מבצע "שאגת הארי" היה אחת התקופות המורכבות שידעה הרצליה – כעיר, כקהילה וכמשפחות. בתוך מציאות של אזעקות, מקלטים ואי־ודאות, נבחנו כאן לא רק מערכות החירום והטכנולוגיה, אלא גם החוסן הרגשי, הסולידריות והיכולת לשמור על שגרת חיים אנושית ככל האפשר.
רגע לפני שחוזרים אל ספסל הלימודים, בין ישיבת סטטוס בחמ"ל העירוני לזום עם מנהלות ומנהלי מערכת החינוך, הצלחנו לתפוס את ראש העיר הרצליה, יריב פישר, לשיחה אחד על אחד. במשך כמעט 40 ימים של מבצע "שאגת הארי" ניהל פישר עיר תחת אש – והוא פורס בפתיחות את מה שקרה כאן מאחורי הקלעים: מהלחצן בחמ"ל, דרך מרכז הזהב לגיל השלישי והמערכות הדיגיטליות שפיתחה הרצליה, ועד הרגע שבו צריך לעצור הכול כדי לחבק ילד שחוזר לכיתה אחרי חודש בבית.
פתיחה: בין "עם כלביא" ל"שאגת הארי"
איך אתה רואה את הקשר בין מבצע "עם כלביא" ביוני 2025 לבין האופן שבו הרצליה נכנסה ל"שאגת הארי"?
פישר מדגיש שההתנהלות במבצע הנוכחי נשענה במובהק על הפקת לקחים עמוקה מ"עם כלביא". "ב'עם כלביא' הבנו כמה חשוב לדאוג ולעזור לתושבים הוותיקים בעיר, שלחלקם אין מיגון בבית.
בנוסף, "ב"עם כלביא" אירחנו בעיר תושבים מערים אחרות בבתי מלון, וראינו מקרוב כמה קשה לנהל אלפי מפונים כשאין מערכת מידע מסודרת – אנשים נשאלו שוב ושוב מי הם, באיזו קופת חולים הם, ואיפה הם גרים, הכול בקבצי אקסל וגיליונות נפרדים," הוא מספר. "הבנו שאסור לנו לחזור על זה. זו הייתה נקודת המוצא למהפכה הדיגיטלית שעשינו בהרצליה בחירום.

חמ"ל, 106 ותכלול 3,400 עובדות ועובדים
איך נראה מצדך לנהל עיר שלמה ו-3,400 עובדות ועובדי עירייה – במצב חירום?
"זה אחד האתגרים הגדולים ביותר," אומר פישר. "כשיש לך כ־3,400 עובדות ועובדים, אתה צריך שכל אחד ידע בדיוק מה תפקידו, למי הוא מדווח, וששום משימה לא תיפול בין הכיסאות."
עם תחילת "שאגת הארי" פתחה העירייה את החמ"ל העירוני, שפעל 24/7, והפך ללב קבלת ההחלטות והתיאום. במקביל עבר מוקד 106 למיקום ממוגן, הגדיל משמעותית את מצבת כוח האדם – "בחירום אנחנו מכפילים ולעיתים אף משלשים את כוח האדם במוקד," אומר ראש העיר – והמשיך לתת מענה רציף לתושבים בכל שעה.
מה נעשה בשטח בזמן שהחמ"ל מתכלל מלמעלה?
כל המקלטים הציבוריים נפתחו ונבדקו, ומנהלי הרובעים וצוותי הניקיון דאגו לסריקות יומיות, ניקיונות ותחזוקה. לקראת חזרה הדרגתית לפעילות חינוכית, בוצעו בכל מוסדות החינוך, מדובר בכ-180 גנים וכ-40 בתי ספר, גם עבודות ניקיון מקיפות וגם סריקות ביטחוניות, כחלק מתפיסת "אין קיצורי דרך בביטחון".
המעבר החד מחירום לשגרה עם הכרזת הפסקת האש חייב את אגפי העיריה להערכות והתארגנות מהירה, וגם הפעם הצוותים התגייסו לצורך ביצוע סריקות ביטחוניות וניקיונות, כדי לוודא שהמוסדות מוכנים לקליטה בטוחה של תלמידים וסגל החינוך.

מהפכת המידע בחירום: שיבולת, מערכת לניהול אוכלוסין בשעת חירום ומערכת גיאוגרפית (gis) לניהול אירוע
מה למדתם ב"עם כלביא" שהוביל לפיתוח מערכת לניהול אוכלוסין בשעת חירום?
"ביוני 2025 ראינו מה קורה כשאין מערכת מידע לניהול המפונים," אומר פישר. "באירוע נפילת טיל אנשים יורדים מהבית, מבולבלים לגמרי וחסרי סבלנות וצוותי החירום מתשאלים אותם ארוכות, בתחנות שונות, אותן שאלות שוב ושוב רק כדי לגבש תמונת מצב שהיא קריטית להצלת חיים – כדי להבין במהירות האפשרית מי התושבים שטרם אותרו.
המידע היה נאסף בצורה ידנית, לא יעילה, באופן שלא מאפשר קבלת תמונת מצב מהירה ומדוייקת על האוכלוסיה בזמן אמת למקבלי ההחלטות. התושבים איבדו סבלנות – ובצדק ומקבלי ההחלטות המתינו זמן רב למידע שיוזרם מהשטח.
בעקבות זאת החליטה העירייה לפתח, יחד עם איגוד המנמ"רים ובאמצעות החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי, מערכת מידע לניהול האוכלוסיה בחירום ("קרקל"), מערכת שנועדה לנהל ולסייע למפונים מרגע הנפילה ועד החזרה שלהם לשגרה. המערכת היום משמשת כ- 80 רשויות בישראל."

מה בדיוק יודעת לעשות מערכת המידע שפיתחתם?
"מיד ברגע הפגיעה אנו טוענים למערכת מידע הכרחי על התושבים שנמצאים ברדיוס הפגיעה (ע"י דקירת כתובת הפגיעה על מפה ובחירת הרדיוס מיוצאת רשימת התושבים הרלוונטיים). מידע זה קיים ברשות העירייה במאגרים תפעוליים שונים המשמשים למתן שירותים בשגרה והוא מאוחד לצרכי חירום באמצעות סקריפט שפותח ע"י מערך הדיגיטל הלאומי המייצר קובץ מתכלל של תושבי העיר בשם "שיבולת".
כך כשצוותי החילוץ בשטח פוגשים תושב שירד מהבניין, הם מזינים במערכת שבכף ידם (זמינה במכשיר הסלולרי שלהם) את מספר תעודת הזהות שלו בלבד וכלל הנתונים שלו נטענים ללא צורך בתשאול נוסף, כל שנותר הוא לסמן בלחיצת כפתור כי התושב – "נמצא".
הסימון משתקף מיידית בדשבורד ניהול האוכלוסין וכלל הגורמים מיודעים על המצאותו של התושב. משם המערכת מאפשרת תיעוד ומעקב אחר מסלולו של התושב: למשל האם נשלח ל-מ.ס.ר (מרכז סיוע ראשוני) מסויים, האם פונה לבית חולים, האם התפנה למשפחה ועוד.
בנוסף המערכת מאפשרת לתעד תשאול מעמיק במ.ס.ר למשל לאיזו קופת חולים הוא משוייך, האם הגיע עם בעל חיים ומה הצרכים המיידים שלו (תרופות, ביגוד וכו').
המערכת מאפשר ניהול התושבים ברדיוס הפגיעה להציג לחמ"ל בזמן אמת תמונה עדכנית – מי אותר, מי בבית חולים, מי עדיין נעדר."
איפה כבר נוסתה המערכת בפועל?
לשמחתנו בהרצליה לא היה צורך להפעילה באירוע אמת אלא רק בתרגולים. המערכת פעלה בהצלחה בערים אחרות. "היא נוסתה והופעלה באירועי החירום בדימונה ובערד, על ידי גורמי העירייה המקומיים שם, שנתנו משוב מצוין למערכת", מספר פישר. "עבורנו זו גאווה – מערכת שאיפיינו בהרצליה והפכה לבסוף לכלי לאומי."

איזה עוד מערכות פותחו בעקבות הלקחים?
בנוסף, מספר פישר בגאווה, שתי מערכות משלימות פותחו עבור גופי ההנדסה והבקרה בשטח:
- מערכת מידע למהנדסים הסוקרים המגיעים לזירות פגיעה, שמאפשרת להם לעבוד עם מפה דיגיטלית של המבנים ולסמן מה הסטטוס של כל מבנה שסקרו. סטטוס המבנים משתקף בזמן אמת לכלל הגורמים הרלוונטיים ומאפשר לרשות להפנות תושבים שביתם אינו ראוי למגורים כמה שיותר מהר לבתי מלון.
"כיום, במקום לראות רק סימון בספריי על הקיר לגבי מבנים שנפגעו, אנחנו רואים מפה ממוחשבת שמעניקה "מבט על" מהיר על מצב המבנים בעיר – ירוק, צהוב או אדום – ומאפשרת לחבר בין המידע הזה לבין התושבים שמתגוררים בכל מבנה," מסביר ראש העיר. - מערכת GIS מתקדמת המסייעת לנהל את האירוע בשטח עי סימון אלמנטים שונים על גבי מפה בצורה דיגיטלית שמשתקפים מיידית לכלל הגורמים הרלוונטיים. למשל: רדיוס הפגיעה, חסימות צירים, מיקומי הכוחות, גריד המאפשר חלוקת השטח לגומרי סיוע שונים ועוד.
בזמן אמת, המערכות שפותחו מוצגות בחמ"ל ומרכזות את כל המידע – מהמוקד, מהשטח ומהאגפים – וכך מתאפשרת שליטה מלאה בתמונת המצב, תיעדוף משימות, ניהול אוכלוסיות רגישות והפקת לקחים מדידים תוך כדי האירוע.

הגיל השלישי: מרכז הזהב והפוגות בוקר
איפה נכנסים הוותיקים לתמונה?
"גם כאן, הלקח מ'עם כלביא' היה דרמטי," אומר פישר. "בסבב הקודם ("עם כלביא") הסתובבנו בבתים, ראינו קשישים בקומות גבוהות שאומרים לנו שאין להם דרך לרדת למקלט. הבנו שאנחנו חייבים לתת להם פתרון אמיתי."
כך נולד "מרכז הזהב" – מתחם ממוגן לבני הגיל השלישי שאין להם מיגון תקני ליד הבית, שהוקם במבנה שבין בית הספר הדמוקרטי למרכז העיר. המרכז מציע מרחבים מוגנים נגישים, מיטות, מזרנים ושמיכות, מזון, פינת קפה, שירותים צמודים, ליווי רפואי בסיסי, סיוע בניהול תרופות ותמיכה רגשית – לצד פעילויות הפוגה.
בימי השיא לנו או שהו במרכז בין 20 ל־30 מתושבות ותושבי הרצליה הוותיקים, לעתים יחד עם המטפלים הזרים שלהם. "עבור מי שלא היה לו לאן ללכת – זו הייתה הצלה", אומר ראש העיר.
ומה קרה כשהם ביקשו לישון בבית אבל להמשיך לבוא בבוקר?
בשלב מסוים הבנו שיש תושבים ותיקים שלא מגיעים, למרות שאין להם מרחב מוגן בבית, ולכן העירייה הסבה את מרכז הזהב גם למוקד הפוגה יומי לגיל השלישי: מדי בוקר הגיעו אליו מאות מבני ובנות הגיל השלישי, בסלוטים של שעה, ליוגה, טאי-צ'י, פעילות ספורטיבית, הקראות, הרצאות או סתם להיפגש.
"רבים אמרו לנו שהם הלכו ברגל ממרכז העיר, שזה נתן להם אוויר ומטרה לקום בבוקר," מספר פישר. "החיוך שראינו שם היה אחד מסמלי החוסן של הרצליה."
פעילויות הפוגה "Fun במרחב המוגן". צילומים: דוברות העירייה
אגף תרבות, נוער וקהילה: יצירתיות תחת אש
מי הוביל את כל ההפוגה, התרבות והקהילה בשטח?
פישר מרבה לשבח את אגף תרבות, נוער וקהילה (תנו"ק), שהיה, לדבריו, "מאוד יצירתי ויוזם" והוביל את מרבית פעילויות ההפוגה בעיר. תחת מדיניות התגוננות 4, שאסרה על התקהלויות, יצאו בעירייה במהירות למהלך "FUN במרחב המוגן":
- חלוקת ערכות משחקים ופעילויות לילדים בכל המקלטים הציבוריים.
- פעילויות הפוגה במתנ"סים עבור משפחות וילדים.
- שורה ארוכה של מפגשי זום – חלק מהסשנים הגיעו ל־1,000 משתתפים בו־זמנית.
"אנשים היו במקלט או בבית, לבד מול החדשות, והיו זקוקים לקהילתיות; פעילויות הפוגה ברחבי העיר והזומים ממש הפכו לחבל הצלה," מתאר ראש העיר.
"מאוד שמחנו גם לארח מאות תושבים אצלנו במליאה בבניין העירייה, במקום ישיבות מועצה סוערות, קיבלנו הופעות מוזיקה מרימות של אמניות ואמנים מובילים בזמר הישראלי (דנה ברגר, אפרת גוש, חמי רודנר ויהלי סובול)."
מימין: סינמטק הרצליה – פעל בתפוסה מלאה. משמאל הספריות העירוניות – מאות כרטיסי ספריה נפתחו בחודש האחרון. צילומים: דוברות העירייה
סינמטק והרצליה קוראת: קולנוע וספריות כעוגן קהילתי
מה נשאר חזק אצלך בזיכרון מהחזית התרבותית?
אחד הסמלים עבור פישר הוא סינמטק הרצליה. "כבר ב'עם כלביא' הסינמטק היה אחד מבתי הקולנוע היחידים בארץ שפעלו, והגיעו אליו גם תושבים מערים שכנות. במלחמה הנוכחית זה רק התעצם," הוא מספר. במהלך "שאגת הארי" פעל הסינמטק בתפוסה מלאה, עם מספר הקרנות ביום ושני אולמות מאושרים על ידי פיקוד העורף – עד שהאתר קרס מרוב עומס כניסות.
במקביל, הספריות העירוניות נפתחו. תחילה במרכזים: נינא, נוף ים וליה, ובהמשך פתחה העירייה כמעט את כל הספריות בבתי הספר. הספריות הפכו לעוגן קהילתי. הן נפתחו ברצף, כולל בסופי שבוע, והוצעו בהן שעות סיפור, משחקיות וג'ימבורי למשפחות. מקום שנחשב בשגרה שקט, הפך ללב הפועם של הקהילה בחירום", מתאר פישר. "מאות הרצלייניים פתחו בתקופה זו כרטיס ספרייה חדש – נתון שמסמל מבחינתו עד כמה הספריות הפכו לבית שני".

מיגון בתי הספר ותכנון קדימה
איפה עומד נושא מיגון בתי הספר, בהמשך ישיר ללקחי 'עם כלביא'?
פישר מציין שבשנים האחרונות העירייה נמצאת בתהליך מתמשך של שיפור והוספת מיגון במוסדות חינוך. "אנחנו עובדים על תוכנית חומש לשדרוג מוסדות החינוך הוותיקים וצמצום הפערים, בין השכונות הוותיקות והחדשות, כולל פערי מיגון.
בבתי הספר המצב השתפר, אך עדיין ישנם מוסדות לימוד שהמיגון בהם לא מספק וגם זה בתוכנית העבודה שלנו בתיעדוף גבוה. תקציב הסכמי הגג ישמש אותנו להגדלת ההשקעה בשכונות ובמוסדות הוותיקים.
בשנתיים האחרונות הקמנו אגף חדש עם מרחבים מוגנים בבית ספר שז"ר, הקמנו ממ"קים בגני ילדים – ועד פתיחת שנת הלימודים הבאה כל גני הילדים בעיר יהיו ממוגנים, הקמנו ממ"קים בביה״ס אלון ובביה״ס אופק, בחטיבת זאב, ובקרוב נתחיל בהקמת ממ"קים בתיכון היובל. בנוסף החלה בניית האגף החדש כולל מיגון בתיכון הראשונים וגם פרויקט ביה״ס ויצמן אמור לצאת לדרך בעוד מספר חודשים. מה שלא עשו בעשור – אנו עושים בשנתיים ועוד היד נטויה״.

סיכום אישי: "עיר שעומדת יחד"
כשאתה מביט היום אחורה על 'עם כלביא' ו'שאגת הארי' – מה השורה התחתונה שלך כראש עיר?
"יש כאן סיפור של למידה מתמשכת," אומר פישר. "הפקנו לקחים מ'עם כלביא', בנינו מערכות כמו מערכות מס"ר ושיבולת, חיזקנו את ההנדסה והמיפוי, מענים לגיל הזהב, משפחות צעירות עם ילדים וידענו לתרגם את זה לעיר בטוחה ומאורגנת יותר ב'שאגת הארי". הוא מדגיש את גודל האתגר – תכלול 3,400 עובדות ועובדי עירייה, ניהול חמ"ל, מוקד 106 מוכפל, מערכות דיגיטליות, ויחד איתם קהילה שלמה שמתייצבת.
"אני מודה מעומק הלב לעובדות ולעובדי העירייה ולמתנדבות והמתנדבים על עבודה מקצועית ומסורה בכל שעות היממה, ולתושבות ולתושבים על החוסן, הערבות ההדדית והסבלנות," הוא מסכם.
"עברנו יחד תקופות מורכבות מאוד – אבל עשינו זאת בצורה הטובה ביותר שיכולנו לייחל לה, והעיר יצאה מהן מחוזקת ומאוחדת יותר".
למען החטופים















