למען החטופים
אחרי שנים של עיכובים, דחיות ומאבקים משפטיים – הפעם זה קורה באמת. באמצע ינואר 2026 מתחילה פעילות ענפה בשטח של 250 דונם הצמוד לשכונות נווה עמל והרצליה הצעירה: חקירת קרקע מקיפה במסגרת הפרויקט הלאומי לשיקום קרקעות המדינה. הרקע: מתחמי תע"ש באזור השרון נתקעו במשך שנים בין התחייבויות, פסיקות בג"ץ והחלטות ממשלה שלא יצאו לפועל. המבקר המדינה חשף בדוח מאי 2025 כי עיכובי הפינוי והשיקום במתחם השרון מעכבים את הקמת 36,600 יחידות דיור ומיליוני מטרים של תעסוקה. כעת, בחלק הצפון-מערבי שבשיפוט הרצליה, הפרויקט סוף סוף יוצא לדרך.
תודה ליורם זינגר, תושב שכונת נווה עמל שסייע בהכנת הכתבה.
במפגש תושבים שנערך בשבוע שעבר (5 בינואר) עם נציגי העירייה, המשרד להגנת הסביבה והחברה לשירותי איכות הסביבה, התושבים קיבלו תשובות מפורטות על כל השאלות: מה בדיוק עומד לקרות? האם יש סיכונים בריאותיים? איך ישמרו על הצמחייה ובעלי החיים? מתי יפורסמו הממצאים?
במפגש השתתפו נציגים בכירים: נועם פוניה, מנהל תחום קרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה; עירד חלוטה, מנהל פרויקט שיקום תע"ש השרון; עומרי משעלי, מנהל מחלקת איכות הסביבה בעירייה; ודרור בן עמי, חבר מועצת העיר ומחזיק תיק איכות הסביבה.
"אנחנו מאוד משתדלים לעשות באמת שיתוף ציבור", אמר דרור בן עמי בפתח המפגש. "חשוב לנו שהתהליך יהיה שקוף ומקצועי לטובת הסביבה והבריאות של כולנו". עומרי, מנהל הפרויקט הוסיף: "מטרת המפגש היא להבין את מטרת הפרויקט ואת סדר העבודות. זה פרויקט שהוא שיתוף פעולה עם הרגולטור, המשרד להגנת הסביבה והחברה לשירותי איכות הסביבה".
מה זה פרויקט "אבן דרך"?
נועם פוניה הציג את הפרויקט הלאומי לשיקום קרקעות המדינה, המכונה "אבן דרך". "הפרויקט החל לפני עשר שנים", הסביר. "במסגרתו יש למשרד להגנת הסביבה זרוע ביצועית – החברה לשירותי איכות הסביבה – שמבצעת פעולות שיקום קרקעות בקרקעות של המדינה".
המצגת שהוצגה במפגש הראתה את היקף הפרויקט: 133 מתחמים בטיפול עד היום, 54 כבר שוחררו לפיתוח, בסך כמעט 14,000 דונם. סוגי האתרים כוללים בסיסי צה"ל, מתחמי תע"ש, מטמנות, שדות תעופה ופרויקטים לאומיים.
שלוש מטרות הפרויקט:
- שמירה על הסביבה ובריאות הציבור
- שיקום סביבתי מזיהומי קרקע
- הכנת הקרקע לשימושים עתידיים בטוחים
המתחם: 50 שנות פעילות תעשייתית
עירד חלוטה הציג את מתחם תע"ש השרון – שטח של כ-6,000 דונם ששימש לייצור חומרי נפץ מאז שנות ה-40. המתחם משתרע על ארבע רשויות: הרצליה, רמת השרון, הוד השרון ודרום השרון.
"אנחנו מדברים על הפינה הצפון-מערבית שנמצאת בגבולות הרצליה, צמודה לנווה עמל והרצליה הצעירה", הסביר חלוץ. השטח הספציפי מסתכם ב-250 דונם, שפעל מאמצע שנות ה-40 עד סוף שנות ה-90. "במהלך פעילות המפעל מ-1948 ועד סוף שנות ה-90 נגרמו זיהומי קרקע ומי תהום", נכתב במצגת. מאז הריסת המבנים בתחילת שנות האלפיים, השטח פונה לחלוטין.
שלבי העבודה
חלוץ הציג את שלבי הפרויקט:
- שלב 1 – סקר היסטורי (בוצע): "אספנו את כל תצלומי האוויר ההיסטוריים מתחילת פעילות המפעל, ניתחנו את כל המידע הקיים, ביצענו סיורי שטח וראיונות עם ותיקי המפעל", הסביר חלוץ. על בסיס הסקר הוכנה תוכנית מפורטת לחקירת הקרקע.
- שלב 2 – חקירת הקרקע (מתחיל ינואר 2026): "אנחנו צפויים להתחיל באמצע החודש הזה", אמר. "נבצע כ-750 קידוחים נקודתיים ונקח דוגמאות לאנליזות מעבדה כדי למפות את האזורים שנצטרך לטפל בהם".
- שלב 3 – בניית תוכנית שיקום: "על בסיס הממצאים נתכנן תוכנית שיקום ונוציא אותה לפועל בעתיד", הבהיר.
איך יראו העבודות?
חלוץ הציג בפירוט את אופן ביצוע העבודות: "בשלב הראשון יבוצע חישוף מינימלי של צמחייה להכשרת דרכי גישה לנקודות הקידוח בלבד", הסביר. "לאחר מכן נכניס מכונות קידוח – מכונות קטנות יחסית בגודל של רכב, כ-4 מטר אורך על 2 מטר רוחב, שמתנהלות על זחל".
במפגש הוצגה מפה עם פריסת 750 נקודות הקידוח המתוכננות. "הקידוחים יהיו לעומקים בין 2 ל-15 מטרים, וככל שיתגלו ממצאים נעמיק כדי לתחום את כל הזיהומים", הבהיר.
לוחות זמנים מדויקים
המצגת כללה פרטים ברורים:
- התחלה: אמצע ינואר 2026
- משך: כחצי שנה
- ימי עבודה: א'-ה' בלבד
- שעות: 19:00-07:00 (כ-12 שעות מידי יום)
- דגשים: ללא עבודות לילה
"ברגע שנתחיל, ננעל את השטח ולא נאפשר כניסה של הולכי רגל לאורך כל תקופת העבודות", הדגיש חלוץ.
בטיחות – עיקרון מנחה
"הכי חשוב זה בטיחות", אמר חלוץ. "יש לנו יועץ בטיחות מומחה והעבודות יבוצעו בהתאם לתוכנית בטיחות ייעודית".
המצגת פירטה שעבודות החישוף והקידוח יתבצעו במרחק של כ-30 מטרים מאזורי שהיית אדם. "לאורך תקופות מוגבלות יוצב גידור זמני לאורך הטיילת בשדרות ירושלים. במקרים חריגים בלבד תיתכן הגבלה זמנית וקצרה של תנועת הולכי רגל במקטעים מסוימים", הסביר.
במידה ויידרשו הפרעות נקודתיות כמו חסימות זמניות, יימסר לתושבים עדכון ייעודי בתיאום עם העירייה.
שמירה על הטבע
במצגת הוצג שקף מיוחד על עקרונות שמירה על הצמחייה ובעלי החיים:
צמחייה: בוצע סקר מקיף שזיהה מינים נדירים ומוגנים. "אותם אזורים יסומנו בשטח והחישוף יבוצע בליווי צמוד של אקולוג, תוך שמירה מקסימלית על הצמחייה", אמר חלוץ. החישוף יהיה מינימלי ללא כניסה לשכבת הקרקע, וללא כריתת עצים.
בעלי חיים: רשות הטבע והגנים מלווה את כל התהליך, ופקחי רט"ג יהיו נוכחים במהלך החישוף. "בשלב זה לא מתוכננת העתקה של בעלי חיים, בהתאם להנחיות רשות הטבע והגנים", הבהיר חלוץ.
השאלות שהעסיקו את התושבים
המפגש כלל פאנל שאלות ותשובות ענף, שבו התושבים העלו מגוון רחב של חששות ושאלות. להלן השאלות המרכזיות והתשובות שניתנו:
האם יש סיכונים בריאותיים לתושבים?
תושבים רבים שאלו על סיכונים בריאותיים אפשריים כתוצאה מהעבודות. נועם פוניה מהמשרד להגנת הסביבה מסר תשובה נחרצת: "אנחנו מדברים על זיהומים שספוחים לקרקע, לא גזים. העבודות לא יפלטו גזים רעילים. מדובר בקידוחים נקודתיים שלוקחים דוגמאות זעירות בגודל של 3-4 סנטימטר, ללא פתיחת שטחים גדולים".
עירד חלוטה הוסיף הסבר מדעי: "זיהומים בקרקע נעים כלפי מטה עם הגשמים, לא הצידה. הם לא מגיעים לחצרות בתים או לטיילת – זה פשוט לא קורה פיזיקלית. המזהמים נספחים לגרגרי הקרקע ואין מנגנון שגורם להם להתפשט לרוחב".
כמה רעש צפוי מהעבודות?
תושבים רצו לדעת על היקף הרעש ולאיזה מרחק הוא יורגש. חלוץ השיב: "מכונות הקידוח קטנות ויוצרות רעש של דפיקה לא מאוד חזקה. תושבים בחלק הפנימי של השכונות כנראה לא ירגישו כלל, ובשכונות הסמוכות ייתכן שישמעו דפיקות קלות במהלך היום. מדובר בשתי מכונות בו-זמנית במרחק מבתי המגורים".
מה עם הפגיעה בצמחייה ובבעלי החיים?
שאלות רבות עסקו בהשפעה על ערכי הטבע בשטח. חלוץ הודה בכנות: "תהיה פגיעה בצמחייה, אכן יש מינים נדירים ומוגנים בשטח. אבל בוצע סקר מאוד מקיף שסימן את הנקודות, אותם אזורים יסומנו בשטח וכל עבודה תהיה תחת ליווי אקולוג ותחת ההנחיות שלו, תוך שמירה מקסימלית על הצמחייה".
לגבי בעלי חיים, עומרי הסביר: "העלינו את זה מול רשות הטבע והגנים שהם הרגולטור. הם אמרו שלא רק שהשטח פתוח ויהיה לבעלי החיים לעזוב, גם מבחינת המחקרים והמדע מספר שפחות מ-50% מבעלי החיים שורדים העתקה, אז גם אם נעתיק זה לא בהכרח עוזר. לכן בשלב הזה לא מתוכננת העתקה".
האם הממצאים יפורסמו לציבור?
תושבים שאלו אם הממצאים מהחקירה יפורסמו באופן שקוף. חלוץ ופוניה הבטיחו: "כל הדוחות שלנו עוברים לביקורת ולאישור של המחוז במשרד להגנת הסביבה, ולאחר האישור עולים לאתר האינטרנט. זה נכון לגבי הפרויקט הזה וגם לגבי כל שאר הפרויקטים שלנו".
מי מפקח על העבודות ואיך מבטיחים איכות?
שאלה חשובה שעלתה הייתה לגבי הפיקוח והבקרה על העבודות. פוניה הסביר את מערכת הבקרה הרב-שכבתית: "החברות המבצעות כולן מוסמכות על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. החברה לשירותי איכות הסביבה מפקחת על העבודות, המשרד להגנת הסביבה מבקר את הדוחות והממצאים, יש חברות בקרה שמגיעות לשטח, והעירייה שותפה מלאה. אי אפשר להיכנס לשטח בלי ליידע ובלי לקבל הנחיות".
הוא הוסיף: "הפיקוח הכי טוב שיש לנו זה הציבור. אנשים גרים קרוב ומסתכלים, ולנו חשוב לקיים ולבצע את העבודה במהירות האפשרית ובצורה המקצועית והטובה ביותר עם הפרעה מינימלית לתושבים".
מדוע המפגש מתקיים כל כך קרוב לתחילת העבודות?
תושבים שאלו מדוע שיתוף הציבור מתקיים רק כעת, כשהעבודות עומדות להתחיל. יערה, מצוות שיתוף הציבור בעירייה, הסבירה: "בדרך כלל אנחנו עושים חיבור טבעי בין התחלה של פרויקט לבין שיתוף הציבור כדי שהנושא יהיה טרי ויהיה במודעות. במידה ויש עוד שאלות, אתם מוזמנים להפנות לאתר ותהיה התייחסות רצינית ומקצועית לכל שאלה".
סיכום ומסרים לסיום
בסיום המפגש, הנציגים הביעו את מחויבותם לשקיפות ולעבודה מקצועית.
נועם פוניה: "המטרה היא לשמור על הסביבה ועליכם, שלא יהיה מגע – לא בדליפות, לא במים ולא בגזים. האתרים האלה מסיימים את התהליך כשהם בטוחים לכל שימוש".
עומרי: "אנחנו פה לענות על כל השאלות שלכם. אתם יכולים לפנות אלינו דרך המוקד העירוני או בישיבות לפניות תושבים. חשוב לנו שתרגישו שותפים".
המפגש, שנמשך כשעתיים, היווה דוגמה לשיתוף ציבור אמיתי. התושבים קיבלו מידע מפורט, שאלו שאלות בחופשיות, וקיבלו תשובות מקצועיות ישירות מהגורמים המוסמכים ביותר.
העבודות אמורות להתחיל כבר באמצע ינואר 2026, ולמשך כחצי שנה תושבי נווה עמל והרצליה הצעירה יהיו שכנים לפרויקט חשוב זה. העירייה, המשרד והחברה לשירותי איכות הסביבה מתחייבים לשמור על קשר שוטף, לעדכן בממצאים, ולהיות זמינים לכל שאלה.
התושבים מוזמנים ליצור קשר בכל עת ולעקוב אחר התקדמות הפרויקט באתר הייעודי.
שוב תודה, לתושב שכונת נווה עמל, יורם זינגר אשר סייע בהכנת הכתבה המקיפה.
- אתר הפרויקט בו ניתן לקבל מידע נוסף : SOIL-REMEDIATION.CO.IL
- צוות קשרי קהילה חברת "אבן דרך": טלפון: 072-2211599 (שלוחה 2, הקישו 0)
