בין הרמזור לשכונה: המאבק המקומי שמנסה להחזיר ביטחון לצומת כפר שמריהו

צומת כפר שמריהו הפכה בהדרגה למוקד קבוע של מתרימים וקבצנים שפעלו בארבע פינות הצומת, לאורך שעות היום. מבחינת תושבי השכונות הסמוכות, לא מדובר בעוד מטרד שולי, אלא בתופעה שמשלבת סכנה תחבורתית, פגיעה בתחושת הביטחון של נהגים ותושבים, והשתלטות בפועל על אחד המרחבים הציבוריים הרגישים באזור.

דניאל צ'רטוק, 50, חבר מועצת העיר הרצליה (סיעת יש עתיד ליברלי) ותושב שכונת  נוף ים במערב העיר, מספר שהמאבק התחיל כבר לפני כמה שנים, מתוך פניות חוזרות של תושבים שחוו את המציאות הזאת יום אחרי יום. לדבריו, הורים סיפרו שהילדים שלהם נבהלים כשאנשים ניגשים לחלון הרכב, דופקים עליו ולעיתים גם מכניסים ידיים פנימה, ונהגים אחרים תיארו תחושת חוסר אונים מול אנשים שמסתובבים בין המכוניות גם כאשר הרמזור מתחלף.

שנים של תופעה קבועה בצומת

לדברי צ'רטוק, האנשים שפועלים בצומת אינם עומדים בצד ומחכים שיפנו אליהם, אלא ניגשים לכלי רכב, הולכים על הכביש ולעיתים גם חוסמים מכוניות.

עופרה, תושבת נוף ים השותפה למאבק, מתארת מקרים שבהם אנשים נשארו סמוך לרכב גם כאשר האור התחלף לירוק, באופן שעלול לגרום לנהגים להסס, לבלום או לסטות בצורה מסוכנת. לדבריה, אין סיבה שנסגור חלונות ונדליק מזגן כשעוצרים בצומת כפר שמריהו, ולבטח אין סיבה שילדים יפחדו מדפיקות על החלון.

אכיפה חסרה – ותסכול של תושבים

המסמכים שהתקבלו ממשטרת ישראל בעקבות בקשת חופש המידע שהגיש צ'רטוק, מציירים תמונה מספרית של מה שתושבי נוף ים חווים בשטח. בטבלת האירועים לשנת 2025 מופיעים רצף דיווחים מקרן היסוד 2 ומהאזור הסמוך, שסווגו כ"מטרדים לציבור", "קבצנות" ולעיתים "חשש לחיי אדם", וברבים מהם חוזרים אותם תיאורים: קבצנים ורוכלים שהולכים בין הרכבים, מעכבים את התנועה ומסכנים את עצמם ואת הנהגים.

באחד האירועים אף נכתב במפורש כי מדובר ב"אירוע חוזר" וכי "אירוע קודם נסגר", ניסוח שמחזק את טענת התושבים שלפחות חלק מהקריאות נסגרו במהירות בלי טיפול יסודי. במקביל ציינה המשטרה בתשובתה כי בשנים האחרונות לא נרשמו כלל דוחות לפי סעיף 108 לפקודת התעבורה בכתובת הזו, כך שהנתונים עצמם מצביעים על פער בין כמות הפניות למערכת לבין היקף האכיפה הפורמלית בשטח.

כך נבנה המאבק מהשטח

המאבק, הם אומרים, לא נולד ביום אחד אלא נבנה בהדרגה מתוך התארגנות אזרחית של שכנים ותושבים. בתחילה, מספר צ'רטוק, הייתה תחושה שמספיק להתקשר למשטרה כדי שהבעיה תטופל, אבל בהמשך התברר שנדרש מאמץ עקבי יותר, שכולל תיעוד, פניות מסודרות ולחץ קהילתי מתמשך.

בשלב הזה גובשה שיטת פעולה ברורה: עבודה עם התושבים, עבודה מול המשטרה, וגם שיח ישיר עם האנשים שפועלים בצומת. צ'רטוק מספר כי לצד הדרישה לאכיפה, נעשו גם ניסיונות להבין מי האנשים שמגיעים למקום, מה הרקע שלהם, ואיזה פתרונות אפשר להציע להם מחוץ לכביש עצמו, כולל הפניה לגורמי רווחה או לנקודות חיבור אחרות בקהילה.

במקביל, התושבים הונחו לדווח באופן שיטתי למוקד 100 של המשטרה ולגופי האכיפה בכל פעם שנראה אדם הולך על הכביש או ניגש לרכבים. המטרה, לדבריו, הייתה להמחיש שמדובר בתופעה מתמשכת ולא במקרה בודד, ולייצר מסה של פניות שאי אפשר להתעלם ממנה.

מה באמת השתנה בשטח

לפי צ'רטוק, אחד הרגעים המשמעותיים במאבק הגיע כאשר לאחר תקופה ארוכה של פניות, הקריאות החלו לקבל תגובה מורגשת יותר בשטח. לדבריו, בשלב מסוים הגיע היקף הדיווחים מצד תושבים ל-200 עד 300 קריאות בחודש סביב התופעה בצומת. לדברי צ'רטוק ותושבי השכונה, שינוי משמעותי הורגש לאחר חילופי פיקוד במשטרת גלילות, ולטענת התושבים החלה נוכחות משטרתית בולטת יותר עם ניידות שמגיעות ומרחיקות את האנשים מהכביש.

גם עופרה מתארת שינוי שניכר לעין. אם בעבר, לדבריה, אפשר היה לראות בימי שישי בצומת כשמונה אנשים קבועים שפעלו על הכביש ובין הרכבים, כיום המספר ירד לשלושה או ארבעה בלבד, וגם הם אינם נשארים כאשר מוזעקת משטרה.

לא רק בטיחות, גם איכות חיים וחדירה למרחב האישי

לצד הסכנה בכביש, בשיחה עלו גם תיאורים חוזרים של לכלוך והזנחה סביב הצומת. עופרה וצ'רטוק סיפרו על עלונים, בקבוקי שתייה, שאריות אוכל ופסולת נוספת שנשארת בשטח, וחלקה נאספת לדבריהם על ידי תושבים עצמם פשוט כי קל יותר לפנות אותה לבד מאשר לפתוח שוב ושוב פניות למוקד העירוני.

מבחינתם, זהו חלק בלתי נפרד מהסיפור. צומת כפר שמריהו איננה בעיניהם רק מעבר תחבורתי, אלא שער הכניסה לשכונה, מקום שתושבים חולפים בו מדי יום, ולכן הם מצפים לראות בו סדר, ניקיון ותחושת ביטחון בסיסית.

לצד הבטיחות והלכלוך, תושבות ותושבים מדברים גם על פגיעה בתחושת הביטחון האישי של נשים, נערות וילדים. חלק מהאימהות מספרות על מקרים שבהם הופנו אל בנותיהן הערות על אופן הלבוש וקריאות "להתלבש בצניעות", ולעיתים גם ניסיונות למסור להן עלונים וחומרי הסברה דתיים דרך חלון הרכב.

לדברי תושבת השכונה, אמא לילדים שצועדת בצומת כמה פעמים בשבוע, ישנם מקרים שבהם אותם אנשים פונים ישירות לקטינים – מושיטים להם דפים, פונים אליהם בשיחה או מציעים להם "ברכות" ו"קמיעות". מבחינת ההורים, הרגעים האלה מרגישים חודרניים במיוחד: לא רק משום שהם קורים במרחב ציבורי או בסיטואציה של עצירה ברמזור, אלא גם משום שהם מתרחשים ללא הסכמה, מול ילדים ונערים (קטינים) בסיטואציה שאין להם כמעט אפשרות לצאת ממנה.

המאבק, מבחינתו של צ'רטוק, איננו נגד אמונה או נגד מסורת אלא נגד פעולה חודרנית ואגרסיבית על כביש פעיל. בשיחה הוא מדגיש שהוא עצמו מגיע ממשפחה מסורתית, ילדיו עלו לתורה, ובביתו מדליקים נרות שבת, ולכן מבחינתו השאלה איננה דתית אלא אזרחית: אף אחד לא אמור לקבל הטפה, ספרון או פנייה חודרנית דרך חלון הרכב בזמן נסיעה או עצירה ברמזור.

רוח גבית מהתושבים בשכונה

אחת הנקודות הבולטות במאבק הזה היא העובדה שהוא לא מתנהל לבד. עופרה מדברת על תמיכה רחבה בקבוצות השכונתיות ועל תגובות חיוביות רבות מתושבים שמרגישים שהתופעה הזאת פוגעת בהם ובילדיהם כבר תקופה ארוכה.

גם מההודעות שנשלחות לדניאל עולה רוח גבית ברורה מהשטח: תושבים הודו לו על ההתמדה, על העבודה מול הרשויות ועל הנכונות להיכנס לסוגיה שרבים מעדיפים לעקוף. המסר שחוזר שוב ושוב הוא פשוט: כשיש מישהו שמוכן לקחת בעיה יומיומית, לתעד אותה, לדווח עליה ולהישאר על הקו לאורך זמן, התושבים מרגישים שיש להם כתובת.

מה הלאה

נכון לעכשיו, גם צ'רטוק וגם התושבים לא מציגים את המאבק כהצלחה מלאה. מבחינתם, כל עוד עדיין יש מי שפועל על הכביש ומסכן נהגים, הילדים שנוסעים עם הוריהם והתנועה בצומת, העבודה עוד לא הסתיימה.

ובכל זאת, יש כאן מבחינתם הוכחה לכך שמאבק מקומי יכול לייצר שינוי. לא באמצעות סיסמאות, אלא דרך שילוב של תיעוד, פניות מסודרות, בקשת חופש מידע, גיוס תושבים ולחץ עקבי על המערכת לפעול.

מבחינת צ'רטוק ותושבי נוף ים, המאבק בצומת הוא חלק מתמונה רחבה יותר: רצף של מאבקים קטנים לשיפור המרחב הציבורי במערב הרצליה – מהפקקים ברחוב קרן היסוד, דרך גינון ותאורה ועד תשתיות חשמל וכבישים.

דניאל צ'רטוק פועל כחבר מועצה במגוון רחב של תחומים, בסוף השבוע הקרוב הוא שותף להשקת מתקן כושר קרבי חדש על חוף הים, כחלק מחיזוק פעילויות הספורט והנוער בעיר, שותף למבצעי עיקור וסירוס חתולים בעיר, כחלק מדגש על רווחת בעלי חיים. במקביל הוא מתנדב בעמותת "ארים ראשי", המטפלת בנפגעות פוסט־טראומה ממצבי לחימה, ובעמותת "שותפות מגן ישראלי" המלווה חיילים המתמודדים עם פוסט־טראומה.

בנוסף, צ'רטוק מעורב בעבודה לשיפור חזות מערב העיר – סלילת כבישים, שדרוג הגינון והחזות בשיתוף מנהל הרובע, שדרוג רשת החשמל כולל הטמנת תשתיות, קידום מהלכים לצמצום עומסי התנועה ברחוב קרן היסוד (צומת כפר שמריהו) וכן קידום פרויקטים נוספים יחד עם ראש העיר וסגניו הוא פועל ומקדם את חיזוק השכונות במערב הרצליה. צ'רטוק מדגיש כי כל הפעילות המדוברת נעשית על ידיו בהתנדבות מלאה.