, אלא שער הכניסה לשכונה, מקום שתושבים חולפים בו מדי יום, ולכן הם מצפים לראות בו סדר, ניקיון ותחושת ביטחון בסיסית.
המאבק, מבחינתו של צ'רטוק, איננו נגד אמונה או נגד מסורת אלא נגד פעולה חודרנית ואגרסיבית על כביש פעיל. בשיחה הוא מדגיש שהוא עצמו מגיע ממשפחה מסורתית, ילדיו עלו לתורה, ובביתו מדליקים נרות שבת, ולכן מבחינתו השאלה איננה דתית אלא אזרחית: אף אחד לא אמור לקבל הטפה, ספרון או פנייה חודרנית דרך חלון הרכב בזמן נסיעה או עצירה ברמזור.
רוח גבית מהתושבים בשכונה
אחת הנקודות הבולטות במאבק הזה היא העובדה שהוא לא מתנהל לבד. עופרה מדברת על תמיכה רחבה בקבוצות השכונתיות ועל תגובות חיוביות רבות מתושבים שמרגישים שהתופעה הזאת פוגעת בהם ובילדיהם כבר תקופה ארוכה.
גם מההודעות שנשלחו לדניאל עולה רוח גבית ברורה מהשטח: תושבים הודו לו על ההתמדה, על העבודה מול הרשויות ועל הנכונות להיכנס לסוגיה שרבים מעדיפים לעקוף. המסר שחוזר שוב ושוב הוא פשוט: כשיש מישהו שמוכן לקחת בעיה יומיומית, לתעד אותה, לדווח עליה ולהישאר על הקו לאורך זמן, התושבים מרגישים שיש להם כתובת.
מה הלאה
נכון לעכשיו, גם צ'רטוק וגם התושבים לא מציגים את המאבק כהצלחה מלאה. מבחינתם, כל עוד עדיין יש מי שפועל על הכביש ומסכן נהגים, הילדים שנוסעים עם הוריהם והתנועה בצומת, העבודה עוד לא הסתיימה.
ובכל זאת, יש כאן מבחינתם הוכחה לכך שמאבק מקומי יכול לייצר שינוי. לא באמצעות סיסמאות, אלא דרך שילוב של תיעוד, פניות מסודרות, בקשת חופש מידע, גיוס תושבים ולחץ עקבי על המערכת לפעול.
בסופו של דבר, זה אולי גם הסיפור הרחב יותר של המאבק הזה. לא רק השאלה מי עומד היום בצומת, אלא האם תושבים ונבחרי ציבור מקומיים מצליחים ביחד להחזיר לעצמם מרחב ציבורי שהם מרגישים שנשמט מהם במשך שנים.
דניאל צ'רטוק פועל כחבר מועצה במגוון רחב של תחומים, בסוף השבוע הקרוב הוא שותף להשקת מתקן כושר קרבי חדש על חוף הים, כחלק מחיזוק פעילויות הספורט והנוער בעיר. במקביל הוא מתנדב בעמותת "ארים ראשי", המטפלת בנפגעות פוסט־טראומה ממצבי לחימה, ובעמותת "שותפות מגן ישראלי" המלווה חיילים המתמודדים עם פוסט־טראומה.
בנוסף, צ'רטוק מעורב בעבודה לשיפור חזות מערב העיר – סלילת כבישים, שדרוג הגינון והחזות בשיתוף מנהל הרובע, וקידום פרויקטים נוספים לחיזוק השכונות במערב הרצליה. יחד עם ראש העיר, יריב פישר וסגן ראש העיר איל פביאן הוא פועל לשדרוג רשת החשמל במערב העיר, כולל הטמנת תשתיות, ומקדם מהלכים לצמצום עומסי התנועה ברחוב קרן היסוד.
במסגרת הסיעה והקואליציה הוא שותף גם למבצעי ענק לעיקור וסירוס חתולים בעיר, כחלק מדגש על רווחת בעלי חיים וניהול אחראי של האוכלוסייה העירונית.
צ'רטוק מדגיש כי כל הפעילות הזו נעשית בהתנדבות ומתוך עבודה משותפת של סיעת 'יש עתיד ליברלי', ראש העיר יריב פישר, סגניו אייל פביאן ועופר לוי (סיעת מרץ הירוקה), ושאר חברי הקואליציה – כצוות אחד שפועל לחיזוק מערב העיר והרצליה כולה.
