סדרת הראיונות “אנשים ואספנים” נולדה מתוך תשוקה של בר גינדי – אספן קרוב ל-30 שנה, יוצר ומגיש הפודקאסט. המטרה היא לצאת למסע ולפגוש את האספנים והאספניות הכי מעניינים בישראל, בביתם, בלב חדר האוצרות שלהם. בכל פרק גינדי צולל לשיחות עומק על רגשות, זיכרונות והבחירות שמעצבות את האוסף, עם דגש על הדרך, הערכים והטכניקות שהופכות חפצים לזיכרון חי.
בהרצליה לבדה מסתבר שיש קהילה פעילה ועשירה של אספנים. בכתבה זו ניתן זרקור על שלושה מהם: “מאורת הבטמן” של ירין, בית אספנות הספורט של ארז קמינסקי, והסטודיו של תום – אומן דיוקנאות מקוביות הונגריות.
נתחיל עם ארז קמינסקי, אספן ספורט עם אוסף מרשים של ארכיון עם חולצות, כדורים חתומים ותיעוד מוקפד; שיעור חי באימות חתימות ושימוש, מסגור ושוק מכירות פומביות עולמי. נמשיך אל ירין ומאורת הבטמן, חדר עמוס (אבל מסודר למשעי) במאות בובות פעולה, פופים ווריאציות נדירות של בטמן – אהבת ילדות שהפכה לאוסף בוגר, עם תובנות על נדירות. ונסיים בתום אספן אמנות מקוביות הונגריות, תום, סטודנט לרפואה שמחבר מתמטיקה, אלגוריתמים ואמנות כדי ליצור דיוקנאות פיקסליים מרובי-קוביות, לצד עשייה קהילתית בלייב.

ארז קמינסקי: אספן הספורט הוותיק
ארז קמינסקי, בן 70, מייצג את האספנות הקלאסית בצורתה המושלמת. עם 54 שנות ניסיון באספנות, הוא בנה לעצמו אוסף ספורט מרשים שכולל פריטים נדירים ויקרי ערך. באוסף שלו ניתן למצוא חולצות משחק מקוריות של הכוכבים הגדולים, כדורי בייסבול חתומים, ואפילו טביעות כף יד של שלושת האסים של הכדורסל העולמי – מייקל ג'ורדן, לברון ג'יימס וקובי בריאנט.
“התחלתי עוד כשאבא שלי, זיכרונו לברכה, היה צייר – והאמן המוערך עליו היה סלוודור דאלי. בגיל 17 קניתי את הליטוגרפיה הראשונה של דאלי – ומאז זה רץ.” , מספר קמינסקי. הוא מדגיש את החשיבות של אימות הפריטים: "יש חברות טובות שהן מאמתות רק את החתימה. אתה יכול להביא להם חולצה חתומה, אתה יכול להביא להם כדור חתום – הם יודעים בדיוק לבדוק אם החתימה אמיתית עד לדיוק פורנזי".
“ביד־שנייה וספורט אין קיצורי דרך: סדר ושיטה – אחרת זה שווה אפס, גם אם זה ‘אמיתי’.” מתוך הגישה הזו ארז מנהל את האוסף שלו “ברמה אמריקאית, כמו שכתוב בספר – בלי חוכמות”: כל פריט מתועד, מאומת אצל גופי אימות מובילים ש“בודקים חתימות בדיוק פורנזי”, ומאוחסן וממוסגר נכון כדי לשמור על הערך לאורך זמן. מבחינתו, “חולצת הרכב בלי תיעוד? לנגב את הרצפה. עם תיעוד? זה כבר יכול להיות 5,000 דולר.” זו פילוסופיה שמחברת בין אהבת הפריט לבין המשמעת המקצועית שמגבה אותו במסמכים, הולוגרמות ושרשרת קניין סדורה – כי בשוק הזה, הסיפור וההוכחה הם שמייצרים את הערך.
קמינסקי חושף כי ערך האוסף שלו מגיע למאות אלפי שקלים, ויש לו קשרים עם בתי מכירות פומביות מובילים בעולם. "יש לי בטח מעל 100,000 שקל כל החדר הזה, כן זה גם מבוטח", הוא מגלה. הוא מספר על שיתוף הפעולה שלו עם חברת גולדין, בית המכירות הפומביות הגדול בעולם לפריטי ספורט, ועל הביקוש הגובר לפריטי אספנות ספורט איכותיים.
ירין פרי: אספן הבטמן הגדול בישראל
ירין פרי, בן 28, מייצג דור חדש של אספנים. בביתו בהרצליה הוא בנה מוזיאון פרטי מרשים המכיל למעלה מ-300 פופים ובובות פעולה, עם התמחות בדמות בטמן. “אני לא אספן בובות—אני אספן של בטמן; התשוקה היא לדמות, לא לפלסטיק".
פרי מסביר את ההתחלה שלו: "האקסית המיתולוגית שלי, הביאה לי ליום ההולדת בובת אספנות של בטמן, ואמרתי יואו מה אני עושה עם זה? אבל אחת זה סבבה, זה כזה ליופי לא? חמוד, בובת אספנות". משם התפתח האוסף שלו לממדים מרשימים, כשכל פריט מקבל מקום כבוד בחדר המיוחד שהקדיש לכך.
פרי חושף כי השקיע הרבה כסף באוסף שלו ומדגיש: "כל החדר הזה יש פה סכום מכובד ביותר, וכן זה גם מבוטח". פרי מספר גם על הקשיים של האספנות: "יש שני בטמנים שנשברו לי, אחי, זה באסה. יש שני דברים יקרים, אחד נמצא שם. נשבר אחי, אתה כאילו אומר לעצמך, וואי".
ירין מתאר איך ניצוץ אחד החזיר אותו לאיסוף: בובת אספנות שקיבל ליום ההולדת ואז מסעות בחו״ל שהפכו כל חנות קומיקס או גיימינג לציד אוצרות. “קח פופ אחד, שים במשרד—זה נקודת חיבור,” והוא הופך קיר שלם לבטמנים, מהדמויות בעלות מפרקים ועד פופים נדירים, כי “צריך להבין למה הנדיר נדיר”. לצד ההתלהבות הוא גם מציב גבולות: “בסוף הגזמתי—מקום איחסון זה שיקול,” מבטח את האוסף ומודה שפריטים נשברים לפעמים, אבל מבחינתו הערך האמיתי הוא הרגש והעקביות: “תראה איזה התמדה—אני דבק במטרה אחת,” ובאותה נשימה הוא מעניק טיפ למתחילים: לא להשוויץ, לא להוציא כשאין, ולהתקדם בצעדים נכונים—אחד, ואז עוד אחד, כמו כל פוזה טובה של בטמן.
בנוסף לאספנות, פרי הוא יוצר תוכן דיגיטלי ושחקן לשעבר. הוא כתב אפילו ספר – "55 סיפורים קצרים מהחיים שלי, על דייטים, מצחיקים, משוויזים, מתוקים, מרגשים".
תום: האומן הצעיר שהפך קוביות לאמנות
הסיפור המסכם והייחודי הוא של תום, סטודנט בן 28 לרפואה, שהצליח לשלב את אהבתו לקוביות הונגריות עם יצירה אמנותית. "אני בן 28, התחלתי את העולם של הקוביות באזור גיל 15. בהתחלה קובייה רגילה, משם התפתח לכל מיני דברים מוזרים שרואים פה", הוא מתאר את התחלת הדרך שלו.
תום פיתח טכניקה מיוחדת ליצירת דיוקנות באמצעות קוביות הונגריות, כשהוא משתמש בצבעים השונים של הקוביות כפיקסלים. "בעצם כל ציור מתחיל כמו כל ציור רגיל, של ממש לצייר את הציור. לוקחים תמונה של בן אדם, והמטרה שלנו זה בעצם לקחת תמונה שיהיה קל להעביר אותה כמו לשחור ללבן", הוא מסביר את התהליך המורכב.
תום אפילו הציג את עבודותיו בתערוכה בקיץ האחרון: "זאת היתה בעצם תערוכה גדולה של בדיוק האומנות הזאת, אומנות מקוביות הונגריות". תום גם עושה פעילות חברתית במיוחד עבור משפחות החטופים: "אמרתי איך אני יכול לתרום, כל אחד מוצא את הדרך שלו לעזור בתחום. אני לפחות מנסה קצת לעשה מה שאני יכול בשבילם".
לדבריו, התהליך עמוק ומדויק: “הסרטונים נראים כאילו הכל נבנה שם, אבל יש המון המון שעות של הלפני… הכל מוכן במחשב ואז מרכיב בדיוק לפי הצורה,” ואף ביצירות ענק “של 5,000, 10,000 קוביות” או פרויקט איינשטיין של “כ-60 שעות.” הוא מדגיש את הלמידה העצמית: “כמעט כל דבר בעולם אתה יכול ללמוד מיוטיוב… זה דברים שנראים לא אפשריים, אבל בן אדם רגיל… יכול לעשות את זה,” ואת הפילוסופיה היצירתית: “אני אוהב ללמוד דברים חדשים… מרתון ולא ספרינט,” כשבחזון – עבודות ענק: “ציור של השולחן של ישו… עשרה מטרים,” ואפילו שילוב תלת־ממד: “להוסיף שכבה ולהדגיש דברים… פסלים מקוביות.”
המסר שלו לעולם פשוט וחד: "אם אתם אוהבים משהו, לכו על זה. תדעו שדברים לא תמיד באים בקלות, אבל בסופו של דבר יש לנו חיים פעם אחת, צריך ליהנות מהם ולעשות מה שאנחנו אוהבים".
קהילה אספנית חיה בהרצליה – וצפייה להמשך
הפודקאסט של בר גינדי חושף עולם עשיר, מגוון ומרתק של אספנים ישראליים, כשכל אחד מביא את הסיפור הייחודי שלו. מארז הוותיק שראה את עולם האספנות מתפתח לאורך עשרות שנים, דרך ירין שהפך את התשוקה שלו לבובות בטמן כמעט למקצוע, ועד תום שיצר תחום אמנותי חדש לגמרי מקוביות הונגריות.
הראיונות הללו מוכיחים כי האספנות היא הרבה יותר מאשר איסוף פריטים – היא צורת הבעה אישית, דרך לשמר זיכרונות, ואמצעי ליצור קהילות של אנשים בעלי תחומי עניין דומים. כל אחד מהמרואיינים מביא נקודת מבט שונה על מה שמניע אספן אמיתי, ומה הופך אוסף לחלק בלתי נפרד מזהותו של האדם.
הפודקאסט "אנשים ואספנים" של בר גינדי זמין לצפייה ולהאזנה, ומציע הצצה מרתקת לעולמות האספנות הישראלית המגוונת והעשירה. עד כה יצאו 23 פרקים מלאים; בכל יום ראשון בשעה 18:00 עולה פרק חדש ביוטיוב, ספוטיפיי ואפל פודקאסט.
לסיום בר מבקש להדגיש: "אני ממשיך לחפש את הסיפורים המעניינים ביותר בארץ ישראל, מוזמנים ליצור איתי קשר בפייסבוק או באינסטגרם"
כיום בר גם מפיק פודקאסטים לאנשי עסקים בכירים, ארגונים וחברות במשק הישראלי, משלב חשיבה קריאטיבית עם הפקה מוקפדת ותחקיר עומק. הפרויקטים שלו מסייעים למותגים לבנות אמון, להרחיב קהלים ולהפוך ידע מומחי לנכסי תוכן מתמשכים.
- כל הראיונות המרתקים זמינים לצפייה בערוץ היוטיוב של בר גינדי https://www.youtube.com/@BarGindy
- ניתן ליצור עם בר גינדי קשר גם במייל barr.gindy@gmail.com .
פודקאסט מצוין!
הבנתי שב2026 הוא צריך להגיע לנטפליקס וזה ממש מרגש שפעם ראשונה פודקאסט ישראלי יהיה בנטפליקס זה כבוד גדול.