מים, שמיים וחשמל: קאנטרי הרצליה עובר לאנרגיה סולארית – בדרך לעצמאות חשמלית

קאנטרי הרצליה עושה השבוע צעד גדול לעצמאות אנרגטית, עם מערכת סולארית ואגירת אנרגיה שיהפכו אותו לאחד המתקנים המתקדמים בעיר מבחינת חוסן אנרגטי וסביבה.

על גג הקאנטרי בהרצליה הסתיימה בימים אלה ההתקנה של מערכת סולארית בהספק של כ־227 קילוואט, המבוססת על פאנלים פוטו־וולטאיים המנצלים את קרינת השמש לייצור חשמל נקי.  בנוסף, לצד המערכת הסולארית הוקם מתקן אגירת אנרגיה בהיקף של כ־1.2 מגה־וואט שעה (MWh), שיאפשר לשמור אנרגיה לשעות שבהן אין שמש – למשל בשעות הערב, בלילות או במקרי חירום.

המערכת התוקנה על גג הבריכה האולימפית שנפתחה לאחרונה מחדש לאחר שיפוץ ושידרוג. לדברי העירייה, המערכת תוכננה ואושרה לפי תקנים ישראליים ובינלאומיים מחמירים, מתוך מטרה להבטיח בטיחות, אמינות ועמידות ארוכת טווח.

בפועל, המשמעות היא שבשעות רבות מהיום הקאנטרי יוכל לספק לעצמו חלק משמעותי מצריכת החשמל, ולבסס לעצמו גיבוי אנרגטי גם כשיש עומסים או תקלות ברשת הארצית.

מדיניות עירונית: לא רק פרויקט אחד

המערכת החדשה בקאנטרי היא חלק ממהלך רחב יותר של עיריית הרצליה לניצול הגגות העירוניים לייצור אנרגיה סולארית. בעירייה כבר מיישמים פרויקטים דומים במבני ציבור נוספים, ובחלקם משלבים גם מתקני אגירה – כמו למשל בבית ספר נבון, שבו הותקנה מערכת סולארית בהספק 247 קילו־וואט DC יחד עם אגירה של 600 קוט״ש.

הרצליה גם נבחרה לתוכנית לאומית לחוסן אקלימי וסביבתי ביוזמת נשיא המדינה, ובחרה להתמקד במיוחד בנושא החוסן האנרגטי – היכולת של העיר להמשיך לתפקד גם במצבי חירום, הפסקות חשמל או עומסים חריגים.  במסגרת אותה תפיסה, העירייה מתכננת רשת רחבה של מוסדות עם לוחות סולאריים ואגירה, שיהוו "מרכזי חוסן" שיכולים לשרת את הציבור גם במצב חירום.

סביבתי וכלכלי לטווח הארוך

ראש העיר הרצליה, יריב פישר, מדגיש כי אנרגיה סולארית היא מבחינתו גם כלי סביבתי וגם מהלך כלכלי חכם לטווח ארוך. לדבריו, כשעירייה מתקינה מערכת סולארית ואגירה על גג מוסד עירוני, היא עושה שלושה דברים במקביל: מפחיתה את טביעת הרגל הפחמנית של העיר, יוצרת מקור הכנסה יציב שחוזר לתושבים, ומחזקת את העצמאות האנרגטית של הרצליה.

החזון שהוא מציג הוא עיר שמייצרת חלק משמעותי מהאנרגיה שהיא צורכת, באמצעות גגות של בתי ספר, מרכזים קהילתיים, קאנטרי ומבני ציבור נוספים.  הקאנטרי, שנפתח מחדש בשנים האחרונות והפך לאחד ממוקדי הפנאי המרכזיים בעיר, משמש כעת גם כאתר הדגל של המהלך האנרגטי החדש.

איך זה ישפיע על הקאנטרי ועל התושבים

• המערכת צפויה לייצר לקאנטרי הכנסה שנתית מייצור החשמל, שצפויה להיות מופנית חזרה לתושבים – דרך השקעה בתרבות, חינוך ותשתיות.
• מתקן האגירה בהיקף כ־1.2 מגה־וואט שעה יאפשר לקאנטרי לצמצם משמעותית את עלויות החשמל השוטפות, ולחזק את היציבות התפעולית של המתקן.
• בהמשך, אם מגמת ההשקעה באנרגיות מתחדשות בעיר תימשך, תושבי הרצליה יוכלו ליהנות מתשתיות ציבוריות חזקות יותר, ומעיר שמדגימה בפועל מהלך של מעבר לאנרגיה נקייה.

דוגמה פשוטה: בימי קיץ עמוסים, כשאלפי מנויים מגיעים לבריכות ולחדרי הכושר, חלק ניכר מהחשמל שמפעיל את השאיבה, הקירור, התאורה והמכשירים יגיע ישירות מהשמש – ומהסוללות שבמתקן האגירה.

מה הלאה?

המהלך בקאנטרי הרצליה מסמן צעד משמעותי בדרך לעיר חזקה ועצמאית יותר אנרגטית: מערכת סולארית בהספק כ־227 קילוואט יחד עם מתקן אגירת אנרגיה של כ־1.2 מגה־ואט שעה מאפשרים למתחם לייצר חלק גדול מהחשמל שלו בעצמו, להפחית עלויות ולהמשיך לפעול גם במצבי חירום או עומסים ברשת.

מדובר על מגמה ארצית רחבה: יותר מ־100 רשויות מקומיות כבר התקינו מערכות סולאריות על גגות מבני ציבור, וממשלת ישראל מקדמת תוכניות כמו קירוי סולארי של מגרשי ספורט ותוכנית ״100 אלף גגות סולאריים״ שמטרתן להפוך את מבני הציבור ומתקני הספורט ברחבי הארץ ליצרני אנרגיה מתחדשת. התקנות הארציות החדשות, שמחייבות מבנים ציבוריים ומסחריים חדשים בהתקנת מערכות סולאריות, מחזקות את המגמה הזו – והרצליה, עם פרויקטים כמו הקאנטרי, מציבה את עצמה בצד הערים שבוחרות להיות בחזית המהפכה האנרגטית ולא לרדוף אחריה.

עיריית הרצליה כבר הודיעה כי המערכת בקאנטרי היא הראשונה מסוגה בעיר, אך בהחלט לא האחרונה. התכנון הוא להרחיב את פרויקטי האגירה למוסדות עירוניים נוספים, כך שבמקרי חירום יהיו בעיר יותר מבנים שיכולים להמשיך לפעול באופן עצמאי ולשרת את הציבור.

מבחינת התושבים, זהו צעד נוסף בבניית עיר שמסתכלת קדימה – גם בהיבט של שירותי הפנאי, וגם בעולם האנרגיה והסביבה.