מתלמידים לסטודנטים: המורה שנלחמה למען כל תלמיד – הסיפור המרגש מאחורי ההישג

בראיון מרתק, המורה סהר אמר מתיכון חדש הרצליה חושפת את המסע מאחורי הובלת תלמידיה להשלמת קורס אקדמי באוניברסיטת בר אילן. סהר מתארת את החוויה הרגשית של חזרה לאוניברסיטה אחרי 30 שנה, את הרגע המרגש בו התלמידים הבינו שהם "סטודנטים", ואת המאבק העקרוני שניהלה להנגשת התוכנית לכל התלמידים, כולל תלמידי שח"ר.

"אני לא חושבת שאפשר להעביר את התחושה הזו", אומרת סהר ומתארת את הרגעים המרגשים של החזרה לאוניברסיטת בר אילן אחרי שלושה עשורים. "זו הייתה הפעם הראשונה שנכנסתי בשערי האוניברסיטה הזו מאז סיימתי שם את לימודי". המשמעות המיוחדת של הרגע הזה עוצמתה בכך שהתלמידים הצטרפו לאותה פקולטה בה למדה סהר – פקולטה לגאוגרפיה, תכנון וסביבה – "ממש סגירת מעגל".

השביל המוכר לא החזיר אותה ליום האחרון של לימודיה אלא ליום הראשון שלה כסטודנטית. "מצאתי את עצמי צועדת עם תלמידי שחשו סטודנטים בפעם הראשונה, בעבורי זו הייתה התרגשות עוצמתית מאוד, עבר והווה שהתמזגו לאחד". התלמידים חוו התרגשות שונה – "ההתרגשות הייתה מהולה בלחץ טבעי של סטודנטים טריים טרם הבחינה האקדמית הראשונה שלהם".

"זה אנחנו?" – רגע של גאווה והכרה

הרגע המשמעותי ביותר הגיע בטקס הסיום, כאשר ראש הפקולטה פנה אל הנוכחים במילים "סטודנטים יקרים". "אחד התלמידים מסתובב אלי ושואל 'זה אנחנו?'", מספרת סהר. "זו תחושת גאווה שאין שני לה, אבל הגאווה שאני חשה כלפיהם, לא הייתה זרה לי".

התחושות של התלמידים היו מפתיעות אפילו בעבור המורה המנוסה. "הגיחוך והחיוך הנבוך שעלה על פניהם כשסיפרתי להם על התוכנית בתחילת השנה, נעלמו ברגע שנרשמו כסטודנטים מן המניין". אך ההבנה האמיתית של ההישג באה רק בסיום: "ההבנה שאת הקורס סיימו כסטודנטים ולא כתלמידים שסיימו עוד סמסטר, במקצוע כזה או אחר, גרמה להם להיות כל כך נרגשים וגאים בעצמם, משהו שלצערי רובם אינם מורגלים בו".

מאבק עקרוני נגד סלקציה חינוכית

הדרך לתוכנית פתוחה לכולם לא הייתה פשוטה. סהר מעניקה את קרדיט ההצטרפות לתוכנית למנהלת בית הספר, ד"ר אורית לשם-זכוביצקי, ששלחה אליה את פרטי התוכנית שכללה "המון היבטים של 'האני מאמין' שלי בחינוך". אך במהלך ההשתלמות התגלתה הבעייתיות: "הסתבר לי שהתוכנית סגורה בפני תלמידי שח"ר, בשל אלף ואחת סיבות שכולן מושתתות על הנחות יסוד מוטעות של מערכת החינוך".

סהר מתארת את התנגדותה העקרונית: "אלו הנחות יסוד שלדעתי, לא פעם, במקום להצעידם קדימה, סוללות את דרכם מטה". הדרת תלמידי שח"ר עמדה בניגוד מוחלט לחזון התוכנית כפי שהוצגה על ידי משרד החינוך – תוכנית שנוצרה מתוך ראיית החשיבות בקידום תמונה עתידית שכוללת השכלה אקדמית בקרב כל בוגרי מערכת החינוך, ומאפשרת "לכל התלמידים הזדמנות שווה בנגישות להשכלה גבוהה מתוך תפיסה של חינוך שווה לכולם וצמצום פערים חברתיים".

הקשר האישי והמקצועי

בתור רכזת מגמת "אדם, סביבה ונוף" ומחנכת כיתת מב"ר, הקשר של סהר לנושא הוא אישי עמוק. "חלק נכבד מתלמידי המגמה הם תלמידי כיתות שח"ר. כולם ללא יוצא מן הכלל ילדים נפלאים, חכמים עם יכולות עצומות שבית הספר הזה גרם להם לגלות בעצמם למרות שחלק לא מבוטל מהם היו במשך שנים שקופים למערכת החינוך".

המאבק כלל פנייה למספר גורמים: "כתבתי מכתבים למשרד החינוך, לאגף שח"ר, לעירייה ולכל מי שהאמנתי שיכול לשנות". ההצלחה הגיעה בזכות שיתוף פעולה: "למזלי מי שאחראית על התוכנית מטעם המפמ"ר, רות שבח גטריידה, חשבה בדיוק כמוני ונרתמה למאמץ אשר הביא, הרבה מאוד בזכותה, לפתיחתה של התוכנית בפני כל תלמידינו, כולל תלמידי הכיתה התקשורתית ותלמידי שילוב הלומדים במגמה".

הכנה פדגוגית שמתאימה את האקדמי לתיכוני

סהר מסבירה שההכנה לקורס האקדמי לא הייתה מורכבת כפי שניתן היה לצפות. "תלמידי המגמה לומדים מיומם הראשון בה, בלמידה מבוססת חקר ופרויקטים המקנה את מיומנויות הלמידה הנדרשות במאה ה-21". הפדגוגיה המיוחדת של המגמה משלבת "למידה בכיתה מתוך חקר אישי מעמיק, עם ODT – Out Door Training, בסיורים, הרצאות וימי עיון".

"אין לי צורך שישננו חומר, כל הידע אותו הם צריכים נמצא במחשב ובעידן ה-AI הם אפילו לא צריכים אותי לכך", אומרת סהר ומגדירה את תפקידה: "אני פה בשביל שישאלו שאלות, שיפתחו סקרנות, שיחקרו, ושלא יקבלו כל עובדה או הנחת יסוד כמשהו מוחלט, אלא שידעו להגיע לחקר האמת בעצמם".

40% מציון הבגרות נקבע בעבודת חקר מעמיקה "בהיקף סמינריוני, שהם עושים בתחום הסביבה והקיימות". ההערכות המיוחדת לבחינה כללה הכנה מקדימה מקיפה: החל מהמיקום הפיזי בו תתקיים הבחינה, החלוקה לכיתות הבחינה, דאגה לקבלת ההתאמות האישיות הנדרשות וכלה בחזרה על החומר ותרגול שאלות לדוגמא כפי שנשלחו מהאקדמיה".

תפקיד המורה המלווה

"במהלך התוכנית התפקיד לא היה שונה מבדרך כלל, אני מנחה, מכוונת ומקנה להם את הידע הנדרש", אומרת סהר. אך ביום הבחינה התפקיד השתנה לחלוטין: "הייתי על תקן של המרגיעה הלאומית, הייתי שם לתמוך, להזכיר להם כמה ידע צברו, כמה יכולות נפלאות יש בהם וכמה אני סומכת עליהם וגאה בהם".

"ברגעים מכוננים וזה היה רגע מכונן בעבורם, לפעמים כל מה שצריך זה חיבוק, יד על הכתף, או ידיעה שיש מישהו בחוץ שמחכה לך מיד כשתסיים". הטקס שאחרי הבחינה, שלווה בכיבוד ושי מזכרת קטן, היה חלק חשוב מההוקרה להישג האישי הגדול.

חזון חינוכי של מצוינות אישית

תיכון חדש הרצליה היה התיכון הראשון בעיר שהצטרף לתוכנית, והיא התקיימה בשתי מגמות – במגמת "אדם, סביבה ונוף" בהובלת סהר, ובמגמת ביולוגיה בהובלת רכזת המגמה ענת רותם. "אני חושבת שיש כאן אמירה ברורה של מנהלת בית הספר בהצטרפות לתוכנית בשנתה הראשונה כמו גם במאבק לפתיחתו לכלל התלמידים", מדגישה סהר.

סהר מסבירה את ההבדל בגישה החינוכית: "בתיכון שלנו הדרך להצלחה פתוחה לכולם ללא שום הבדל, אין כאן דגש על הצטיינות שהיא אירוע יחסי בו תלמיד נבחן ביחס לאחרים בתוצר סופי, אלא על מצוינות אישית המאופיינת בתהליך של מיצוי הפוטנציאל הקיים בכל אחת ואחד".

ההצטיינות האישית הזו "אינה ברת השוואה, תלויה באופן מוחלט בהתפתחות האישית שלהם ולא רק בתיכון אלא כדרך חיים". התוכנית והחזון שלה, כשהיא פתוחה בפני כל התלמידים, התאימה באופן מוחלט לחזון בית הספר "ליצר לתלמידים חוויה אחרת בכל הקשור למוטיבציה, יצר סקרנות, חוויית למידה והכנה אישית לתקופות העתיד שאחרי בית הספר".

מחבר הווה עם עתיד בתקופה מאתגרת

סהר רואה בתוכנית כלי חשוב במיוחד לאור האתגרים שהדור הנוכחי חווה. "כולנו חיים כאן, אני לא צריכה לספר לאיש בטח ובטח לא לצוותי חינוך מה הדור הזה עבר פה בשנים האחרונות", היא אומרת ומונה: מגיפה עולמית, למידה מרחוק, קפסולות ובידודים, ואז השבת השחורה של השבעה באוקטובר 2023 ושנתיים של מלחמה קשה.

השקעה בכל תלמיד, ללא קשר למסגרת הלימודים שלו, היא השקעה בעתיד של החברה הישראלית כולה. תיכון חדש הרצליה לא רק מוביל בחדשנות חינוכית – הוא מוכיח שחינוך אמיתי מתחיל במצוינות אישית, לא בהצטיינות יחסית, ושהדרך להצלחה צריכה להיות פתוחה לכולם.

"הפערים העצומים במערכת החינוך רק הלכו והתעצמו ולא רק בין מרכז לפריפריה, או בין ערים אלא גם בין תלמידים באותה העיר ואף באותו בית הספר". התוצאה: "באווירה שכזאת קשה ליצר מוטיבציה, לרתום אותם ללמידה ועוד יותר קשה לצייר להם תמונה עתידית שכוללת לימודים אקדמיים, כשכל מה שהם רוצים זה לעבור את הבגרויות בשלום ולסיים עם זה".

התוכנית כגשר לעתיד

"'סמסטר ראשון כבר בתיכון' מחבר הווה עם עתיד!", מדגישה סהר בהתלהבות. "זה מחזיר להם את אמונה בעצמם וביכולות שלהם ולחלקם מעניק את האמונה הזו בפעם הראשונה". הלמידה החווייתית השונה וטקס הסיום המרגש "משאירים להם טעם של עוד לעתיד לבוא אחרי תקופת בית הספר וכשהנקודה האקדמית הראשונה כבר בידם זה הופך אפשרי מתמיד".

הישג נוסף: אגף שחר במשרד החינוך עורך בימים אלו מפגש מורים כדי לעדכן שהחל מהשנה כיתות שחר יכללו בתוכנית , כך שמורים שירשמו להשתלמות יוכלו בשנה הבאה לשלב את תלמידיהם בתוכנית.

סהר פונה בקריאה לחברים המורים בכל התיכונים: "לקרוא את התוכנית הרלוונטית לתחום שלהם, להיחשף למה שהיא מעניקה לתלמידים ואז, אין לי ספק שכולם ירצו לקחת בה חלק".

ההשפעה המתמשכת על התלמידים

ההשפעה של התוכנית על התלמידים היא רב-ממדית. מבחינה אקדמית, הם צוברים נקודות זכות שיקצרו את לימודיהם העתידיים ומתנסים בסביבה אקדמית אמיתית. מבחינה אישית, הם חווים חוויה משמעותית של הצלחה והכרה שמחזקת את האמונה העצמית שלהם.

כפי שתיארה סהר, רגע ההבנה שהם אכן "סטודנטים" ולא רק תלמידי תיכון שמסיימים קורס, יצר אצלם תחושת גאווה שרבים מהם לא היו מורגלים בה. זהו שינוי משמעותי במיוחד עבור תלמידים שהיו "שקופים למערכת החינוך" במשך שנים רבות.

המאבק של סהר אמר להנגיש את התוכנית לכל התלמידים, כולל תלמידי שח"ר, הוא תזכורת חשובה לכל מערכת החינוך: כל תלמיד ראוי להזדמנות להוכיח את עצמו, והגדרות מגבילות צריכות לפנות את מקומן לאמונה ותמיכה. בשנה הבאה, כאשר התוכנית תהיה פתוחה לכולם, עוד תלמידים רבים יחוו את אותו רגע מכונן שבו מישהו יפנה אליהם כ"סטודנטים יקרים" ויבינו – כן, זה הם. וכפי שקוראת סהר למורים בכל רחבי הארץ: הגיע הזמן שכל תיכון יצטרף למהפכה החינוכית הזו, יאמין בכל תלמיד ויעניק לכולם את ההזדמנות להגשים את הפוטנציאל שלהם. כי זה בדיוק מה שחינוך צריך להיות – גשר אל העתיד, פתוח לכולם.

• אתר האינטרנט של תיכון חדש בהרצליה: https://tichonhadash.mashov.info
• מידע אודות "כיתת שחר" בתיכון חדש.