התשתיות קודם, הבנייה אחר כך: הרצליה חותמת על הסכם גג חדש מסוג אחר

הרצליה עומדת בפני עשור של צמיחה מהירה: כ-45,000 דירות חדשות ייבנו בעיר בשנים הקרובות. כדי שהצמיחה הזו לא תהפוך לסיוט תחבורתי ותשתיתי, נחתם היום (24.11.2025) הסכם היסטורי בין עיריית הרצליה לבין רשות מקרקעי ישראל, שיבטיח שדרוג מקיף של התשתיות עוד לפני תחילת הבנייה.

הסכם הגג המקיף, שחתם היום במעמד חגיגי קובע השקעה חסרת תקדים של למעלה מ-5.5 מיליארד ₪ לפיתוח תשתיות-על, מוסדות ציבור ותשתיות צמודות בעיר.  ההסכם יכנס לתוקף בתוכניות העבודה לשנים 2032-2026 ובתקציבי המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים. גיבוש ההסכם התבצע מול אגף הפיתוח ברשות מקרקעי ישראל בראשות מאיר שטאובר ומרחב עסקי תל אביב בראשות עו"ד טלי מורלי. ההסכם מאגד משאבים משותפים למימון פיתוח הן על קרקעות המדינה והן על קרקעות פרטיות. מתוך ההשקעה הכוללת, יוקדשו למעלה מ-3 מיליארד ₪ לתשתיות-על, כחלק ממהלך שיהפוך את הרצליה למודל לצמיחה מקיפה ומאוזנת.

תועלת לתושבים: מה משתנה בפועל?

חשוב להדגיש כי תושבי העיר יראו את השפעת ההסכם בטווח המיידי והקצר, עוד לפני תחילת בנייה מאסיבית של מגורים חדשים. במסגרת ההסכם מקבלת העירייה כ-200 מיליון ש"ח במיידי, שרובם מושקעים בשדרוג תשתיות הכבישים, שבילי האופניים והמרחב הציבורי. עבודות לשדרוג הציר המזרחי-מערבי של העיר (סביב דרך רב המכר) מתחילות במיידי, ועבודות לשבילי אופניים ולשדרוג מדרכות וכבישים יחלו בסמוך.

תועלות עיקריות לתושבים:

1. שיפור משמעותי בתנועה והתחבורה: סלילת כבישים חדשים, שבילי אופניים, חיבור לתחנת הרכבת ושיפור מעברי הולכי רגל.
2. שדרוג מוסדות חינוך ציבוריים בשכונות הוותיקות.
3. חידוש והרחבה של המרחבים הירוקים, הפארקים והשטחים הפתוחים.
4. שיפור איכותי של מערכות הניקוז והתיעול, במיוחד בעיר הוותיקה.
5. הקמת אולם ספורט ואירועים חדש ושדרוג מוסדות התרבות.
6. הרחבת אזור התעסוקה והמסחר – יותר מקומות עבודה ושירותים.

"הסכם הגג החדש יאפשר לנו לשדרג ולחדש את התשתיות הקיימות, שבחלקן לא נגעו מאז הקמתה של הרצליה. ההסכם יחזק את העיר, ישמור על צביונה, יאפשר פיתוח של שטחים ירוקים נוספים ושל פיתוח טיילת החוף, הגדלה משמעותית של שטחי אזור התעסוקה, סלילת כבישים, מחלפים ושבילי אופניים, ויטיב את איכות החיים של התושבים בעיר". ראש העיר, יריב פישר

נקודה מרכזית נוספת שעליה עמד ראש העיר היא שמירה על השטחים הפתוחים: "ההתעקשות שלנו שאפולוניה ותע"ש נוף ים לא נכנסים להסכם, אנחנו לא מוכנים לבנות שם – בגלל שמבחינתי זה ריאה ירוקה שלא צריך לגעת בה בכלל", הדגיש פישר.

השקעות מרכזיות:

• פיתוח חוף הרצליה:  כ-250 מיליון ₪ להתאם לתכנית חזית הים, שדרוג נופי ופיתוח טיילת החוף.
• תשתיות תחבורה עירוניות: כ-200 מיליון ₪ לשדרוג ציר תחבורה מרכזי בעיר, סלילת כבישים מחודשים, שבילי אופניים מחוברים ושדרוג מעברי הולכי רגל.
• פארק מרכזי חדש ('חוף התכלת'): כ-200 מיליון ₪ לטובת פארק ירוק שישמש את כלל תושבי העיר הצומחת, לצד שדרוג נרחב של שטחים ציבוריים פתוחים.
• מחלף רב המכר: כחצי מיליארד ₪ לטובת הקמת מחלף תחבורתי מרכזי שיחבר את מחלף גלילות מערב ומחלף הסירה, וישפר נגישות דרומה-צפונה בעיר.

איזון בין בנייה לתשתיות

בהבדל מהותי מהסכם הגג הקודם שנחתם ב-2016, שהתמקד בעיקר בהאצת הבנייה למגורים (שכונת גליל ים), ההסכם החדש שם דגש רב על התאמה והלימה בין קצב הבנייה לבין פיתוח תשתיות הכרחיות לשמירה על איכות החיים. בהסכם החדש סוכם על שדרוג מקיף של מוסדות חינוך ומבני ציבור גם בשכונות הוותיקות שנבנו לפני שנת 2000, השקעות נרחבות בשדרוג מערכת התחבורה וחיבור נוח יותר לצירי תחבורה ראשיים (כבישים 2, 20 ו-531), שיפור כבישים ומעברי הולכי רגל וחיבור איכותי בין השכונות לתחנת הרכבת.

אחת ההשפעות המשמעותיות ביותר של הסכם הגג תורגש בשכונות גליל ים, הרצליה הצעירה ונווה ישראל. במשך שנים סבלו תושבי השכונות הללו מבעיה כרונית: תלות בכביש כניסה ויציאה אחד בלבד, שהפך לצוואר בקבוק תחבורתי במיוחד בשעות העומס. ההסכם משחרר סופית את השכונות מהמצוקה התחבורתית. עוד בחודש הקרוב תתחיל הרצליה, ביחד עם עיריית רמת השרון, בבניית העוקף המערבי – ציר תחבורתי חדש שישנה לחלוטין את נגישות האזור.

בשלב ראשון, הציר יחבר את רחוב צמרות דרך אזור הגולפיטק ורחוב יבנה ליציאה של בסיס 8200, ובשלב שני יתחבר למחלף הרב המכר המתוכנן – שיאפשר נגישות מהירה לכבישים הראשיים. מעבר לעוקף, תזכה האזור גם לשדרוג מקיף של תשתיות הולכי הרגל ורוכבי האופניים: שבילי אופניים חדשים, גשר להולכי רגל שיחבר לפרויקט שחקים ותחנת הרכבת, וחיבורים נוספים שישפרו את איכות החיים והניידות של התושבים.

בנוסף, יוקצו תקציבים לשדרוג מערכת הניקוז בעיר הוותיקה ופיתוח מערכות ניקוז ותיעול מתקדמות. גם השטחים הציבוריים הפתוחים – גינות, שצ"פים (שטח ציבורי פתוח), מדרכות ותאורה – יזכו לשדרוג משמעותי.

תרבות, ספורט ותעסוקה

באזור פארק הרצליה יוקם אולם ספורט ואירועים חדש ("הקונגרס") שישמש גם כאולם הבית של "בני הרצליה". כמו כן יחודשו מוסדות התרבות, ובהם הספרייה העירונית ומוזיאון הרצליה. פיתוח נרחב יבוצע גם לשטחי התעסוקה והמסחר בעיר, כולל שדרוג והרחבה של אזור התעשייה הקיים עם עירוב שימושים, כך שהעיר תגדיל באופן ניכר את אפשרויות התעסוקה בהתאם לגידול הצפוי באוכלוסייה.

בשיחה עם מנכ"ל העירייה, אלכס גולדשטיין, החזון הכלכלי מתבהר: "העתיד הכלכלי שלנו תמיד היה באזור העסקים. אנחנו שומרים על יחס של  60% עסקים ו-40% למגורים, ואז העיר לאורך שנים תהיה עיר עם הכנסות משמעותיות.  באזור התעשייה כבר עכשיו רואים שיש ביקוש מאוד מאוד גדול. בשנים הקרובות אנחנו כבר נוסיף סדר גודל של מיליון מטר מרבוע שם – הולכים להכפיל אותו". גולדשטיין הוסיף כי "באזור התעשייה יש עירוב שימושים שכבר עכשיו מתחיל, 6,000 יחידות דיור נבנות באזור התעשייה".

מתחמי בנייה חדשים: 45,000 יחידות דיור

כחלק מהסכם הגג, תוכננו מספר מתחמי פיתוח עירוני מרכזיים שיכללו יחד כ-45,756 יחידות דיור חדשות, מתוכן כ-22,006 יח"ד בקרקע רמ"י וכ-23,750 יח"ד בקרקע פרטית:

• 'הרובע הצפוני' (תמ"ל 3006): כ-15,500 יח"ד וכ-500,000 מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה. הרובע ישלים את הרצף העירוני בין הרצליה, רעננה וכפר שמריה.
• 'קריית מסלול' (תמ"ל 1083): 2,290 יח"ד וכ-33,750 מ"ר לתעסוקה ומסחר.
• 'חוף התכלת': כ-14,100 יח"ד וכ-463,000 מ"ר לתעסוקה ומסחר, הכולל עירוב שימושים עם בתי מלון, אזורי משרדים ומרחב ציבורי ירוק.
• תוכנית 1934/ב:  כ-3,200 יח"ד וכ-460,000 מ"ר לתעסוקה ומסחר.
• מתחם 1 ומתחם 2: סה"כ כ-10,600 יח"דמנהל מקרקעי ישראל.

'ישן מול חדש' בשכונות הוותיקות

אחד העקרונות החשובים בהסכם הוא הדגש על התחדשות עירונית בשכונות קיימות. מדובר בהשקעה בסדר גודל של בין 10,000 ל-20,000 יחידות דיור בפרויקטי "ישן מול חדש", כולל התחדשות משמעותית בשכונות שיכון דרום, אזור רחוב ויצמן ושכונות נוספות. מהלך זה מבטיח שגם התושבים הוותיקים יזכו לשדרוג תשתיות, מוסדות ציבור ומבני מגורים.

יעקב קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, מדגיש: "לחתימת ההסכם קדמה עבודה משותפת מקצועית ומעמיקה בתכנון, חשיבה ארוכת טווח, והכנסת כלל הצרכים והדרישות לשיקולים שהובילו לפתרונות האיכותיים שנבחרו וסוכמו בהסכם. הרצליה היא אחת הערים המבוקשות במרכז הארץ, עם אוכלוסיה מגוונת ועתודות קרקע נכבדות, חלקן עם ערך נופי גבוה על הים, ולכן היה חשוב לנו לגבש מענים שיתאמו לצפי הגידול ולצד זאת ללא פשרות על יצירת מרחב אורבאני רציף, עם תכנון מתקדם, של מגורים, תשתיות, תעסוקה, פארקים ואיכות חיים גבוהה".

מה זה הסכם גג?

הסכם גג הוא מסגרת תכנונית וכלכלית מקיפה בין ממשלת ישראל (באמצעות רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון) לרשויות מקומיות, שמטרתו פיתוח שכונות חדשות, הגדלת היצע הדיור וחיזוק תשתיות מקומיות בטווח זמן מוגדר. המדינה מקצה קדם-מימון לרשויות המקומיות לפיתוח תשתיות עוד טרם שיווק הקרקע ליזמים, ומתחייבת להליכי תכנון מואצים ומתן היתרי בנייה מהירים. זאת, בתמורה להתחייבות הרשות המקומית לקידום תכניות מתאר, הקצאת קרקע ושילוב מגוון שימושים עירוניים.

בשלוש השנים האחרונות נחתמו הסכמי גג בולטים בין המדינה לרשויות מקומיות: קריית גת (כ-6 מיליארד ש"ח, 21,000 יח"ד), כרמיאל (4.7 מיליארד ש"ח, 14,000 יח"ד), רמת השרון (מעל 1.5 מיליארד ש"ח, 57,000 יח"ד), וערים נוספות.

ניתוח: הזדמנות היסטורית עם אתגרים ניהוליים

ההסכם מהווה הזדמנות נדירה: ללא הסכם כזה, הבנייה על קרקעות המדינה הייתה מתבצעת בכל מקרה, אך העיר לא הייתה מקבלת תמורה בתשתיות. העירייה עבדה במשך שנה שלמה עם יועצים מקצועיים, כלכליים ותכנוניים כדי לגבש הסכם שמתעדף את התשתיות ואיכות החיים על פני קצב הבנייה הגולמי. בניגוד להסכם 2016 שהתמקד בהאצת בנייה, ההסכם החדש מבטיח שהתושבים יראו תשתיות ושיפורים עוד לפני שיתחיל גל הבנייה המאסיבי.

היתרונות המובהקים

לראשונה, התשתיות מקבלות עדיפות על פני הבנייה, והעירייה מקבלת מימון מוקדם (כ-200 מיליון ש"ח במיידי) עוד לפני שיווק הקרקעות. הדגש על "ישן מול חדש" בהיקף של 10,000-20,000 יח"ד מבטיח שגם השכונות הוותיקות יזכו לשדרוג. שמירה על איזון 60%-40% בין תעסוקה למגורים תשמור על עצמאות תקציבית של העיר ותמנע הפיכתה ל"עיר מיטות". החלטה להוציא את אזור אפולוניה ונופי ים מההסכם מעידה על רצון לשמר את הריאות הירוקות.

האתגרים והסיכונים

הוספה של כ-45,000 יחידות דיור תכפיל את אוכלוסיית העיר תוך פחות מעשור – קפיצה דמוגרפית שדורשת ניהול זהיר. השאלה המרכזית: האם התשתיות אכן יבנו בקצב מספיק מהיר? דוח מבקר המדינה מ-2025 העלה ממצאים על עיכובים בביצוע תשתיות בהסכמי גג קודמים, חריגות תקציביות ואי-עמידה בלוחות זמנים.

אם יישום ההסכם יעשה נכון, עם מעקב הדוק ושקיפות, הרצליה עשויה להפוך למודל לפיתוח עירוני מאוזן. אם לא – העיר עלולה למצוא עצמה בפקקים וצפיפות. האחריות המשותפת של העירייה, המדינה והתושבים היא להבטיח שההזדמנות הזו לא תבוזבז.

הנהלת העירייה הנוכחית הוכיחה בשנתיים האחרונות שיש לה את המיומנויות המקצועית והיכולות להתניע ולהוביל תהליכים משמעותיים בסדרי גודל נרחבים, כולנו תקווה כי "הרצליה – הדור הבא" תהיה אומנם גדולה משמעותית אך גם מבוססת תשתיות איתנות לרווח התושבות והתושבים.

• אתר האינטרנט של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).