עיריית הרצליה קיימה בתחילת השבוע וובינר ציבורי בנושא הסכם הגג החדש של העיר, בהשתתפות יותר מ־250 תושבות ותושבים. לאורך המפגש הציגו ראש העיר יריב פישר, מ״מ ראש העיר איל פביאן, מנכ"ל העירייה אלכס גולדשטיין ומהנדסת העיר חנה חרמש את עיקרי ההשקעות והתוכניות הכלולות בהסכם – בהיקף של כ־5 מיליארד ₪ לפיתוח תשתיות, תחבורה, חינוך ומרחבים ציבוריים בשנים הקרובות.
המפגש נערך כוובינר (אונליין בזום) ולפי דיווחי העירייה, כ-250 תושבות ותושבים הצטרפו וצפו. לשמחת כולם, לא נרשמו התראות או אזעקות במהלך המפגש והוא התקיים ברצף וללא קטיעות. מתוך השעתיים שהוקצו למפגש כ-חצי מהזמן (55 דקות) יועד למענה על שאלות.
ההסכם, שנבנה לאחר יותר משנה וחצי של עבודה מקצועית עם גורמי ממשלה וחברות ייעוץ, מוצג על ידי העירייה כאחד מהסכמי הגג המשמעותיים בישראל בשנים האחרונות. מצד אחד הוא אמור להביא לעיר מיליארדים לתשתיות, ומצד שני הוא מחייב תכנון מדורג ואחראי של הבנייה החדשה ושל השדרוג בעיר הוותיקה – נושא שנמצא במרכז דיון הציבורי סביב המהלך.
- ניתן לעיין במסמך המלא של הסכם הגג (קישור למסמך PDF סרוק-55 עמודים שזמין באתר העירייה).

"לטפל בישן לפני החדש": דברי ראש העיר
ראש העיר יריב פישר פתח את דבריו בעדכון קצר על המצב הביטחוני, והסביר שהעיר מתנהלת בימים אלה בנוהל חירום, עם הערכות מצב פעמיים ביום בהשתתפות כל גורמי הביטחון והחירום. לדבריו, הדבר הראשון שעמד לנגד עיני העירייה היה הצלת חיים, ולאחר מכן פתיחת מסגרות חינוך בלתי פורמליות כדי "לגעת בתלמידים" גם בתקופה מורכבת.
משם עבר פישר להסכם הגג וחיבר אותו ישירות להבטחה שנתן בבחירות: "לטפל בישן לפני החדש". הוא תיאר סבב ביקורים בבתי הספר הוותיקים בעיר – ויצמן, הראשונים, רמב"ם, בן צבי, יוחנני וברנר – ואמר כי "די התבייש" במצבם, משום שהם אינם מתאימים עוד לדרישות התקופה.
פישר התייחס גם לתשתיות העירוניות: כבישים שלא טופלו שנים, רמזורים שנופלים בכל גשם ומערך כבישים ש"נראה כמו כבישים שאני רואה במילואים בשטחים". לדבריו, ההבנה ש"אם לא נהיה שותפים – המדינה תתקדם בלעדינו" הביאה את ההנהלה להחליט ללכת להסכם גג, אבל בתנאים שמתאימים להרצליה: הסכם שבו התשתיות והעיר הוותיקה נמצאות במרכז, ולא רק שכונות חדשות על הנייר.
מימין: ראש העיר, יריב פישר. משמאל: איל פביאן, ממלא מקום וסגן ראש העיר. דברי פתיחה ותשובות במהלך הוובינר. צילומי מסך מתוך המפגש
איך עובד ההסכם – במילים פשוטות
במצגת שהוצגה למשתתפים הוסבר שהסכם הגג הוא חוזה בין רשות מקרקעי ישראל לבין עיריית הרצליה, שנועד לאפשר לעיר לקבל מראש תקציבים גדולים לתכנון וביצוע של תשתיות ומוסדות ציבור, במקביל לקידום השכונות החדשות.
העיקרון פשוט:
- רמ"י משווקת את הקרקעות.
- הכסף ממכירתן נכנס למסלול ייעודי ("משק כספי סגור").
- משם מממנים כבישים, ניקוז, שבילי אופניים, מוסדות חינוך ומבני ציבור – לפי תכנון מוסכם מראש.
ללא הסכם כזה, הסבירו גורמי המקצוע, המדינה יכולה לקדם את הבנייה על הקרקעות שלה בכל מקרה – אבל לעירייה לא יהיה גב תקציבי מספק כדי להקים בזמן את התשתיות ומוסדות הציבור שהגידול באוכלוסייה מחייב.

"ישן מול חדש": כ־700 מיליון ₪ לשכונות הוותיקות
אחד המסרים שחזרו לאורך הערב הוא עקרון "ישן מול חדש". לפי הנתונים שהוצגו, כ־700 מיליון ₪ מתוך מסגרת ההסכם יוקצו לשדרוג השכונות הוותיקות בעיר – סכום שהוגדר כשווה־ערך לכשנתיים של השקעות תשתית עירוניות רגילות, שיופנה הפעם בעיקר למרחבים קיימים:
- כבישים ומדרכות.
- תאורה ושדרוג תשתיות תת־קרקעיות.
- גינות, שצ"פים (שטח ציבורי פתוח) ומבני ציבור קהילתיים.
העירייה הדגישה כי מדובר בכסף נוסף על תקציב הפיתוח השוטף, ולא במקום ההשקעות הרגילות של העיר. עם זאת, בשלב זה הוצגה תמונה ברמת הרובעים והתוכניות הכלליות – בלי פירוט סופי לפי כל שכונה ורחוב, מה שצפוי להוות נושא מרכזי למפגשי ההמשך.
מגורים ותעסוקה: למה התמהיל כל כך חשוב?
נושא נוסף שבלט במצגת הוא האיזון בין בנייה למגורים לבין פיתוח שטחי תעסוקה ומסחר. נציגי העירייה הסבירו כי תמהיל כזה אינו "קוסמטיקה", אלא תנאי ליכולת של העיר לשמור על איתנות כלכלית: ככל שיתווספו אלפי תושבים חדשים, העירייה תצטרך עוד מקורות הכנסה מארנונה עסקית כדי להמשיך לממן חינוך, רווחה, תרבות ותשתיות ברמה גבוהה.
לצד העיקרון הכלכלי הוזכרו גם פרויקטים קונקרטיים: ארנה עירונית חדשה (הקונגרס) עם אלפי מקומות ישיבה לאירועי ספורט ותרבות, ומתחם "אקספורט" באזור שבין קניון שבעת הכוכבים, קריית החינוך והספורטק – מרחב שאמור לשלב ספורט, תרבות ושטחי ציבור ולהפוך למוקד פעילות עירוני מרכזי. לפי המצגת, השקעות כאלה אמורות לייצר לעיר הכנסות, לא רק הוצאות, וכך "לסגור את המעגל" בין הצמיחה הדמוגרפית לבין שדרוג איכות החיים.

תעש נוף ים: מיחידות דיור לריאה ירוקה
בין הנושאים הרגישים שעלו במפגש היה מתחם תעש נוף ים. בהסכם הגג הקודם נכללה בו אפשרות לבנות כ־3,500 יחידות דיור, אך לפי ההסכם החדש – שטח זה אינו נכלל כלל בבנייה למגורים.
פישר חזר על המסר שכבר עלה בכתבות קודמות ב"הרצליה היום": העירייה דחפה לכך שתעש נוף ים לא ייכנס להסכם כמוקד בנייה, וכיום מתבצעות במקום עבודות גידור וטיהור קרקע כדי להסיר מפגעים ולשמור על בטיחות הציבור.
המדיניות שהוצגה לתושבים ברורה: לראות במקום ריאה ירוקה פתוחה לאורך השנים הקרובות, ולא "עוד שכונה צפופה על החוף".
תשתיות, תחבורה ומרחב ציבורי: איפה הכסף אמור לפגוש את היום־יום?
מהנדסת העיר וצוות התחבורה הציגו רשימה של פרויקטי תשתית שאמורים לקבל מימון במסגרת ההסכם:
- שדרוג רחובות קיימים בעיר, בהם הרחבת עבודות ברחוב העצמאות שמתחילות כבר עכשיו.
- השלמת רשת עירונית של שבילי אופניים, שבדרך כלל כוללת טיפול מלא ברחוב – מהמדרכות ועד התאורה.
- פיתוח מחלפים, גשרים וצירים חדשים וחיזוק הכניסות והיציאות מהעיר.
- קידום נתיבי תחבורה ציבורית ומערכות הסעת המונים (BRT ורכבת קלה), בתיאום עם משרד התחבורה.
המסר לתושבים היה "קודם תשתיות – אחר כך בנייה": כלומר, ההשקעות בתחבורה, ניקוז ומרחב ציבורי אמורות להתקדם לפני, ובמקביל, לבנייה המגורים, ולא בדיעבד. מצד שני, במענה לשאלות על פקקים בתקופת העבודות, לא הוצג עדיין לוח זמנים מפורט להסדרי תנועה זמניים – נקודה שנשארה פתוחה להמשך.

שאלות התושבים: שכונות ותיקות, מטרדי בנייה ולוחות זמנים
בחלק האחרון של המפגש התייחסו הדוברים לשאלות שהגיעו מראש ובמהלך הוובינר. הנושאים המרכזיים היו:
- שכונות ותיקות – תושבים ביקשו להבין אילו שכונות ייכנסו ראשונות ל־700 מיליון השקלים של "ישן מול חדש", ומה לוחות הזמנים לשדרוג כל אזור. התשובות נשארו בעיקר ברמת הרבעים ולא ירדו (בשלב זה) לרחוב ספציפי.
- מטרדי בנייה – רעש, אבק, משאיות כבדות ובטיחות ילדים. העירייה הסבירה שהחברה הכלכלית תתכלל את הפרויקטים, ורמ"י תפקח על הקבלנים, אך לא פורט עד הסוף מנגנון אכיפה מעשי לתלונות תושבים בזמן אמת.
- תחבורה בזמן עבודות – נשאלה השאלה איך ייראו חיי היומיום בזמן עבודות תשתית כבדות, ולא רק לאחר סיומן. כאן נמסרו בעיקר תשובות עקרוניות על "תכנון שלביות" ו"תיאום עם משרד התחבורה", פחות על תרחישים יומיומיים כמו חסימות, עומסים ופתרונות חלופיים.
- קצב הבנייה – נציגי העירייה חזרו שוב ושוב שמדובר בתהליך של שנים רבות, וכי מרבית הפרויקטים יתממשו רק בעשור הבא וזה שאחריו. חלק מהתושבים ביקשו תרשימי זמן מדויקים יותר לפי מתחמים, שצפויים להתבהר רק לאחר תכנון מפורט.
במילים אחרות: המפגש הוריד את רמת הערפל לגבי הכיוון הכללי, אבל בחלק מהשאלות "ברזולוציה של רחוב" התשובות עדיין חלקיות – וזה בדיוק המקום שבו צפויים להמשיך הדיונים, ויכוחים ציבוריים, גם עם גורמי אופוזיציה במועצת העיר.
מה תושבים יכולים לעשות עם המידע הזה?
למי שלא השתתף במפגש, הכתבה הזו נותנת את התמונה הכוללת – אבל ההשפעה האמיתית תגיע בהמשך, במפגשי המשך ובשלב התכנון המפורט. כבר עכשיו אפשר:
- לעקוב אחרי פרסומי העירייה והמצגות, ולבדוק איפה השכונה שלכם מופיעה במפת ההשקעות של "ישן מול חדש".
- להגיע למפגשי ההמשך עם שאלות ממוקדות:
- באיזה שלב נמצאת התוכנית הקרובה אלינו?
- מה לוח הזמנים הצפוי לעבודות ברחוב שלנו?
- למי פונים בזמן אמת אם קבלן יוצר מטרד או סכנה?
ככל שהשאלות יהיו קונקרטיות יותר ויתבססו על מונחים מתוך ההסכם ("מנהלת הפרויקט", "תשתיות־על", "ישן מול חדש"), כך יהיה קשה יותר לענות עליהן בסיסמאות בלבד.

ניתוח: תהליך של עשורים – לא מהפכה של לילה
המפגש נתן לתושבים תשובות על הכיוון הכללי: השקעה בעיר הוותיקה, פיתוח תשתיות לפני בנייה, חיזוק תחבורה ותעסוקה, ושימור שטחים פתוחים כמו תעש נוף ים.
עם זאת, התשובות עדיין היו ברובן אסטרטגיות ולא שכונתיות, ולכן המפגשים הבאים יהיו חשובים במיוחד כדי להבין איך כל זה יתורגם בפועל לחיי היום־יום של התושבים.
מאחורי הכותרת "5 מיליארד ₪ להסכם הגג" עומדת נקודה שכדאי להדגיש: מדובר בתהליך שייפרס על פני עשור ויותר, ולא במהלך שנראה את כולו תוך שנתיים־שלוש. חלק מהפרויקטים – כמו עבודות ברחוב העצמאות או גידור תעש נוף ים – כבר מורגשים בשטח, אך רוב התוצאות הגדולות יופיעו בגלים, בהתאם לקצב התכנון, השיווק והביצוע.
מצד אחד, זה מרגיע את החשש משינוי פתאומי ש"ימחק" את העיר המוכרת לתושבים בתוך זמן קצר; מצד שני, זה דורש מעורבות אזרחית ארוכה סבלנות ומהעירייה – שקיפות עקבית, לא רק ערב חתימה והצגת מצגות. עבור מי שחושש מהסכם הגג, השאלה המרכזית תהיה האם העירייה תעמוד בהבטחה "קודם הישן, אחר כך החדש" גם בעוד חמש ועשר שנים, כאשר לחצים פוליטיים וכלכליים יגדלו.
ובתוך כל הבאזז – חיובי ושלילי – חשוב לזכור: ההסכם עצמו הוא כלי. האופן שבו ישתמשו בו בשנים הקרובות, עד רמת הכביש, המדרכה והגן בשכונה, הוא זה שיקבע אם הוא ייזכר כהזדמנות שהפכה למציאות – או כהבטחה גדולה שנשארה על המצגת.
- ניתן לעיין במסמך המלא של הסכם הגג (קישור למסמך PDF סרוק-55 עמודים שזמין באתר העירייה).
למען החטופים











