המרוץ המסורתי, התקיים זו השנה ה-19, כלל מקצים של 10, 5 ו-2 ק"מ, כאשר במקצה 10 ק"מ זכו טאייצו' נצו דוד וצ'מטאי סלפטר לונה.  כאמור, המרוץ הוקדש השנה לזכר חללי צה"ל במלחמת "חרבות ברזל", כאשר במתחם הזינוק הוצבו עמדות עם תמונות החיילים ומידע עליהם. מאות בני משפחות שכולות וחיילים מיחידות הנופלים השתתפו במרוץ, במחווה מרגשת להנצחת זכרם של הנופלים.

נעמי ג'רבי, אמו של סמ"ר אורי ג'רבי ז"ל שנפל במלחמת 'חרבות ברזל', הזניקה את מקצה 10 ק"מ בשם המשפחות השכולות, במעמד מרגש שסימל את החיבור בין הספורט להנצחה. אל המרוץ הגיע גם הרמטכ"ל לשעבר, ח"כ גדי איזנקוט, ששכל את בנו, רס"ר (במיל') גל מאיר איזנקוט, במלחמת 'חרבות ברזל'.

עומר שם טוב: "בואו נרוץ למען החטופים"

רגע מרגש במיוחד התרחש כאשר עומר שם טוב, תושב הרצליה ששוחרר משבי החמאס לאחר 505 ימים, הזניק את מקצה 2 ק"מ. שם טוב, שחזר לביתו בהרצליה בתחילת מרץ השנה, ביקש מהמשתתפים לרוץ למען 59 החטופים שעדיין לא חזרו: "בואו נרוץ למענם, בואו נשלח להם אנרגיה, שידעו שאנחנו איתם".

הופעתו של שם טוב במרוץ היא חלק מהשתלבותו המחודשת בקהילה, לאחר שהעיר הרצליה ליוותה את המאבק לשחרורו לאורך כל תקופת שביו, וקיבלה את פניו בהתרגשות גדולה עם שובו הביתה.

מסלולים מהירים ותוצאות מרשימות

המרוץ נערך במסלולים מהירים ומישוריים, כאשר מקצה 10 ק"מ התקיים ברובו על נתיבי איילון (5 ק"מ לכל כיוון), מה שאפשר לרצים להשיג תוצאות מרשימות. המרוץ, המוכר כבעל "תו האיגוד" מטעם איגוד האתלטיקה, זוכה להכרה רשמית בתוצאותיו.

ראש העיר הרצליה, יריב פישר, וסגן ראש העיר ומחזיק תיק הספורט, עופר לוי, הזניקו את מקצה 5 ק"מ. בין המשתתפים במרוץ היו גם האצנים המקצועיים מארו טפרי, כרואן חלבי ומאור טיורי.

תוצאות המרוץ

מקצה 10 ק"מ:

• גברים: טאייצו' נצו דוד זכה במקום הראשון בתוצאה מרשימה של 30:03.17 דקות
• נשים: צ'מטאי סלפטר לונה הגיעה ראשונה בתוצאה של 32:56.31 דקות

מקצה 5 ק"מ:

• גברים: משה קאסה זכה במקום הראשון בתוצאה של 15:19.07 דקות
• נשים: מאיה פורת הגיעה ראשונה בתוצאה של 18:04.66 דקות

מקצה 2 ק"מ:

• גברים: דניאל פן זכה במקום הראשון בתוצאה של 7:05.41 דקות
• נשים: ערבה מקליב הגיעה ראשונה בתוצאה של 7:29.49 דקות

"ספורט כדרך חיים" – חזון עירוני

ראש העיר, יריב פישר, התייחס למרוץ ואמר: "מרוץ הרצליה המסורתי כבר הפך לאירוע ספורט לאומי שמושך אליו אלפי משתתפות ומשתתפים מכל המדינה. אנו נמשיך ליזום עוד ועוד אירועים המעודדים אורח חיים בריא וספורטיבי וממש בקרוב, בחודש יולי, אירועי המכביה יגיעו להרצליה – יש למה לצפות!"

סגן ראש העיר ומחזיק תיק הספורט, עופר לוי, הוסיף: "העיר הרצליה חרטה על דגלה את קידום העיסוק בספורט כדרך חיים, לחינוך למצוינות והישגיות ולמען פיתוח כישורים אישיים וחברתיים גבוהים."

מרוץ הרצליה הוא חלק ממגוון אירועי ספורט וקהילה המתקיימים בעיר, המשקפים את מחויבותה של העירייה לקידום אורח חיים בריא ופעיל בקרב תושביה.

The post מרוץ Winner הרצליה 2025: למעלה מ-4,000 רצים למען זכר חללי צה"ל והחטופים appeared first on הרצליה היום.

הפורום, המאגד כ-70 ראשי ערים ומועצות, הוקם מתוך הבנה כי השלטון המקומי הוא החזית הקרובה ביותר לאזרחים, ומתוך כך יש לראשי הרשויות תפקיד מרכזי בשמירה וקידום ערכי הדמוקרטיה, החירות והשוויון. בפגישה שנערכה בהרצליה עסקו המשתתפים בגיבוש תוכניות פעולה משותפות בתחומי החינוך, ביטחון הפנים, והיחסים בין 'דת לעיר', מתוך כוונה לבנות תוכניות פעולה שיושמו בכל הארץ.

יריב פישר, אמר בפתיחת הכנס: "לראשי הרשויות הליברליים בישראל מכנה משותף רחב ועמוק. בשנים האחרונות, הקולות הליברליים מושתקים ומופלים. היום זו תחילת הסוף של המגמה הזו. התפיסה הליברלית, שהיא מנוע הצמיחה שלנו כאומה משגשגת וחפצת חיים, תחזור למרכז הבמה, הן במישור המקומי והן הארצי, כדי לוודא את המשך קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית, המקיימת את ערכי מגילת העצמאות ומבטיחה את קיומנו בארץ לתמיד".

מובילי היוזמה

את הכינוס יזמו ארבעה ראשי רשויות מובילים:

• ראש עיריית הרצליה, יריב פישר
• ראשת המועצה האזורית גזר, רותם ידלין
• ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק
• ראש מועצת קריית טבעון, עידו גרינבלום

בפורום חברים גם ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי, שנכח במפגש אתמול, ראש עיריית חיפה יונה יהב, וראשי רשויות נוספים מכל רחבי הארץ.

חזון ליברלי משותף

ראש העיר הרצליה, יריב פישר, אמר בפתיחת הכנס: "לראשי הרשויות הליברליים בישראל מכנה משותף רחב ועמוק. בשנים האחרונות, הקולות הליברליים מושתקים ומופלים. היום זו תחילת הסוף של המגמה הזו. התפיסה הליברלית, שהיא מנוע הצמיחה שלנו כאומה משגשגת וחפצת חיים, תחזור למרכז הבמה, הן במישור המקומי והן הארצי, כדי לוודא את המשך קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית, המקיימת את ערכי מגילת העצמאות ומבטיחה את קיומנו בארץ לתמיד".

פעילות קודמת של הפורום

יש לציין כי זו אינה הפעם הראשונה שראשי הרשויות הליברליים מתאחדים סביב סוגיות עקרוניות. בעבר, ביוזמתו של ראש עיריית הרצליה יריב פישר, חתמו כ-70 ראשי רשויות מקומיות מרחבי הארץ על קריאה לראש הממשלה לכבד את פסיקת בג"ץ, על רקע החשש ממשבר חוקתי.

מפגש זה מהווה נדבך נוסף בפעילותו של יריב פישר כראש עיריית הרצליה, המוביל מהלכים רבים לחיזוק הערכים הליברליים והדמוקרטיים, הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית.

המאבק על צביונה הדמוקרטי של מדינת ישראל

בישראל קיימת עמותה למען תיאום בין רשויות ליברליות (ע"ר) או בשמה המוכר יותר "פורום ערים ליברליות" אשר שמה לעצמה מטרה לחזוק שיתוף הפעולה בין הרשויות הליברליות.

The post 30 ראשי רשויות נפגשו בהרצליה: מתאחדים למען עתיד ליברלי בישראל appeared first on הרצליה היום.

עשרים דקות לפני השעה 14:00, מתרגשים לקראת הפגישה עם ראש העיר, נפגשו התלמידים להכנות אחרונות בעודם נהנים מגלידה בסניף גולדה שברחבת שער העיר. "הם מתרגשים, וגם עשו הרבה הכנה לקראת, סיפרה המורה שרון בונאנו מרכזת מגמת התקשורת בתיכון חדש. אל איתמר שליזנגר ורוי תושייה תלמידי כיתה י' במגמת תקשורת בתיכון חדש הצטרף גם לירם שמואל, תלמיד כיתה י"א במגמת דיפלומטיה ומצוינות שלומד אף הוא באותו התיכון. "לא ויתרתי על ההזדמנות לראיין את ראש העיר" ציין לירם והוסיף "אפילו דחיתי את "יום המאה" בצה"ל שהתקיים היום למועד אחר". אחרונה חביבה הצטרפה לחבורה יובל גונן, תלמידת י"א בתיכון הראשונים. "הייתי במבחן משעה 8:00 בבוקר, הרגע סיימתי, ומיד הגעתי, חשוב לי לשאול ולקבל תשובות מראש העיר על נושאים שחשובים לי ולבני גילי" הדגישה יובל.

בשעה 14:02 בדיוק נפתחה דלת הלשכה, ראש העיר יצא אל התלמידים והזמינם להיכנס ולהתחיל בראיון. "יש לנו שעה שלמה וחשוב לי להקשיב ולשמוע את כל מה יש לכם לשאול ולומר" הדגיש ראש העיר. המפגש התקיים בנוכחות המורה שרון בונאנו, רכזת מגמת תקשורת בתיכון חדש, שהצטרפה לדיון והעלתה גם היא שאלות בנושאי חינוך.

  רוי: יש עכשיו בנוער הרבה מאוד אלימות, יש הרבה חרמות, יש פגיעות עצמיות בזמן האחרון. איך מתמודדים עם זה?

יש לי חמישה ילדים ואני בהחלט מודע לרגישות, האירועים של הקורונה, המלחמה, העולם שלכם היום בתוך הסושיאל-מדיה, הוא משנה, זה דור אחר לגמרי. אנחנו מבינים ומכינים תוכניות וטיפול בזה.

אני יכול לספר לך שהיו שבועות שבהם השקעתי ימי עבודה שלמים על טיפול במקרים של אלימות בין תלמידים. באחד המקרים, הגענו עד לאשפוז בבית חולים אברבנאל וטיפול נפשי בגלל חרמות. הפעלתי את כובד משקלי מול ראש עירייה אחר על מנת שיקבל את התלמידה שסבלה במוסד חינוכי בעיר אחרת.

צריך לטפל בכל מקום ביחד איתכם, ביחד עם התלמידים, עם המורים ועם ההורים. יש לנו מנהל חינוך חדש שיודע לטפל בזה, ומבין שהציונים לא תמיד הכי חשובים ויש מעבר. היחסים ביניכם הרבה יותר חשובים לנו, וגם ערכים וחינוך. זה לא פשוט בכלל, אבל יש כאן המון עבודה לעשות, שאנחנו על זה לגמרי.

  יובל: האם יש לך תכניות לעזור לרמת החינוך בבתי הספר שיש להם פחות משאבים, בעיקר בזמן תקופת בגרויות?

אני אתחיל עם הכסף. אין עירייה בארץ היום שמשקיעה כמו עיריית הרצליה בחינוך – מתקרבים ל-35,000 שקל לכל תלמיד. ניקח את הארנונה הממוצעת של בית, כ-400 שקל לחודש. זה רק דגדוג קטן של מה שאנחנו בעצם משקיעים בכל תלמיד. הכסף מגיע באמת מאזור העסקים וזה מה שנותן לנו את האפשרות להשקיע המון בהרצליה, גם בחינוך וגם בדברים אחרים.

אנחנו מאוד גאים בתוצאות של הבגרויות ובתוצאות בכלל של כל התיכונים בהרצליה יש שם עבודה יוצאת דופן של אנשי החינוך.

ההנחיה שלנו היא ברורה – אנחנו משלבים במערכת החינוך את הבלתי פורמלי והפורמלי. מבחינתי, לא פחות חשוב שיהיו תנועות נוער, צופים, 'הנוער העובד והלומד' שהחזרנו לאחרונה, כנפיים של קרמבו, '5 אצבעות', לתוך מערכת החינוך שלנו פנימה, מהלימודים עצמם.

המערך שלנו ביחד עם פסג"ה, שמלמדת את המורים איך ללמד, יעזור לנו להרים את המורים. המהלכים האלה שאנחנו עושים ידחפו לשוויון ולתוספת. לדוגמה, יש מרכז שאנחנו מאפשרים להגיע אליו ללימודים אחר הצהריים. אנחנו עושים כל מה שאפשר להקל על ההורים. התחלנו את חוג חינם לכל ילד, זה לא בגילאים שלכם, אמנם זה ב' וג', אנחנו מרחיבים את זה ל-ד', אבל זה גם מקל על ההורים בכסף, זה 1,800 שקל לילד. יש לנו הרבה עבודה על הכול, אבל אנחנו עושים אותה.

  לירם: עם כל מה שקורה לאחרונה במדינה, רציתי לשאול אותך, בראייה שלי שהרבה מהחברים שלי עומדים בפני גיוס ויש חוסר ודאות, מה אתם מתכננים לעשות כדי לנסות ולייצב את המצב?

אני לא הייתי יושב כאן אם לא הייתי מרגיש שהכול רועד, אם לא הייתי מרגיש שהדמוקרטיה של המדינה בסכנה. זה מה שגרם לי לקחת את ההחלטה לרוץ לראשות העיר.
אנחנו באיזשהו שלב, עוד בהפגנות בבלפור, בשיחות שלי עם החברים, הסתכלנו איפה נמצאים החברים שגדלו איתי מהגיל שלכם. ראינו שהם הלכו למקומות טובים, אבל לעשות כסף. אני חושב שהמעמד הביניים, הליברלים, הדמוקרטים, הלכו ועשו טוב לביתם, אבל המדינה קצת נזנחה.

אני אומר לכם שיש לנו מדינה מדהימה. כשאני מסתכל על החבר'ה שלי במילואים, והייתי במלחמה, כשאני מסתכל על חברים שלי מכל הארץ – אנחנו מדינה יוצאת דופן, שיודעת להסתדר ביחד. עכשיו צריך שהפוליטיקה למעלה תסתדר. לנו בעניין הזה יש קווים אדומים, והקו של החטופים היה ברור שהוא קו אדום. הקו האדום השני שאני מסמן זה בית המשפט העליון.

לדעתי, גם כשאני מדבר בבתי הספר בהרצליה, אין מספיק מידע מה זה אזרח חופשי, מה זאת דמוקרטיה, איך מתחלק השלטון, שלושת הרשויות. אני מוצא את עצמי מורה לאזרחות לפעמים. המידע שלכם על איך אתם רוצים לגדול במדינה הוא חשוב לי.

בנושא הגיוס לצבא, החברים שלי, ההורים שלכם, חלק עשו 200, 300, 400 ימי מילואים, זה עוד לא היה במדינה. אני מסתכל על דור שלם של חרדים וחלק מאזרחי ישראל הערבים שלא משרתים, ואתם צריכים להבין שזה יפול עליכם. לא יכול להיות חוסר שוויון בנטל הזה שלנו פה במדינה, עכשיו הוא מכביד הרבה יותר עליכם, ופה אני אומר לכם, בכל התיכונים שאני מבקר, הגיע הזמן שלכם גם לקחת אחריות בעניין הזה.

זה רחוק מלהיות עניין של דתיים-חילונים ולא יכול להיות חוסר שוויון בנטל הזה שלנו פה במדינה, ואתם צריכים לעצור את זה, זה כבר עובר לדור שלכם. לא יכול להיות שאתם תעצרו את החיים, תעשו שנת שירות, תיתנו את כל הלב, תלכו להיות קצינים, ובסופו של דבר יש סדר גודל של 70 אלף חיילים שחסרים לצבא, זה עניין של באמת ממה חיים פה במדינה.

  המורה שרון: רציתי לשאול על מצב בתי הספר. אנחנו ב-2025, ואני מרגישה שאני נמצאת באיזשהו ב-1970 במבנים רעועים, מוזנחים מאוד, למשל, יש לנו מנקה אחד בכל בית הספר.

התקציב של עיריית הרצליה הוא פלוס-מינוס 1.7 מיליארד שקל. כשמסתכלים על העשור האחרון בהרצליה, הפרוגרמה הגדולה בתקציב הפנוי הלכה לאזורים החדשים. הבנייה באזורים החדשים, במתחמים החדשים, לקחה את הכסף לשם. כעת אנחנו בונים תוכנית סדורה לחמש שנים איך הופכים את הישן לפני החדש.

ההגדרה שלי לשנה הזאת, לפני הכל זה בטיחות וביטחון. בגנים ובכיתות, הזמנו מאות מזגנים חדשים לבתי הספר. חלק יותקנו כבר בפסח וחלק במהלך השנה.

לגבי הניקיון, אנחנו הולכים למכרז חדש עם המשכ"ל כדי לקבל הרבה יותר. מעבר לזה, נכנס כבר לבתי הספר בן גוריון ושמיר פיילוט של רובוט שמנקה. הרעיון הוא שהרובוט ינקה במשך היום, ונפנה במשך היום את אותם מנקים שיש למשימות נוספות, משלימות, וקשה למצוא מנקים היום. אנחנו מטפלים בזה כמו שצריך.

לגבי סוגיית המורים, אין מורים במדינה היום, קשה מאוד להשיג. יש נשירה של 22 אחוז במורים בשנה. אנחנו חייבים להצעיד את החינוך בהרצליה כמה צעדים מאוד גדולים קדימה, לא שהוא לא טוב, אבל הוא צריך להיות יותר טוב. הוא חייב ממש להתנתק מהמדינה ולהראות שהוא במקום אחר לגמרי, ובגלל זה בחרנו את אנשי מנהל החינוך ממש בשיטת ההייטק, עשינו הד-האנטינג והבאנו אותם.

נקודה נוספת, החינוך המיוחד. זה הדבר שהכי חשוב לנו. לצערי זה לא היה בראש סדר היום של ההנהלה הקודמת, אצלנו זה בראש סדר היום. אנחנו מתייחסים לחינוך מיוחד כדבר הכי חשוב, מוסיפים תקציבים, תקנים, מסגרות, כדי שמלידה ועד בית ספר תיכון בהרצליה, נוכל לטפל בילדים של החינוך המיוחד פה בעיר.

  יובל: רציתי לשאול על התחבורה בשבת. אנחנו יודעים שלאחרונה החזירו עוד קצת קווי אוטובוס בשבת, אבל למרות זאת, יש קווי אוטובוס רק במקומות מסוימים ולרוב זה לא הרבה מקומות פרקטיים. יש הרבה קווים לים ולכיוון נוף ים, אבל יש פחות קווים בתוך שכונות.

ההחלטה הראשונה שעשינו כשנכנסנו לתפקיד היא להוסיף 50% תחבורה ציבורית בהרצליה. בהתאם, יש עלייה של 54% בשימוש. התחלנו 'נעים בסופ"ש', התחברנו כמו שצריך לכל הערים – לתל אביב, לרמת גן, לגבעתיים, לרעננה.

אני כן חושב שהשבת היא חשובה ולכן האוטובוסים לא נכנסים לתוך שכונות. הם עוברים בקווים הראשיים, ברחובות הראשיים, ואנחנו מתגברים אותם. אגב, אני לא מבין למה הרכבת הקלה לא עובדת בשבת, אני לא מבין למה תחבורה ציבורית לא עובדת בשבת. אני מאוד מקווה שעד שאתם תסיימו את הצבא ותחזרו, המדינה תפתור את הבעיות האלה.

שמנו לנו תקציב של חמישה מיליון שקלים לתחבורה בשבת. אנחנו יושבים עם השכונות ומנסים לפתור בעיות ספציפיות. הקמנו מנהלת תחבורה בהרצליה, שמטפלת בזה. יצאנו למכרז קורקינטים חשמליים, שיהיה מהרכבת לאזור התעסוקה ולאוניברסיטה, זה יתחיל באזורים עם שבילי אופניים סגורים.

אנחנו משקיעים כ-300 מיליון שקלים בשבילי אופניים בהרצליה, שיהיה כמו בערים בעולם, שיהיה אפשר לנסוע בשביל האופניים. הקו הראשון מתחיל כבר עכשיו. אתם הדור שכשהוא יקנה בית, יהיה תקן חניה אפס. זה הדור שלכם, הדור של התחבורה הציבורית המתקדמת.

  רוי: מה לגבי מקומות בילוי? אין איפה לצאת בערב בעיר?

אנחנו נרחיב את 'ספורט חצות', אנחנו מביאים הרבה מאוד עסקים חדשים לעיר, אנחנו רוצים שיהיה הרבה יותר מתחמי הופעות. לגיל שלכם, אנחנו נפתח סוג של מתחמים שיהיה לכם איפה לבלות. בפארק הרצליה יהיה מתחם שכבר בשנה הבאה יהיה מוכן ליד ספורט חצות, למטה בבניין העירייה יהיה עוד מתחם, בהרצליה פיתוח יהיה מתחם. אנחנו עובדים על זה שיחזור הדופק לעיר, ורואים את זה בשנה האחרונה – הופעות, מקומות, אירועים, ירידים, אפילו סטנדאפים שאנחנו מביאים.

  איתמר: רציתי לשאול על הים בהרצליה. יש בעיה עם שוברי גלים, שזה הורס את הטבע, וגם הזיהום בחופים, למשל כל שנה קורה שאי אפשר להגיע לחוף סידני עלי. איך משנים את זה?

בוא נתחיל בבעיה. בנו את המרינה, וברגע שבנו את המרינה, יש בולען בתוך הים שאיבד את החופים. הטיפול הראשוני היה שלושת שוברי הגלים שאנחנו מכירים. השאלה עכשיו היא איך מטפלים בחופים האחרים שנעלמו ובמצוק שראינו השנה מה קרה שם (קריסות מרובות).

אנחנו רוצים לבדוק פתרונות אחרים, ויש פתרונות אחרים בעולם – הזרמת חול, פתרונות של הגנות ימיות מטובעות. אנחנו מדברים על עבודה של עוד הרבה מאוד שנים קדימה. אנחנו לא נפגע בגולשים בהרצליה, זה אני יכול להבטיח לך.

לגבי הלכלוך שאתה מדבר עליו, אין לנו כרגע פתרון. זה מגיע תמיד כשיורד הגשם הראשון, וכל הגשם מזרים את כל הלכלוך לתוך הים. ברגע שזה קורה, אנחנו מוציאים הודעה – אל תיכנסו לים. אני לא מכיר פתרון אפילו בעולם לדבר הזה. חשוב לציין ש-90% מהמקרים שאנחנו סוגרים חופים בגלל זיהום, זה בגלל זרימה מדרום-צפונה, זיהום שמגיע אלינו מתל אביב, אז הנפגעת זה הרצליה. גם הסיפור של עזה משפיע, הביוב של עזה זורם לים, לאשדוד, ואז זה מגיע צפונה.

  לירם: בכלליות, כשאתה מסתובב בתל אביב, אתה מרגיש שהעיר חיה. פה בעיר זה לגמרי חסר.

יש לנו מלא תוכניות. אנחנו הרחבנו קצת, אבל אני מוסיף עוד ועוד. יש לנו בתוכניות להחזיר את הדופק לעיר.

לקחתי חבר שלי בתחילת הקדנציה ליום שישי בערב לבלות בעיר, לסטנדאפ. לאחר המופע יצאנו משם, והוא שואל אותי 'איפה שותים פה בירה?' ולא היה את זה.

אנחנו עובדים על זה מאוד מאוד קשה, נכנס פה למטה (בבניין העירייה) בר יין, שבבוקר יהיה בית קפה לתלמידי תיכון הראשונים. העולם הזה של חיי הלילה זה קבוצות של אנשים שאני מביא אותם, משכנע אותם שהרצליה זה הדבר הבא.

  המורה שרון: מה לגבי תוכניות לימודים שלא נלמדות, כמו למשל סשנים של זוגיות ותקשורת, או איך מראיינים לעבודה, או דמוקרטיה?

לימודי דמוקרטיה יהיו בכל העיר. המכון לחירות של אוניברסיטת רייכמן עשה פיילוט השנה, ואנחנו נרחיב אותו עם עוד עמותות שמתמחות בחינוך ודמוקרטיה וייכנסו לכל מערכת החינוך. כל נושא האישי, הרגשי, מה שדיברנו קודם על החרמות והחרדות, הופיע מאוד למעלה אצל אדר ארד, ראש מנהל החינוך החדש. אנחנו יודעים שצריך להתייחס לזה אחרת. הנקודה האחרונה היא שאני מאוד מוטרד מכך שהרצליה הייתה פעם חזקה במחול ובאמנות, ועם השנים הלכנו יותר לציונים ופחות לעולם הזה. יש עבודת מטה שגלילה, המשנה שלי לחינוך, עושה – איך מחזירים את הרצליה להיות חזקה בתחומי האמנות והמחול."

  איתמר: מה אתה חושב על הקניון ארנה? זה לא סוד שהוא במצב יחסית לא טוב, אין שם עסקים באמת שעובדים והוא יחסית ריק.

אני מכיר את המצב עוד כשהייתי יו"ר החברה לפיתוח תיירות. כיום, אנחנו מנסים לקדם את העסקים שיש ברחבת המרינה, ואני כן רואה עלייה מסוימת שם. יש לנו כמה עסקים שאנחנו דוחפים אותם כדי שיותר יבואו אנשים, אבל הקניון יעבור שינוי משמעותי, זה ייקח זמן. הבעלים של הקניון, קרן ריאליטי, הגישו בקשה לוועדת התכנון והבנייה. בסופו של דבר נאשר להם תוכנית הולמת, כדי שישתלם להם להשקיע ולפתוח את המקום מחדש, אבל גם שייתן לנו כעירייה דברים שחשובים לתושבים, כמו מעבר לתל מיכל.

תל מיכל, זאת הגבעה מעל קניון ארנה, מכיוון מזרח, אחד המקומות היפים בארץ עם נוף יפה, אבל לא פתוח ונגיש כיום. בנוסף, אנחנו נרצה לפתח את הספורט הימי, וחוף אכדיה דרום, וזה גם חלק מהתוכנית.

אני מרחיב את השאלה שלך, גם לגבי קניון שבעת הכוכבים ועסקים בעיר. בהרצאות שלי בתיכונים אני חוזר ומדבר על מונח עסקי שאני מאמין בו מאוד שנקרא "כשל שוק". מצב בו הקניון הוותיק (שבעת הכוכבים) מאבד לקוחות לטובת מתחרים חדשים ונוצצים יותר (כמו הביג ברמת השרון), בעוד קניון ארנה כלל לא הצליח למשוך קהל מספק, מה שמחייב התערבות והתחדשות כדי לאזן מחדש את השוק המסחרי בעיר.

גם הנהלת קניון שבעת הכוכבים הגישו בקשות לתוספות בנייה, שאנחנו נבחן. הם רוצים שינויים כדי להפוך את הקניון ליותר אטרקטיבי אל מול התחרות מסביב. פיתוח העסקים הוא דבר מאוד חשוב לנו ונפעל כדי לסייע, תוך איזון ודאגה לתושבי העיר.

  המורה שרון: מה לגבי קשר בין רייכמן לבין התיכונים? אנחנו צריכים הרבה פעמים מנטורים וסטודנטים שיעזרו עם שיעורים.

ברשימה של העבודה שלנו מול אוניברסיטת רייכמן, זה אחד מהדברים שלא טופלו בעשור האחרון. זה אחד מהדברים שדיברנו עליהם כל הזמן. בהרצליה בכלל, השכונות לא דיברו אחת עם השנייה, החינוך הבלתי פורמלי לא דיבר עם הפורמלי, אזור העסקים הכי טוב שיש במדינה (הרצליה פיתוח וחברות ההייטק שם) לא דיבר עם התיכונים, אוניברסיטת רייכמן לא דיברה… יש כמה דברים, אבל לא מספיק.

יש לנו ברשימה של התוכניות שיתופי פעולה שאנחנו עכשיו מתחילים לקדם אותם אחד-אחד. גם הם (אוניברסיטת רייכמן) רוצים להיות חלק מהעיר, מאוד. אני עכשיו מדבר פעם ראשונה על אולם משותף איתם, מנטורים, מורים וכד'. הם מחנכים, לנו חסרים מחנכים, באמת-באמת צריכים שישתלבו.

בנושא הזה, לא דיברנו על דיור בהישג יד שיתאים גם למורים. הרצליה היא העירייה הראשונה שלקחה שטח חום, שטח ציבורי, זה שטח לגני ילדים, פארקים וכאלה, ובונה בהם דיור בהישג יד, דיור להשכרה לטווח ארוך, במחיר שהוא 30%-50% פחות ממחיר השוק, אבל רק להרצליינים, וקודם כל, זה יילך למורים. קודם כל, נרצה שהמורים שלא מרוויחים מספיק, המורים הצעירים, נצליח להשאיר אותם פה. אני כל שנה שומע על ה"מורה מחדרה", שאומרת 'אני עוזבת אתכם', כי קשה לי להגיע. אז זה קורה לי כבר בשנה הראשונה. אבל כמה מהם אנחנו נצליח לשמור פה בהרצליה.

קולו של הדור הצעיר

המפגש בין ראש העיר יריב פישר לבין בני הנוער בהרצליה היה לא רק שיחה פתוחה, אלא גם הזדמנות נדירה לשמוע את קולו של הדור הצעיר בנושאים שמעסיקים אותו. התלמידים העלו שאלות מגוונות, החל ממצב הקניונים בעיר ועד לתוכניות חינוך ולתחבורה ציבורית בשבת, וראש העיר השיב בגילוי לב תוך שיתוף חזונו לעתיד העיר. התשובות חשפו את האתגרים והמורכבויות שבהן מתמודדת הרצליה, לצד מחויבות אמיתית של פישר לשיפור איכות החיים בעיר. המפגש הדגיש את החשיבות של שילוב בני הנוער בתהליכי קבלת ההחלטות העירוניות, ואת הרצון להפוך את הרצליה למקום שמספק מענה לצרכים של כל תושביה – צעירים ומבוגרים כאחד. השאלות הנוקבות והדיון הכנה הוכיחו כי לדור הצעיר יש יכולת להשפיע ולתרום לעיצוב פני העתיד של העיר.

• מידע אודות מחלקת הנוער באתר עיריית הרצליה herzliya.muni.il/youth
• אתר האינטרנט של מרכז פסג"ה בהרצליה www.mypisga.org
• מידע אודות מיזם "נעים בסופ"ש" באתר עיריית הרצליה.
• אתר האינטרנט של המשכ"ל (החברה למשק וכלכלה, חברה בבעלות כל הרשויות המקומיות בישראל. מתמחים בפרסום מכרזי מסגרת וניהול פרויקטים עבור רשויות מקומיות) www.mashcal.co.il 
• מידע אודות "המכון לחירות ואחריות" באוניברסיטת רייכמן runi.ac.il/research-institutes/government/libres

The post בני הנוער בהרצליה מדברים עם ראש העיר יריב פישר: ראיון מיוחד על עתיד העיר appeared first on הרצליה היום.

במפגש המרגש אמר ראש העיר, יריב פישר: "עומר, כמה טוב שבאת הביתה! כל העיר התאחדה למענך, למען מטרה משותפת שתחזור הביתה. אמא שלך היא לביאה אמיתית. אני מצדיע לכוחות הגדולים שלה ושל כל המשפחה, שלרגע לא הירפו ולרגע לא איבדו את התקווה. ועכשיו כולנו משלבים ידיים ופועלים למען שובם של 59 החטופות והחטופים שעדיין נמצאים בשבי החמאס."

עומר שם טוב הגיב בהתרגשות: "חשוב שיבינו שהרגעים הכי מפחידים בשבי היו הרגעים שבהם נשמעו בעוצמה קולות המלחמה. יש לנו עם מדהים, עם שהוא נשמה אחת וצריך לעשות הכל כדי להחזיר מהר את כולם."

עומר שם טוב – סיפור של שרידות

עומר שם טוב, בן 22 מהרצליה, נחטף ממסיבת הנובה ב-7 באוקטובר 2023. הוא הבן הצעיר במשפחתו, אח לדנה (28) ועמית (25), ובנם של שלי ומלכי שם טוב. עומר, שהשתחרר מצה"ל עשרה חודשים לפני החטיפה, עבד כמלצר במיט בר וחסך כסף לטיול הגדול שתכנן.

חבריו ומשפחתו מתארים אותו כאדם חם, חייכן ומלא שמחת חיים. הוא מחובר למוזיקה מגוונת, אוהב סרטים (במיוחד את "ג'אנגו ללא מעצורים"), ומוכר כבעל לב רחב שתמיד מוכן לעזור לאחרים. עומר הוא אדם מאמין, והאמונה הזו עזרה לו לשרוד את התקופה הקשה בשבי.

במהלך 505 ימי השבי, עומר עבר תלאות רבות. בתחילה שהה עם חטוף איתי רגב  מהרצליה ששוחרר עוד לפני כשנה, אך לאחר מכן הועבר עומר למנהרה קטנטנה בחושך מוחלט, שם לא יכול היה אפילו לפרוש ידיים. בהמשך הועבר למנהרה מרווחת יותר עם קרמיקה לבנה על הקירות.

צפו: עומר שם טוב, מסיר בהתרגשות את השלט הקורא להחזרתו מהשבי (צילום דוברות העירייה):

שלי שם טוב – הלביאה שלא ויתרה

שלי שם טוב, אמו של עומר, הפכה לדמות מוכרת במאבק להשבת החטופים. לאורך כל תקופת השבי של בנה, היא ובעלה מלכי, יחד עם ילדיהם דנה ועמית, נסעו ברחבי העולם ודיברו מעל כל במה אפשרית בתקווה שעומר ישמע ויידע שלא שכחו אותו.

לאחר שחרורו של עומר, שלי שיתפה בראיון ברדיו 'קול ברמה' כי "המילה אושר קיבלה מימדים חדשים שלא הכרנו. נולד לי ילד מחדש. לראות אותו מחייך. עומר איתנו והוא מוגן. אנחנו בהודיה מלאה לבורא עולם."

שלי סיפרה כי במהלך 500 ימי השבי של בנה, היא אמרה מזמור לתודה לצד ספר התורה כאילו הוא כבר חזר, "והנה הנס קרה והוא שב". עם זאת, היא מדגישה שהמשימה לא הושלמה: "אנחנו נאבקים עד אחרון החטופים, החיים לשיקום והחללים לקבורה."

מבט לעתיד – 59 שנותרו מאחור

המפגש בעיריית הרצליה מסמל את תחילת דרכו של עומר חזרה לחיים. יחד עם זאת, הוא ומשפחתו ממשיכים להדגיש את החשיבות של המאבק להשבת 59 החטופים שעדיין נמצאים בשבי החמאס.

עיריית הרצליה, בהובלת ראש העיר יריב פישר, הייתה מהראשונות לתמוך במשפחות החטופים. בין היתר, נתלה שלט ענק למען החזרת החטופים על חזית בנין העירייה וכן הסינמטק המקומי משתתף במיזם "הסרט של…" שבמסגרתו מוקרנים סרטים האהובים על החטופות והחטופים, כדי להזכיר לציבור שמעבר לתמונות ולשמות, יש אנשים עם חלומות, תחביבים ואהבות.

• עמוד הפייסבוק של מטה המשפחות להחזרת החטופים והשבויים: facebook.com/gettingthemback
• אתר האינטרנט של מטה המשפחות להחזרת החטופים והשבויים stories.bringthemhomenow.net/home-he

The post "לא איבדנו את התקווה": עומר שם טוב ואמו שלי התקבלו בחום בעיריית הרצליה appeared first on הרצליה היום.

במהלך חסר תקדים, יזם והוביל ראש עיריית הרצליה, יריב פישר, קריאה משותפת של כ-70 ראשי רשויות מקומיות מכל רחבי הארץ לראש הממשלה, בדרישה לקיים את פסיקת בג"ץ. בהודעה לתקשורת שפורסמה היום (יום ראשון, 23 במרץ 2025), הצהירו החתומים: "אנו ראשי הרשויות, הערים, המועצות האזוריות והמועצות המקומיות, החתומים מטה קוראים לראש הממשלה להודיע באופן מיידי כי ממשלת ישראל תקיים את פסיקת בג״ץ. אנו ראשי הרשויות נתייצב בכל מקרה לצד החוק ובית המשפט במדינת ישראל."

אחדות חוצת מגזרים

המכתב המשותף נושא את חתימותיהם של ראשי רשויות מכל קצוות הקשת הפוליטית והחברתית בישראל. בין החותמים ניתן למצוא את ראשי הערים הגדולות כמו רון חולדאי מתל אביב-יפו ויונה יהב מחיפה, לצד ראשי מועצות אזוריות כמו רותם ידלין מגזר, אושרת גני גונן מדרום השרון וערן דורון מרמת נגב.

בולטת במיוחד ההשתתפות של ראשי רשויות מהמגזר הערבי, ביניהם טלאל אבוקרנווי ראש העיר רהט, סאמיר מחאמיד ראש העיר אום אל פאחם, עאטף גריפאת ראש מועצת זרזיר, ריפאת עזייזה ראש מועצת דבורייה וחאתם שיבלי ראש המועצה המקומית שיבלי אום אל גאנם.

תמיכה רחבה מאזור השרון

אזור השרון מיוצג באופן נרחב בין החותמים, כאשר לצד יריב פישר מהרצליה, חתמו גם אמיר כוכבי ראש עיריית הוד השרון, רפי סער ראש עיריית כפר סבא, איציק רוכברגר ראש העיר רמת השרון, מתן כצמן ראש מועצת אבן יהודה, קרן גרין ראשת מועצת קדימה-צורן, והילה בן הראש חכמון ראשת מועצת כוכב יאיר צור יגאל.

מסר של שלטון החוק

היוזמה מדגישה את מחויבותם של ראשי הרשויות המקומיות לשלטון החוק ולמערכת המשפט בישראל. בתקופה של מתיחות פוליטית סביב מעמד בית המשפט העליון, מהווה הקריאה המשותפת אמירה ברורה בדבר חשיבות כיבוד החלטות בג"ץ כאבן יסוד בדמוקרטיה הישראלית.

The post על רקע החשש ממשבר חוקתי: כ-70 ראשי רשויות בהובלת ראש עיריית הרצליה קוראים לקיים את פסיקת בג"ץ appeared first on הרצליה היום.

בראיון מיוחד ל"הרצליה היום", נפגשנו עם ראש העיר הרצליה, יריב פישר, לשיחה מעמיקה בת שעה. בראיון אחד על אחד, חשף פישר את משנתו ואת חזונו לעיר כפי שבאים לידי ביטוי בתקציב 2025, החל מחינוך, תחבורה וביטחון ועד לרווחה, פיתוח כלכלי, ארנונה ומקורות הכנסה. ראש העיר פרש בפנינו את התוכניות המהפכניות, ההשקעות המשמעותיות והשינויים הצפויים בכל תחומי החיים בעיר – מחינוך ותחבורה ועד לרווחה וביטחון. "התקציב הזה הוא מהפכני. הוא מסתכל על התושב בכל נגיעה בחייו," הדגיש פישר, תוך שהוא מפרט כיצד התקציב החדש צפוי לשנות את פני העיר ולשפר את איכות החיים של תושביה.

כמה זמן לוקח להכין תקציב שנתי? מתי התחלתם?

זהו תהליך מורכב ומקיף שנמשך כארבעה חודשים, במהלכם העובדים משקיעים שעות נוספות ולילות רבים. למעשה, התהליך החל מהיום הראשון לכניסתי לתפקיד, כאשר אימצנו גישה של בחינה מחודשת ומעמיקה של כל סעיף וסעיף. זוהי משימה מאתגרת במיוחד בעיר כמו הרצליה, המעסיקה 3,000 עובדים ומנהלת תקציב של כמעט 1.8 מיליארד שקל. הגישה של "אתחול מחדש" דורשת לגעת בקרביים של העירייה, לבחון מחדש כל הוצאה והכנסה, ולוודא שכל שקל מנוצל באופן המיטבי לטובת התושבים. מדובר בתהליך שדורש חשיבה מחודשת על כל היבט בפעילות העירונית, מה שמסביר את משך הזמן הארוך והמאמץ הרב הנדרש להכנתו.

איזו בשורה מביא התקציב השנה?

התקציב משקף שינויים מרחיקי לכת שאנחנו מתכננים עבור תושבי ותושבות העיר. התקציב מתייחס לכל היבט בחיי התושבים – החל מחינוך, דרך ניקיון העיר, ביטחון, רווחה, תרבות ועד תחבורה. המטרה העיקרית היא לשפר את איכות החיים בכל התחומים האפשריים. אנחנו מסתכלים על התושב כלקוח בכל תחום, ומנסים לספק מענה מקיף לצרכיו. למשל, בתחום הניקיון, אנחנו משקיעים עשרות מיליוני שקלים נוספים ומקדמים תכניות פורצות דרך לשיפור חזות העיר, לרווחת התושבים וכחלק משאיפה להציע סביבה אטרקטיבית למשקיעים ועסקים חדשים. אנחנו לוקחים אחריות על שירותים לתושב גם בתחומים שאמורים לקבל מענה מלא ממשרדי הממשלה, כגון תחבורה ציבורית וביטחון, גישה שאינה נפוצה בהכרח ברשויות מקומיות אחרות. כל אלה מהווים שינוי משמעותי בתפיסה העירונית ומבטאים את המחויבות שלנו לשיפור מתמיד באיכות החיים בהרצליה.

האם תחומים כמו חינוך ותחבורה קיבלו הגדלה לעומת שנה שעברה?

כן בהחלט, התקציב הכללי גדל בכ-70 מיליון שקל, והגידול הזה מתבטא במגוון תחומים. בתחום החינוך, למשל, משקיעה העירייה כ-33,000 שקל בכל תלמידה ותלמיד – יותר מכל עירייה אחרת. אנחנו משקיעים בתוכניות חינוכיות חדשניות שמשלבות בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, מתוך הבנה שזו הדרך להבטיח את הצלחתם של כל ילד וילדה במערכת. יש השקעה משמעותית בשיפוץ מוסדות החינוך הוותיקים, כולל שיפור חדרי מורים, ושדרוג חדרי השירותים בבתי הספר. אנחנו מאמינים שסביבת לימודים נאותה היא קריטית להצלחת צוותי החינוך, התלמידים והתלמידות.

בתחום התחבורה, יש תוכניות נרחבות להרחבת שבילי אופניים ושיפור התשתיות. אנחנו מתחילים בפרויקט גדול ושאפתני של סלילת שבילי אופניים שיחברו בין כל אזורי העיר, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים. הציר הראשון יהיה הציר שמחבר בין מזרח למערב – ארלוזורוב, הרב קוק, שבעת הכוכבים, אזור התעשייה עד הקו הירוק של הרכבת הקלה שיתחיל לעבוד ב-2028, והים. בהמשך נוסיף צירים שיגיעו לתוך השכונות.

אנחנו רואים בתחום התחבורה נושא מהותי שדורש התייחסות מקצועית ומעמיקה, ולכן אנחנו מקימים מנהלת תחבורה ומשקיעים מאות מיליוני שקלים בפרויקטים שונים. המטרה היא להוביל מהפכה בתחום התחבורה בהרצליה, שתשפר את הניידות בעיר ותקל על חיי התושבים לנוע בעיר ואל ומחוץ לעיר. החזון שלנו הוא שתוך עשר שנים, 70% מהתושבים ישתמשו בתחבורה מקיימת- אנחנו מקדמים פתרונות תחבורה חלופיים וידידותיים יותר כדי שנוכל לצמצם את השימוש ברכב הפרטי.

בישיבת המועצה הקרובה נאשר סוף-סוף אכיפה מוגברת על רוכבי דו-גלגלי. הפקחים והשוטרים בשיטור המשולב יתחילו לאכוף את החוק בנוגע לרכיבה על מדרכות, נסיעה בשבילי אופניים ללא קסדה ומהירות מופרזת. המצב כיום מסוכן, במיוחד ברחוב סוקולוב. אנו מקבלים תלונות רבות, במיוחד מקשישים שחוששים ללכת על המדרכות. פינינו את המדרכות ויצרנו מרחב ציבורי איכותי לטובת הולכי הרגל והעסקים, אבל לצערנו אין הקפדה של רוכבי אופנועים וכלי רכב דו-גלגלי על השימוש בנתיבי התנועה היעודיים. אנחנו נתחיל לאכוף את החוקים בנחישות כדי לשפר את הבטיחות.

בישיבת המועצה הקרובה נאשר סוף-סוף אכיפה מוגברת על רוכבי דו-גלגלי. הפקחים והשוטרים בשיטור המשולב יתחילו לאכוף את הרכיבה על מדרכות, נסיעה בשבילי אופניים ללא קסדה, ומהירות מופרזת. המצב כיום מסוכן, במיוחד ברחוב סוקולוב. אנו מקבלים תלונות רבות, במיוחד מקשישים שחוששים ללכת על המדרכות. אמנם השבילים התפנו בעיר, אך זה הוביל לכניסת יותר אופנועים וכלי דו-גלגלי למדרכות. אנחנו נתחיל לאכוף את החוקים בנחישות כדי לשפר את הבטיחות.

האם יש תחומים שרציתם להגדיל, אבל זה לא יתאפשר?

ישנם פרויקטים שאפתניים שלא ניתן לממש במלואם בשנת 2025, כמו פרויקט שבילי האופניים שהזכרתי, שעלותו הכוללת מגיעה לכ-500 מיליון שקל. אלה פרויקטים שיתפרסו על פני מספר שנים. אנחנו מבינים שיש צורך לאזן בין הרצון לשפר ולהתקדם לבין המגבלות התקציביות והלוגיסטיות. לכן, אנחנו מתכננים את הפרויקטים הגדולים הללו בצורה מדורגת, כך שנוכל להתחיל בהם כבר עכשיו ולהמשיך לפתח אותם בשנים הבאות. זה נכון גם לגבי פרויקטים אחרים, כמו פיתוח אזור התעשייה והפיכתו למעין "דאון טאון" חדש של העיר. אלה תוכניות ארוכות טווח שידרשו השקעה מתמשכת לאורך זמן.

האם התושבים יתחילו להרגיש את השינויים בתקציב 2025 כבר במהלך שנת 2025?

כבר עכשיו התושבים מתחילים להרגיש שהחזרנו את הדופק הפועם בעיר, עם מאות אירועים גדולים ומושקעים, בלי הפסקה. ממש בקרוב נפתח מתחמי בילוי נוספים. בנוסף, התושבים כבר מרגישים שינויים כמו שיפורים בתחום החינוך והפעלת "חוג חינם לכל ילד" (סיבסוד חוג חינם פעם בשבוע לילדי כיתות ב' ו-ג') וראינו שמעל 50% מהמשפחות, כ-1,500 משפחות, השתמשו בו. זה מביא לחיסכון של כ-1,800 שקל למשפחה לילד, סכום משמעותי שמקל על מעמד הביניים. חשוב לציין כי זו הטבה שמאחוריה עומדת תפיסה חינוכית – אנחנו מאמינים שילדים וילדות רוכשים מיומנויות קריטיות במסגרות חינוך בלתי פורמאליות, בעיקר בתחום החברתי-רגשי, וזו אחת הדרכים לעודד כל ילד וילדה לפתח את כישוריהם האישיים מגיל צעיר.

ב-2025 יתחילו לראות שינויים משמעותיים נוספים. בתחום הביטחון כבר הוספנו סיירת אופנועים של עשרה אופנועים שמסתובבים בעיר ומבצעים פיקוח, ונמשיך להרחיב את המערך הזה. בתחום התחבורה, התושבים יתחילו לראות שינויים בתשתיות ובשירותים, כולל הפעלת שאטלים עירוניים. שיפורים בתחום הניקיון והתחזוקה של העיר יורגשו באופן מיידי. אנו גם שמים דגש רב על נושא השמירה על הקיימות והסביבה אל מול משבר האקלים שפוקד את כל העולם. כל אלה הם חלק מתפיסה כוללת של שיפור מתמיד באיכות החיים בעיר.

האם יש לעירייה תוכניות להכנסות ממקורות נוספים או הגדלת ההכנסות?

כן, העירייה מתכננת להרחיב מקורות הכנסה במספר דרכים. אחת מהן היא התקנת פאנלים סולאריים על גגות מבני ציבור. אנחנו מבינים שיש לנו עוד הרבה עבודה בתחום הזה, אבל זה יכול להביא הכנסה של כ-2.7 מיליון שקל בשנה לעירייה.
בתחום הדיור, אנחנו מקדמים מספר פרויקטים של דיור בר השגה ודיור לסטודנטים – דירות שהעירייה תשכיר במחיר נמוך לאוכלוסיות צעירות ואלו המשרתות את הקהילה (מורים, שוטרים וכו'). אנחנו מבינים שהדור הצעיר פשוט לא יכול לקנות פה דירה, הם יצטרכו להרוויח סכומים אסטרונומיים כדי רק להתחיל לחסוך פה, ואנחנו הרי רוצים להשאיר אותם בעיר. פרוייקטים מסוג זה יאפשרו להם להמשיך לגור בעיר, ועדיין לחסוך כסף. אמנם ה-ROI על פרויקטים כאלה הוא ארוך טווח, אבל בטווח של עשר עד עשרים שנים, זה יכניס סכומים משמעותיים לקופת העירייה. בנוסף, אנחנו מתכננים לפתח את אזור התעשייה, להגדיל אותו ממיליון מ"ר לשלושה מיליון מ"ר, ולמתג אותו מחדש כמעין "דאון טאון" של העיר.

תוכל לפרט יותר על אזור התעשייה במערב העיר?

לצערי, בשנים האחרונות הרצליה סבלה מנטישה של חברות ועסקים לערים אחרות. אנחנו פועלים בנחישות לשנות את המגמה הזו ולהחזיר את ה"הייפ" לאזור העסקים שלנו. אזור התעשייה סבל מחוסר השקעה משמעותי לאורך השנים.

כיום אנחנו מבינים את החשיבות הקריטית של האזור הזה לכלכלת העיר ומתכננים שינוי מקיף. יש לנו תוכניות למיתוג מחדש של האזור, הקמת מנהלת ייעודית, ומתכננים להפוך אותו למרכז עסקים תוסס ומודרני. זה כולל שיפור התשתיות, כמו הרחבת הכבישים והוספת יציאות נוספות, וכן הוספת שבילי אופניים ושיפור התחבורה הציבורית באזור.

אנחנו גם מתכננים להביא לאזור מסעדות ועסקים נוספים כדי להפוך אותו למוקד משיכה לחברות ועובדים. כל זה נעשה תוך מודעות לתחרות מול ערים שכנות, שגם הן מנסות למשוך חברות הייטק ועסקים גדולים. אני מאמין שתחרות היא דבר בריא ומקדם. כראש עיר חדש, אני משקיע מאמצים רבים בלמידה מערים אחרות ובשיפור היכולות שלנו למשוך עסקים והשקעות להרצליה.

היום, כל הערים נאבקות על משיכת חברות היי-טק ועסקים גדולים וקטנים כאחד. אנחנו מבינים שעלינו להשקיע מאמצים גדולים כדי להתחרות בהצעות האטרקטיביות של ערים אחרות. זה כולל כאמור שיפור תשתיות, אבל גם הנחות בארנונה, ויצירת סביבה עסקית תומכת. המטרה שלנו היא להפוך את הרצליה ליעד מועדף להשקעות ולפיתוח עסקי, מה שיתרום לצמיחה הכלכלית ולשגשוג של העיר כולה."

איך מלחמת חרבות ברזל משפיעה על התקציב?

המלחמה השפיעה משמעותית על התקציב. העירייה נאלצה להשתמש בתקציבי רזרבה להצטיידות בתחומים שונים. זה כלל רכישת ציוד לשיטור, ליחידות החירום, הסער וההצלה, וכן רכישת גנרטורים לשעת חירום. רכשנו שבעה גנרטורים גדולים שיכולים לספק חשמל לרובעים שלמים בעיר במקרה של הפסקת חשמל ממושכת ואירוע עלטה. זוהי חלק מההיערכות שלנו לתרחישי חירום שונים, לא רק למלחמה אלא גם למצבי קיצון אחרים כמו אירועי מזג אוויר קשים.

בנוסף, השקענו בהכשרת צוותי חירום ובשיפור המוכנות של העירייה למצבי משבר. חשוב לציין שההשקעה הזו היא חלק מתפיסה רחבה יותר של מוכנות לחירום, שהתכוננו אליה במסגרת ההתפתחות בחזית הצפונית. הדבר הראשון שאמרתי כשנכנסתי לתפקיד, הוא שאנחנו מתרגלים את עצמנו, עיריית הרצליה היא היחידה שעשתה תרגיל חילוץ מלא ממוקד הרס יחד עם פיקוד העורף.

האם יש תכנונים להגדיל את המערך הסוציאלי והרווחה?

כן, כחלק בלתי נפרד מהתפתחות העיר והגידול במספר התושבים. תקציב 2025 כולל השקעה משמעותית בתחום השרותים החברתיים, שמטרתה לסייע לאנשים לצאת ממעגל הרווחה. בעבר היה מקובל לחלק צ'ופרים – אנחנו מתקנים את הנוהג הזה, כי לתפיסתנו התפקיד שלנו בעיריית הרצליה הוא לא לחלק דגים, אלא חכות. יש כאן תוכניות שאגף הרווחה והשירותים החברתיים מובילים מתוך מטרה להעניק סיוע אמיתי ולא הקלה קצרת טווח.

הכי קל זה להענות לכל אדם שפונה אלינו, קח סכום כסף וקנה בגדים או נעליים, אבל זאת לא המטרה שלנו. שינינו כאן תפיסה לגמרי, ויש לנו אנשי מקצוע מעולים בתחום שירותי ההרווחה, שיודעים לקחת משפחה שיש לה בעיה, שנקלעה למצב לא טוב, ולהוציא אותה מזה. יש כאן עבודה סופר מקצועית שאני מאוד מאוד גאה בה.

מה לגבי תשלומי הארנונה? האם הם יעלו, ומדוע?

אנחנו העלינו את הארנונה, אך ורק בהתאם ל"טייס האוטומטי", לא שקל אחד יותר, כלומר בשיעור של 5.29%. יש ערים אחרות שהעלו הרבה הרבה יותר, אנחנו בחרנו לעלות את המינימום שמחויבים לפי החוק, את זה חשוב להדגיש. בנוסף, תושבי הרצליה משלמים גם את מה שנקרא אגרת המטרו, מבחינתי זה החוק שמחייב אותנו ואת הרשויות הנוספות שקו המטרו עתיד לעבור בהן, ולכן אנחנו צריכים לגבות את האגרה הזו. זאת אגרה שנפרסת לאורך שנים, לעתיד הרחוק, כלומר, המטרו אמור לעבור במקרה הטוב עוד חמש עשרה או עשרים שנה, אבל את המס מתחילים לגבות כבר עכשיו.

אז בנוסף ל-5.29%, יש עוד 1.21% תוספת של אגרת המטרו, לכן העלייה היא 6.5% אחוז סך הכל, שזה לא מעט. זאת תוספת של כ-30 מיליון שקל לעיריית הרצליה, וכמו שאמרתי בתחילת דבריי, אנחנו העלינו את התקציב בכמעט 70 מיליון שקל. נורא חשוב להבין, בסופו של דבר כולנו מחויבים לחוזים, בטח ובטח לעובדי עיריית הרצליה, שזה כ 47% מהתקציב, יש להם הסכמים, יש להם תוספות שכר, הכל מתייקר במדינה, כל מכרז שאנחנו רק מוציאים פה הוא הרבה הרבה יותר יקר, ולכן ההעלאה בהתאם ל"טייס האוטומטי" בארנונה חשובה לנו כדי שגם נוכל להמשיך ולתפקד.

האם השינויים ידרשו גם שינויים ארגוניים או התייעלות במבנה הארגוני של העירייה?

יש כבר שינויים שאנחנו עושים, יש חברות עירוניות ונרצה לפתח עוד, יש מנהלות חדשות שאנחנו מתכננים להקים כאן. אנחנו עיר מתפתחת מאוד, שתכפיל את מספר תושביה בעתיד הלא רחוק. חשוב לעשות את זה כמו שצריך עם המבנה הנכון, ויהיו המון שינויים. אנחנו מסתכלים על זה טכנולוגית ומשקיעים מאות מיליוני שקלים, כדי שנוכל לנוע כמו שצריך בכל החזיתות: בתשתיות, בתחבורה, בחינוך, בשרותים לתושב, בעסקים וכיו"ב.

לסיום, אלו דברים נוספים חשוב לך שהתושבות והתושבים יידעו לגבי התקציב?

כאמור התקציב הזה התחיל מבחינה מחודשת של סל השרותים שהעיריה רוצה להציע לתושבי ותושבות הרצליה, כלומר תקציב שהתחיל מהפרט וצמח למעלה. מצד שני יש לנו אסטרטגיה להפוך את חווית המגורים בהרצליה לחוויה אחרת לגמרי – לחבר את כל המשאבים יוצאי הדופן שיש לנו פה בעיר: חוף הים והפארק, אזור התעשיה והאוניברסיטה, מערכת חינוך מעולה, ספורט, תרבות ואמנות. התקציב הזה יחזיר את הדופק לעיר.

"מבחינתי, הרצליה היא "כוכב הצפון", אנחנו שומרים עליה כעיר ליברלית כמובן, אבל גם מראים שאפשר לנהל עיר בצורה נקייה ומסודרת. זה משהו שאני גאה בו מאוד." ראש העיר יריב פישר

מהפכה עושים עם אנשים טובים, ולשמחתי, אני מוקף באנשים טובים. הן בתחום המקצועי – יש לנו עובדים מדהימים פה בעיריית הרצליה, והן בתחום הפוליטי. אני לא מכיר הרבה ערים אחרות שבהן הסגנים כל כך משמעותיים. בדרך כלל, בערים אחרות, תפקיד הסגן הוא משהו פוליטי שנקנה – קונים את התקן של הסגן ויש שקט. אבל פה בהרצליה זה הפוך – כל הסגנים באים לעבוד עבור התושבים.

2025 שנת מפנה בתקציב העיר הרצליה

"הרצליה היא כוכב עולה מבחינתי. גם עיר ליברלית שאנחנו שומרים עליה ליברלית, וגם משהו שאפשר להראות שעובד ביעילות ובמקצועיות." מציין ומדגיש בפנינו ראש העיר. אין כל ספק כי תקציב 2025 של עיריית הרצליה מסמן שינוי משמעותי בגישת העירייה לניהול משאביה ולשירות לתושב.

ראש העיר פישר מדגיש את ההשקעה המוגברת בתחומי החינוך, הניקיון, הביטחון והרווחה, תוך שימת דגש על פיתוח אזור התעשייה ושיפור מערך התחבורה. הוא מתאר את הרצליה כ"כוכב הצפון", המשלבת בין ערכים ליברליים לבין ניהול יעיל ומקצועי. עם צוות מסור של עובדים ונבחרי ציבור, פישר מביע אופטימיות לגבי יכולתה של העיר להתמודד עם האתגרים העתידיים ולהמשיך בצמיחתה.

תקציב 2025 של הרצליה מסמן תפנית משמעותית בניהול העירוני, עם דגש על שיפור איכות החיים של התושבים בכל תחומי החיים. עם השקעות נרחבות בתשתיות, חינוך, רווחה ופיתוח כלכלי, נראה כי העיר צועדת לקראת עתיד מבטיח ומתקדם. נמשיך לעקוב אחרי מהלכי העירייה וכיצד הם באים לידי ביטוי בשטח ומשפיעים על חיי התושבות והתושבים בעיר.

• הראיון עם ראש העיר התקיים במהלך חודש ינואר 2025.
• הראיון והכתבה הוכנו על ידי אודי סלנט, העורך הראשי של "הרצליה היום" ומקים האתר.
• פרויקט אתר "הרצליה היום" הוא מיזם חברתי למען עיתונות מקומית חופשית שמוביל בהתנדבות אודי סלנט, תושב הרצליה, הייטקיסט, מומחה דיגיטל ומרצה באוניברסיטת רייכמן.

תקציב העירייה הוא התוכנית הכספית השנתית של הרשות המקומית. זהו מסמך מקיף המפרט את ההכנסות הצפויות של העירייה ואת ההוצאות המתוכננות לשנה הקרובה. התקציב משקף את סדרי העדיפויות של העירייה ומגדיר כיצד יחולקו המשאבים בין תחומים שונים כמו חינוך, תחבורה, תברואה, רווחה ועוד. הוא מהווה כלי ניהולי חשוב המאפשר לעירייה לתכנן את פעילותה, לקבוע יעדים ולפקח על הביצוע. הכנת התקציב היא תהליך מורכב הדורש איזון בין צרכי התושבים, מגבלות תקציביות והחזון העירוני ארוך הטווח.

הנקודות המרכזיות מתקציב עיריית הרצליה לשנת 2025:

• סך התקציב: 1.364 מיליארד ש"ח, גידול של 7.2% (92 מיליון ש"ח) לעומת התקציב המקורי של 2024.
• הכנסות עצמיות: 993.1 מיליון ש"ח, המהוות 72.8% מסך התקציב. גידול של 7.1% (65.5 מיליון ש"ח) לעומת 2024.
• הכנסות ממשרד החינוך: 284.1 מיליון ש"ח, גידול של 8.9% (23.2 מיליון ש"ח) לעומת 2024.
• הכנסות ממשרד הרווחה: 79.4 מיליון ש"ח, עלייה של 6.4% (4.7 מיליון ש"ח).
• הוצאות שכר: 643.8 מיליון ש"ח, מהוות 47.2% מהתקציב. גידול של 6.6% (40.1 מיליון ש"ח) לעומת 2024.
• הוצאות פעולות: 718.2 מיליון ש"ח, כ-52.7% מהתקציב. גידול של 7.8% (52.1 מיליון ש"ח).
• פירעון מלוות: 2 מיליון ש"ח, ירידה של 9.5% (0.2 מיליון ש"ח) לעומת 2024.

ביאורים:

• הוצאות פעולות הן כל ההוצאות התפעוליות של העירייה שאינן שכר. זה כולל למשל הוצאות על תחזוקה, רכישת ציוד וחומרים, תשלום לקבלנים חיצוניים, הוצאות על חשמל ומים, וכדומה.
• פירעון מלוות הוא החזר הלוואות שהעירייה לקחה בעבר. זה כולל את תשלום הקרן, הריבית וההצמדה על ההלוואות. בתקציב 2025 של עיריית הרצליה, פירעון המלוות מהווה רק כ-0.2% מסך התקציב, מה שמעיד על מצב פיננסי יציב יחסית של העירייה

• ספר התקציב המלא לשנת 2025 באתר זמין לצפייה באתר עיריית הרצליה https://www.herzliya.muni.il/105

The post מהפכת תקציב 2025 בהרצליה: ראש העיר חושף את התוכניות לעתיד העיר appeared first on הרצליה היום.

שר הפנים משה ארבל נפגש לפני כשבוע בלשכתו עם ראש עיריית הרצליה, יריב פישר, והנהלת העירייה. במהלך הפגישה, קיבל השר סקירה מקיפה על התקדמות פרויקטים ותוכניות חדשות אותן מקדמת העירייה, וכן דנו בפתרונות לאתגרים העומדים על הפרק לאור תכניות הפיתוח הנרחבות של העיר.

שר הפנים, משה ארבל, הביע את שביעות רצונו מהפגישה ואמר: "שמחתי לפגוש את ידידי יריב פישר ראש העיר הרצליה. משרד הפנים ימשיך לעמוד לצד הרצליה ולספק לה את הכלים הנדרשים להיות רשות חזקה ואיתנה, ולהבטיח שהיא תמשיך לשגשג ולהוות דוגמה לניהול לכל הרשויות באזור."

ראש העיר, יריב פישר, הודה לשר הפנים על הפגישה הפורייה ואמר: "אני מודה לשר הפנים, ח"כ משה ארבל, על הפגישה הטובה, במהלכה דנו בסוגיות מרכזיות שיטיבו עם הרצליה, בהם הרחבת השירותים העירוניים וקידום פרויקטים אסטרטגים להתפתחות העיר."

הפגישה התמקדה במספר נושאים חשובים:

1. שדרוג חופי הים: נושא זה זכה לתשומת לב מיוחדת בדיונים.
2. טיפול במפולות המצוקים: הוצג כבעיה דחופה הדורשת פתרון מיידי.
3. הרחבת שירותים עירוניים: נדונו דרכים לשיפור השירותים לתושבי העיר.
4. קידום פרויקטים אסטרטגיים: הוצגו תוכניות לפיתוח ארוך טווח של הרצליה.

פישר ציין כי "השר הבין את הצרכים הייחודיים של הרצליה והביע נכונות לסייע בקידום המהלכים החשובים לרווחת תושבינו."

יחסי העבודה בין עירייה ומשרד הפנים בישראל

היחסים בין עיריות בישראל למשרד הפנים הם מורכבים ורב-ממדיים. משרד הפנים אחראי על הפיקוח והרגולציה של הרשויות המקומיות, כולל עיריות, ומספק להן הנחיות, תקציבים ותמיכה מקצועית. תחומי האחריות העיקריים של משרד הפנים מול העיריות הם:

1. פיקוח תקציבי: משרד הפנים מאשר את תקציבי העיריות ומפקח על ניהולם הכספי.
2. קביעת מדיניות: המשרד מגדיר מדיניות כללית לרשויות המקומיות בתחומים שונים.
3. תמיכה מקצועית: מספק ייעוץ והדרכה בנושאים מוניציפליים שונים.
4. אישור תוכניות פיתוח: המשרד מעורב באישור תוכניות פיתוח משמעותיות של העיריות.

שיתוף פעולה ועצמאות

למרות הפיקוח, לעיריות יש מידה רבה של אוטונומיה בניהול ענייניהן היומיומיים. שיתוף הפעולה בין העיריות למשרד הפנים מתבטא בפגישות תקופתיות, כמו זו שהתקיימה בין השר ארבל וראש העיר פישר, בהן נדונים צרכי העיר ודרכים לקידום פרויקטים חשובים. פגישות אלו מאפשרות לראשי הערים להציג את האתגרים והצרכים הייחודיים של עירם, ולמשרד הפנים להבין טוב יותר כיצד לתמוך ולסייע לרשויות המקומיות בצורה אפקטיבית יותר.

הפגישה בין שר הפנים ארבל וראש עיריית הרצליה פישר מדגימה את חשיבות שיתוף הפעולה בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. היא מבטאת את המחויבות של משרד הפנים לתמוך בפיתוח וחיזוק הרשויות המקומיות, תוך הבנת הצרכים הייחודיים של כל עיר. עבור הרצליה, הפגישה מסמנת צעד חשוב בקידום פרויקטים חיוניים, במיוחד בתחום שדרוג החופים וטיפול במפולות המצוקים, שיתרמו לשיפור איכות החיים של תושבי העיר.

The post שר הפנים ארבל וראש העיר פישר נפגשו: קידום פרויקטים ופתרונות לאתגרי הרצליה appeared first on הרצליה היום.

ראש העיר, יריב פישר ומנכ"ל העירייה, אלכס גולדשטיין, הציגו אמש  למועצת העיר את חזון העירייה, ממנו נגזרו היעדים העירוניים ולפיהם נקבע התקציב השנתי. בתקציב הרגיל ההכנסות העצמיות מהוות כ-73% מכלל תקציב ההכנסות. אחוז גבוה זה מעיד על עצמאות כלכלית, ואכן עיריית הרצליה מדורגת על ידי חברת Standard & poor's הבינלאומית, בדירוג הגבוה ביותר בישראל AAA כאחד הגופים האיתנים במשק הישראלי. בהתאם לחזון העירוני, שהציב ראש העיר יריב פישר, הוצג התקציב וניתוח משמעויותיו בפני חברי המועצה על ידי מנהל הכספים של העירייה, רו"ח רוני חדד.

חזון העיר: מה זה אומר עבורנו?

ראש העיר, יריב פישר, מציג חזון של עיר מחברת ותוססת, המשלבת בין ישן לחדש ומתאימה לכל גיל ושלב בחיים. החזון הזה מתורגם לפעולות מעשיות בתקציב:

1. השקעה בניקיון: תוספת תקציבית משמעותית לרכישת מכונות ניקוי חדישות והגברת תדירות הניקיון.
2. שיפור התחבורה: בניית מחלפים וכבישים חדשים, לצד קידום תחבורה מקיימת. היעד הוא שעד 70% מהתנועה בעיר תתבצע באמצעי תחבורה ירוקים.
3. פיתוח מרכז העיר: השקעה בהחייאת מרכז העיר, מה שכבר מתבטא בעלייה בפעילות העסקית.
4. חיזוק הביטחון: הגדלת התקציב לשיפור תחושת הביטחון של התושבים.
5. דיור בר השגה: תכניות עתידיות לקידום דיור בר השגה בעיר.

מה זה בעצם תקציב עירוני ולמה הוא חשוב?

תקציב עירוני הוא למעשה התוכנית הכלכלית השנתית של העיר. הוא מפרט את ההכנסות הצפויות של העירייה ואת אופן חלוקת הכספים לשירותים ופרויקטים שונים. חשיבותו של התקציב העירוני נובעת מכך שהוא משפיע ישירות על איכות החיים של התושבים – מהחינוך שילדינו מקבלים, דרך הניקיון ברחובות, ועד לפיתוח תשתיות ושירותים קהילתיים.

כאשר אנחנו מבינים את התקציב העירוני, אנחנו יכולים להיות מעורבים יותר בקבלת ההחלטות בעיר שלנו. זה מאפשר לנו לדעת לאן הולך הכסף שלנו ולהביע את דעתנו על סדרי העדיפויות העירוניים. בנוסף, שקיפות תקציבית מחזקת את האמון בין התושבים לבין הנהגת העיר.

עיקרי התקציב: לאן הולך הכסף שלנו?

חינוך במקום הראשון
התחום המרכזי בתקציב 2025 הוא החינוך, עם השקעה של כ-530 מיליון שקלים, המהווים 39% מהתקציב הכולל. זוהי עלייה משמעותית לעומת השנה הקודמת (כ-498 מיליון ₪ תקציב ב-2024), המשקפת את המחויבות של העירייה לחינוך איכותי וערכי.

תפעול ורווחה
כ-21% מהתקציב, שהם 293 מיליון שקלים, מוקצים לתפעול העיר. זה כולל תחומים כמו ניקיון, תחזוקת תשתיות ועוד. בנוסף, כ-10% מהתקציב מופנה לרווחה, מה שמבטיח תמיכה בקהילות ובאוכלוסיות הזקוקות לכך.

תרבות, נוער וספורט
8% מהתקציב מוקדשים לתחומי התרבות, הנוער והספורט. זוהי השקעה משמעותית בפיתוח הפנאי והעשרת חיי התושבים.

למה חשוב שנהיה מעורבים?

התקציב העירוני משפיע על כל היבט בחיינו כתושבי הרצליה. כשאנחנו מבינים את התקציב ואת השלכותיו, אנחנו יכולים:

1. להביע את דעתנו על סדרי העדיפויות העירוניים.
2. לעקוב אחר ביצוע התוכניות והבטחות העירייה.
3. להציע רעיונות לשיפור ולייעול.
4. להיות שותפים פעילים בעיצוב עתיד העיר שלנו.

מעורבות אזרחית היא המפתח לעיר דמוקרטית ומשגשגת. ככל שנהיה מעורבים יותר, כך נוכל להבטיח שהרצליה תתפתח בכיוון שמשרת את כולנו באופן המיטבי. ישבות מועצת העיר מתקיימות בבניין העירייה אחת לחודש, הישיבות פתוחות לצפיה באולם ובמקביל גם באינטרנט. ספר התקציב העירוני במלואו יתפרסם באתר העירוני בימים הקרובים.

הנהגה חדשה, חזון חדש

לסיכום, ראש העיר הרצליה, יריב פישר, הציג אמש חזון מקיף לעתיד העיר המתבטא בתקציב החדש לשנת 2025. פישר הדגיש כי התקציב "משנה חיים" ומתמקד בשיפור איכות החיים של התושבים בכל היבט. הוא מצביע על השקעה משמעותית בחינוך, תוך שילוב בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, וכן על תוכניות להחייאת מרכז העיר. פישר התחייב לשיפור הניקיון העירוני, חיזוק הביטחון והרווחה, ופיתוח מערכת תחבורה מקיימת. היעד השאפתני שהציב הוא להגיע ל-70% תנועה בעיר באמצעי תחבורה מקיימים בשנים הקרובות, כולל פרויקט שביל אופניים רציף שיחבר את כל חלקי העיר עד תל-אביב. בנוסף, הבטיח פישר לקדם פתרונות דיור בר השגה לתושבי העיר.

The post תקציב עיריית הרצליה לשנת 2025: מה זה אומר עבורכם? appeared first on הרצליה היום.

פרשת הפריצות בגליל ים והמאבק של ראש העיר הרצליה, יריב פישר, בפשיעה המאורגנת, חושפים את מורכבות האתגרים הביטחוניים בעיר. החוט המקשר בין יחידת סיירי האבטחה העירונית, תופעת הלנת שב"חים ושיתוף הפעולה ההדוק עם המשטרה, מדגיש את המאמץ המשולב למיגור הפשיעה המאורגנת בהרצליה.

פישר סיפר כיצד מערכת המצלמות המתקדמת של העיר, יחד עם פעילות השיטור המשולב (יחידת הסיור העירונית), מהווים חזית ראשונה במאבק זה. המקרה של פריצות חוזרות למסעדה בגליל ים הוביל לחשיפת רשת מורכבת של פעילות עבריינית, כולל שימוש בדירות מפוצלות לא חוקיות להלנת שב"חים ברחוב סוקולוב. שיתוף הפעולה בין העירייה למשטרה הוביל למעצרים משמעותיים, תוך חשיפת הקשרים בין משפחות פשע מקומיות לבין שוהים בלתי חוקיים שמבצעים על פי החשד פשעים. למרות האיומים על חייו, פישר מדגיש את נחישותו להמשיך במאבק ללא פשרות למען ביטחון תושבי העיר.

צילום הוידאו  באדיבות "קול האוניברסיטה", אוניברסיטת רייכמן בהרצליה 

המאבק בפשיעה המאורגנת בהרצליה

פישר תיאר כיצד העירייה פועלת באופן יזום ונחוש להתמודד עם תופעת הפשיעה בעיר, כולל חיזוק מערך המצלמות בצמתים המרכזיים ושיפור יחידות השיטור המשולב – צוותים המורכבים משוטרים ופקחים עירוניים. לדבריו, יחידות אלו מהוות מענה ראשוני לרוב הקריאות שמתקבלות בעיר.

מקרה הפריצה למסעדה בגליל ים

ראש העיר סיפר על מקרה ספציפי שהמחיש את הבעיה: "מתקשר אליי מישהו שאני מכיר שהוא הבעלים של מסעדה בגליל ים. הוא שולח לי הודעת וואטסאפ ביום שבת עם וידאו של החבר'ה שפרצו לעסק שלו, וכותב לי שזה פעם חמישית אם אני לא טועה. כאילו די, די, כמה אפשר?"

בעקבות הפנייה, העירייה הפעילה את מערך המצלמות המשוכלל שלה. "דרך המשלט שלנו, שהוא משלט מאוד משוכלל שיש לנו בהרצליה, עקבו אחרי שני חבר'ה עם קסדות, והודיעו למשטרה מאיזה בית הם יצאו," הסביר פישר.

פעילות המשטרה

בהמשך לפעילות העירייה, המשטרה פעלה במהירות. על פי הודעת הדוברות של המשטרה, בליל ה-24 בנובמבר 2024, בפעילות משולבת של תחנת גלילות ולוחמי יס"מ ת"א, אותרו שישה חשודים בדירה ברחוב סוקולוב בהרצליה. החשודים, שוהים בלתי חוקיים תושבי ג'נין, שכם ועקרבה, נעצרו במקום. בחיפוש שנערך בדירה נתפסו מוצגים הקושרים את החשודים לעבירות.

איומים על חיי ראש העיר ומשפחתו

פישר הסביר כי האיומים על חייו הובילו את המשטרה להעלות את דרגת האבטחה סביבו מרמה 3 ל-4. "זה אומר שהם מסתובבים סביבי, בודקים לי את האוטו", תיאר. לדבריו, גם בני משפחתו מרגישים את השפעת המצב: "הבן שלי שאל איפה המאבטח כשהלכתי לחדר כושר בבוקר".

מבט קדימה

למרות האיומים, פישר הדגיש את נחישותו להמשיך במאבק: "אנחנו צריכים לחיות במדינה טובה שבה ילדים יכולים להסתובב בבטחה… לא נאפשר השתלטות על המרחב הציבורי או פעילות עבריינית בעיר". הוא סיכם: "אנחנו נמשיך לטפל בזה בלי חשש. אנחנו צריכים לחיות במדינה טובה, במדינה שילדים יכולים להסתובב".

• אתר האינטרנט של "קול האוניברסיטה" באוניברסיטת רייכמן. https://1062fm.co.il

The post מאבק ללא פחד: ראש עיריית הרצליה חושף את מאחורי הקלעים של ההתמודדות עם הפשיעה appeared first on הרצליה היום.

המסע, שנועד לחזק את הקשר של הדור הצעיר להיסטוריה היהודית ולהנציח את זכר קורבנות השואה, כלל ביקור במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. התלמידים, מלווים במוריהם ובצוות חינוכי, התכוננו לקיים טקס זיכרון מיוחד במקום שהפך לסמל הזוועות של השואה.בעודם מתכוננים לטקס, זכו התלמידים להפתעה מרגשת.

ראש עיריית הרצליה, יריב פישר, ששהה באותה עת בטיול שורשים פרטי עם משפחתו בפולין, החליט להצטרף אליהם. פישר, ששמע על מסעם של תלמידי 'היובל', בחר להגיע על חשבונו האישי ולהשתתף בטקס הזיכרון. "זהו רגע היסטורי ומשמעותי," אמר פישר בהתרגשות בפגישתו עם התלמידים. "אנחנו כאן יחד, דור ההמשך והמנהיגות העירונית, להעיד ולזכור את מה שקרה כאן ולהבטיח שלעולם לא יישנה."

המשלחת ההרצליינית קיימה טקס "לכל איש יש שם" לזכר קורבנות השואה. במהלך הטקס, שיתף פישר את סיפורה האישי של משפחתו. הוא ציטט את דבריה של בתיה, אמה של סבתו דבורה, שאמרה לבתה רגע לפני שנפרדו באושוויץ: "את תחיי וזה יהיה הניצחון שלנו".

"מהמקום הקשה והעצוב הזה אנו שואבים כוחות להבין ששום דבר לא ישבור את העם הזה. תמיד נקום, וזה מזכיר לנו כמה חשוב שיש לנו בית – ארץ ישראל." יריב פישר, ראש העיר הרצליה

לאחר הטקס, התקיים שיח פתוח בין ראש העיר לתלמידים, ויחד יצאו לסיור במחנות. פישר הדגיש את החשיבות החינוכית של המסע, במיוחד כעת כשדור ניצולי השואה הולך ונעלם. "יש ערך עצום בכך שאתם, הדור הצעיר, רואים בעיניכם את המקום הזה. הוא ממשי, אמיתי, ובו זמנית בלתי נתפס."
התלמידים הביעו התרגשות מהמפגש הבלתי צפוי עם ראש העיר. "זה נתן למסע שלנו משמעות נוספת," אמרה אחת התלמידות. "לראות את ראש העיר מתרגש ומשתף מניסיונו האישי, זה גרם לנו להרגיש חלק ממשהו גדול יותר."

פישר סיכם את הביקור באומרו: "הנוער שפגשתי היום הוא ההוכחה שעתיד העיר שלנו בידיים טובות. אלו צעירים איכותיים, ערכיים ומלאי השראה. הם הניצחון האמיתי שלנו, והתקווה לעתיד טוב יותר."

The post מסע בין דורות: ראש העיר הרצליה מצטרף לתלמידי תיכון 'היובל' בסיור באושוויץ appeared first on הרצליה היום.