כוחות הביטחון, ההצלה וצוותי עיריית הרצליה הגיעו במהירות לזירות שנמסרו, וממשיכים כעת בסריקות ובטיפול בזירות הנפילה. בשלב זה, על פי הדיווחים הרשמיים, לא דווח על נפגעים כתוצאה מנפילת שברי היירוט, למעט פגיעות קלות שנגרמו לאנשים בדרך למרחבים המוגנים באירועים דומים במרכז הארץ.

ממד"א נמסר כי בשלב זה, בהקשר למטח הנוכחי, לא התקבלו קריאות ספציפיות על נפגעים מהרצליה, למעט מקרים בודדים של אנשים שנחבלו בדרכם למרחב המוגן באירועים דומים ברחבי גוש דן. צוותי מד"א ממשיכים להיות פרוסים באזור ומוכנים לתת מענה מהיר לכל אירוע נוסף.

שבר יירוט שנפל באחת השכונות בהרצליה. צילום מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

פיצוץ מבוקר

לקראת השעה 15:30 החלו לקבל תושבים בשכונה בעיר את ההודעה הבאה:

"תושבות תושבים יקרים, בדקות הקרובות יישמע פיצוץ מבוקר בשכונתכם. הארוע בטיפול כוחות הביטחון."

לפי דוברות העייריה מדובר על שבר מצרר שטופל באמצעות פיצוץ מבוקר על ידי חבלני משטרת ישראל, כחלק משלבי הטיהור של השטח העירוני משברי יירוט ונפלים.

עיריית הרצליה פנתה לפני זמן קצר אל תושבות ותושבי העיר וקראה להמשיך לנהוג באחריות ובזהירות:

• אין להתקרב ואין לגעת בשברי טילים, מיירטים או כל שריד תחמושת חשוד.
• יש להתרחק מהמקום, להרחיק סקרנים, ולהזעיק מיידית את הרשויות.
• מוקד שירות 106 העירוני זמין עבור התושבים 24 שעות ביממה, בטלפון 106, לכל שאלה או דיווח על ממצאים חשודים בשטח.

בעירייה מדגישים כי כוחות הביטחון והעירייה נמצאים בשטח ופועלים כל העת, וכי יימסרו עדכונים נוספים ככל שיידרש.

ראש העיר יריב פישר עדכן כי צוותי העירייה ממשיכים גם בשעה זו לסייר במוקדי נפילת השברים ברחבי העיר, יחד עם גורמי הביטחון וההצלה. לדבריו, "אנחנו ממשיכים לסייר במוקדי נפילת שברים בעיר ולעדכן אתכם", והוא מדגיש כי כל דיווח מתושבים נבדק ומטופל בשטח במהירות האפשרית.

בהמשך דבריו הדגיש פישר את החשיבות שבהישמעות מלאה להנחיות: "לשמחתנו, הודות להישמעות להנחיות – לא היו במטח האחרון פגיעות בנפש", אמר. הוא קרא לתושבות ולתושבים להמשיך לנהוג באחריות, להיכנס בזמן למרחבים המוגנים, ולהימנע מהגעה לזירות נפילה או ממגע עם שברי יירוט ונפלים.

פישר הזכיר כי העירייה זמינה לתושבים בכל עת, במיוחד בשעות מתוחות כמו אלה. "במידת הצורך, המוקד העירוני 106 לרשותכם כל העת. אל תהססו לפנות", אמר, והדגיש כי צוותי המוקד מחוברים לכוחות הביטחון ולגורמי הרווחה והחירום בעיר, ויכולים לסייע הן בדיווח על ממצאים בשטח והן במענה ראשוני למצוקות התושבים.

השורשים ריככו את הפגיעה

מערכת השורשים של עץ לא עוצרת פיצוץ, אבל היא כן משנה את אופן הפגיעה בקרקע – השורשים מחזיקים את האדמה כמו רשת צפופה, מחזקים אותה ומפזרים חלק מהאנרגיה. כשנפילה מתרחשת צמוד לעץ, הקרקע ה“קשורה” לשורשים יכולה לצמצם חלקית את התפוררות האדמה, לשנות את צורת המכתש ולהפחית פיזור של גושי עפר ואבנים. לעומת זאת, נפילה שבר יירוט על כביש אספלט או מדרכה יוצר גל ההדף מתפזר אחרת ועלול להחזיר יותר רסיסים וכוח כלפי הסביבה.

דוברות המשטרה: לטפל בזירות, לא להתקרב לשרידי יירוט

על פי הודעת דוברות משטרת ישראל, שוטרי מחוז תל אביב, לוחמי מג"ב וחבלני המשטרה מטפלים בשעה זו במספר זירות נפילה של שברי יירוט ברחבי המחוז. במשטרה מדווחים כי זירות הנפילה מבודדות, וכי השוטרים והחבלנים סורקים את השטח כדי לאתר שרידים נוספים ולהסיר סיכונים לציבור, ללא דיווח על נפגעים בשלב זה.

משטרת ישראל קוראת לציבור:

• להישמע להנחיות פיקוד העורף ולהישאר במרחבים מוגנים בהתאם לצורך.
• להימנע מהגעה לזירות הנפילה, לא להתקרב ולא לגעת בשרידים, העלולים להכיל חומרי נפץ פעילים.
• לדווח באופן מיידי למוקד 100 על כל חפץ חשוד או שרידי טילים שנמצאו בשטח.

עיריית הרצליה מדגישה כי היא עם התושבות והתושבים, ותמשיך לעדכן בכל שינוי או התפתחות.

בכתבה זו שולבו תמונות מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם ידוע לכם מי צילם אותם – שלחו אלינו  למייל  herzliyatoday@gmail.com או צרו עימנו קשר.

The post אחר הצהריים מתוחים בהרצליה: שברי יירוט נפלו בעיר, ללא נפגעים appeared first on הרצליה היום.

רגע לאחר שיצאתם מהממ"ד וחשבתם שהסכנה חלפה – היא לא בהכרח חלפה. זה המסר המרכזי שעיריית הרצליה מבקשת להעביר לתושבים הבוקר, אחרי שדווח על נפילת רסיסים בשטח פתוח בעיר.

הנשק שלא מסיים את עבודתו

מה שגרם לדאגה מיוחדת הפעם לא היה רק הנפילה עצמה, אלא סוג החימוש: טיל שנשא ראש מצרר – ראש נפץ שמתפרק בגובה רב ומשחרר עשרות פריטים קטנים, כל אחד עם כמות חומר נפץ משלו.

הבעיה: לא כל הפריטים האלה מתפוצצים כשפוגעים בקרקע. חלקם "נרדמים" – מונחים בשטח, בחצרות, בגינות ולידי כלי רכב, ומחכים למגע אחד קטן כדי להתפוצץ. מבחינה חיצונית הם עשויים להיראות כפיסת מתכת שרופה, צינור קטן או חפץ לא מוכר.

פיקוד העורף הודיע כי כוחות ביטחון, ובהם חבלני משטרה ולוחמי יחידת יהל"ם, סורקים ומזכים שטחים לאחר כל אירוע שיגור – אך הציבור נדרש שלא להמתין לסיום הסריקה כדי "לבדוק בעצמו".

נפילת רסיסים בשטחים פתוחים בהרצליה, בעקבות אירועי שיגורי טילים. תמונות: דוברות העירייה

מה עושים – ומה בהחלט לא עושים

עיריית הרצליה ופיקוד העורף חוזרים ומדגישים את הכללים הבאים לאחר כל אירוע שיגור שכלל חימוש מתפזר:

• לא מתקרבים לאזורי נפילה – גם אם נראה שהמקום "שקט" לגמרי.
• לא נוגעים בחפצים, רסיסים, פריטים חשודים או כל דבר שלא היה שם לפני.
• לא מצלמים חפצים ולא מפיצים תמונות או מיקומים ברשתות החברתיות.
• כן מתרחקים מיד אם זיהיתם משהו חשוד, מרחיקים אחרים מהמקום, ומתקשרים למשטרה – מוקד 100.

בזמן האזעקה – כרגיל

כניסה לממ"ד, המתנה להנחיה רשמית לצאת, ולא לפני. פיקוד העורף מזכיר כי גם כשמדובר בטיל עם ראש מצרר – ולא טיל "רגיל" – נוהל ההתגוננות בזמן האזעקה אינו משתנה.

ראש העיר יריב פישר, שקיים הבוקר הערכת מצב עם גורמי הביטחון, הדגיש: "ערנות מצילה חיים. אני קורא לתושבות ולתושבים לגלות אחריות – לא להתקרב, לא לגעת, ולהישמע להנחיות."

הטיל המתפרק: איך הוא עובד ולמה הוא שונה

הטיל המתפרק – הידוע גם כ"ראש קרב מצרר" – הוא סוג חימוש ייחודי שאיראן שיגרה לעבר ישראל בתקופה האחרונה. שלא כמו טיל רגיל שנוחת במקום אחד ומתפוצץ בנקודה יחידה, הטיל הזה מתפצל בגובה של כ-7 קילומטרים מעל אזור המטרה ומשחרר עשרות פצצות קטנות, שמתפזרות על שטח של עד 8 קילומטרים רדיוס.

לא כל מה שנראה כמו ברזל ישן הוא סתם רסיס, כל אחת מה"פצצונות" הקטנות מכילה בין 2 ל-2.5 ק"ג חומר נפץ, ומתוכננת להתפוצץ במגע עם הקרקע. אך כאן טמונה הבעיה: לפי נתוני ארגוני זכויות אדם בינלאומיים ומומחי חימוש, בין 20% ל-40% מהפצצות הקטנות לא מתפוצצות בנגיעה ראשונה, ונשארות "רדומות" בשטח – לעיתים ימים, שבועות ואף חודשים.

מבחינה מעשית: הנזק של הטיל הזה לכל נקודה ספציפית קטן יותר מטיל כבד. אבל הסכנה שלו פרוסה על שטח נרחב בהרבה – וממשיכה הרבה אחרי האירוע עצמו. לכן פיקוד העורף מדגיש שאין לצאת מהממ"ד עד לקבלת הנחיה, ולאחר היציאה – חובה לנהוג בזהירות בסביבה הקרובה.

The post "אל תגעו בזה" – הרצליה מתמודדת עם איום הנפלים appeared first on הרצליה היום.

בחודש ינואר בתחילת השנה, בראיון שקיימנו עם ראש העיר, ציין פישר כי הביקור בבית הנערה בהוד השרון השכנה, שספג פגיעת טיל אירני באוקטובר 2024, שימש כתזכורת חיה לכך שהאיום איננו תיאורטי, ושההכנות צריכות להיות מעשיות ומוחשיות. הנזקים שראה שם – מבנים הרוסים, נזקי הדף לעשרות בתים, וחדרי גז שכמעט התפוצצו – הפכו לחלק מהתכנון האסטרטגי של הרצליה למצבי חירום. כפי שציין מאוחר יותר: "היינו מוכנים לכל תרחיש. אסטרטגיית העבודה שלנו פעלה על ידי המתודה של חשיבה צעד אחד קדימה – מוכנות לאירוע שבו נופל חלילה טיל בהרצליה."

"תוך כדי המלחמה המשכנו לתרגל ולמדנו מהמקרים שקרו בערים האחרות וגם בעיר שלנו, כדי לא להפסיק לשפר את המוכנות שלנו לכל מקרה חירום עתידי." ראש העיר, יריב פישר.

הלילה שבו הכל השתנה

היה זה לילה רגיל של יום חמישי בהרצליה. הרחובות היו שקטים, הבתים חשוכים, והעיר נראתה כמו תמיד – שלווה ובטוחה. אבל בשעה 3:00 לפנות בוקר של יום שישי, 13 ביוני, הכל השתנה בבת אחת. הצפירות פילחו את השקט, והעיר הקטנה שלנו הפכה לחלק מהסיפור הגדול של ישראל במלחמה.

בתוך דקות ספורות, הרחובות השקטים התמלאו באנשים. משפחות שלמות רצו למקלטים, ילדים בפיג'מות נסחבו על ידי הוריהם המבוהלים, ואנשים מבוגרים שהתקשו להבין מה קורה סביבם. זה היה הרגע שבו הרצליה גילתה משהו על עצמה – שהיא הרבה יותר חזקה ממה שחשבה.

הרצליה הייתה בין הערים הבודדות בישראל שהחליטה לפתוח את כל המרחבים המוגנים בבתי הספר ולאפשר לתושבים לשהות בהם לטווח ארוך במהלך מבצע "עם כלביא". החלטה זו נבעה מהבנה עמוקה של צרכי התושבים – במיוחד אלה שאין להם מרחב מוגן בבית או בסמיכות לבית. המקלטים המרווחים בבתי הספר אפשרו למשפחות רבות לישון בבטחה, במיוחד למשפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים שעבורן הריצות החוזרות ונשנות למקלטים בלילות היו סיוט אמיתי.

אנחנו הבנו שלא מספיק רק לפתוח מקלטים – צריך לאפשר לאנשים לשהות בהם בכבוד", כפי שהסביר גורם בכיר בעירייה.

הסיפור מאחורי ההכנות

מה שקרה באותו לילה לא היה מקרה. חודשים רבים לפני כן, כשעדיין לא ידענו מתי המלחמה תגיע, ראש העיר יריב פישר ואנשי הצוות שלו כבר הבינו שהרצליה צריכה להיות מוכנה לכל תרחיש. הם לא רק דיברו על זה – הם עשו משהו בנידון.

"נערכנו לאורך כל השנה ליום הזה", יספר פישר מאוחר יותר. "ביצענו תרגילי מוכנות, הערכות מצב, דימנו תרחישים קשים ביותר – ולא ויתרנו לעצמנו." זה לא היה תרגיל נייר. זה היה תכנון אמיתי למציאות שהם קיוו שלא תגיע, אבל ידעו שעלולה להגיע.

צוותי העירייה יחד עם פיקוד העורף וגורמי הבטחון ביצעו בחודשים האחרונים שבעה תרגילי חירום ומוכנות, כולל שני תרגילים ממש בשבוע שלפני תחילת מבצע "עם כלביא" נגד איראן.

האסטרטגיה הייתה פשוטה: "חשיבה צעד אחד קדימה". לא רק להיות מוכנים למה שקורה עכשיו, אלא גם למה שעלול לקרות אחר כך. אם נופל טיל בהרצליה – מה אז? איך מפנים אנשים? איך מטפלים בפצועים? איך מבטיחים שלא יהיה כאוס?

העירייה היתה מוכנה החל מרמת הקמת מרכז פינוי אוכלוסייה ועד תיק עם ציוד בסיסי של כלי רחצה שיחולק לכל מפונה במידת הצורך.

כשהתכנון נפגש עם המציאות

באותו לילה של ה-13 ביוני, כל התכנון הזה עבר את המבחן האמיתי. מטה העירייה עבר לעבוד בנוהל חירום, וכל אחד ידע בדיוק מה התפקיד שלו. זה לא היה מקרה, זאת היתה תוצאה של חודשים של הכנות.

העיר התחלקה למכלולים: מידע לציבור, אוכלוסייה, תפעול, מבצעים, בריאות, הנדסה ומתנדבים. כל מכלול ידע בדיוק מה הוא צריך לעשות, ואיך הוא מתחבר לכל השאר. זה היה כמו תזמורת שכל נגן בה יודע את החלק שלו, אבל גם שומע את כל המוזיקה.

המוקד העירוני 106 עבר לפעילות חירום והוא תוגבר בעשרות מוקדנים, בשילוב טכנולוגיה מתקדמת שידעה למפות את פניות התושבים ואת הלך הרוח בעיר.

העבודה נעשתה על פי "שעון מלחמה", פעמיים ביום, כל בוקר וכל ערב, התכנסו כל ראשי המכלולים יחד עם ראש העיר, מנכ"ל העירייה, ונציגי פיקוד העורף. לא היו אלה ישיבות רגילות – אלה היו הערכות מצב של עיר במלחמה. כל פעם מחדש הם שאלו את עצמם: מה השתנה? מה אנחנו צריכים לעשות אחרת? איך אנחנו מתכוננים למחר?

המקלטים שהפכו לבתים

"מנהלי הרובעים וצוותי התחזוקה של הרצליה הציבו רף חדש בטיפול במקלטים הציבוריים – לא היו מקלטים בארץ שעברו בהם שיפוץ, שדרוג וניקיון כמו שבהרצליה. הצוותים הגיעו לעבודה חדורי מטרה לתת שירות מיטבי לתושבים." מדגיש גורם בכיר בעירייה.

אחד הדברים המרתקים והמרגשים ביותר שקרו במהלך אותם 12 ימים היה מה שקרה במקלטים. העירייה פתחה את כל המקלטים הציבוריים ואת כל המקלטים בבתי הספר, אבל מה שקרה שם היה הרבה יותר ממה שתכננו.

המקלטים הפכו לקהילות קטנות. משפחות שלא הכירו זו את זו לפני המלחמה פתאום התחילו לדאוג זו לזו. ילדים שהיו מפוחדים מצאו חברים חדשים. מבוגרים שהיו לבד גילו שיש מי שדואג להם.

באמצעות מנהלי הרובעים, כל יום, צוותי הניקיון והתחזוקה של העירייה הגיעו למקלטים. לא רק כדי לנקות – כדי לוודא שהאנשים שם מרגישים שמישהו דואג להם. כשהיה צריך מזגן חדש – הביאו מזגן. כשהיה צריך לתקן בית שימוש – תיקנו. כשהיה צריך עוד מקומות ישיבה – הביאו כיסאות.

בהמשך ימי הלחימה העירייה גם הציבה חמש מיגוניות "ארבל" חדשטת בשטחים פתוחים, בעיקר בשכונות הותיקות שבהן הבניינים לא כוללים מיגון. זה היה מסר ברור: אף אחד לא נשאר בחוץ. כל תושב בהרצליה זוכה להגנה.

איך שמרו על החיים הרגילים

אחד הדברים המדהימים ביותר שקרו במהלך המבצע היה איך העירייה החליטה לשמור על החיים הרגילים. למרות המצב הביטחוני, למרות האזעקות, למרות הפחד – החיים המשיכו.

"בעוד שערים רבות נאלצו להפסיק שירותים בסיסיים, הרצליה המשיכה לתחזק מקלטים, לפנות אשפה ואפילו לשתול פרחים – כי החיים צריכים להמשיך גם בזמן מלחמה."  סיפרה בהתרגשות מנהלת בכירה בעירייה.

צוותי הביטחון נמצאו בשטח לא רק כדי לשמור על הסדר, אלא גם כדי לסייע לתושבים ולמנוע התקהלויות, הכל בהתאם למדיניות התגוננות מצב 4. פינוי האשפה והגזם המשיך כרגיל, גם אם לפעמים הצוותים נאלצו לרוץ למקלט באמצע העבודה ונוצרו עיכובים. זה היה מסר ברור: אנחנו לא נותנים לטרור לנצח. החיים ממשיכים.

אפילו בתי הספר קיבלו תקציב של 30 מיליון שקל לשיפוצים. כי הילדים צריכים לדעת שיש עתיד, שיש מחר, שהמלחמה הזאת תיגמר והחיים יחזרו להיות טובים.

חוף הים של הרצליה הפך לאתגר ביטחוני מיוחד – החניות נסגרו לחלוטין, החניון העליון נחסם בלילות בטרקטור, וצוותי הפיקוח פעלו למניעת התקהלויות כדי לשמור על בטיחות הציבור. למרות הקושי והאכזבה של תושבים ומבקרים שנאלצו לוותר על הים, הצעד הזה הוכיח את עצמו כנכון – החוף נשאר בטוח ונגיש לחירום, מבלי להפוך לנקודת סיכון בעת התקפה.

הסיפור של הילדים

אולי הסיפור הכי מרגש מכולם היה הסיפור של הילדים. איך שומרים על החיוך של ילד כשבחוץ נופלים טילים? איך מסבירים לילד בן חמש למה הוא צריך לרוץ למקלט?
בשירות הפסיכולוגי של הרצליה הבינו שההורים זקוקים לעזרה, ד"ר לירן זליגמן מהשירות הציג להורים את המושג "כיסים של שפיות" – רגעים קטנים של נורמליות ושקט שכל הורה יכול ליצור לעצמו ולילדיו.

"הילדים שלנו לא צריכים שנהיה מושלמים", הוא אמר להורים. "הם צריכים שנהיה יציבים." זה היה מסר פשוט אך עמוק: כשההורים דואגים לעצמם, הם דואגים גם לילדיהם.

העירייה פתחה עשרות פעילויות דרך הזום, "Fun במרחב המוגן" – שיעורי יוגה למבוגרים, סדנאות אמנות לילדים, הרצאות מעניינות לכל המשפחה. המקלטים הקרים הפכו למקומות חמים יותר כשתושבי העיר תרמו משחקים, צעצועים וספרים והעירייה דאגה להפיצם במקלטים ברחבי העיר.

ואז היו גם את השמרטפיות הקטנות שהעירייה פתחה לילדים של הורים שעבדו בעבודה חיונית. רופאים, אנשי כוחות הביטחון, הצלה וצה"ל יכלו לדעת שהילדים שלהם בטוחים ושמחים בזמן שהם עובדים כדי להציל אחרים.

התקשורת שחיברה בין כולם

בזמן מלחמה, מידע נכון ומהיר יכול להציל חיים. העירייה הבינה את זה והחליטה לא לקחת סיכונים. מספר פעמים ביום, בכל הפלטפורמות הדיגיטליות, יצאו הודעות ברורות ומדויקות. לא היה מקום לבלבול או לפרשנויות. בנוסף, נפתחו קווי תמיכה נפשית עבור התושבים, דרך המוקד העירוני.

המוקד העירוני 106 הפך ללב הפועם של העיר. עשרות מוקדנים עבדו מסביב לשעון, לא רק כדי לקבל פניות אלא גם כדי להיות אוזן קשבת לכל מי שהיה צריך לדבר עם מישהו.

צוות המוקד תוגבר בעשרות מוקדנים ומוקדניות, ובשילוב טכנולוגיה מתקדמת ניתן היה למפות את פניות התושבים ואת הלך הרוח בעיר.

ואז היה השירות החדש לקהילה הבינלאומית, עולים חדשים, תיירות ועובדי שגרירויות – קבוצת עדכונים בווטסאפ באנגלית. זה התחיל מפניות של כמה תושבים דוברי אנגלית, אבל הפך לשירות שעזר למאות אנשים. זה היה עוד מסר: בהרצליה, כל תושב חשוב.

הסיפור של הקהילה

אבל מעל הכל, זה היה סיפור של קהילה. של אנשים שלא הכירו זה את זה לפני המלחמה ופתאום הפכו למשפחה. של שכנים שגילו כמה הם דואגים זה לזה. של עיר שגילתה את הכוח האמיתי שלה, בבניינים רבים גילו הדיירים יוזמה ודאגו לתלות שלט "למקלט" בכניסה לבנין, בחזית הרחוב על מנת שבשעת הצורך יוכלו עוברי אורח, להגיע במהירות את המרחב המוגן הסמוך.

כצעד שנועד להכין את הרשות לאירוע נפילה, ביקשה העירייה מהתושבים למלא טופס דיגיטלי – מי גר איפה, כמה אנשים בכל דירה, מה המצב הבריאותי, האם יש בעלי חיים. זה לא היה רק איסוף מידע ומיפוי – זה היה מסר: אנחנו דואגים לכל אחד ואחת.

שירותי הרווחה היו בקשר רציף עם תושבים מבוגרים ועריריים. לא רק כדי לבדוק שהם בסדר, אלא כדי שהם ירגישו שמישהו זוכר אותם, שמישהו דואג להם.

הרגע שבו החשש הפך למציאות

ביום שלישי, 17 ביוני, בשעה 8:45 בבוקר, מה שתושבי הרצליה חששו מפניו הפך למציאות. במסגרת מטח טילים איראני, שניים נפלו בהרצליה. הנפילה הראשונה הייתה בחניון אוטובוסים בגליל ים, שם נשרפו אוטובוסים אך ללא נפגעים. הזירה השנייה הייתה במחסן ציוד במפעל, עם נזק לרכוש וחמישה פצועים קל.

זה היה הרגע שבו הרצליה הוכיחה שההכנות שלה לא היו לשווא – המערך פעל כמו שעון, וניתן לקבוע בוודאות שהעיר עמדה במבחן.

מבט קדימה

היום, כשאנחנו מסתכלים אחורה על אותם 12 ימים, אנחנו יכולים לראות שזה היה יותר מסתם מבחן שעברנו. זה היה גילוי של מי שאנחנו באמת. עיר קטנה שהפכה לדוגמה של חוסן ישראלי, קהילה שגילתה את הכוח שלה דווקא ברגעים הקשים ביותר.

הלקחים מהמבצע כבר משמשים לשיפור ההכנות לעתיד. מערכות תקשורת משופרות, מערך מקלטים מורחב, קשר חזק יותר עם הקהילה הבינלאומית, ועוד מתנדבים מוכשרים. אבל החשוב מכל – הידיעה שאנחנו יכולים לסמוך זה על זה.

הסיפור של הרצליה במבצע "עם כלביא" הוא סיפור של תקווה. הוא מוכיח שגם בעידן של איומים גלובליים ומלחמות מורכבות, הכוח האמיתי עדיין נמצא בקהילה. באנשים שדואגים זה לזה, בשכנים שהופכים למשפחה, ובעיר שמגלה את החוסן שלה דווקא כשהיא הכי צריכה אותו.

זה לא רק סיפור של הנהלת עיר שהתמודדה עם אתגרים ואי וודאות, אלא גם סיפור של קהילה שגילתה את כוחה האמיתי דווקא ברגעים הקשים ביותר. זה הסיפור שלנו. הסיפור של הרצליה. והוא עדיין נכתב.

The post 12 ימים שגילו לנו מי אנחנו באמת: כוחה וחוסנה של הרצליה במבצע "עם כלביא" appeared first on הרצליה היום.

עם הנפילות בימים האחרונים באזור המרכז, כוחות עיריית הרצליה נמצאים בדריכות ומוכנות מלאה לקראת ההמשך המערכה. וכפי שחששו התושבים בעיר, הנפילות הגיעו גם לעיר הרצליה התרחשו במסגרת יום החמישי למלחמת איראן (מבצע "עָם כְּלָבִיא יָקוּם" ). המלחמה כבר גבתה 13 הרוגים ברחבי הארץ, כאשר רוב הנפגעים נרשמו בלילות הקודמים בערים שונות במרכז הארץ.

ראש העיר הרצליה, יריב פישר עידכן ממקום האירוע שהכוחות החירום והבטחון נמצאים בשטח וסורקים את המקום והדגיש: "כל מי ששומע משהו, מרגיש משהו חשוד, יש ליצור קשר עם מוקד 106".

הנפילות בהרצליה 

שימו לב שאין לחשוף את מיקומי הנפילות, ולכן המידע בכתבה הינו במסגרת הנחיות הצנזורה, יש לפעול באופן אחראי בשיתוף תמונות ומיקומים.

זירה ראשונה התרחשה בחניון אוטובוסים בעיר שהיה ריק מנוכחים. הפגיעה גרמה לשריפת אוטובוסים ורכבים בחניון, כאשר כוחות כיבוי והצלה פועלים במקום לכיבוי השריפות. לפי דיווחי מד"א, חמישה אנשים נפצעו במצב קל באזור הנפילה.

זירה שנייה כללה פגיעה במחסן ציוד באחד המפעלים באזור, כאשר כוחות הכיבוי פועלים גם בזירה זו. בשתי הזירות לא דווח על נפגעים חמורים, והאירועים הוגדרו כ"בשליטה" על ידי כוחות החירום.

בניגוד לשמועות שרצות ברשת, כלביית הרצליה לא נפגעה ולכלבים שלום. בלי קשר – תמיד טוב לאמץ חבר לחיים.

כוחות הביטחון וצוותים עירוניים הגיעו לזירות הנפילה מיד לאחר האירוע. פיקוד העורף הודיע בשעה 09:05 כי המטח הסתיים וניתן לצאת מהמרחבים המוגנים.

עיריית הרצליה פנתה הבוקר לתושבים בהודעה מעודכנת בעקבות נפילות הטילים שהתרחשו בעיר. העירייה מדגישה כי כוחות הביטחון וההצלה יחד עם צוותי העירייה ממשיכים לטפל בזירת הנפילה, וקוראת בתוקף לתושבים להימנע מהגעה לאזור הפגיעה.

תת טפסר בועז רקיע, סגן מפקד מחוז דן, מסכם נכון לשעה 10:30 בבוקר מזירת האירוע

קריאה לאחריות פרסום ברשתות החברתיות

לאור פרסומי תמונות ומידע ברשתות שעלול לחשוף את מישומי הנפילות דוברות המשטרה הוציאה הודעה מיוחדת הקוראת לציבור להימנע מפרסומים בלתי אחראים ברשתות החברתיות. המשטרה הזהירה מפני פרסום תמונות וסרטונים המצביעים על מיקום זירות הנפילה, מאחר שפרסומים אלה עלולים לסייע לאויב. הקריאה הדגישה כי חלק מהפרסומים משורשרים על ידי הציבור מבלי שהועברו לבדיקת הגורמים הרלוונטיים ומבלי שניתן אישור לפרסמם.

תושבים עלולים להיתקל בשרידי טילים או פצצות שלא התפוצצו

עיריית הרצליה מפנה את תשומת הלב של כלל התושבים להודעה חשובה בעקבות נפילות הטילים שהתרחשו הבוקר בעיר. בהמשך לאירועי הבוקר ולאור האפשרות שתושבים עלולים להיתקל בשרידי טילים או פצצות שלא התפוצצו, העירייה מדגישה כי יש להקפיד על הנחיות הבטיחות החיוניות.

במקרה של גילוי חפצים חשודים או שרידי טילים, אסור בהחלט להתקרב לאזור, לצלם או לתעד את המקום, ויש להרחיק סקרנים מהאזור. במקום זאת, יש להתקשר מיד למוקד 100 של המשטרה ולדווח על המיקום המדויק. הנחיות אלו חיוניות למניעת נפגעים נוספים ולהבטחת בטיחות הציבור.

במקרה של נזקי רכוש

העירייה מזהירה כי הגעה לאזור הנפילה מסוכנת ומפריעה לעבודת הצוותים המקצועיים הפועלים במקום. במקביל, העירייה מספקת מידע חשוב לתושבים שבתיהם נפגעו מהפגיעות.

הנחיות לתושבים שנפגעו מנזקי רכוש: תושבים שביתם ספג נזקי רכוש והדף אך עדיין ניתן לשהות בו, נדרשים להודיע על הנזק למס רכוש. ניתן לעשות זאת באמצעות מוקד רשות המסים במספר *4954 (בין השעות 08:15-19:00) או להגיש תביעה מקוונת לתביעת נזק ישיר דרך האתר הרשמי של רשות המסים.

The post נפילות טילים בהרצליה הבוקר: פגיעות בחניון ובמחסן, חמישה פצועים קל appeared first on הרצליה היום.

המתקפה נועדה בעיקר ליצור אפקט של טרור ופחד בקרב האוכלוסייה האזרחית בישראל. העיתוי של המתקפה, כאשר ילדים רבים נמצאים ברחובות, מדגיש את המטרה הפסיכולוגית של הפעולה. עירנות התושבים וילדי העיר מנעו אסון גדול יותר, עם השמע האזעקה כל השוהים ברחוב הגיעו במהירות אל האזורים הממגונים בבניינים הסמוכים. במקביל, רבים דיווחו על ששמעו את רעש זמזום מנוע הכטב"ם חולף מעליהם בעודו טס אל יעדו בגובה נמוך של כ-60  מטרים מעל פני הקרקע, שניות לאחר מכן נשמע פיצוץ ההתרסקות של הכטב"ם.

21:53 אזעקות החלו במערב העיר

האזעקה נשמעה ברחבי שכונות בהרצליה החל מהשעה 21:53. במערב העיר נשמעה האזעקה לראשונה, ולאחרי החלו להשמע הצופרים גם  בשכונות במרכז העיר וגליל ים, כמה דקות לאחר מכן אף ברמת השרון והוד השרון.

עוד בטרם החלו האזעקות טילי יירוט נשמעו משוגרים ולאחר מכן הדי פיצוצים, שכפי הנראה העידו על יירוט מוצלח של אחד הכטב"מים, אולם כאמור ההצלחה היתה חלקית בלבד, אחד מקולות הפיצוץ היה פגיעתו של הכטב"ם השני בחזית בניין בית האבות באחת משכונות העיר (מטעמי צנזורה לא נחשוף את המיקום המדויק).

21:59 דיווחים ראשונים על פגיעה בהרצליה

לדברי ראש העיר' מיד לאחר קבלת העידכון על הפגיעה בבניין, הגיעו לשטח כוחות השיטור העירוני, עובדים סוציאלים, מהנדסים, פיקוד העורף, כבאות ומד״א. כאשר הדבר הראשון היה לטפל בדיירי בית האבות, ולבדוק ולוודא שאין מקרים של פציעות בגוף.  במקביל העובדות הסוציאליות שהוזנקו למקום, פעלו ותמכו בכל הדיירים וצוות בית האבות.

"היה לנו מזל רב באירוע, "צוות מסור של בית האבות הסדיר את החזרה לחדרים ואף דייר (למעט החדר שנפגע) לא פונה לבית החולים." מספר ראש העיר.

מספר תושבים בבתים הסמוכים לאזור הפגיעה של הכטב"ם דיווחו על רסיסים שפגעו בחלונות הבית, כמו כן שמשות הרכבים בסמוך לבית האבות התנפצו ככל הנראה בעקבות ההדף הרב שנותר מהפגיעה בקיר החיצוני של הבניין, בסמוך לרחוב.

עוד באותו הערב צוות בית האבות דאג ביחד עם הכוחות במקום לתלות דגלי ישראל על חזית הבניין בו התרסק הכטב"ם.

דוברות מד"א עידכנה כי חובשים ופראמדיקים של מד"א שהגיעו למקום, ביצעו סריקות במבנה ודיווחו כי אין נפגעי גוף. הדיירים שהקפידו על הנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף והיו במרחבים מוגנים לא נפגעו כלל.

22:02 הפסקת חשמל ברחבי העיר ודיווחי על קולות ירי באזור אוניברסיטת רייכמן

בסמוך לאזעקות, דיווחו בקבוצות הוואטסאפ תושבים כי נשמעו יריות ברחובות הסמוכים לאוניברסיטת רייכמן, ומהמשטרה דווח כי צוותים יצאו לבדוק ולסרוק את האזור.

דקות לאחר מכן, בשכונות רבות בעיר החלו הפסקות חשמל, והשכונות שררו בעלטה גמורה. באותה הזמן תושבים רבים אף דיווחו על מסוק החג מעל האזור בו נשמעו היריות.

23:00 אספקת החשמל החלה לחזור לשכונות העיר

כשעה לאחר מכן חזר החשמל למרבית השכונות בעיר, ולמעט הפסקות קצרות בדקות שלאחר מכן, אספקת החשמל חזרה לסדרה. מחברת החשמל נמסר כי מדובר בעמוד חשמל שעלה באש וככל הנראה זאת הסיבה גם לפיצוצים שנשמעו בדומה ליריות. עדיין לא ברור מדוע עלו עמודי החשמל באש, אולם ייתכן ומאוד כי הם נפגעו מרסיסי המיירטים ששוגרו לעבר הכטב"מים.

מדוע רק כטב"ם אחד יורט?

רבים מתושבי העיר העלו תהיות על הצלחות היירוט של הכתב"מים ששעטו אל עבר העיר הרצליה, זאת לאור העובדה כי דובר צה"ל אישר שכבר כ-10 ק"מ מקו החוף הם ניצפו ובוצע אחריהם מעקב. לכאורה, מדובר בכלי טייס איטי ויש מספיק זמן ליירטו בהצלחה.

ובכן, יירוט רק אחד מהכטב"מים מדגיש את האתגר המשמעותי בהתמודדות עם איומים אלה. הקושי נובע ממספר גורמים: ראשית, האוויר מעל פני הים דל בחלקיקים, מה שמפחית את החיכוך ומאפשר לכטב"ם לשמור על מהירות גבוהה תוך חיסכון בדלק, אפילו בגובה של 30 מטרים בלבד מעל הגלים. שנית, טיסה בגובה נמוך מקנה לכטב"מים יתרון של הסתתרות מאחורי קו האופק, מה שמוביל לגילוי מאוחר. לבסוף, המכ"מ עלול להתקשות באבחנה בין הכטב"ם לבין החזרים מפני הים, דבר המקשה על הנחיית החימוש באופן מדויק. כל אלה הופכים את משימת היירוט למורכבת במיוחד.

מי אתה סמאד 2? הסמאד 2 (Samad 2) נחשב לכלי טיס בלתי מאויש יחסית זול, קטן ואיטי, אך בעל טווח פעולה ארוך, מה שמאפשר לו להגיע למטרות מרוחקות. עם זאת, הדיוק שלו בפגיעה במטרות נחשב מוגבל. אורכו 2.8 מטרים ומוטת הכנפיים מגיעה ל 4.5 מטרים. המהירות המירבית היא כ-200-250 קמ"ש  וטווח הטיסה הוא כ-1200 ק"מ. הסמאד 2 יכול לשאת מטען לצרכי מודיעין או מטען נפיץ. משקל חומר הנפץ יכולה להגיע עד כ-18 ק"ג.

סולדריות וסיוע

לסיכום, כן, יום כיפור מסוג שונה בהרצליה, לא מה שאנחנו מכירים. אבל גם המון סולידריות ועזרה לזולת, ילדים והורים דיווחו כי  מיד עם השמע האזעקות יצאו דיירי בניינים אל הרחובות בהרצליה והציעו לארח בשמחה במקלטים שלהם את השוהים בחוץ. הרצליינים מכל הגוונים ביחד במקלט כולם דואגים אחד לשני בלי ימין ובלי שמאל רק אהבת חינם. וזה המקום גם לציין את עיריית הרצליה וכוחות הבטחון שפעלו במהירות והגיעו למקום הפגיעה וטיפלו בכל מה שנדרש ביעילות וברגישות.

בכתבה זו שולבו תמונות מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם ידוע לכם מי צילם אותם – שלחו אלינו  למייל  herzliyatoday@gmail.com או צרו עימנו קשר.

עיריית הרצליה מפיצה: "המדריך המלא לתושבים לשעת חירום"

The post איך פגע כטב"ם מלבנון בהרצליה? ומדוע בשכונות רבות שררה עלטה? appeared first on הרצליה היום.