בני הנוער בהרצליה מדברים עם ראש העיר יריב פישר: ראיון מיוחד על עתיד העיר

במפגש מיוחד שנערך לאחרונה בעיריית הרצליה, נפגש ראש העיר יריב פישר עם ארבעה תלמידי תיכון לדיון פתוח על הנושאים שמעסיקים את בני הנוער בעיר. הראיון, שנערך ביוזמת "הרצליה היום", התמקד בנקודת מבטם של הצעירים – דור העתיד של העיר ושל המדינה.

עשרים דקות לפני השעה 14:00, מתרגשים לקראת הפגישה עם ראש העיר, נפגשו התלמידים להכנות אחרונות בעודם נהנים מגלידה בסניף גולדה שברחבת שער העיר. "הם מתרגשים, וגם עשו הרבה הכנה לקראת, סיפרה המורה שרון בונאנו מרכזת מגמת התקשורת בתיכון חדש. אל איתמר שליזנגר ורוי תושייה תלמידי כיתה י' במגמת תקשורת בתיכון חדש הצטרף גם לירם שמואל, תלמיד כיתה י"א במגמת דיפלומטיה ומצוינות שלומד אף הוא באותו התיכון. "לא ויתרתי על ההזדמנות לראיין את ראש העיר" ציין לירם והוסיף "אפילו דחיתי את "יום המאה" בצה"ל שהתקיים היום למועד אחר". אחרונה חביבה הצטרפה לחבורה יובל גונן, תלמידת י"א בתיכון הראשונים. "הייתי במבחן משעה 8:00 בבוקר, הרגע סיימתי, ומיד הגעתי, חשוב לי לשאול ולקבל תשובות מראש העיר על נושאים שחשובים לי ולבני גילי" הדגישה יובל.

בשעה 14:02 בדיוק נפתחה דלת הלשכה, ראש העיר יצא אל התלמידים והזמינם להיכנס ולהתחיל בראיון. "יש לנו שעה שלמה וחשוב לי להקשיב ולשמוע את כל מה יש לכם לשאול ולומר" הדגיש ראש העיר. המפגש התקיים בנוכחות המורה שרון בונאנו, רכזת מגמת תקשורת בתיכון חדש, שהצטרפה לדיון והעלתה גם היא שאלות בנושאי חינוך.

  רוי: יש עכשיו בנוער הרבה מאוד אלימות, יש הרבה חרמות, יש פגיעות עצמיות בזמן האחרון. איך מתמודדים עם זה?

יש לי חמישה ילדים ואני בהחלט מודע לרגישות, האירועים של הקורונה, המלחמה, העולם שלכם היום בתוך הסושיאל-מדיה, הוא משנה, זה דור אחר לגמרי. אנחנו מבינים ומכינים תוכניות וטיפול בזה.

אני יכול לספר לך שהיו שבועות שבהם השקעתי ימי עבודה שלמים על טיפול במקרים של אלימות בין תלמידים. באחד המקרים, הגענו עד לאשפוז בבית חולים אברבנאל וטיפול נפשי בגלל חרמות. הפעלתי את כובד משקלי מול ראש עירייה אחר על מנת שיקבל את התלמידה שסבלה במוסד חינוכי בעיר אחרת.

צריך לטפל בכל מקום ביחד איתכם, ביחד עם התלמידים, עם המורים ועם ההורים. יש לנו מנהל חינוך חדש שיודע לטפל בזה, ומבין שהציונים לא תמיד הכי חשובים ויש מעבר. היחסים ביניכם הרבה יותר חשובים לנו, וגם ערכים וחינוך. זה לא פשוט בכלל, אבל יש כאן המון עבודה לעשות, שאנחנו על זה לגמרי.

  יובל: האם יש לך תכניות לעזור לרמת החינוך בבתי הספר שיש להם פחות משאבים, בעיקר בזמן תקופת בגרויות?

אני אתחיל עם הכסף. אין עירייה בארץ היום שמשקיעה כמו עיריית הרצליה בחינוך – מתקרבים ל-35,000 שקל לכל תלמיד. ניקח את הארנונה הממוצעת של בית, כ-400 שקל לחודש. זה רק דגדוג קטן של מה שאנחנו בעצם משקיעים בכל תלמיד. הכסף מגיע באמת מאזור העסקים וזה מה שנותן לנו את האפשרות להשקיע המון בהרצליה, גם בחינוך וגם בדברים אחרים.

אנחנו מאוד גאים בתוצאות של הבגרויות ובתוצאות בכלל של כל התיכונים בהרצליה יש שם עבודה יוצאת דופן של אנשי החינוך.

ההנחיה שלנו היא ברורה – אנחנו משלבים במערכת החינוך את הבלתי פורמלי והפורמלי. מבחינתי, לא פחות חשוב שיהיו תנועות נוער, צופים, 'הנוער העובד והלומד' שהחזרנו לאחרונה, כנפיים של קרמבו, '5 אצבעות', לתוך מערכת החינוך שלנו פנימה, מהלימודים עצמם.

המערך שלנו ביחד עם פסג"ה, שמלמדת את המורים איך ללמד, יעזור לנו להרים את המורים. המהלכים האלה שאנחנו עושים ידחפו לשוויון ולתוספת. לדוגמה, יש מרכז שאנחנו מאפשרים להגיע אליו ללימודים אחר הצהריים. אנחנו עושים כל מה שאפשר להקל על ההורים. התחלנו את חוג חינם לכל ילד, זה לא בגילאים שלכם, אמנם זה ב' וג', אנחנו מרחיבים את זה ל-ד', אבל זה גם מקל על ההורים בכסף, זה 1,800 שקל לילד. יש לנו הרבה עבודה על הכול, אבל אנחנו עושים אותה.

  לירם: עם כל מה שקורה לאחרונה במדינה, רציתי לשאול אותך, בראייה שלי שהרבה מהחברים שלי עומדים בפני גיוס ויש חוסר ודאות, מה אתם מתכננים לעשות כדי לנסות ולייצב את המצב?

אני לא הייתי יושב כאן אם לא הייתי מרגיש שהכול רועד, אם לא הייתי מרגיש שהדמוקרטיה של המדינה בסכנה. זה מה שגרם לי לקחת את ההחלטה לרוץ לראשות העיר.
אנחנו באיזשהו שלב, עוד בהפגנות בבלפור, בשיחות שלי עם החברים, הסתכלנו איפה נמצאים החברים שגדלו איתי מהגיל שלכם. ראינו שהם הלכו למקומות טובים, אבל לעשות כסף. אני חושב שהמעמד הביניים, הליברלים, הדמוקרטים, הלכו ועשו טוב לביתם, אבל המדינה קצת נזנחה.

אני אומר לכם שיש לנו מדינה מדהימה. כשאני מסתכל על החבר'ה שלי במילואים, והייתי במלחמה, כשאני מסתכל על חברים שלי מכל הארץ – אנחנו מדינה יוצאת דופן, שיודעת להסתדר ביחד. עכשיו צריך שהפוליטיקה למעלה תסתדר. לנו בעניין הזה יש קווים אדומים, והקו של החטופים היה ברור שהוא קו אדום. הקו האדום השני שאני מסמן זה בית המשפט העליון.

לדעתי, גם כשאני מדבר בבתי הספר בהרצליה, אין מספיק מידע מה זה אזרח חופשי, מה זאת דמוקרטיה, איך מתחלק השלטון, שלושת הרשויות. אני מוצא את עצמי מורה לאזרחות לפעמים. המידע שלכם על איך אתם רוצים לגדול במדינה הוא חשוב לי.

בנושא הגיוס לצבא, החברים שלי, ההורים שלכם, חלק עשו 200, 300, 400 ימי מילואים, זה עוד לא היה במדינה. אני מסתכל על דור שלם של חרדים וחלק מאזרחי ישראל הערבים שלא משרתים, ואתם צריכים להבין שזה יפול עליכם. לא יכול להיות חוסר שוויון בנטל הזה שלנו פה במדינה, עכשיו הוא מכביד הרבה יותר עליכם, ופה אני אומר לכם, בכל התיכונים שאני מבקר, הגיע הזמן שלכם גם לקחת אחריות בעניין הזה.

זה רחוק מלהיות עניין של דתיים-חילונים ולא יכול להיות חוסר שוויון בנטל הזה שלנו פה במדינה, ואתם צריכים לעצור את זה, זה כבר עובר לדור שלכם. לא יכול להיות שאתם תעצרו את החיים, תעשו שנת שירות, תיתנו את כל הלב, תלכו להיות קצינים, ובסופו של דבר יש סדר גודל של 70 אלף חיילים שחסרים לצבא, זה עניין של באמת ממה חיים פה במדינה.

  המורה שרון: רציתי לשאול על מצב בתי הספר. אנחנו ב-2025, ואני מרגישה שאני נמצאת באיזשהו ב-1970 במבנים רעועים, מוזנחים מאוד, למשל, יש לנו מנקה אחד בכל בית הספר.

התקציב של עיריית הרצליה הוא פלוס-מינוס 1.7 מיליארד שקל. כשמסתכלים על העשור האחרון בהרצליה, הפרוגרמה הגדולה בתקציב הפנוי הלכה לאזורים החדשים. הבנייה באזורים החדשים, במתחמים החדשים, לקחה את הכסף לשם. כעת אנחנו בונים תוכנית סדורה לחמש שנים איך הופכים את הישן לפני החדש.

ההגדרה שלי לשנה הזאת, לפני הכל זה בטיחות וביטחון. בגנים ובכיתות, הזמנו מאות מזגנים חדשים לבתי הספר. חלק יותקנו כבר בפסח וחלק במהלך השנה.

לגבי הניקיון, אנחנו הולכים למכרז חדש עם המשכ"ל כדי לקבל הרבה יותר. מעבר לזה, נכנס כבר לבתי הספר בן גוריון ושמיר פיילוט של רובוט שמנקה. הרעיון הוא שהרובוט ינקה במשך היום, ונפנה במשך היום את אותם מנקים שיש למשימות נוספות, משלימות, וקשה למצוא מנקים היום. אנחנו מטפלים בזה כמו שצריך.

לגבי סוגיית המורים, אין מורים במדינה היום, קשה מאוד להשיג. יש נשירה של 22 אחוז במורים בשנה. אנחנו חייבים להצעיד את החינוך בהרצליה כמה צעדים מאוד גדולים קדימה, לא שהוא לא טוב, אבל הוא צריך להיות יותר טוב. הוא חייב ממש להתנתק מהמדינה ולהראות שהוא במקום אחר לגמרי, ובגלל זה בחרנו את אנשי מנהל החינוך ממש בשיטת ההייטק, עשינו הד-האנטינג והבאנו אותם.

נקודה נוספת, החינוך המיוחד. זה הדבר שהכי חשוב לנו. לצערי זה לא היה בראש סדר היום של ההנהלה הקודמת, אצלנו זה בראש סדר היום. אנחנו מתייחסים לחינוך מיוחד כדבר הכי חשוב, מוסיפים תקציבים, תקנים, מסגרות, כדי שמלידה ועד בית ספר תיכון בהרצליה, נוכל לטפל בילדים של החינוך המיוחד פה בעיר.

  יובל: רציתי לשאול על התחבורה בשבת. אנחנו יודעים שלאחרונה החזירו עוד קצת קווי אוטובוס בשבת, אבל למרות זאת, יש קווי אוטובוס רק במקומות מסוימים ולרוב זה לא הרבה מקומות פרקטיים. יש הרבה קווים לים ולכיוון נוף ים, אבל יש פחות קווים בתוך שכונות.

ההחלטה הראשונה שעשינו כשנכנסנו לתפקיד היא להוסיף 50% תחבורה ציבורית בהרצליה. בהתאם, יש עלייה של 54% בשימוש. התחלנו 'נעים בסופ"ש', התחברנו כמו שצריך לכל הערים – לתל אביב, לרמת גן, לגבעתיים, לרעננה.

אני כן חושב שהשבת היא חשובה ולכן האוטובוסים לא נכנסים לתוך שכונות. הם עוברים בקווים הראשיים, ברחובות הראשיים, ואנחנו מתגברים אותם. אגב, אני לא מבין למה הרכבת הקלה לא עובדת בשבת, אני לא מבין למה תחבורה ציבורית לא עובדת בשבת. אני מאוד מקווה שעד שאתם תסיימו את הצבא ותחזרו, המדינה תפתור את הבעיות האלה.

שמנו לנו תקציב של חמישה מיליון שקלים לתחבורה בשבת. אנחנו יושבים עם השכונות ומנסים לפתור בעיות ספציפיות. הקמנו מנהלת תחבורה בהרצליה, שמטפלת בזה. יצאנו למכרז קורקינטים חשמליים, שיהיה מהרכבת לאזור התעסוקה ולאוניברסיטה, זה יתחיל באזורים עם שבילי אופניים סגורים.

אנחנו משקיעים כ-300 מיליון שקלים בשבילי אופניים בהרצליה, שיהיה כמו בערים בעולם, שיהיה אפשר לנסוע בשביל האופניים. הקו הראשון מתחיל כבר עכשיו. אתם הדור שכשהוא יקנה בית, יהיה תקן חניה אפס. זה הדור שלכם, הדור של התחבורה הציבורית המתקדמת.

  רוי: מה לגבי מקומות בילוי? אין איפה לצאת בערב בעיר?

אנחנו נרחיב את 'ספורט חצות', אנחנו מביאים הרבה מאוד עסקים חדשים לעיר, אנחנו רוצים שיהיה הרבה יותר מתחמי הופעות. לגיל שלכם, אנחנו נפתח סוג של מתחמים שיהיה לכם איפה לבלות. בפארק הרצליה יהיה מתחם שכבר בשנה הבאה יהיה מוכן ליד ספורט חצות, למטה בבניין העירייה יהיה עוד מתחם, בהרצליה פיתוח יהיה מתחם. אנחנו עובדים על זה שיחזור הדופק לעיר, ורואים את זה בשנה האחרונה – הופעות, מקומות, אירועים, ירידים, אפילו סטנדאפים שאנחנו מביאים.

  איתמר: רציתי לשאול על הים בהרצליה. יש בעיה עם שוברי גלים, שזה הורס את הטבע, וגם הזיהום בחופים, למשל כל שנה קורה שאי אפשר להגיע לחוף סידני עלי. איך משנים את זה?

בוא נתחיל בבעיה. בנו את המרינה, וברגע שבנו את המרינה, יש בולען בתוך הים שאיבד את החופים. הטיפול הראשוני היה שלושת שוברי הגלים שאנחנו מכירים. השאלה עכשיו היא איך מטפלים בחופים האחרים שנעלמו ובמצוק שראינו השנה מה קרה שם (קריסות מרובות).

אנחנו רוצים לבדוק פתרונות אחרים, ויש פתרונות אחרים בעולם – הזרמת חול, פתרונות של הגנות ימיות מטובעות. אנחנו מדברים על עבודה של עוד הרבה מאוד שנים קדימה. אנחנו לא נפגע בגולשים בהרצליה, זה אני יכול להבטיח לך.

לגבי הלכלוך שאתה מדבר עליו, אין לנו כרגע פתרון. זה מגיע תמיד כשיורד הגשם הראשון, וכל הגשם מזרים את כל הלכלוך לתוך הים. ברגע שזה קורה, אנחנו מוציאים הודעה – אל תיכנסו לים. אני לא מכיר פתרון אפילו בעולם לדבר הזה. חשוב לציין ש-90% מהמקרים שאנחנו סוגרים חופים בגלל זיהום, זה בגלל זרימה מדרום-צפונה, זיהום שמגיע אלינו מתל אביב, אז הנפגעת זה הרצליה. גם הסיפור של עזה משפיע, הביוב של עזה זורם לים, לאשדוד, ואז זה מגיע צפונה.

  לירם: בכלליות, כשאתה מסתובב בתל אביב, אתה מרגיש שהעיר חיה. פה בעיר זה לגמרי חסר.

יש לנו מלא תוכניות. אנחנו הרחבנו קצת, אבל אני מוסיף עוד ועוד. יש לנו בתוכניות להחזיר את הדופק לעיר.

לקחתי חבר שלי בתחילת הקדנציה ליום שישי בערב לבלות בעיר, לסטנדאפ. לאחר המופע יצאנו משם, והוא שואל אותי 'איפה שותים פה בירה?' ולא היה את זה.

אנחנו עובדים על זה מאוד מאוד קשה, נכנס פה למטה (בבניין העירייה) בר יין, שבבוקר יהיה בית קפה לתלמידי תיכון הראשונים. העולם הזה של חיי הלילה זה קבוצות של אנשים שאני מביא אותם, משכנע אותם שהרצליה זה הדבר הבא.

  המורה שרון: מה לגבי תוכניות לימודים שלא נלמדות, כמו למשל סשנים של זוגיות ותקשורת, או איך מראיינים לעבודה, או דמוקרטיה?

לימודי דמוקרטיה יהיו בכל העיר. המכון לחירות של אוניברסיטת רייכמן עשה פיילוט השנה, ואנחנו נרחיב אותו עם עוד עמותות שמתמחות בחינוך ודמוקרטיה וייכנסו לכל מערכת החינוך. כל נושא האישי, הרגשי, מה שדיברנו קודם על החרמות והחרדות, הופיע מאוד למעלה אצל אדר ארד, ראש מנהל החינוך החדש. אנחנו יודעים שצריך להתייחס לזה אחרת. הנקודה האחרונה היא שאני מאוד מוטרד מכך שהרצליה הייתה פעם חזקה במחול ובאמנות, ועם השנים הלכנו יותר לציונים ופחות לעולם הזה. יש עבודת מטה שגלילה, המשנה שלי לחינוך, עושה – איך מחזירים את הרצליה להיות חזקה בתחומי האמנות והמחול."

  איתמר: מה אתה חושב על הקניון ארנה? זה לא סוד שהוא במצב יחסית לא טוב, אין שם עסקים באמת שעובדים והוא יחסית ריק.

אני מכיר את המצב עוד כשהייתי יו"ר החברה לפיתוח תיירות. כיום, אנחנו מנסים לקדם את העסקים שיש ברחבת המרינה, ואני כן רואה עלייה מסוימת שם. יש לנו כמה עסקים שאנחנו דוחפים אותם כדי שיותר יבואו אנשים, אבל הקניון יעבור שינוי משמעותי, זה ייקח זמן. הבעלים של הקניון, קרן ריאליטי, הגישו בקשה לוועדת התכנון והבנייה. בסופו של דבר נאשר להם תוכנית הולמת, כדי שישתלם להם להשקיע ולפתוח את המקום מחדש, אבל גם שייתן לנו כעירייה דברים שחשובים לתושבים, כמו מעבר לתל מיכל.

תל מיכל, זאת הגבעה מעל קניון ארנה, מכיוון מזרח, אחד המקומות היפים בארץ עם נוף יפה, אבל לא פתוח ונגיש כיום. בנוסף, אנחנו נרצה לפתח את הספורט הימי, וחוף אכדיה דרום, וזה גם חלק מהתוכנית.

אני מרחיב את השאלה שלך, גם לגבי קניון שבעת הכוכבים ועסקים בעיר. בהרצאות שלי בתיכונים אני חוזר ומדבר על מונח עסקי שאני מאמין בו מאוד שנקרא "כשל שוק". מצב בו הקניון הוותיק (שבעת הכוכבים) מאבד לקוחות לטובת מתחרים חדשים ונוצצים יותר (כמו הביג ברמת השרון), בעוד קניון ארנה כלל לא הצליח למשוך קהל מספק, מה שמחייב התערבות והתחדשות כדי לאזן מחדש את השוק המסחרי בעיר.

גם הנהלת קניון שבעת הכוכבים הגישו בקשות לתוספות בנייה, שאנחנו נבחן. הם רוצים שינויים כדי להפוך את הקניון ליותר אטרקטיבי אל מול התחרות מסביב. פיתוח העסקים הוא דבר מאוד חשוב לנו ונפעל כדי לסייע, תוך איזון ודאגה לתושבי העיר.

  המורה שרון: מה לגבי קשר בין רייכמן לבין התיכונים? אנחנו צריכים הרבה פעמים מנטורים וסטודנטים שיעזרו עם שיעורים.

ברשימה של העבודה שלנו מול אוניברסיטת רייכמן, זה אחד מהדברים שלא טופלו בעשור האחרון. זה אחד מהדברים שדיברנו עליהם כל הזמן. בהרצליה בכלל, השכונות לא דיברו אחת עם השנייה, החינוך הבלתי פורמלי לא דיבר עם הפורמלי, אזור העסקים הכי טוב שיש במדינה (הרצליה פיתוח וחברות ההייטק שם) לא דיבר עם התיכונים, אוניברסיטת רייכמן לא דיברה… יש כמה דברים, אבל לא מספיק.

יש לנו ברשימה של התוכניות שיתופי פעולה שאנחנו עכשיו מתחילים לקדם אותם אחד-אחד. גם הם (אוניברסיטת רייכמן) רוצים להיות חלק מהעיר, מאוד. אני עכשיו מדבר פעם ראשונה על אולם משותף איתם, מנטורים, מורים וכד'. הם מחנכים, לנו חסרים מחנכים, באמת-באמת צריכים שישתלבו.

בנושא הזה, לא דיברנו על דיור בהישג יד שיתאים גם למורים. הרצליה היא העירייה הראשונה שלקחה שטח חום, שטח ציבורי, זה שטח לגני ילדים, פארקים וכאלה, ובונה בהם דיור בהישג יד, דיור להשכרה לטווח ארוך, במחיר שהוא 30%-50% פחות ממחיר השוק, אבל רק להרצליינים, וקודם כל, זה יילך למורים. קודם כל, נרצה שהמורים שלא מרוויחים מספיק, המורים הצעירים, נצליח להשאיר אותם פה. אני כל שנה שומע על ה"מורה מחדרה", שאומרת 'אני עוזבת אתכם', כי קשה לי להגיע. אז זה קורה לי כבר בשנה הראשונה. אבל כמה מהם אנחנו נצליח לשמור פה בהרצליה.

קולו של הדור הצעיר

המפגש בין ראש העיר יריב פישר לבין בני הנוער בהרצליה היה לא רק שיחה פתוחה, אלא גם הזדמנות נדירה לשמוע את קולו של הדור הצעיר בנושאים שמעסיקים אותו. התלמידים העלו שאלות מגוונות, החל ממצב הקניונים בעיר ועד לתוכניות חינוך ולתחבורה ציבורית בשבת, וראש העיר השיב בגילוי לב תוך שיתוף חזונו לעתיד העיר. התשובות חשפו את האתגרים והמורכבויות שבהן מתמודדת הרצליה, לצד מחויבות אמיתית של פישר לשיפור איכות החיים בעיר. המפגש הדגיש את החשיבות של שילוב בני הנוער בתהליכי קבלת ההחלטות העירוניות, ואת הרצון להפוך את הרצליה למקום שמספק מענה לצרכים של כל תושביה – צעירים ומבוגרים כאחד. השאלות הנוקבות והדיון הכנה הוכיחו כי לדור הצעיר יש יכולת להשפיע ולתרום לעיצוב פני העתיד של העיר.

• מידע אודות מחלקת הנוער באתר עיריית הרצליה herzliya.muni.il/youth
• אתר האינטרנט של מרכז פסג"ה בהרצליה www.mypisga.org
• מידע אודות מיזם "נעים בסופ"ש" באתר עיריית הרצליה.
• אתר האינטרנט של המשכ"ל (החברה למשק וכלכלה, חברה בבעלות כל הרשויות המקומיות בישראל. מתמחים בפרסום מכרזי מסגרת וניהול פרויקטים עבור רשויות מקומיות) www.mashcal.co.il 
• מידע אודות "המכון לחירות ואחריות" באוניברסיטת רייכמן runi.ac.il/research-institutes/government/libres