תודה ליורם זינגר, תושב שכונת נווה עמל שסייע בהכנת הכתבה.

במפגש תושבים שנערך בשבוע שעבר (5 בינואר) עם נציגי העירייה, המשרד להגנת הסביבה והחברה לשירותי איכות הסביבה, התושבים קיבלו תשובות מפורטות על כל השאלות: מה בדיוק עומד לקרות? האם יש סיכונים בריאותיים? איך ישמרו על הצמחייה ובעלי החיים? מתי יפורסמו הממצאים?

במפגש השתתפו נציגים בכירים: נועם פוניה, מנהל תחום קרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה; עירד חלוטה, מנהל פרויקט שיקום תע"ש השרון; עומרי משעלי, מנהל מחלקת איכות הסביבה בעירייה; ודרור בן עמי, חבר מועצת העיר ומחזיק תיק איכות הסביבה.

"אנחנו מאוד משתדלים לעשות באמת שיתוף ציבור", אמר דרור בן עמי בפתח המפגש. "חשוב לנו שהתהליך יהיה שקוף ומקצועי לטובת הסביבה והבריאות של כולנו". עומרי, מנהל הפרויקט הוסיף: "מטרת המפגש היא להבין את מטרת הפרויקט ואת סדר העבודות. זה פרויקט שהוא שיתוף פעולה עם הרגולטור, המשרד להגנת הסביבה והחברה לשירותי איכות הסביבה".

מה זה פרויקט "אבן דרך"?

נועם פוניה הציג את הפרויקט הלאומי לשיקום קרקעות המדינה, המכונה "אבן דרך". "הפרויקט החל לפני עשר שנים", הסביר. "במסגרתו יש למשרד להגנת הסביבה זרוע ביצועית – החברה לשירותי איכות הסביבה – שמבצעת פעולות שיקום קרקעות בקרקעות של המדינה".

המצגת שהוצגה במפגש הראתה את היקף הפרויקט: 133 מתחמים בטיפול עד היום, 54 כבר שוחררו לפיתוח, בסך כמעט 14,000 דונם. סוגי האתרים כוללים בסיסי צה"ל, מתחמי תע"ש, מטמנות, שדות תעופה ופרויקטים לאומיים.

שלוש מטרות הפרויקט:

1. שמירה על הסביבה ובריאות הציבור
2. שיקום סביבתי מזיהומי קרקע
3. הכנת הקרקע לשימושים עתידיים בטוחים

המתחם: 50 שנות פעילות תעשייתית

עירד חלוטה הציג את מתחם תע"ש השרון – שטח של כ-6,000 דונם ששימש לייצור חומרי נפץ מאז שנות ה-40. המתחם משתרע על ארבע רשויות: הרצליה, רמת השרון, הוד השרון ודרום השרון.

"אנחנו מדברים על הפינה הצפון-מערבית שנמצאת בגבולות הרצליה, צמודה לנווה עמל והרצליה הצעירה", הסביר חלוץ. השטח הספציפי מסתכם ב-250 דונם, שפעל מאמצע שנות ה-40 עד סוף שנות ה-90. "במהלך פעילות המפעל מ-1948 ועד סוף שנות ה-90 נגרמו זיהומי קרקע ומי תהום", נכתב במצגת. מאז הריסת המבנים בתחילת שנות האלפיים, השטח פונה לחלוטין.

שלבי העבודה

חלוץ הציג את שלבי הפרויקט:

• שלב 1 – סקר היסטורי (בוצע): "אספנו את כל תצלומי האוויר ההיסטוריים מתחילת פעילות המפעל, ניתחנו את כל המידע הקיים, ביצענו סיורי שטח וראיונות עם ותיקי המפעל", הסביר חלוץ. על בסיס הסקר הוכנה תוכנית מפורטת לחקירת הקרקע.
• שלב 2 – חקירת הקרקע (מתחיל ינואר 2026): "אנחנו צפויים להתחיל באמצע החודש הזה", אמר. "נבצע כ-750 קידוחים נקודתיים ונקח דוגמאות לאנליזות מעבדה כדי למפות את האזורים שנצטרך לטפל בהם".
• שלב 3 – בניית תוכנית שיקום: "על בסיס הממצאים נתכנן תוכנית שיקום ונוציא אותה לפועל בעתיד", הבהיר.

איך יראו העבודות?

חלוץ הציג בפירוט את אופן ביצוע העבודות: "בשלב הראשון יבוצע חישוף מינימלי של צמחייה להכשרת דרכי גישה לנקודות הקידוח בלבד", הסביר. "לאחר מכן נכניס מכונות קידוח – מכונות קטנות יחסית בגודל של רכב, כ-4 מטר אורך על 2 מטר רוחב, שמתנהלות על זחל".

במפגש הוצגה מפה עם פריסת 750 נקודות הקידוח המתוכננות. "הקידוחים יהיו לעומקים בין 2 ל-15 מטרים, וככל שיתגלו ממצאים נעמיק כדי לתחום את כל הזיהומים", הבהיר.

לוחות זמנים מדויקים

המצגת כללה פרטים ברורים:

• התחלה: אמצע ינואר 2026
• משך: כחצי שנה
• ימי עבודה: א'-ה' בלבד
• שעות: 19:00-07:00 (כ-12 שעות מידי יום)
• דגשים: ללא עבודות לילה

"ברגע שנתחיל, ננעל את השטח ולא נאפשר כניסה של הולכי רגל לאורך כל תקופת העבודות", הדגיש חלוץ.

בטיחות – עיקרון מנחה

"הכי חשוב זה בטיחות", אמר חלוץ. "יש לנו יועץ בטיחות מומחה והעבודות יבוצעו בהתאם לתוכנית בטיחות ייעודית".

המצגת פירטה שעבודות החישוף והקידוח יתבצעו במרחק של כ-30 מטרים מאזורי שהיית אדם. "לאורך תקופות מוגבלות יוצב גידור זמני לאורך הטיילת בשדרות ירושלים. במקרים חריגים בלבד תיתכן הגבלה זמנית וקצרה של תנועת הולכי רגל במקטעים מסוימים", הסביר.

במידה ויידרשו הפרעות נקודתיות כמו חסימות זמניות, יימסר לתושבים עדכון ייעודי בתיאום עם העירייה.

שמירה על הטבע

במצגת הוצג שקף מיוחד על עקרונות שמירה על הצמחייה ובעלי החיים:

צמחייה: בוצע סקר מקיף שזיהה מינים נדירים ומוגנים. "אותם אזורים יסומנו בשטח והחישוף יבוצע בליווי צמוד של אקולוג, תוך שמירה מקסימלית על הצמחייה", אמר חלוץ. החישוף יהיה מינימלי ללא כניסה לשכבת הקרקע, וללא כריתת עצים.

בעלי חיים: רשות הטבע והגנים מלווה את כל התהליך, ופקחי רט"ג יהיו נוכחים במהלך החישוף. "בשלב זה לא מתוכננת העתקה של בעלי חיים, בהתאם להנחיות רשות הטבע והגנים", הבהיר חלוץ.

השאלות שהעסיקו את התושבים

המפגש כלל פאנל שאלות ותשובות ענף, שבו התושבים העלו מגוון רחב של חששות ושאלות. להלן השאלות המרכזיות והתשובות שניתנו:

האם יש סיכונים בריאותיים לתושבים?

תושבים רבים שאלו על סיכונים בריאותיים אפשריים כתוצאה מהעבודות. נועם פוניה מהמשרד להגנת הסביבה מסר תשובה נחרצת: "אנחנו מדברים על זיהומים שספוחים לקרקע, לא גזים. העבודות לא יפלטו גזים רעילים. מדובר בקידוחים נקודתיים שלוקחים דוגמאות זעירות בגודל של 3-4 סנטימטר, ללא פתיחת שטחים גדולים".

עירד חלוטה הוסיף הסבר מדעי: "זיהומים בקרקע נעים כלפי מטה עם הגשמים, לא הצידה. הם לא מגיעים לחצרות בתים או לטיילת – זה פשוט לא קורה פיזיקלית. המזהמים נספחים לגרגרי הקרקע ואין מנגנון שגורם להם להתפשט לרוחב".

כמה רעש צפוי מהעבודות?

תושבים רצו לדעת על היקף הרעש ולאיזה מרחק הוא יורגש. חלוץ השיב: "מכונות הקידוח קטנות ויוצרות רעש של דפיקה לא מאוד חזקה. תושבים בחלק הפנימי של השכונות כנראה לא ירגישו כלל, ובשכונות הסמוכות ייתכן שישמעו דפיקות קלות במהלך היום. מדובר בשתי מכונות בו-זמנית במרחק מבתי המגורים".

מה עם הפגיעה בצמחייה ובבעלי החיים?

שאלות רבות עסקו בהשפעה על ערכי הטבע בשטח. חלוץ הודה בכנות: "תהיה פגיעה בצמחייה, אכן יש מינים נדירים ומוגנים בשטח. אבל בוצע סקר מאוד מקיף שסימן את הנקודות, אותם אזורים יסומנו בשטח וכל עבודה תהיה תחת ליווי אקולוג ותחת ההנחיות שלו, תוך שמירה מקסימלית על הצמחייה".

לגבי בעלי חיים, עומרי הסביר: "העלינו את זה מול רשות הטבע והגנים שהם הרגולטור. הם אמרו שלא רק שהשטח פתוח ויהיה לבעלי החיים לעזוב, גם מבחינת המחקרים והמדע מספר שפחות מ-50% מבעלי החיים שורדים העתקה, אז גם אם נעתיק זה לא בהכרח עוזר. לכן בשלב הזה לא מתוכננת העתקה".

האם הממצאים יפורסמו לציבור?

תושבים שאלו אם הממצאים מהחקירה יפורסמו באופן שקוף. חלוץ ופוניה הבטיחו: "כל הדוחות שלנו עוברים לביקורת ולאישור של המחוז במשרד להגנת הסביבה, ולאחר האישור עולים לאתר האינטרנט. זה נכון לגבי הפרויקט הזה וגם לגבי כל שאר הפרויקטים שלנו".

מי מפקח על העבודות ואיך מבטיחים איכות?

שאלה חשובה שעלתה הייתה לגבי הפיקוח והבקרה על העבודות. פוניה הסביר את מערכת הבקרה הרב-שכבתית: "החברות המבצעות כולן מוסמכות על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. החברה לשירותי איכות הסביבה מפקחת על העבודות, המשרד להגנת הסביבה מבקר את הדוחות והממצאים, יש חברות בקרה שמגיעות לשטח, והעירייה שותפה מלאה. אי אפשר להיכנס לשטח בלי ליידע ובלי לקבל הנחיות".

הוא הוסיף: "הפיקוח הכי טוב שיש לנו זה הציבור. אנשים גרים קרוב ומסתכלים, ולנו חשוב לקיים ולבצע את העבודה במהירות האפשרית ובצורה המקצועית והטובה ביותר עם הפרעה מינימלית לתושבים".

מדוע המפגש מתקיים כל כך קרוב לתחילת העבודות?

תושבים שאלו מדוע שיתוף הציבור מתקיים רק כעת, כשהעבודות עומדות להתחיל. יערה, מצוות שיתוף הציבור בעירייה, הסבירה: "בדרך כלל אנחנו עושים חיבור טבעי בין התחלה של פרויקט לבין שיתוף הציבור כדי שהנושא יהיה טרי ויהיה במודעות. במידה ויש עוד שאלות, אתם מוזמנים להפנות לאתר ותהיה התייחסות רצינית ומקצועית לכל שאלה".

סיכום ומסרים לסיום

בסיום המפגש, הנציגים הביעו את מחויבותם לשקיפות ולעבודה מקצועית.

נועם פוניה: "המטרה היא לשמור על הסביבה ועליכם, שלא יהיה מגע – לא בדליפות, לא במים ולא בגזים. האתרים האלה מסיימים את התהליך כשהם בטוחים לכל שימוש".

עומרי: "אנחנו פה לענות על כל השאלות שלכם. אתם יכולים לפנות אלינו דרך המוקד העירוני או בישיבות לפניות תושבים. חשוב לנו שתרגישו שותפים".

המפגש, שנמשך כשעתיים, היווה דוגמה לשיתוף ציבור אמיתי. התושבים קיבלו מידע מפורט, שאלו שאלות בחופשיות, וקיבלו תשובות מקצועיות ישירות מהגורמים המוסמכים ביותר.

העבודות אמורות להתחיל כבר באמצע ינואר 2026, ולמשך כחצי שנה תושבי נווה עמל והרצליה הצעירה יהיו שכנים לפרויקט חשוב זה. העירייה, המשרד והחברה לשירותי איכות הסביבה מתחייבים לשמור על קשר שוטף, לעדכן בממצאים, ולהיות זמינים לכל שאלה.

התושבים מוזמנים ליצור קשר בכל עת ולעקוב אחר התקדמות הפרויקט באתר הייעודי.

שוב תודה, לתושב שכונת נווה עמל, יורם זינגר אשר סייע בהכנת הכתבה המקיפה.

• אתר הפרויקט בו ניתן לקבל מידע נוסף : SOIL-REMEDIATION.CO.IL
• צוות קשרי קהילה חברת "אבן דרך": טלפון: 072-2211599 (שלוחה 2, הקישו 0)

The post הכל על עבודות שיקום הקרקע בתע"ש השרון שמתחילות בינואר appeared first on הרצליה היום.

הדו"ח שפורסם ביום שלישי השבוע (6/5/2025), מתמקד בנושא "פינוי מקרקעי תע"ש ושיקומם", עם דגש מיוחד על מתחם נוף ים בהרצליה. הדו"ח מציג שורה של ליקויים חמורים בטיפול במתחם.

למרות התחייבויות חוזרות ונשנות של המדינה, המתחם נותר מזוהם ומסוכן, כאשר אף גורם אינו לוקח אחריות מלאה על הטיפול בו. ביוני 2023 אירע פיצוץ במתחם, ובספטמבר 2024 הוציא בית המשפט העליון צו על תנאי נגד המדינה, דורש ממנה לנמק את התנהלותה בעניין.

אי-גידור ואבטחת המתחם

הדו"ח מצביע על כך שבמהלך השנים נפרצה הגדר במתחם נוף ים ונותרו בו מבנים פרוצים רבים, בארות פתוחות ומכלים טמונים. למתחם נכנסו עוברי אורח, והתקיימו בו מסיבות ופעילות של בית ספר למצנחי רחיפה, תוך סיכון חיי אדם.

הדו"ח מדגיש כי "אף גורם, לרבות נצר השרון, רמ"י ותעש מערכות לפני מכירתה, לא פעל דיו לתיקון הפרצות בגדר ולהצבת השילוט הנדרש במתחם". כתוצאה מכך, נותרו הסיכונים שבמתחם, ובהם:

• זיהומי קרקע וגזי קרקע
• תוואי שטח מסוכן עם בורות ופירים פתוחים
• מצוק חופי המועד לקריסה
• סכנת פיצוץ או שריפה של חומרים נפיצים

בתקופה ינואר 2024 עד אוגוסט 2024 ביצעה החברה לשירותי איכות הסביבה פעולות רבות לקידום הקמת גדר חדשה סביב מתחם נוף ים, אולם עד דצמבר 2024, היא טרם השלימה את הקמת הגדר.

בעיית האחריות על המתחם

אחד הממצאים החמורים בדו"ח הוא היעדר גורם אחראי ברור על המתחם. הדו"ח קובע כי "גבולות הסמכות והאחריות על מתחם נוף ים בכל הנוגע לגידור ולשילוט לא היו ברורים עד לאוקטובר 2023", המועד שבו קבעה ועדה מקצועית בין-משרדית בראשות משרד ראש הממשלה כי החברה לשירותי איכות הסביבה תקים גדר חדשה במתחם.

הדו"ח מתאר מצב של "משחק פינג-פונג" בין הגורמים השונים:

• נצר השרון (לשעבר תע"ש) טוענת כי אין לה זיקה למתחם.
• רמ"י לא הסכימה לקבל את המתחם לחזקתה בטענה שהוא לא נקי מחומרי נפץ ומחומרים מסוכנים.
• תע"ש מערכות טוענת כי אין לה מחויבויות הקשורות למתחם.

אי-יישום התחייבויות המדינה

הדו"ח מציין כי המדינה לא עמדה בהתחייבויותיה לטהר את מתחם נוף ים ולנקותו, כפי שהתחייבה בפני בית המשפט העליון בספטמבר 2015 (בג"ץ אט"ד). באותו מועד, התחייבה המדינה להשלים את כל הסקרים הנדרשים עד אוגוסט 2016, ולסיים את הטיהור והניקוי עד אוגוסט 2019.

המבקר מדגיש כי "המדינה לא עמדה בהתחייבויותיה לטהר את מתחם נוף ים ולנקותו", וכי "המועד לסיום הטיהור של מתחם נוף ים וניקויו, שלו התחייבה המדינה בבג"ץ אט"ד בספטמבר 2015, נותר אוגוסט 2019" – התחייבות שלא מומשה.

אירועי בטיחות במתחם

הדו"ח מזכיר אירועי בטיחות חמורים במתחם נוף ים:

• ביולי 1992 אירע פיצוץ במפעל תע"ש שבמתחם נוף ים, שגרם למותם של שני עובדים, לפציעתם של 34 אחרים ולנזק בערך כולל של כ-24.5 מיליון דולר.
• ביוני 2023 אירע פיצוץ במתחם, כ-25 שנים לאחר שתע"ש פינתה את מפעליה מהמקום.
• בעקבות הפיצוץ התגלו במתחם שיירים של חומרי נפץ.
• כשבוע לאחר הפיצוץ פרצה שריפה במתחם.

רק במאי 2024, כמעט שנה לאחר הפיצוץ, החלה פעילות אבטחה במתחם, וביולי 2024 הוצבו סביב המתחם שלטי אזהרה מפני כניסה אליו.

סכנות בריאותיות וסביבתיות

הדו"ח מתריע על הסכנות הבריאותיות והסביבתיות הנובעות מהזיהום במתחם:

• זיהום קרקע חמור
• זיהום מי תהום
• חשד מבוסס להימצאות חומרי נפץ הודפים שהגיעו לסוף אורך חייהם הבטיחותי.
• חומרים מסוכנים שעלולים להתפשט לסביבה.
• חשד לסכנה לבריאותם של ציבור הרוחצים, הגולשים והשייטים בחופי הרחצה שאינם מוכרזים הנמצאים בקרבת הכתם הצהוב שבמי הים.

התפתחויות אחרונות

בעקבות הפיצוצים והשריפות במתחם, עתרה עיריית הרצליה לבית המשפט העליון. בספטמבר 2024, בית המשפט העליון הודיע כי בכוונתו להוציא צו על תנאי נגד המדינה בעניין הטיפול במתחם תע"ש נוף ים.

בית המשפט הקשה על באי כוח המדינה וביקש להבין מדוע עד עכשיו המדינה לא גידרה את המתחם שמהווה סכנה בטיחותית חמורה לציבור. בעקבות העתירה, הציבה המדינה שומרים וגידור באתר, אך לפי ראש העיר הרצליה, אמצעים אלה אינם מספיקים נוכח היקף הסכנה והשטח הנרחב של המתחם.

בספטמבר האחרון הגיע ראש העיר, יריב פישר אל המתחם והנחה את צוותי הבטחון והעירייה לחסום פרצות בגדר ההיקפית.

ראש העיר, יריב פישר, בתגובה לדו"ח מבקר המדינה

"דוח המבקר מחזק את מה שאנו אומרים כבר הרבה מידי זמן – מתחם תעש נוף יום הוא "פצצה מתקתקת" ובכל רגע עלול להתרחש בו אסון. אנו עושים ככל שביכולתנו, לרבות הקמת גדרות והצבת שומרים, כדי שאף אחד לא יכנס למתחם, אבל המדינה חייבת לקחת אחריות ולבצע את הפעולות שהוטלו עליה.

העירייה עתרה לבג"צ ופועלת במקביל בכל הכלים המשפטיים בכדי שהמדינה תבצע את חובתה – לגדר, לשמור ולטהר את המתחם מכל המפגעים הבטיחותיים שמצויינים בדוח. לפני שיהיה מאוחר מידי – הכתובת כבר מזמן על הקיר, ועכשיו גם עם חותמת של מבקר המדינה."

• דו"ח מבקר המדינה באתר המבקר: library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/8632-7.aspx
• דו"ח ממצאי סקר קרקע שביצעה באוגוסט 2016 חברת LDD עבור החברה לשירותי איכות סביבה   PDF 

The post דו"ח מבקר המדינה חושף: מחדל מתמשך בטיפול במתחם תע"ש נוף ים בהרצליה appeared first on הרצליה היום.

תוכנית "חוף נקי", שהחלה לפעול בשנת 2005, היא יוזמה לאומית של המשרד להגנת הסביבה לטיפול בבעיית הפסולת הימית בישראל, בדגש על פסולת פלסטיק שהיא עיקר הפסולת בחופי הארץ. התוכנית נגזרת מדרישות אמנת ברצלונה ומטרתה לשמור על הסביבה הימית והחופית באמצעות פעולות הסברה וניקוי חופים.
המדד הוא כלי להערכה אחידה ואובייקטיבית של מידת ניקיון החופים הפתוחים והלא מוכרזים לרחצה בישראל. המדד מבוצע פעמיים בחודש על ידי מפקחי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, ותוצאותיו משותפות לציבור הרחב כדי לעודד שקיפות ומודעות סביבתית.

השוואת מדדי ניקיון החופים: הרצליה וערים נוספות

בהתבסס על הנתונים שמפרסם המשרד להגנת הסביבה, ניתן לראות שחופי הרצליה זכו לדירוג "נקי מאוד" בכל חודש החל ממרץ ועד אוקטובר 2024, עם דירוג "נקי" בלבד בחודש פברואר. הישג זה מעיד על תחזוקה עקבית ורמה גבוהה של ניקיון בחופים לאורך כל השנה.

 ערי חוף מובילות בניקיון

1. אשדוד: קיבלה דירוג "נקי מאוד" בכל החודשים.
2. בת ים: גם היא זכתה לדירוג "נקי מאוד" בכל חודשי השנה.
3. הרצליה: דירוג "נקי מאוד" ברוב החודשים, למעט פברואר שבו קיבלה דירוג "נקי".
4. נתניה: שמרה על דירוג "נקי מאוד" בכל החודשים מאפריל ועד אוקטובר.
5. אשקלון: שמרה על דירוג "נקי מאוד" ברוב החודשים, עם דירוגים משתנה של "נקי" בספטמבר.

ערים עם תנודות בניקיון

• עכו: הציגה תנודות משמעותיות – מדירוג "בינוני" בפברואר ואפריל ועד לדירוג "מלוכלך" בספטמבר.
• קריית ים: התחילה את השנה עם דירוגים נמוכים ("מלוכלך") והשתפרה בהמשך לדירוגים של "בינוני" ו"נקי" למרות שלאחרונה עדיין נמצא הדירוג על "בינוני".
• חיפה: קיבלה דירוגים משתנים במהלך השנה, כאשר בחודשים פברואר, אפריל ומאי קיבלה דירוג "בינוני", ובשאר החודשים שמרה על ניקיון טוב עם דירוגים של "נקי"

ערים עם אתגרי ניקיון

• טירת הכרמל: התחילה את השנה עם דירוגים נמוכים ("מלוכלך") בפברואר ומרץ, אך השתפרה בהמשך וקיבלה דירוג "נקי".
• אילת: סבלה מירידה בניקיון בחודש אפריל ("בינוני") ובחודש מאי ("מלוכלך"), אך הצליחה לשפר את מצבה בהמשך השנה וחזרה לדירוג "נקי מאוד".

השוואה בין הרשויות השונות מראה כי ישנן ערים רבות שמשקיעות מאמצים דומים ומציגות תוצאות מרשימות, כמו נתניה, בת ים אשדוד והרצליה, בעוד ערים אחרות עדיין מתמודדות עם אתגרי ניקיון משמעותיים.

תוכנית "חוף נקי": מאבק בפסולת הימית

המשרד להגנת הסביבה תומך ברשויות המקומיות שבתחומן נמצאים חופים בלתי מוכרזים באמצעות תקציבים שניתנים במסגרת קול קורא של תוכנית "חוף נקי". התקציבים מיועדים לביצוע פעולות ניקוי בחופים אלו, והם מחושבים בהתאם למדידת רמת הניקיון שנעשית פעמיים בחודש.

מטרות התוכנית:

• ניקוי חופים פתוחים: התוכנית מתמקדת בניקוי החופים הלא מוכרזים לרחצה בים התיכון ובמפרץ אילת.
• יעדי תוצאה לניקיון: התוכנית שואפת לכך ש-75% מהחופים יהיו נקיים לפחות 70% מהשנה.
• הסברה לציבור: העלאת מודעות הציבור הרחב לנושא הפסולת הימית ובעיקר פסולת הפלסטיק באמצעות קמפיינים וחינוך סביבתי.

אתגרים סביבתיים בחופי הרצליה

הרצליה ממשיכה להוביל במדד הניקיון הארצי בזכות מאמצים מתמשכים של העירייה והמשרד להגנת הסביבה במסגרת תוכנית "חוף נקי". עם זאת, בעיות סביבתיות כמו הכתם הצהוב והתמודדות עם נגר עילי מדגישות את הצורך בהמשך השקעה בתשתיות ובפעולות מניעה כדי לשמור על רמת הניקיון הגבוהה של חופי הרצליה לאורך כל השנה.

הכתם הצהוב שהתגלה לפני מספר שנים בחוף אפולוניה, צפונית לחוף נוף ים בהרצליה, נובע מפעילות תעשייתית של מתחם תע"ש נוף ים. בין השנים 2005 ל-2016 נערכו סקרים שהצביעו על קיומם של כימיקלים במים, אך רמת רעילותם אינה ברורה. בעקבות כך, הציבור הוזהר שלא להתרחץ בחוף זה.

בנוסף, בעקבות גשמים חזקים וזרימת נגר עילי לחופים, הודיעה עיריית הרצליה לאחרונה על סגירת חופי החורף אכדיה צפון והשרון בשל זיהום המים. הנגר העילי מביא עמו מזהמים כמו פלסטיק ושמנים, ולכן משרד הבריאות הנחה לסגור את החופים לרחצה.

• נתוני מדד חוף נקי באתר המשרד להגנת הסביבה https://www.gov.il/he/pages/clean_coast_index_data

The post הרצליה, בת ים ואשדוד בראש: חופי ישראל מדורגים במדד הניקיון לשנת 2024 appeared first on הרצליה היום.

כידוע, בית המשפט העליון הוציא השבוע צו על תנאי נגד המדינה בעניין הטיפול במתחם תעש נוף ים.
בדיון, שהתקיים בעקבות עתירה של עיריית הרצליה, בית המשפט ביקש להבין מדוע עד עכשיו המדינה לא גדרה את המתחם שמהווה סכנה בטיחותית חמורה לציבור.

בתוך כך, ראש העיר יריב פישר, ערך הבוקר סיור במתחם תעש נוף ים, עם צוות הביטחון של העירייה, על מנת לוודא שכל הפרצות בו סגורות.
במהלך הסיור, ראש העיר וצוות הביטחון הבחינו בפרצה שנעשתה במהלך הלילה והם מיד מיהרו לאטום אותה עם חול וסלעים.

"צר לי שבמקום לטפל בנושא, המדינה מערימה קשיים ומנסה להתחמק מהמוטל עליה. העירייה דואגת שאף אחד לא יכנס למתחם המסוכן. אני קורא לציבור לא להיכנס לשטח" ראש העיר יריב פישר

ראש העיר, יריב פישר, אמר כי העירייה דואגת שאף אחד לא יכנס למתחם המסוכן. " אני קורא לציבור לא להתקרב למתחם. הוא פצצת זמן מתקתקת ובכל רגע עלול להתרחש בו אסון. המדינה חייבת לקחת אחריות ולבצע את הפעולות שהוטלו עליה. צר לי שבמקום לטפל בנושא, המדינה מערימה קשיים ומנסה להתחמק מהמוטל עליה."

כזכור, הקרקע במתחם מזוהמת ומלאה במפגעים בטיחותיים ובריאותיים חמורים בעקבות פעילויות התעשייה הצבאית שנעשו בה במשך עשרות שנים. בשנים האחרונות ארעו מספר פיצוצים עזים במתחם שלוו בשריפות גדולות ובעשן כבד. באורח נס, איש לא נפגע מהפיצוצים.

עיריית הרצליה יצאה למאבק משפטי נגד המדינה שלא לוקחת אחריות על המתחם, ונמנעת מלהציב גדר מסביבו ומלטפל בכל המפגעים בקרקע. בשבוע שעבר, כאמור, נרשמה התקדמות במאבק העירייה כאשר בית המשפט העליון הוציא צו על תנאי נגד המדינה בעניין הטיפול במתחם.

תע"ש-נוף ים: בית המשפט הודיע כי יוציא צו על תנאי נגד המדינה בעניין הטיפול במתחם

The post מתחם תעש נוף ים: המדינה לא מטפלת בגידור, עיריית הרצליה יוזמת חסימת הפרצות בשטח appeared first on הרצליה היום.

כזכור, לפני מספר חודשים המדינה הגישה בקשה לבית המשפט העליון למחוק את עתירת עיריית הרצליה לטפל במפגעים הבטיחותיים והבריאותיים במתחם תעש נוף ים, וזאת בטענה כי היא פועלת לגדר את המתחם, ובינתיים, היא הציבה שומרים בכניסה למתחם ובכך, לדבריה – "העתירה התייתרה".

עיריית הרצליה התנגדה לבקשה ובית המשפט העליון קיבל את טענותיה לפיהן העתירה לא התייתרה ויש לקבעה לדיון בהקדם.  הבוקר (שלישי 24.9.2024) התקיים דיון בעתירת העירייה הכוללת דרישה להורות למדינה לגדר את המתחם לאלתר.

לאחר שביהמ"ש שמע את דברי בא כוחה של המדינה הודיע בית המשפט שבכוונתו להוציא צו על תנאי נגד המדינה. בהתאם יהיה על המדינה  לנמק את התנהלותה בעניין הטיפול במתחם תעש נוף ים.

ראש העיר הרצליה, יריב פישר, בירך על תוצאות הדיון בבית המשפט העליון, ואמר: "מתחם תעש נוף ים הוא פצצה מתקתקת! בכל רגע עלול להתרחש שם פיצוץ גדול שיסכן את בטיחותם ובריאותם של התושבים. גידור השטח במידי הוא הכרחי! המדינה הואילה בטובה להציב שומרים אחדים, אבל זה לא מספיק – המתחם מתפרש על שטח רחב היקף, פתוח ופרוץ, כך שכל אחד יכול להיכנס בחופשיות. רק גדר היקפית תבטיח שאף אחד לא יתקרב למתחם. המדינה חייבת לקחת אחריות ולבצע את הפעולות שהוטלו עליה. צר לי שבמקום לטפל בנושא, המדינה מערימה קשיים ומנסה להתחמק מהמוטל עליה. הכתובת כבר מזמן נמצאת על הקיר – אדי הפיצוץ הבא יהיו על הידיים של המדינה."

הסיפור של מתחם תע"ש-גליל ים

הקרקע במתחם תעש נוף ים היא מזוהמת ומלאה במפגעים בטיחותיים ובריאותיים חמורים בעקבות פעילויות התעשייה הצבאית שנעשו בה במשך עשרות שנים. בשנה האחרונה התרחשו במתחם מספר פיצוצים עזים אשר לוו בשריפות גדולות ובעשן חזק שהיתמר במקום. באורח נס איש לא נפגע מהפיצוצים.

על פי הגורמים המקצועיים, קיים חשש מבוסס שבמתחם נקברו חומרי נפץ הודפים אשר הגיעו לסוף אורך חייהם הבטיחותי, הפכו לבלתי יציבים ועלולים להתפוצץ בכל רגע. בנוסף, החום הכבד ששורר בקיץ, המליחות והלחות שמגיעים מהים – כל אלה, על פי הגורמים המקצועיים, עלולים להאיץ את התהליכים המסוכנים בחומרי הנפץ.

בעקבות כך, עתרה העירייה לבית המשפט העליון ודרשה , בין היתר,  שגורמי המדינה יטפלו במפגעים הבטיחותיים והבריאותיים במתחם ויבצעו את הפעולות הדרושות לאבטחת המקום, לרבות טיהור הקרקע, ביצוע סקר סיכוני קרקע ופינוי כל החומרים המסוכנים במתחם.

לפני כחודשיים הציבה המדינה שומרים אחדים בכניסה למתחם ולאחר מכן, כאמור, פנתה לבית המשפט העליון בבקשה למחוק את העתירה בטענה "שהעתירה התייתרה".

תע"ש נוף ים – פצצה מתקתקת והמדינה מתחמקת

The post תע"ש-נוף ים: בית המשפט הודיע כי יוציא צו על תנאי נגד המדינה בעניין הטיפול במתחם appeared first on הרצליה היום.

מתחם תע"ש נוף ים הפך בעל כורחו לפינה פסטורלית, מידי יום מבקרים במקום משפחות, ילדים, בסמוך למתחם במרחק של 200 מטרים עובר שביל ישראל, ורבים מטיילים באזור. אך מתחת פני השטח הדברים שונים בתכלית, מדובר באזור אסור לכניסה, עם קרקע מזוהמת שאף מוטמנים בה חומרי נפץ שעלולים להתפוצץ בכל רגע. העירייה מזה שנים מנהלת העירייה מאבק עיקש נגד אוזלת ידה של המדינה בנושא.

רבים מגיעים למקום לצפות בשקיעה הרומנטית מהמצוק או במסגרת מקטע שביל ישראל הסמוך. בסופי שבוע נערכים במקום פיקניקים ומעת לעת גם מסיבות טבע. המקום חביב על רוכבי אופניים, ג'יפים ואופנועים שנכנסים למתחם דרך הפרצות בגדר.

עיריית הרצליה מנהלת מאבק ארוך ועיקש מול המדינה ורשותיותה  פסיקות בג"ץ  קבעו שוב ושוב  שבאחריות המדינה לפעול מיידית לגידור הרמטי של המתחם ולביצע טיהור קרקע מלא בשטח. המדינה ממשיכה לטעון שאין צורך בהמשך טיפול והצבת השמירה בשער הכניסה למתחם פותרת את הבעיה.

לאחרונה עתרה שוב עיריית הרצליה לבית המשפט העליון בירושלים נגד בקשת המדינה למחוק את עתירת העירייה לטפל במפגעים הבטיחותיים והבריאותיים במתחם,  זאת בטענה כי היא (המדינה) הציבה שומרים בכניסה למתחם ובכך, לטענת המדינה, "העתירה התייתרה".כאמור בג"ץ הודיע אתמול, ראשון 10.6 כי הוא אינו מקבלת את טענת המדינה כי העתירה התייתרה וקבע לכנס דיון בהרכב שופטים בהקדם האפשרי.

בשנים האחרונת התרחשו במתחם מספר פיצוצים אשר לוו בשריפות גדולות, ריח חריף שנישא באויר, ובעשן חזק שהיתמר במקום, עד כה באורח נס איש לא נפגע.

בית המשפט העליון קבע כי שוב ושוב כי המדינה היא זאת שאחראית לטפל במפגעים הבטיחותיים והבריאותיים במתחם ועליה לבצע את הפעולות הדרושות לגידור ואבטחת המקום, לרבות טיהור הקרקע, ביצוע סקר סיכוני קרקע ופינוי כל החומרים המסוכנים במתחם.

מתחם תע"ש נוף ים

האתר, בשטח כולל של 974 דונם, ממוקם על גבי מצוק כורכר, למרגלות הים התיכון , צפונית להרצליה במרחק של כ-100 מטרים מבתי המגורים בשכונת נוף ים, ובצמוד לגן הלאומי "אפולוניה". כיום האתר נמצא באחריות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). משרד הביטחון ותע"ש החזירו את השטח למדינה לפני כעשור והצהירו שהוא נקי.

מפעל תע"ש נוף-ים התפרס על שטח בגודל 450 דונם. המפעל היה פעיל בין במשך 45 שנים, בין שנת 1950 ועד 1995. במפעל תע"ש יוצרו במהלך השנים חומרי נפץ, תחמושת ואבק שריפה. המתחם כלל גם מתקני ייצור ואחסון, בתי זיקוק, מטווח, בריכות תשטיפי שפכים ופסולת. מאז שנת 1998 האתר נטוש לגמרי, המבנים בו נהרסו ברובם, וצמחיית בר כיסתה את רובו.

ממצאי הזיהום בקרקע

באוגוסט 2016, הושלם סקר זיהום קרקע על ידי חברת LLD. ממצאי הבדיקות העלו שיש סימנים למזהמים בקרקע, נמצאו עקבות של החומרים הבאים: חומרי נפץ; חומרי הדברה; חומרי הדף NQ ו-NC; חומצה ניטרואיזופטליק; TPH ומתכות; Sodium Azide (NAN3); אתנול; דלק; אתר.

במהלך השנים עשרות אלפי ליטרים של ניטרוגליצרין נשפכו למי התהום. החומר המסוכן ממשיך לזלוג ולזרום אל הים,גם היום וכך נוצר ה"כתם הצהוב" שניתן לראות בחוף הסמוך במהלך חלק מחודשי השנה.

יש לציין כי סקר הקרקע אינו סקר סיכונים, סקר קרקע כולל קדיחות עומק במקומות שונים במתחם ואינו מתייחס  לסיכונים בטחותיים שבמקום, כגון הטמנות חומרי נפץ, מבנים מסוכנים וחביות שידוע כי מוטמנות במקום מעל ומתחת לפני השטח.

לאור ממצאי הבדיקות ניתן לומר בוודאות כי הקרקע במתחם תעש נוף ים מזוהמת ומלאה במפגעים בטיחותיים ובריאותיים חמורים בעקבות פעילויות התעשייה הצבאית שנעשו בה במשך 45 שנים.

היסטוריה של פיצוצים, זיהומים: סכנה ברורה ומיידית

1992: פיצוץ ענק שמחריב כמעט את כל המפעל 

המקרה המתועד הראשון של פיצוץ במתחם היה בשנת 1992, עת אירע במקום פיצוץ גדול שיצר הרס רב, כתוצאה מכך נהרסו מרבית המבנים במתחם, שני פועלים נהרגו ו-66 עובדי מפעל נוספים נפצעו ברמות חומרה שונות. לאחר האסון הוקמה וועדת חקירה אשר בדקה את נהלי האחסון של אבק שריפה גולמי (אבש"ר) במפעל. בחקירה התברר כי נוהלי האחסון לא תאמו את כללי הבטיחות הסבירים ואף לא את היתרי הבניה.

2019: קרקע מזוהמת נסחפת אל הים

בחודש ספטמבר התמוטט במתחם תע"ש נוף ים, ישירות אל חוף הים בהרצליה חלק מהמצוק החופי. בעקבות התמוטטות קרסו מאות טונות של קרקע לרצועת החוף, חול קרקע שעלול להכיל חומרים מסוכנים, פציצים ומזהמים

2023: פיצוץ בונקר תת קרקעי

לפני כשנה ב-22 ליוני, 2023, ארע פיצוף אדיר מימדים כ-80 מטרים ממצוק הים וכמאות מטרים משכונת נוף ים בהרצליה וגן לאומי אפולוניה. הפיצוץ הרעיד את כל האזור ונשמע למרחוק גם בערים שכנות להרצליה. הפיצוץ גרם ליצירת מכתש רחב מימדים בעומק של כ-10 מטרים וקוטר של 20 מטרים.

הפיצוץ ארע ככל הנראה כתוצאה מהתלקחות 3 טונות של חומר נפץ שהיה מוטמן בבונקר תת קרקעי במתחם. באותו הזמן נכחה במקום קבוצת נערים שבמזל לא נפגעה. לאחר האירוע הודיע המשרד להגנת הסביבה כי ידרוש ממשרד הביטחון ומתע"ש לתחקר מחדש את שטח המתחם כולו ולסלק את כל חומרי הנפץ ממנו. הפיצוץ הבהיר שיש לערוך בדיקה חוזרת ולוודא שאין במקום חומרי נפץ נוספים לפני התחלת השיקום של הקרקע המזוהמת.

2024: פקיעת תוקף החומרים וסכנת רסיסי טילים 

על פי גורמי המקצוע, קיים חשש מבוסס שבמתחם נקברו חומרי נפץ הודפים אשר הגיעו לסוף אורך חייהם הבטיחותי, ולכן הפכו לבלתי יציבים ועלולים להתפוצץ בכל רגע. התכנסות של גורמים כגון, גלי החום שכבר החלו באפריל השנה והקיץ החם במיוחד הצפוי, המליחות והלחות שמגיעים מהים, פקיעת תוקף החומרים המוטמנים, כל אלה, על פי המומחים, עלולים להאיץ את התהליכים המסוכנים בחומרי הנפץ המוטמנים במתחם.

הסוגיה הפכה למסוכנת עוד יותר לאור מתקפות הטילים במסגרת מלחמת חרבות ברזל. בשטח העיר הרצליה נפלו רסיסים רבים במתקפות הטילים האחרונות וקיים סיכון כי רסיסי יירוט או חלילה טילים עלולים ליפול במחתם ולגרום לתגובת שרשרת של פיצוצי משנה שיובילו להרס רב וחלילה לאובדן חיי אדם של השכונות הגובלות במתחם.

המדינה מתחמקת מהתחיבויותיה 

במשך שנים טענו המדינה ורשויותיה כי השטחים שמנסרו ממשרד הבטחון "זוכו" וכי לא מצויים עוד חומרי נפץ העלולים לגרום לסכנה מיידית לציבור. כיום ידוע כי אין בידי המדינה מידע לגבי החומרים המסוכנים המצויים במתחם תע"ש נוף ים, ולאורך השנים מתגלות עובדות חדשות בשטח. יש לציין כי למרות סמיכות המתחם לעיר הרצליה, לעיריית הרצליה אין כל סמכות ואחריות על המתחם.

2006: בחודש אוגוסט הורה בג"ץ למדינה להקים גדר מסביב למתחם המזוהם במטרה למנוע מהצביור את האפשרות להכנס למתחם המזוהם והמסוכן.

2007:  בחודש מאי 2007, הוגשו העתירות נגד המדינה בנוגע לטיהור מתחם תע"ש נוף ים התחייבה המדינה לערוך סקר סיכונים.

2007-2015: לאורך השנים ניתנו אינספור אורכות למדינה לבקשת, על מנת שתעדכן ותתחייב להשלים את סקרי הקרקע וטיהור המתחם.

2015: בהתאם לפסיקת בג"ץ משנת 2015, התחייבה המדינה לסיים את כל הסקרים הנדרשים (קרקע וסיכונים) לא יאוחר מחודש אוגוסט 2016. בהתאם הודיעה מנהל מחוז ת"א במשרד להגנת הסביבה דאז, כי תוך שלוש שנים מהשלמת הסקרים ניתן יהיה לסיים את טיהור וניקוי שטח המתחם.

ציפיות בית המשפט היו שהמדינה תסיים את טיהור שטח מתחם תע"ש נוף ים עד שנת 2019 לכל המאוחר. עד כה הושלם רק סקר הקרקע בלבד באוגוסט 2016 אך סקר הסיכונים טרם החל.

2021: עיריית הרצליה, הוועדה המקומית לתכנון ובניה בהרצליה יחד עם עמותת אדם טבע ודין עותרות לבג"ץ בשאלת הפקדתה ואישורה של תכנית המתייחסת למתחם הכולל קרקעות ומי תהום מזוהמים, בטרם ביצוע סקר סיכונים סביבתי.

2023: לאחר הפיצוף במתחם, פונה שר הפנים, משה ארבל במכתב דחוף אל שר הבטחון, שר השיכון והשרה להגנת הסביבה וקורא להתערבותם הדחופה להסדיר את הגורם האחראי לניקוי וטיהור השטח.

2024: בחודש מאי הציבה המדינה שומרים בכניסה למתחם ופנתה לבג"ץ בבקשה למחוק את העתירה בטענה שהצבת השומרים "מייתרת את העתירה". בהתאם פנתה עיריית הרצליה לבג"ץ לקבלת צו ביניים שיורה למדינה להקים גדר היקפית ולתחזקה באופן הרמטי ושתמנע כניסה אל המתחם.

ראש העיר הרצליה, יריב פישר: "היום כבר כולם יודעים את מה שאנחנו מתריעים בפניו זמן רב – הקרקע במתחם היא מסוכנת ומזוהמת בעקבות פעילויות התעשייה הצבאית שנעשו בה במשך שנים."

"אני נדהם מאזלת היד של המדינה ומההתחמקות לעשות את המובן מאליו בכל מה שקשור בסכנה הבטיחותית והבריאותית ששמה – "מתחם תעש נוף ים". יריב פישר

פישר ממשיך ואומר "אני שמח שלאחר מאבק עיקש שלנו המדינה סוף סוף התחילה לקחת אחריות על הסכנה והציבה שומרים בכניסה למתחם, אבל הצעד הזה ממש לא מספיק!"

כמה עולה לשקם דונם קרקע מזוהמת?

פרויקט שיקום קרקעות המדינה מנוהל בידי החברה לשירותי איכות סביבה החל משנת 2016, לצד ועדת היגוי שכוללת נציגים מרשות מקרקעי ישראל, משרד הביטחון, האוצר והמשרד להגנת הסביבה. בין השנים 2016 ועד 2021, כחמש שנים, עלות השיקום הסתכמה ב-218 מיליון ₪ עבור כ- 6,100 דונם, שהם 36 אלף ₪ לדונם בממוצע.

שיקום מתחם תע"ש עם שטח כולל של 450 דונם צפוי לעלות למדינה קצת יותר מ- 16 מליון שקלים.

92% מהתקציב הושקע בשיקום, 6% בחקירת קרקע ו-2% בשונות. אך חשוב לזכור שיש שונות גדולה בין האתרים השונים. היו אתרים שלא נמצא בהם זיהום ולכן הטיפול בהם כלל רק את שלב הסקרים ולכן היה זול, ומנגד היו אתרים שנמצא בהם זיהום חמור ומורכב ולכן עלות הטיפול בהם הייתה גבוהה. לפי המשרד להגנת הסביבה, בשנים האחרונות יש הוזלה של כ-20% במחירי הטיפול בקרקעות מזוהמות.

תגובות הרשויות המעורבות 

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י): הקרקע לא נמסרה לרשות כנדרש כשהיא נקייה ומשוחררת מחומרי נפץ, ואין בנטישת הקרקע ע"י מטמיני המפגעים כדי להעביר האחריות אליה.

אלביט מערכות: לקראת הפרטת תע"ש מערכות, העבירה המדינה לחברה הממשלתית "נצר השרון" את האחריות הבלעדית לטיפול במפגעים סביבתיים וזיהומי קרקע במתחם תע"ש. מתחם נוף ים פונה על ידה והועבר למדינה לפני למעלה מעשרים שנה. לת"ש מערכות אין ולא היה כל קשר לנעשה בו.

נצר השרון (חברה ממשלתית): מזה שנים ארוכות אין לתע"ש ולנצר השרון זיקה למתחם. תע"ש פינתה את המתחם לחלוטין בסוף שונות ה-90. נצר השרון מסרה לרשויות את המידע שהיה ברשותה ביחס לפעולות במתחם.

משרד הבטחון: השטח אינו בחזקת המשרד מאז שהוקמה תע"ש בשנת 1990, ואין למשרד זיקה או אחריות לקרקע למעלה משלושים שנה.

משרד ראש הממשלה: בעקבות הפיצוץ הוקם צוות בין משרדי והוחלט להסמיך את מנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים, להוביל צוות מקצועי, שיבדוק את המצב בשטח וייתן המלצות מיידיות כדי למנוע נזק לציבור.

* תגובות הרשויות ניתנו לפני כעשרה חודשים באוגוסט 2023, לאור כתבת התחקיר בערוץ 13.

מה עכשיו? הסכנה אורבת, ואוזלת היד של המדינה מאכזבת

במתחם מלבד חומרים מזהמים גם סכנות רבות, בשטח מבנים רבים בסכנת קריסה, בורות מים בעומק של 40 מטר, ללא שום גידור ושילוט, מפוזרים עשרות טונות של גגות אסבסט מתפוררים ללא טיפול מקצועי אסבסט ידוע כחומר מסרטן וכיום אסור לשימוש בבניה). אין גדר בטחון ושילוט אזהרה לפנהי הגעה למצוק, תהום לים בגובה של כ-70 מטרים.  בשטח קבורות באדמה מאות חביות, תכולת החביות אינה ידועה במפורט ובעקבות הגשמים וקריסת המצוק חלק מהחביות נחשפו אל מעל פני הקרקע.

אנחנו נמצאים בפתחם של החודשים הלוהטים יולי-אוגוסט והפיצוץ הבא הוא כפי הנראה רק שאלה של זמן. המתחם גדול ורחב היקף, וכרגע פתוח לכל עובר אורח ולכן עלול להיגרם אסון  בסיכון חיי אדם ובנזק לרכוש.

עיריית הרצליה ממשיכה במאבקה כדי שהמדינה תקח אחריות, כפי שהתחייבה כבר בשנת 2006, ותפעל  לעבות את השמירה ולגדר את המקום במיידית".

אשר לכם הקוראים, למרות יופיו של המתחם, חל איסור חמור להכנס אליו, מדובר באוזלת יד של המדינה שנמשכת כמעט 20 שנים, וכפי הנראה המאבק מול המדינה ימשך עוד מספר שנים.

• דו"ח ממצאי סקר קרקע שביצעה באוגוסט 2016 חברת LDD עבור החברה לשירותי איכות סביבה   PDF
• מידע אודות תע"ש נוף ים באתר האינטרנט "אבן דרך" – הפרויקט הלאומי לשיקום קרקעות המדינה.
• חלופות הטיפול בשיקום מתחם תע"ש נוף ים, הוכן ע"י  החברה לשירותי איכות הסביבה.
•  כמה עולה לשקם דונם קרקע מזוהמת? מידע באתר InfoSpot מרכז מידע למנהלי איכות סביבה.
• תחקיר שפורסם בערוץ 13 לפני כשנה 13tv.co.il/item/news/domestic/internal/xxrt3-903654161 
• אתר האינטרנט של חברת LLD שביצעה את סקר הקרקע במפעל תע"ש גליל ים  www.lddtech.com

The post תע"ש נוף ים – פצצה מתקתקת והמדינה מתחמקת appeared first on הרצליה היום.

את הפיצוץ והבזק האור שיצר ראו עדים מערים סמוכות. על הפיצוץ דווח למוקד 102 של שירותי הכבאות בשעה 1:40 לפנות בוקר. כוחות כבאות והצלה רבים הגיע למקום. בעיקר מתחנת הרצליה, אך גם מתחנות אחרות במחוזות דן ומרכז. לוחמי האש חברו לאנשי הביטחון של המפעל, איתר מספר מוקדי בעירה ולבסוף כיבו את הדליקות.
שירות כבאות והצלה הודיעו יפתחו בחקירת האירוע.
רק לפני חודשיים, בחודש יוני, אירע פיצוץ במתחם תעש לשעבר בנוף ים בהרצליה וגל ההדף הורגש היטב בסביבה. תושבי השכונות הסמוכות דיווחו גם כן על ריח חריף של אבק שריפה. חודש לאחר מכן, עשן לבן כבד התמר מעל המתחם, וכוחות כיבוי רבים עסקו בכיבויו בליווי שני מטוסי כיבוי. זאת, מתוך חשש להמצאות חומרי נפץ שהוטמנו בקרקע.
ביום ראשון לפני שבוע, תושבי הרצליה דיווחו, כי בעבודות בנייה של חברת אלביט נתגלו חביות. התושבים וארגוני סביבה הביעו חשש כבד מפני זיהום בשטח. זאת, לצד זעם על עקירת עצים ללא היתר, ופגיעה באוכלוסיות בעלי-החיים המקומיות. עיריית הרצליה והמשרד לאיכות הסביבה שמעו על האירוע בעקבות פניות התושבים. המשרד הודה, כי העבודות לא תואמו איתו והורה לעצור אותן.

¡ התמונה בכתבה להדמיה בלבד

The post פצוע קשה בפיצוץ בתע"ש רמת השרון appeared first on הרצליה היום.