למען החטופים
במסגרת מדור "זרקור מקומי" על עסקים ויזמים מהרצליה, אנו מארחים השבוע את שי גרנות (50), תושב הרצליה, מנכ״ל ומייסד חברת אפקטיבייט – פלטפורמה חדשנית לאימון קוגניטיבי שכבר עזרה ל-35,000 לקוחות לשמר את חדות המחשבה והזיכרון. מהמשרד הראשון עם שלושה עובדים ועד למיזם גלובלי עם 50 עובדים, שותפויות עם סמסונג ומחקרים באוניברסיטאות מובילות – זהו הסיפור מלא השראה על יזמות, עמידות וחזון.
שי, מספר שהוא מרגיש עצמו כיזם כבר מגיל 6, "בבית ספר היסודי ברמת השרון מכרתי פופקורן, מחקים וקלפים בשכונה. תמיד היה בי דרייב לעשות דברים ולהקים פרויקטים, משהו שמושך אותי מחוץ לקופסה", הוא מספר בהתלהבות.
אבל המסע האמיתי התחיל לדבריו בצבא, "כשהייתי קצין ביחידת עוקץ ופיתחנו, יחד עם חבר (איתי רז), שיטה לאימון כלבים לעבוד במכשירי קשר בלילה – פתרון לבעיה שלא היה לה מענה. זה היה כזה פרויקט "שושו", שאף אחד לא האמין שנצליח" הוא מספר ומדגיש כי היום כל יחידת עוקץ עובדת עם המערכת. "זה לימד אותי שאפשר לחדש גם במקומות שנראים סגורים" מספר שי.
אז אחרי הצבא יצאת לטיול בדרום אמריקה ונשארת 11 שנה בברזיל?
נכון, יצאתי לטיול ללא כוונה לעבוד. בברזיל פגשתי את המדריך שלי לקראטה בסאן פאולו, והוא הציע לי לעבוד בעסק של תזונה וקוסמטיקה. הגעתי עם תיק גב, בלי שפה והחלטתי להישאר.
זו הייתה התקופה הכי קשה בחיים שלי, אבל גם הכי מעצבת. הכסף נגמר אחרי שלושה חודשים, לא מכרתי בהתחלה כי לא ידעתי את השפה, אכלנו לחמניה אחת ביום (ירדתי 15 ק״ג במשקל). נכנסתי לגור עם עוד מספר ישראלים שהיו יותר זמן ממני שם ,גרנו בקומונה ביחד ,עברנו קשיים ,אכזבות וגם הישגיים ונצחונות. למדנו מה זה להאמין בעצמך ,איך לשים מטרות ,ואיך להגשים חלומות
למדתי להתמודד עם מה שיש, לא לחכות לתנאים מושלמים. למדתי לבנות את עצמי מנקודה לנקודה, גם כשאין משאבים. וחשוב מכול – להאמין בעצמך גם כשכולם אומרים שלא תצליח. התקופה בברזיל בנתה לי חוסן שמלווה אותי עד היום, במיוחד כשאני מתמודד עם אתגרים בחברה.
אחרי חמישה חודשים נתתי את ההדרכה הראשונה שלי בפורטוגזית – מול 200-250 איש. הלכתי עשרים פעמים לשירותים מרוב התרגשות לפני שעליתי על הבמה. אבל אחרי שנה ומחצה הגעתי למנהיגות בברזיל – רק 150 איש מתוך שלושה מיליון מפיצים הגיעו לדרגה הזאת.
מה היה הטריגר האמיתי להקמת אפקטיבייט?
לפני שמונה שנים, בתוך אירוע משפחתי מורכב, גילינו שאבי חלה בדמנציה. לימים הוא נפטר מאלצהיימר, במצב שהוא כבר לא זיהה אותי. ראיתי את הכאב, את הקושי, את מה שזה עושה למשפחה. זה היה הטריגר שגרם לי לחפש פתרונות שיכולים להפחית ירידה קוגניטיבית.
גיליתי שיש פתרונות בשוק, אך הם לא היו מספיק מדויקים לקהל המבוגר. לא היו מותאמים לתרבות, לשפה, לחוויית משתמש של אנשים מעל גיל 55. אז החלטתי להרים את הכפפה ולהקים תוכנה שמאמנת את המוח בצורה מדויקת, מדעית, ומותאמת לקהל הזה.
מה זה בעצם אפקטיבייט? הסבר לנו בפשטות
אפקטיבייט היא תוכנה שמאמנת את המוח דרך משחקים. המשחקים האלה עובדים על יכולות קוגניטיביות ספציפיות: קשב מרחבי, זיכרון עבודה, מהירות תגובה, ותפקודים ניהוליים (Executive Function) – זה הדברים שעוזרים לנו לתכנן, לקבל החלטות, לזכור.
התוכנה עובדת על מחשב, טאבלט וסמארטפון, והיא מיועדת בעיקר לאנשים מגיל 55 ומעלה. המטרה היא לשמור על חדות המחשבה ולהפחית ירידה קוגניטיבית טבעית. זה ממש כמו חדר כושר, אבל למוח.
למה בדיוק גיל 55+? מה קורה במוח בגיל הזה?
באופן טבעי, לכל אחד מגיל מסוים מתחיל להיות ירידה קוגניטיבית. אנחנו בשיא שלנו בסביבות גיל 20-25, ומשם מתחילים להידרדר. ההידרדרות הזאת מתבטאת בדברים יומיומיים: "איפה שמתי את המפתחות?", "מה רציתי להגיד?", "אתה נכנס לחדר ושוכח מה רצית", "פוגש מישהו ולא זוכר את השם שלו".
זה קורה גם לאנשים צעירים בגילאי 30-40, אבל בגיל 50 ומעלה זה מתחיל להיות יותר שכיח ויותר מטריד. אז אנשים מתחילים לחשוב: "אולי אני מפתח פה משהו? אולי זה דמנציה?". והנתונים מטרידים – היום יש כ-57 מיליון חולי דמנציה בעולם, ועד 2050 זה הולך להגיע ל-150 מיליון.
אבל בואו נשים את הדמנציה בצד לרגע. כי הרבה אנשים אומרים "אני צעיר, אני בן 55, עזוב אותי עכשיו מדמנציה". אז אני מדבר על ההשפעות של ירידה קוגניטיבית רגילה: קשיים בנהיגה, נפילות, הימנעות חברתית – כי אתה לא רוצה להיפגש עם אנשים כי אתה שוכח שמות. בסופו של דבר, זה מוביל לחוסר עצמאות, ואנשים מפחדים לאבד את העצמאות שלהם.
איך בכלל התחלת? לא היה לך רקע במדעי המוח…
נכון לחלוטין. אני ועוד שותף ישבנו וצמח הרעיון ביחד. השותף אמר "אני משקיע, אני מהמר עליך", ושם מיליון דולר. ופתאום הייתי לבד. מה עושים? אני צריך לפתח מוצר של מוח, אני צריך מומחה לקוגניציה, מתכנת, מישהו שמבין בפרודקט – ואני לא בא מהעולם הזה בכלל.
הייתי בן 42, וזו הייתה פעם ראשונה שכף רגלי דורכת באוניברסיטה. באתי לגייס פרופסורים, להיפגש איתם, לנסות לשכנע אותם. זה היה אתגר עצום – לדבר בשפה שלהם, למכור להם את הרעיון, זה לא היה קל.
איך בדיוק גייסת את ערן כץ, שיאן גינס לזיכרון, להיות שותף במיזם?
שמעתי עליו וקראתי את הספר שלו, ואמרתי לעצמי: "אני הולך לגייס את האיש הזה למיזם שלי". נרשמתי להרצאה שלו בסינמה סיטי – סט של הרצאות שעלה 800 שקל, שבאחת מהן הוא מופיע. הגעתי לכל הרצאה כדי לצוד אותו.
בסוף ההרצאה ניגשתי אליו ואמרתי: "תקשיב, אנחנו הולכים לשנות את העולם, אני רוצה שתצטרף אליי. אני הולך להקים אפליקציה לאימון קוגניטיבי עם משחקים". הוא הסתכל עליי, צחק, ואמר: "עזוב, עזוב, אתה מדבר שטויות, שמור את הכסף שלך, אתה תפסיד אותו".
אבל לא נכנעתי. הייתי מתעקש ופגשתי אותו עוד פעם ועוד פעם. ובסוף הוא אמר לי: "אוקיי, שכנעת אותי, אני איתך". ואנחנו התחלנו לחשוב ולבנות ביחד את הפרוטוקול, את הרעיון. היום רן הוא שותף איתנו במיזם, וזה כיף גדול לראות את זה מתפתח וגדל.
כמה זמן לקח לפתח את המוצר הראשון?
שנה וחצי עד שהיה לנו מוצר. בתהליך, התחלנו להביא אנשים למשרדים כדי לעשות להם בדיקות משתמשים (User testing). נתנו להם להתאמן בתוכנות אחרות כדי לראות איזה כשלים יש, מה קשה למבוגרים, מה הם לא מבינים מבחינת הוראות, מה הם לא רואים. ככה בנינו את זה יחד עם ד"ר גיל סוזין שישב איתנו לבנות את פרוטוקול האימון.
ואז, אחרי שנה וחצי, הכסף התחיל להיגמר. היה לי עוד חודש כסף, וחמישה עובדים. ולקחתי החלטה קריטית – להתחיל למכור את המוצר גם אם הוא לא מושלם.
היום יש לנו כמעט 30 משחקים, 35,000 לקוחות משלמים, ו-40 מיליון משחקים שבוצעו. זה לא רק שאנשים קונים את המוצר – אנשים גם משתמשים בו.
וזה טיפ חשוב שאני יכול לתת: אף פעם אל תחכו שהמוצר יהיה פרפקט. צריך כבר בתהליך לקחת את המוצר ולהתחכך עם השוק, לקבל traction, לקבל משתמשים, לקבל גם כסף. ההחלטה הזאת הצילה את החברה. מרגע ששמתי את המוצר בשוק, החברה החזיקה את עצמה במכירות במשך שש שנים.
אז השאלה הכי חשובה – האם יש מחקרים שמוכיחים שזה עובד?
בהחלט. קודם כל, יש לנו את המשוב הסובייקטיבי – אנשים מדווחים על תוצאות, ויש לנו כמעט אלף המלצות בגוגל, בחנויות ההורדות של Google Play ו- App Store.
יש לנו שני מחקרים שכבר פורסמו: מחקר עם פרופ׳ בועז בן דוד מאוניברסיטת רייכמן מצא שיפור מובהק במדדים קוגניטיביים, מחקר עם פרופ׳ מיכל אבידור מאוניברסיטת בר אילן פורסם השנה ב-Nature, אחד המגזינים המדעיים הטובים והמוערכים ביותר בעולם. גם כאן היה שיפור במדדים אצל אלה שהשתמשו באפקטיבייט מול קבוצת ביקורת. כל מחקר כלל 60 נבדקים.
בכנס לונג׳ביטי בשיבא לפני כחמישה חודשים, פרופ׳ ציפי שטראוס עלתה על הבמה וספרה על תוצאות ראשוניות: 67% שיפור במדדים קוגניטיביים. זה מדהים.
יש לנו עוד ארבעה מחקרים בתהליך: עם האוניברסיטה העברית, בית חולים רעות, ומחקר גדול בבית חולים שיבא עם אלף משתתפים. כזה מחקר אורך כשנה ויש לנו כבר מעל 500 נבדקים עד כה.
הגישה כוללת שלושה רבדים מרכזיים: פיזי – שמירה על כוח, תנועתיות ועצמאות גופנית קוגניטיבי – שמירה על חשיבה חדה וזיכרון תקין רגשי – קיום מערכות יחסים ותחושת משמעות המטרה: לבלות את רוב החיים בשיא החיוניות, ולדחוס את שנות המחלה לסוף החיים.
מה המסר שלך לתושבי הרצליה?
אני ממליץ לכל תושב הרצליה שרוצה לשמור על איכות החיים, הוולנס והלונג׳ביטי – לשלב אימון קוגניטיבי לצד שינה טובה, תזונה נכונה וספורט. זה מכלול של דברים. אנחנו גם מקדמים בפלטפורמה שלנו קורסים של יוגה ופילאטס כדי לעודד גישה הוליסטית.
הרצליה ידועה באוכלוסייה הבוגרת החזקה שלה – רבע עד שליש מהתושבים הם 60 פלוס. אוכלוסייה חזקה, עמידה, אבל גם בוגרת. אני מזמין את כולם להצטרף למשפחת אפקטיבייט ול-35,000 הלקוחות שיש לנו.
ואני גם רוצה להגיד משהו: אשמח מאוד לראות שיתוף פעולה עם עיריית הרצליה. להביא את אפקטיבייט למרכזי יום, לדיורים מוגנים בעיר, ולקדם בריאות קוגניטיבית בקהילה המקומית. אני חושב שזה יכול לעשות שינוי אמיתי בחיי התושבים.
מה הטיפ החשוב ביותר שאתה יכול לתת ליזמים?
- להאמין בעצמך – לאורך כל הדרך, גם בברזיל וגם באפקטיבייט, פגשתי משקיעים ושותפים שצחקו עליי ואמרו "לא תצליח, זה לא יעבוד, אתה תפסיד את הכסף". אבל אם אתה מאמין ולא מוותר – אתה תגיע.
- דבקות במטרה – גם כשזה קשה, גם כשהכסף נגמר, גם כשאין פתרונות ברורים – להתמיד.
- להתמודד עם מה שיש – טוב שהיה לי מיליון דולר, אבל המיליון נגמר. ואז אתה צריך להתמודד ולמכור. אני עד היום אומר לאנשים בצוות שלי: "אם אין תקציב למשהו – תתמודדו עם מה שיש".
ועוד משפט אחד: אל תחכו שהמוצר יהיה מושלם. התחככות מוקדמת עם השוק נותנת לכם תובנות קריטיות ומצילה חברות. זה הטיפ שהציל את החברה שלי.
הלאה, תמיד ללכת הלאה
"היעד המרכזי שלנו זה ארצות הברית. אנחנו כבר מתחילים לעבוד שם, נמצאים בכנסים, ויש לנו שיתוף פעולה עם רשת Senior Living גדולה מאוד שמחוברת לאחד וחצי מיליון מבוגרים". זה שוק עצום מדגיש שי בהתהלבות רבה.
ויש לי חלום אישי חושף שי: "לחזור לברזיל עם המוצר. 210 מיליון תושבים, שליש מבוגרים. אני דובר את השפה, מכיר את התרבות, יודע לעשות עסקים שם. זה סוג של קאמבק , לחזור עם משהו גדול למקום שבו התחלתי את דרכי המקצועית. זה משהו שאני לא מפסיק לחשוב עליו בשנתיים האחרונות".
