כמה ימים אחר כך, מתוך החוויה האישית הזו ומתוך תחושת אחריות קהילתית, הוא בנה כלי דיגיטלי פשוט: מפה אינטראקטיבית שמזהה את המיקום שלכם בעיר ומציגה מיד את המקלט הציבורי הקרוב ביותר, עם כפתור ניווט מהיר. הכלי מיועד לתושבי הרצליה ולמי שמבקר בעיר, פועל דרך הדפדפן בנייד, ולא דורש התקנה או הרשמה.

רועי קרוננפלד גר בהרצליה כמעט עשור. הוא יזם עצמאי בתחום התוכנה, ובעברו שנים רבות כשכיר בהייטק. בשנתיים האחרונות הוא עוסק בפיתוח עצמאי של פתרונות תוכנה, בעיקר לעולם התעופה והטיס, ומשלב בין תחביב לבין מקצוע. את המיזם המקומי הזה, בניגוד לעבודה היומיומית שלו, הוא יצר לא כדי למכור מוצר – אלא כדי לתת לתושבי העיר כלי שימושי לשעת חירום.

קישור למפה האינטראקטיבית: איתור מיידי וניווט אל המקלט הציבורי הקרוב בעיר
מומלץ לשמור את הקישור lehitmagen.com במסך הבית בסמארטפון, לצד האפליקציות היומיומיות – בתקווה שלא תזדקקו לו, אבל אם כן, הוא יהיה שם בזמן.
קישור למפה האינטראקטיבית

מה הכלי יודע לעשות?

הכלי פועל כדף אינטרנט מותאם לנייד (סמארטפון). הוא עושה דבר אחד – אבל עושה אותו מהר וברור:

• מזהה את מיקומכם באמצעות GPS (כאשר מאשרים גישה למיקום בטלפון).
• מסמן על המפה את כל המקלטים והמרחבים המוגנים הציבוריים בעיר.
• מדגיש באדום את המקלט הקרוב ביותר אליכם ברגע זה.
• מציע כפתורי ניווט מהיר: ל־Waze או Google Maps – בלי הקלדת כתובת.

בפועל, מדובר בכלי של "שתי לחיצות": פותחים את הקישור, לוחצים על ניווט – ואתם כבר בדרך למקלט הציבורי הקרוב. רועי מספר שכבר הספיק להשתמש בכלי בעצמו לפחות פעם אחת, וזה העניק לו "קצת רוגע" בזמן שיצא לעיר – הידיעה שיש קיצור דרך ברור למרחב המוגן הקרוב.

מתי זה יכול לעזור לכם?

המציאות בהרצליה כמו בערים אחרות, כוללת לעיתים אזעקות המפתיעות אותנו באמצע השגרה. לא תמיד אנחנו ליד הבית או במקום מוכר, ולא לכולם יש מקלט בבניין שבו הם נמצאים.

הכלי של רועי יכול להיות שימושי במיוחד במצבים כמו:

• הליכה עם הילדים במרכז העיר או בשכונות שאינכם מכירים היטב.
• קפיצה לסופר או לבית קפה בשכונה אחרת.
• ביקור אצל משפחה או חברים בעיר, כשאתם לא יודעים היכן יש מרחב מוגן ציבורי.
• נסיעה קצרה בתוך העיר, כשיש אפשרות לעצור ולרוץ למקלט קרוב.

בכל אחד מהתרחישים האלה, היתרון הוא ברור: אין צורך לחשוב איפה אתם, איפה יש מקלט, ואיך להגיע אליו – הכלי עושה את החישוב עבורכם.

פיתוח בעזרת בינה מלאכותית – וללא מטרות מסחריות

רועי מגיע עם ניסיון של כ־17 שנים בעולם הפיתוח, אבל דווקא את המיזם הזה הוא בחר לפתח בעיקר באמצעות כלי AI, בלי להסתבך בכתיבת קוד מורכב.  החלק המורכב ביותר, לדבריו, היה דווקא ההמרה המדויקת של רשימת הכתובות שנמצאות באתר העירייה לנקודות מיקום על המפה.

מלכתחילה לא שולבו באתר כלים אנליטיים מתקדמים – כדי להדגיש שמדובר ביוזמה ציבורית, לא בפרויקט מסחרי או פרסומי. רק לאחרונה, בעקבות הפנייה מטעם "הרצליה היום", הוסיף רועי כלי סטטיסטי חינמי שיאפשר לו לראות כמה אנשים משתמשים בכלי ובאילו שעות – כדי להבין אם המיזם אכן תורם לתושבים.

איך משתמשים – ומה מומלץ לעשות כבר עכשיו?

הכלי של רועי לא מגיע מחנות האפליקציות, אלא פשוט כעמוד אינטרנט. זה דווקא יתרון: אין התקנה, אין עדכונים, רק לינק ששומרים ומשתמשים בו כשצריך. כדי להפיק ממנו את המקסימום, כדאי:

• להיכנס לקישור https://lehitmagen.com  מהטלפון ולוודא שהמפה נפתחת כמו שצריך.
• לאשר גישה למיקום (GPS), כדי שהכלי יוכל להציג את המקלט הקרוב אליכם.
• לשמור את הדף כקיצור דרך במסך הבית של הנייד – כדי שבשעת חירום לא תצטרכו לחפש את הקישור.
• לשתף את הקישור בקבוצות משפחתיות, שכונתיות וקבוצות תושבים – במיוחד עבור מי שמתקשים טכנולוגית.

שיתוף פעולה עם העירייה – ופוטנציאל לערים נוספות

רועי כבר פנה למוקד 106 וביקש לשקול להוסיף את הקישור למפה גם בעמוד הרשמי של המקלטים באתר העירייה, לצד הקישורים הקיימים לכלים ארציים לאיתור. לדבריו, ממוקד 106 נמסר שהנושא בבדיקה, בין היתר בשל הצורך לבדוק יציבות, אמינות ושאלות של אחריות.

רועי מדגיש שאין כוונה מסחרית מאחורי הכלי:אין פרסומות, אין טפסים, אין מכירה של שום שירות – רק מפה אחת שנועדה לאפשר לתושבים להגיע מהר יותר למרחב מוגן בשעת הצורך.

הוא עצמו פתוח לגמרי לשיתוף פעולה: אם העירייה תרצה – היא יכולה לקבל את הקוד, להתאים אותו, לשכפל אותו, ולהפוך את הכלי לגרסה רשמית ומרובת־ערים. רועי מסכם בפשטות את המטרה: "אם זה יעזור אפילו לאדם אחד להגיע מהר יותר למקלט – עשינו את שלנו."

• פרופיל הלינקדאין של רועי קרוננפלד linkedin.com/in/roy-kronenfeld 
• מפת המקלטים האינטראקטיבית בהרצליה שפיתח רועי https://lehitmagen.com
• את רשימת המקלטים ניתן למצוא גם באתר עיריית הרצליה.

The post שתי לחיצות למקלט הקרוב: היוזמה המקומית שעשויה להציל זמן – ואולי גם חיים appeared first on הרצליה היום.

הסכם הגג הוא מסגרת בין המדינה לעירייה, שמגדירה מראש את היקף ההשקעה בתשתיות ובמוסדות ציבור לצד הבנייה למגורים. בניגוד לבנייה "רגילה", שבה קודם בונים דירות ורק אחר כך מגרדים תקציבים לכבישים, לבתי ספר ולגנים, כאן העיקרון הוא תשתיות קודם – בנייה אחר כך.

על פי ההסכם והפרסומים הרשמיים, בשנים הקרובות צפויות להיבנות בהרצליה כ־45–46 אלף יחידות דיור חדשות, שייפרסו על פני כמה מתחמי פיתוח גדולים ברחבי העיר – בהם חוף התכלת, רובע תע״ש, קריית מסלול, שדה התעופה ומתחמים נוספים בצפון ובדרום־מערב העיר.

מדובר במהלך הדרגתי ורב־שנתי, שמתוכנן להתפרס על פני העשור הקרוב ויותר, ולא בגל פתאומי שבו כל הדירות נבנות ונאכלסות בבת אחת – כשהעיקרון המוצהר בהסכם הוא שקודם נבנות התשתיות, הכבישים, מערכות הניקוז, מוסדות החינוך והתרבות, ורק אחר כך מתקדמים בבנייה למגורים בקצב שמתואם אליהם.

במילים אחרות, לא עוד מצב שבו "הבנייה רצה קדימה והתשתיות נשארות מאחור", אלא ניסיון – שגם יעמוד למבחן בשטח – לקשור את קצב המגורים ישירות לקצב ההשקעה בתשתיות, כך שהשינוי הדמוגרפי יבוא יחד עם שדרוג נרחב באיכות החיים בעיר.

מפגש הזום: לשאול, להבין, לקבל תשובות

במהלך מפגש הזום יציגו ראש העיר והגורמים המקצועיים את עיקרי ההסכם, את לוחות הזמנים ואת סוגי הפרויקטים, ותינתן אפשרות לשאלות מן הקהל. העירייה מדגישה שהאג'נדה שלה היא לנהוג בשקיפות מול הציבור – להסביר מה כולל הסכם הגג, אילו פרויקטים מתוכננים, ואיך כל זה ישפיע על חיי היומיום של התושבים.

מתי ואיך משתתפים?

• יום שני, 16.3, שעה 19:00
• בזום (אונליין), במעמד ראש העיר וצוותי המקצוע הרלוונטיים.
• ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש באתר העירייה
• ניתן גם לעיין במסמך המלא של הסכם הגג (מסמך PDF סרוק-55 עמודים).
• את השאלות ניתן לשלוח מבעוד מועד למייל hillagoren@herzliya.muni.il

מה יוצא מזה לתושבים?

הסכם הגג הקודם, מ־2016, התמקד בעיקר בהאצת בניית יחידות דיור חדשות, ובראשן שכונת גליל ים. בהסכם החדש, הדגש עבר לאיזון: התאמה בין קצב הבנייה למגורים לבין קצב פיתוח התשתיות – תחבורה, ניקוז, חינוך, תרבות ושטחים ירוקים.

במילים פשוטות: המטרה היא שלא תיבנה אף שכונה בלי כביש מתאים, תחבורה סבירה, מוסדות חינוך ומבני ציבור, ולא יישארו שכונות ותיקות מאחור בזמן שהחדשות מזנקות קדימה.

• אגם השקעות של למעלה מ־5.5 מיליארד ₪ לתשתיות, מוסדות ציבור ושדרוג מרקם קיים.
• מעל 3 מיליארד ₪ שיופנו לתשתיות־על – כבישים, מחלפים, חיבורים לצירי תחבורה ראשיים ומערכות תחבורה ציבורית.
• דגש על "ישן מול חדש": השקעה לא רק בשכונות החדשות, אלא גם בשכונות הוותיקות בעיר.

חינוך, מבני ציבור ושכונות ותיקות

אחד הדגשים המרכזיים בהסכם הוא טיפול בשכונות שנבנו לפני שנת 2000, שבהן חלק מהתשתיות לא עודכנו שנים ארוכות.

• שדרוג מוסדות חינוך – בתי ספר וגנים באזורים הוותיקים והחדשים.
• חידוש ושיפוץ מבני ציבור – מתנ"סים, מוסדות קהילה ושירותים לתושב.

הסכם הגג אמור לאפשר לעירייה להחליף תשתיות ישנות, לחזק מבנים ציבוריים ולהתאים אותם לצרכים של עיר שצומחת.

תחבורה: יציאה מהעיר, תנועה בתוך העיר

בהסכם מוקצים תקציבים משמעותיים לשדרוג מערך התחבורה בעיר וחיבורה למערכת הארצית.
בין היתר מדובר על:

• שיפור החיבורים לכבישים 2, 20 ו־531.
• שדרוג כבישים קיימים בעיר, יצירת צירים חדשים והוספת נתיבים היכן שנדרש.
• שיפור מעברי הולכי רגל ושדרוג חיבורי האופניים.
• חיבור נוח יותר בין השכונות השונות לתחנת הרכבת בהרצליה.

המטרה: לאפשר תנועה יעילה יותר בעיר ומחוצה לה, במקביל לגידול הצפוי במספר התושבים.

ניקוז, הצפות ותשתיות "שלא רואים"

מעבר לכבישים ולמבני הציבור, חלק לא קטן מההשקעה מיועד לניקוז – נושא שמרגישים בו בעיקר בחורף. בהסכם נקבעו תקציבים לשדרוג מערכות הניקוז בעיר הוותיקה, לצד פיתוח מערכות ניקוז ותיעול מתקדמות במתחמים החדשים. המטרה היא להפחית ככל האפשר מקרים של הצפות, עומסי מים ותקלות שמוכרות לתושבים באזורים מסוימים בעיר.

גינות, מדרכות, תאורה ופארק הרצליה

גם השטחים הציבוריים הפתוחים מקבלים מקום בהסכם, ההשקעות כוללות בין היתר:

• שדרוג גינות ציבוריות ושצ"פים.
• שדרוג מדרכות, תאורה עירונית ושבילים להולכי רגל ולרוכבי אופניים.
• באזור פארק הרצליה מתוכנן אולם ספורט ואירועים גדול ("הקונגרס") כמרכז תרבותי־קהילתי נוסף לתושבים.

במקביל, מוסדות התרבות בעיר – בהם הספרייה העירונית ומוזיאון הרצליה – אמורים לעבור חידוש ושדרוג, כדי להתאים את עצמם לקפיצה הצפויה במספר המשתמשים.

תעסוקה, מסחר ואזור התעשייה

כחלק מההסכם, מושקעים משאבים גם בפיתוח שטחי תעסוקה ומסחר נוספים בעיר. היעד הוא להרחיב משמעותית את אזור התעסוקה, להוסיף שטחי משרדים ועסקים חדשים, ולאפשר ליותר תושבות ותושבים לעבוד בתוך העיר במקום לנסוע מדי יום מחוץ להרצליה.

ומה עם איכות החיים?

הסכם הגג החדש מציג תפיסה שמבקשת לחזק את העיר, לשמור על הצביון שלה, ולשלב בין צמיחה ופיתוח לבין שמירה על איכות חיים. בין היתר מדובר על:

• פיתוח טיילת החוף והחיבור אליה משכונות העיר.
• תוספת שטחים ירוקים, פארקים ושבילים.
• השקעה בתשתיות חינוך, תרבות וקהילה, במקביל לפיתוח הדרגתי של שכונות חדשות.

The post התשתיות קודם, השאלות עכשיו: העירייה מארגנת מפגש זום פתוח על הסכם הגג החדש בהרצליה appeared first on הרצליה היום.

לרגל יום האישה הבינלאומי שהתקיים השבוע ולמרות הלו"ז הצפוף שלה, שמחנו על ההזדמנות להיפגש לשיחה מרתקת עם סיגלית שדה דמרי, מנהלת אגף ועדות ובקרת תהליכים, חברת דירקטוריון בבית ההורים, מורשת חתימה, מנהלת הלחימה בחירום – ומזה כשלושה חודשים גם יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה.

מהמגזר הפרטי לחזית הציבורית

סיגלית מגיעה למגזר הציבורי אחרי יותר מ־25 שנה של ניהול בכיר בחברות מהגדולות במשק – אלקטרה מוצרי צריכה, עמינח, דלתא ועוד. היא ניהלה שרשראות אספקה מורכבות, לוגיסטיקה, רכש, יצוא ויבוא ומחסנים, והייתה חברת הנהלה ברוב הארגונים שבהם עבדה.

“לפני תשע שנים הרגשתי שמיציתי את המגזר הפרטי”, היא מספרת. “חיפשתי משמעות. רציתי מקום שיש בו שליחות אמיתית, לא כקלישאה. מקום שבו היכולות שלי ישרתו קהילה ולא רק שורת רווח”.

נקודת מפנה אישית ומרגשת עמדה מאחורי הבחירה: “לפני כ־13 שנה בני הבכור יצא מהארון. זה היה רגע מאוד משמעותי בחיי, שפתח לי את העיניים לעומק שאלות של מגדר, זהות וקבלה. משם הגיע הרצון להוביל שינוי מגדרי, לחברה שוויונית ומכילה יותר”.

במקביל ללימודי מנהל עסקים, סיגלית למדה קואוצ'ינג, הנחיית קבוצות ואימון אישי, והחליטה שהבית הבא שלה יהיה בשירות הציבורי. היא החלה במועצה אזורית גדולה, ולאחר ארבע שנים עברה לעיריית הרצליה – תחילה כמנהלת מחלקת רכש, ובהמשך כמי שעומדת בראש אגף ועדות ובקרת תהליכים.

“הצנטרום של הצנטרום”: אגף ועדות, נגישות ותהליכים

קשה להבין את העירייה בלי להבין את האגף שסיגלית מנהלת. “אגף ועדות מביא תחתיו מעל 14 ועדות סטטוטוריות ועוד ועדות רשות”, היא מסבירה. “אנחנו חוצות־ארגון – מלוות, מבקרות ומסנכרנות תהליכים בין אגפים. זה הצנטרום של הצנטרום”.

באגף מועסקות 12 נשים – “הכוח הנשי”, כפי שהיא קוראת להן בחיבה. תחת האגף פועל גם תחום הנגישות: הנגשת מוסדות חינוך, מתנ"סים, גני ילדים, בתי ספר, מבני ציבור ונכסי עירייה לאנשים עם מוגבלויות פיזיות ולא פיזיות.

“בנינו בשנה האחרונה תוכנית אב לאנשים עם צרכים מיוחדים, מגיל לידה ועד זקנה”, אומרת סיגלית. “זו תוכנית ארוכת טווח לעשר שנים, עם מהלכים מיידיים, בינוניים וארוכי טווח – מהתאמות פיזיות ועד חינוך לקבלת השונה בגני הילדים ובבתי הספר”.

כאן היא מבקשת לדייק מונח אחד: “היום כבר לא אומרים ‘פיגור שכלי’, אלא ‘הנמכה קוגניטיבית’. זה שינוי שפה שכולל בתוכו גם שינוי גישה – לראות את האדם ואת היכולת שלו, לא את ההגדרה”.

נשים שקולן לא נשמע: “לא מוותרת עליהן”

במקביל לניהול האגף, סיגלית מאמצת באופן אישי עובדת עם הנמכה קוגניטיבית. “כל האגף אימץ אותה”, היא אומרת בחיוך. “כל משימה חדשה שהיא לומדת לבצע היא מקור עצום לסיפוק. אנחנו מלמדות אותה כישורי חיים קטנים – איך לדפוק לפני שנכנסים לחדר ישיבות, איך לנהל אינטראקציה. אלו לכאורה פרטים קטנים, אבל עבורנו זה עולם ומלואו”.

היא מדברת ארוכות על “נשים שקופות”: סייעות, מנקות, עוזרות בית, נשים שהחברה נוטה להתעלם מהן. “חשוב לי שקולן יישמע. הן חלק מהחזון שלי – לא רק הנשים המובילות והמצולמות, אלא גם אלה שנמצאות בשוליים ושלא מקבלות במה. התפקיד שלי הוא לפתוח להן דלתות”.

מהפכה שקטה: המחלקה לשוויון מגדרי

בסוף 2025 הוקמה בעירייה המחלקה לשוויון מגדרי – מחלקה חדשה שבאה במקום “מנהל נשים” המסורתי. סיגלית היא היועצת לראש העיר לקידום מעמד האישה, ולצדה מנהלת המחלקה, אריאל.

“אנחנו יוצאות לדרך עם מיפוי מקיף של נשות הרצליה”, היא מסבירה. “יש כאן קהילות של עצמאיות, אימהות יחידניות, נשים מהקהילה הלהט"בית, ספורטאיות ועוד. השנה הראשונה מוקדשת בעיקר לאיסוף נתונים וקבוצות מיקוד – בתוך העירייה ובקהילה. בלי להבין איפה הפערים ומה הצרכים, אי אפשר לבנות תוכנית רצינית”.

התוכנית הגדולה שלהן היא לבנות “תוכנית אם” לחמש השנים הקרובות – עם מהלכים מיידיים לצד תהליכים ארוכי טווח. “אני אישה של נתונים”, אומרת סיגלית. “קשה לי לעבוד בלי מספרים ונתוני עומק. רק אחרי שנדע מה באמת קורה בשטח, נוכל לדבר על מדדים ברורים להצלחה”.

יחד עם זאת ניתן כבר לספר כי כחלק מהחזון הזה, סיגלית מתכננת יחד עם העירייה להקים בהרצליה “בית לנשים” – מרחב עירוני ייעודי לנשים, שיכלול קהילות של עצמאיות וחד־הוריות, סדנאות, כנסים, ווורק־ספייס קטן לפעילות שוטפת. הבית הזה, שייצא לפועל אחרי סיום עבודת המיפוי והגדרת הצרכים, נועד להיות עוגן פיזי בעיר שבו נשים לא רק מקבלות שירות, אלא גם מייצרות יחד קהילה, רשת תמיכה ומנהיגות.

“תקרות הזכוכית לא נשברו – הן רק השתכללו”

כששואלים אותה מה הפתיע אותה עד כה, סיגלית לא מהססת: “קיוויתי שתקרות הזכוכית ילכו וייעלמו. לצערי, הן עדיין כאן – במגזר הפרטי וגם בציבורי. שוב ושוב אני נתקלת בשאלות כמו ‘מה את עושה בתפקיד של גברים?’ או ‘מה את מבינה בביטחון?’”.

היא מזכירה את העובדה שבמשרדי הממשלה יש מעט מאוד מנכ"ליות, ושנשים כמעט אינן יושבות בשולחנות קבלת ההחלטות הביטחוניים. “זה לא רק עניין של ייצוג סמלי. כשאין נשים בחדר – ההחלטות מתקבלות מזווית חלקית בלבד”.

ובכל זאת, בהרצליה היא רואה תמונה אחרת: “אצלנו מעל 50% מההנהלה הבכירה נשים. זה לא גימיק, זו מציאות. ויש כאן ראש עיר שמקדם במוצהר את הנושא של שוויון מגדרי ומעמיד אותו על השולחן”.

פערי שכר ואלימות – “הדברים שלא נעים לדבר עליהם”

סיגלית לא נבהלת מהנושאים הכואבים. “פערי השכר הם לא דבר חדש, אבל הם עדיין כאן”, היא אומרת. “זה לא משנה כמה אישה מוכשרת, מנוסה ומובילה – בפועל, בשורה התחתונה, נשים עדיין מרוויחות פחות מגברים באותה משרה”.

נושא נוסף שמדיר שינה מעיניה הוא אלימות במשפחה. “אנחנו יודעות ממחקרים שבתקופות חירום המפלס של אלימות במשפחה עולה. ניסינו לאסוף נתונים עדכניים מהגופים הארציים והמקצועיים – והתברר שקשה מאוד להגיע לנתונים מפולחים באמת, ברמת העיר. אין מספיק שקיפות. זה מטריד אותי מאוד”.

כאן נכנסת שוב לתמונה המחלקה לשוויון מגדרי: “איסוף נתונים, בניית מענים, שיתופי פעולה עם האיגוד הארצי של היועצות לקידום מעמד האישה – כל אלה קריטיים כדי שנוכל לומר משהו אמיתי על מה שקורה בהרצליה”.

“אני אישה, וזה לא פרט שולי”: ניהול החמ״ל העירוני

מלבד כל אלה, סיגלית היא גם מנהלת הלחימה בחירום – המנל״ח של עיריית הרצליה. בימים של אזעקות, נפילות רסיסים ואי־ודאות, היא יושבת בחמ״ל ומנהלת את כלל מערכי החירום בעיר.

“המנל״ח חולש על הכול: ניקיון ומקלטים, משאבי אנוש, אוכלוסייה, רווחה, חינוך, תפעול, דוברות, הנדסה”, היא מפרטת. “ביחד עם ראש העיר והמנכ"ל אנחנו מקבלים החלטות שמנהלות את העיר בשעת חירום. זה שונה משגרה – אבל גם דומה לה מאוד: צריך לראות את התמונה הרחבה ולדעת לקבל החלטות מהר”.

ההרכב בחמ״ל רחוק מלהיות גברי בלבד. “אם תספור, תגלה כמעט חמישים־חמישים נשים וגברים סביב שולחן הלחימה”, היא אומרת. “מנהלת אוכלוסייה, מנהלת הנדסה, דוברת העירייה, מנהלת נגישות – נשים בתפקידי מפתח. גם נציגות פיקוד העורף שעובדות איתנו הן ברובן קצינות ולוחמות”.

סיגלית כתבה לאחרונה טקסט אישי על 12 ימי לחימה מנקודת מבט של מנהלת לחימה אישה. בראיון היא מקריאה קטעים מתוכו: “אני אישה, וזה לא פרט שולי. זה חלק ממה שעיצב את הדרך שלי בניהול הלחימה. ראייה רחבה, יכולת להכיל, תקשורת פתוחה, וגם נחישות וחתירה לפתרון. הדרכתי, תיאמתי, ניחמתי, קיבלתי החלטות ועמדתי חזקה גם כשהלב רעד”.

מנהיגות נשית: בין אינטליגנציה רגשית לשכל ישר

כשאני שואל אותה מה מבחינתה מגדיר “מנהיגות נשית”, היא לא עוצרת לנשום: “היום מדברים על חמש אינטליגנציות בניהול – רגשי, קוגניטיבי, חברתי, רוחני ועוד. אני מאמינה בשילוב בין אינטליגנציה רגשית לרוחנית. לראות את האדם שמולי, להבין את הקושי, לתווך לו החלטות קשות, להקשיב וגם להוביל”.

“קיבולת ההכלה שלי ענקית”, היא אומרת בפשטות. “אני מסוגלת לחבק ולהקשיב ברגעי משבר, ובאותו זמן להיות מאוד אסרטיבית וחדורת מטרה. פחות מעניין אותי אגו, יותר מעניינת אותי המטרה המשותפת. אני רצה אליה ומנסה לרתום איתי כמה שיותר אנשים ונשים בדרך”.

היא לא מתעלמת מהפער שבין שיח ציבורי מתסיס לבין המציאות בשטח: “יש היום דיבור קשה על מקומן של נשים בצה"ל, על מה מותר ומה אסור לחיילות. זה מכעיס אותי. נשים יכולות לעשות כל דבר שגבר עושה. השיח הזה רק מדרבן אותי לעבוד חזק יותר כדי להוכיח את זה במעשים”.

“אין משהו שאנחנו לא יכולות”: מסר לנשות הרצליה

לקראת סיום אני מבקש ממנה לפנות ישירות לקוראות “הרצליה היום”. היא לוקחת רגע לחשוב ואז אומרת:
“אני רוצה שכל אישה וכל נערה בהרצליה תאמין בעצמה. ביכולות שלה, במסוגלות שלה. אין משהו שאנחנו לא יכולות לעשות. הכל מתחיל מאמונה פנימית ועבודה עם עצמנו”.

היא לא מדברת רק על מנהיגות ציבורית, אלא גם על מנהיגות פנימית: “אנחנו מולטי־טאסקינג – מביאות חיים לעולם, מגדלות משפחות, עובדות, לומדות, מתנדבות. אין סיבה שלא נחלום בגדול ונממש. ואם את נתקלת באישה או נערה שאיבדה לרגע את האמונה בעצמה – תעזרי לה להחזיר אותה. זה אולי הדבר החשוב ביותר שאפשר לעשות אחת בשביל השנייה”.

“אני מצדיעה לכל אחת ואחת מכן – על הדרך, על התרומה, על האומץ ועל ההשראה. אבל אני גם מזמינה אתכן להיות שותפות. להגיע לקבוצות המיקוד, להצטרף לקהילות, להביא רעיונות, לדרוש מקום סביב שולחנות קבלת ההחלטות בעיר”.

“יום האישה הוא לא עוד תאריך בלוח השנה”, היא מסכמת. “הוא תזכורת יומית. כל פעם שאישה מהרצליה מחליטה להרים את הקול שלה, להיות מעורבת, לחלום יותר רחוק – זה יום האישה. יחד, לביאות ואריות, נמשיך להוביל שינוי”.

Fun Fact : שלושה כלבים וערבית שוטפת

מאחורי כל התפקידים הרשמיים מסתתרת גם סיגלית הפרטית. “אני וורקוהוליק, זה קצת בעייתי”, היא צוחקת, אבל מיד מוסיפה שני פרטים שלא רבים יודעים עליה.
הראשון – היא “אמא” לשניים, וסבתא לנכד, אבל בבית שלה תמיד יש גם שלושה כלבים לפחות. “החלום שלי בילדות היה להיות וטרינרית. כל החיים גידלתי כלבים. כרגע יש בבית פיטבול, האסקי סיבירי מעורב ושיצו–פודלית. לא פשוט, אבל זה ממלא את הבית באהבה”.

ה- Fun Fact השני מגיע מהבית שבו גדלה: “אני בת לבית טריפוליטאי, הקטנה מתוך חמש בנות. בבית דיברו ערבית – ואני מבינה כמעט את כל הניבים: מצרי, לבנוני, סורי, וגם את הערבית הארץ־ישראלית שלנו. איטלקית ההורים שמרו לעצמם, אבל ערבית לימדו אותנו. זו שפה יפהפייה, ובישראל, בעיניי, היא מאסט”.

במדינה שבה השיח על נשים, ביטחון ושוויון עדיין רווי מחלוקת, סיגלית שדה דמרי בוחרת לעשות משהו אחר: לשלב בין חמלה לנחישות, בין נתונים לקהילה, בין חמ״ל עירוני לבין בית מלא כלבים, ולהזכיר לכולנו – “אין דבר שאישה לא יכולה לעמוד בו”.

לא להישאר בקהל, להצטרף!

אחרי חודשים של חירום, סיגלית לא מציעה לנשות הרצליה עוד “יום חג”, אלא מסר מפוכח: המציאות בישראל מדאיגה – יותר אלימות, פחות ייצוג, פערי שכר עיקשים – אבל בעיר הזאת הן לא אמורות להישאר סטטיסטיקה. בתור מי שניהלה חמ״ל בזמן מלחמה וכעת מובילה את תיק השוויון המגדרי, היא מבקשת מנשים בעיר לא להישאר בקהל: להצטרף לקבוצות המיקוד, לדרוש נתונים, ליזום, להרים קול – ולהפוך את העוצמה השקטה שהן מפעילות בבית, בקהילה ובעבודה, לכוח גלוי שמעצבים איתו את הרצליה של אחרי המלחמה.

• אריאל פיכמן –  מנהלת המחלקה לשיוויון מגדרי  ArielF@Herzliya.muni.il
• פרטי קשר: בן גוריון 22, הרצליה 09-9549777 (קבלת קהל בתיאום טלפוני בלבד)

The post “כשהארי שואג – הלביאות נלחמות”: סיגלית שדה דמרי על חמ״ל, שוויון ומנהיגות נשית בהרצליה appeared first on הרצליה היום.

המציאות הביטחונית והציבורית בתקופה האחרונה מכבידה על הרבה משפחות בהרצליה. ילדים נחשפים לחדשות, שומעים שיחות של מבוגרים וחווים פחדים, שאלות ותחושת חוסר ודאות. גם ההורים, שנדרשים "להחזיק את הבית", מרגישים לא פעם מוצפים ולא בטוחים איך לדבר עם הילדים, מה לסנן, ואיך להרגיע בלי להבטיח הבטחות ריקות.

ראש העיר, יריב פישר: "תושבות ותושבי הרצליה – אתם לא לבד. יש מי שיקשיב לכם, יעזור וייתן את מלוא הכלים להתמודד עם תחושות של לחץ, מתח ופחד. צוות הפסיכולוגים בשפ"ח הוא מקצועי ומסור, והוא פה בשבילכם".

כדי לתת מענה נגיש, מקצועי ולא מאיים, השפ"ח העירוני מקיים פגישות מקוונות עם פסיכולוגים מצוות השירות – שיחות קצרות וממוקדות, שנועדו לעזור למשפחות לעבור את התקופה עם יותר כלים, שפה משותפת ושקט בבית.

מה בדיוק מציע השפ"ח?

השפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי – התפתחותי), הוא שירות ציבורי של פסיכולוגים חינוכיים, שפועל בשיתוף משרד החינוך והרשות המקומית, ומספק ייעוץ, ליווי והדרכה לילדים, להורים ולצוותי חינוך – בשגרה ובשעת חירום. במסגרת היוזמה בהרצליה יכולים הורים לקבוע פגישת זום אישית, עבור עצמם או יחד עם הילד, עם פסיכולוג או פסיכולוגית מהשירות העירוני.

הפגישה:

• נמשכת כ־30 דקות.
• מתקיימת אונליין (זום), בשעה שנוחה למשפחה.
• מתמקדת בנושאים שמטרידים אתכם עכשיו: פחדים, שאלות של הילדים, קשיי שינה, התפרצויות כעס, לחץ במערכת המשפחתית ועוד.

חשוב להדגיש: מדובר בפגישת זום חד־פעמית, בת כ־30 דקות, הניתנת ללא עלות, ונועדה לתת להורים ולילדים הכוונה ראשונית וכלים פרקטיים להמשך ההתמודדות בבית.

במהלך השיחה ההורים מקבלים:

• הבנה מה נחשב תגובה "נורמלית" של ילדים ללחץ וחרדה.
• שפה מומלצת לשיחה עם ילדים ובני נוער על מצב מתוח או אירועים קשים.
• הצעות לשגרה מרגיעה בבית ולחיזוק תחושת הביטחון והשליטה של הילדים.

איך קובעים את הפגישה?

תיאום הפגישה מתבצע באמצעות טופס רישום מקוון קצר, שבו ממלאים פרטים אישיים, גיל הילד/ים ותיאור קצר של הנושא שמדאיג אתכם.

לאחר שליחת הטופס, נציגי השירות יוצרים קשר כדי לתאם את מועד השיחה. אפשרות נוספת היא פנייה למוקד העירוני 106, שמרכז פניות תושבים ומחבר לגורמי המקצוע הרלוונטיים בעיר.

הפנייה יכולה להתבצע ביוזמת ההורים גם בלי תיווך גננת או בית ספר – השפ"ח ערוך לתת מענה ישיר למשפחות בעת הצורך, במיוחד בתקופות רגישות כמו זו.

"אתם לא לבד": המסר להורים בהרצליה

הקו המנחה של השירות הפסיכולוגי החינוכי הוא שההתמודדות עם מצוקה רגשית אינה צריכה להישאר "בין ארבעה קירות" בבית. בשפ"ח מדגישים כי פנייה להתייעצות אינה סימן לחולשה, אלא להפך – בחירה מודעת של הורה שרוצה לתת לילדים שלו גב רגשי יציב יותר.

פסיכולוגים חינוכיים עובדים יום־יום עם ילדים, הורים וצוותי חינוך סביב נושאים של חרדה, משברים, אובדנים ואירועים קשים, ויודעים לתרגם ידע מקצועי לכלים פשוטים, בגובה העיניים. שיחת זום אחת, גם אם קצרה, יכולה לעזור להורים להרגיש פחות לבד, לשאול "שאלות שלא נעים", ולקבל כיוון ברור – מה לספר לילדים, מה לא, ואיך לשמור על חוסן משפחתי גם כשהחדשות לא מרגיעות.

חמש עצות פרקטיות להורים בימים של לחץ

בהישענות על הנחיות משרד הבריאות וכלים של שירותים פסיכולוגיים חינוכיים ברחבי הארץ, הנה כמה עקרונות פשוטים שכל הורה בהרצליה יכול ליישם כבר היום:

1. לשאול לפני שמסבירים
   התחילו בשאלה "מה שמעת?" או "איך אתה מרגיש עם מה שקורה?". כך תבינו מה הילד כבר יודע, ותוכלו לתקן מידע שגוי ולהתייחס לרגשות שעולים.
2. לדבר אמת – במינון
   מומלץ לא להסתיר לגמרי, אבל גם לא להציף בפרטים קשים ומפחידים. ספרו את האמת במילים פשוטות, מותאמות גיל, והימנעו מצפייה משותפת בתמונות/סרטונים קשים.
3. לתת לגיטימציה לרגשות
   משפטים כמו "מותר לפחד", "גם לי זה לא פשוט" מעבירים לילדים שהם לא לבד בתחושות שלהם. במקביל, חשוב לשדר בטון הקול וההתנהגות שההורה נשאר דמות יציבה ובטוחה.
4. לשמור על שגרה ועוגנים קטנים
   גם אם היום נראה הפוך, כדאי לשמור ככל האפשר על שעות קבועות לארוחות, מקלחת ושינה. שגרה מייצרת תחושת יציבות עבור ילדים, גם כשבחוץ יש אי־ודאות.
5. לחזק תחושת שליטה
   תנו לילדים בחירות קטנות: מה עושים אחר הצהריים, מה מכינים לארוחת ערב, או איזה משחק משחקים לפני השינה. בחירות קטנות מחזירות תחושת יכולת והשפעה על החיים שלהם.

הורים רבים מספרים שכבר שינוי קטן – כמו "טקס לילה" קבוע של כמה דקות שיחה שקטה לפני השינה – מצליח להוריד את מפלס החרדה של הילדים, ולעיתים גם של המבוגרים בבית.

השירות הפסיכולוגי של הרצליה מציע מספר ערוצי תמיכה, לקבלת מענה רגשי-תמיכתי:

• פנייה דרך מסגרות החינוך
• המוקד העירוני 106 (זמין 24/7)
• האגף לשירותים חברתיים בעיריית הרצליה herzliya.muni.il/revacha
• מוקד הסיוע הרגשי של משרד החינוך: 6312*
• כתבה קודמת בנושא: "כיסים של שפיות: ד"ר זליגמן מהשירות הפסיכולוגי בהרצליה עם טיפים והנחיות להורים"

The post חצי שעה של הקלה: פגישות מקוונות עם פסיכולוגים לתושבי הרצליה appeared first on הרצליה היום.

העבודות ברחוב העצמאות אינן עומדות לבדן, אלא משתלבות בתוכנית רחבה יותר לחיזוק מרכז העיר. כחלק מהתוכנית הכוללת, מתוכננת ברחוב בן גוריון הסמוך הקמת הספרייה העירונית הגדולה – מבנה ציבור חדש שאמור לשמש מוקד משיכה לתושבים, תלמידים, סטודנטים ושוחרי קריאה מכל רחבי האזור. החיבור בין רחוב מסחרי־שכונתי משודרג לבין מוסד תרבותי מרכזי עשוי ליצור ציר עירוני פעיל לאורך כל שעות היום, ולהפוך את המרחב שבין העצמאות לבן גוריון לנקודת משיכה משמעותית בלב הרצליה.

מה יקרה ומתי?

• עיריית הרצליה יוצאת לדרך עם פרויקט שדרוג רחב היקף ברחוב העצמאות, במקטע שבין רחוב בן גוריון לרחוב קהילת ציון.
• החל מהיום, יום רביעי 4.3.26, מוצב גידור ברחוב העצמאות פינת בן גוריון, לצורך התארגנות לקראת תחילת העבודות.
• העבודות יבוצעו בהתאם להנחיות פיקוד העורף וצפויות להימשך כשנתיים.

שלבי העבודות – מה מתוכנן ברחוב?

העבודות נחלקות לשני שלבים מרכזיים, שמטפלים קודם כול בתשתיות ה"בפנים" ורק אחר כך במרחב הציבורי שמעל הקרקע.

• שלב ראשון: הטמנת צינור ניקוז גדול לאורך הרחוב, שנועדה לפתור את בעיית הניקוז המתמשכת באזור ולהפחית הצפות ומפגעים תברואתיים.
• שלב שני: שדרוג כולל של תשתיות ביוב ומים, חידוש מערכות חשמל ותאורה, עבודות גינון, הרחבת המדרכות וסלילת שביל אופניים חדש בחלק הדרומי של הרחוב.

במקביל, ברחוב בן גוריון יוקם פרויקט נוסף – הספרייה העירונית הגדולה, שאמורה להפוך למוקד משיכה מרכזי לתושבים, תלמידים, סטודנטים ושוחרי קריאה מכל האזור.

איך זה ישפיע על תנועה ותחבורה?

במהלך העבודות הרחוב לא יוכל להמשיך לתפקד כרגיל, ותידרש התאמה של דפוסי הנסיעה והתנועה היומיומית.

• הרחוב ייסגר לתנועת כלי רכב במקטעים משתנים, בהתאם לקצב ההתקדמות בשטח.
• קווי תחבורה ציבורית שיעברו באזור יועתקו באופן זמני לרחובות חלופיים.
• העירייה תוציא הודעות ייעודיות לתושבים בכל שלב, עם פירוט על מקטעי חסימה, סידורי תנועה חלופיים ושינויים במסלולי האוטובוסים.

שיתוף הציבור: מפגשים, הסברה ושאלות

בעירייה מדגישים כי הפרויקט מלווה בתהליך שיתוף ציבור שנועד לעדכן מראש ולתת מענה לשאלות של מי שגרים ופועלים לאורך הרחוב.

• בשבועות האחרונים קיימה העירייה מפגשים פרונטליים עם ועדי הבתים בבניינים לאורך רחוב העצמאות, וכן מפגשים נפרדים עם בעלי העסקים באזור.
• מפגש זום רחב, שתוכנן להתקיים השבוע ונדחה בשל האירועים הביטחוניים, ייערך בזום (אונליין) ביום ראשון, 8.3, בשעה 20:00, במעמד ראש העיר.
• במהלך המפגש יוצגו עיקרי הפרויקט, שלבי הביצוע, לוחות הזמנים והמשמעויות עבור תושבים ועסקים, ותינתן אפשרות להעלות שאלות ולקבל תשובות בזמן אמת.
• קישור ההצטרפות למפגש: herzliya.muni.il/events/11680

“יהיה אחד הרחובות היפים בעיר”

ראש העיר, יריב פישר, מציג את שדרוג רחוב העצמאות כחלק ממהלך רחב לשדרוג תשתיות בעיר ולשיפור חזות המרכז העירוני. לדבריו, צינור הניקוז ברחוב העצמאות לא הוחלף או שודרג מעולם, והמצב הקיים יצר במשך שנים בעיות תברואתיות קשות. הוא מדגיש שהחלפת תשתיות הניקוז והביוב היא צעד הכרחי בעיר מתפתחת – ושזה רק הבסיס: הרחוב כולו יעבור שיפוץ מן היסוד גם ברמת הנראות. המטרה, כפי שמתאר ראש העיר, היא להפוך את רחוב העצמאות לאחד הרחובות היפים והאטרקטיביים בהרצליה, עם מדרכות רחבות, שביל אופניים, תאורה חדשה ומרחב ציבורי מזמין שישרת תושבים, עסקים ומבקרים.

מימין: רחוב העצמאות השבוע. משמאל: כיצד יוכל להראות רחוב העצמאות לאחר העבודות (המחשה: עיבוד AI)

מה זה אומר לתושבים ולעסקים?

לצד אי־הנוחות בתקופת העבודות, בעירייה מבקשים להדגיש את השיפור הצפוי באיכות החיים לאורך הרחוב לאחר סיום הפרויקט.

• בטווח הקצר צפויים רעש, חסימות כבישים וקווי אוטובוס, ופגיעה זמנית בנגישות לחנויות ולעסקים.
• בטווח הארוך, תשתיות חדשות, ניקוז יעיל יותר, מדרכות רחבות ושביל אופניים אמורים לשפר את הבטיחות, הנגישות וחוויית ההליכה והשהייה ברחוב.
• יחד עם הקמת הספרייה העירונית החדשה באזור, הפרויקט צפוי לחזק את מרכז העיר כמרחב עירוני פעיל, נגיש ומזמין למשפחות, צעירים ומבקרים.

היום שאחרי…

עבור מי שגרים ועובדים לאורך הרחוב, השנתיים הקרובות יישאו בחובן לא מעט אתגרים: רעש, חסימות, שינוי מסלולי נסיעה ואוטובוסים, ולעתים גם פגיעה זמנית בנגישות לבניינים ולחנויות. מנגד, בעירייה מבקשים להדגיש את היום שאחרי – יום שבו הרחוב ייהנה מתשתיות חדשות ויעילות, מרחב ציבורי רחב ובטוח יותר להולכי רגל ורוכבי אופניים, וחיבור ישיר למוקדי תרבות ושירותים במרכז העיר. אם ההבטחות יתממשו, הפרויקט הנקודתי ברחוב העצמאות עשוי להפוך לאבן דרך נוספת במגמה רחבה יותר: השקעה בתשתיות לפני הכול, ורק אחר כך בבנייה ובהרחבת היקפי המגורים והעסקים.

• חלק מהתמונות וההמחשות בכתבה נוצרו באמצעות כלים מבוססי בינה מלאכותית (AI) ונועדו לצורך המחשה בלבד.
• ההדמיות אינן משקפות תכנון סופי או חומר רשמי של עיריית הרצליה, ואינן מחליפות מידע רשמי מטעם העירייה או הגורמים המתכננים.

The post מתחילים לחפור: רחוב העצמאות בדרך למהפך תשתיות ומרחב ציבורי חדש appeared first on הרצליה היום.

הקמת “מרכז זהב” נולדה מתוך אחריות עירונית לאוכלוסייה הוותיקה – אחת הקבוצות הרגישות ביותר בשעת חירום. רבים מבני הגיל השלישי מתגוררים בבניינים ישנים או בדירות ללא ממ"ד, מקלט או מרחב מוגן קרוב, והם נאלצים להתמודד לבד עם אזעקות, זמן התראה קצר ולחץ נפשי.

המרכז ישמש כמרחב שהייה בטוח ומסודר, עם ליווי מקצועי וצוותים ייעודיים, כדי שתושבים ותיקים לא יצטרכו לבחור בין סיכון פיזי לבין בדידות בבית.

איפה יפעל המרכז ומה יהיה בו?

“מרכז זהב” יוקם במתחם בית הספר הדמוקרטי, ברחוב ז׳בוטינסקי 25 בהרצליה.  המתחם כולל מרחבים מוגנים ומונגשים, המותאמים גם לבעלי מוגבלויות ולמי שמתקשים בהליכה או זקוקים לעזרים.

במהלך השהייה במרכז יינתנו בין היתר:

• סיוע בניהול תרופות וליווי רפואי בסיסי.
• נוכחות אחות מוסמכת וצוות עזרה ראשונה.
• תמיכה רגשית וליווי מקצועי של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, להפחתת חרדה וחיזוק תחושת הביטחון.
• פעילויות הפגה, שיח ותרבות, כדי לשמור על שגרה יחסית גם כשבחוץ המצב מתוח.

המרכז יופעל כחלק מתוכנית החירום העירונית, ובשיתוף מכלולי החירום בעירייה, קופות החולים, מד״א וארגוני מתנדבים – כחלק ממערך רחב של היערכות למצבי חירום בעיר.

“האחריות שלנו היא קודם כל לאוכלוסיות הפגיעות ביותר”

ראש העיר הרצליה, יריב פישר, מדגיש כי “מרכז זהב” הוא נדבך חשוב בחיזוק המוכנות העירונית למצבי חירום. בפוסט שפרסם ברשת החברתית, כתב כי בחודשים האחרונים מתקיימת בעיר עבודת מטה סדורה להיערכות למצבי חירום, וכי הקמת המרכז נועדה לתת מענה ממוקד לאזרחים ותיקים שאין להם מיגון תקני בקרבת הבית.

פישר שב והדגיש כי אין שינוי במצב הביטחוני או בהנחיות לציבור, וההקמה נעשית בזמן שגרה יחסית – כדי שברגע האמת העיר תהיה ערוכה לתת מענה מעשי, בטוח ומכבד לכל תושב ותושבת.

לדבריו, האחריות העירונית היא לדאוג קודם כל לאוכלוסיות הפגיעות ביותר, ובראשן האזרחים הוותיקים, שהם עמוד השדרה של העיר.

מה מביאים ל“מרכז זהב” בשעת חירום?

העירייה ממליצה לתושבים ותיקים שמתכננים להגיע למרכז להיערך מראש לשהייה ממושכת ולהביא איתם:

• בגדים וציוד אישי בסיסי.
• מזון ושתייה בהתאם לצרכים האישיים, כולל מזון ייעודי למי שנדרש לכך.
• טלפון נייד ומטען.
• תעודת זהות ואמצעי זיהוי נוספים.
• כל התרופות הקבועות, יחד עם מרשמים עדכניים.
• מסמכים רפואיים חשובים – רשימת תרופות, סיכומי מחלה, אלרגיות ועוד.

היערכות כזו מקלה גם על התושב וגם על הצוותים במקום, שמסוגלים לתת מענה מדויק ומהיר יותר.

איך נרשמים?

כדי לאפשר היערכות מיטבית מבחינת מקום, כוח אדם וציוד רפואי, העירייה ממליצה להירשם מראש ל“מרכז זהב”:

• באמצעות קישור ההרשמה [לחצו כאן]
• דרך המוקד העירוני 106, הפועל 24/7 לשירות התושבים ולמתן מענה במצבי חירום.

ברישום ניתן לציין פרטי קשר, מצב רפואי רלוונטי וצרכים מיוחדים, כדי שהצוותים ידעו להיערך מראש גם ברמה האישית ולא רק המספרית.

צעד נכון בכיוון

הקמת “מרכז זהב” היא צעד נכון בכיוון של עיר שחושבת קדימה על האוכלוסייה הוותיקה שלה, ולא מחכה למשבר הבא כדי להתחיל לאלתר פתרונות. זה מהלך שמחבר בין מיגון פיזי, ליווי רפואי ותמיכה רגשית – שילוב שבדרך כלל מתפצל בין כמה גופים, ובחירום נופל לא פעם בין הכיסאות. עם זאת, האחריות עכשיו היא לא רק לפתוח את הדלתות, אלא גם לוודא שהציבור הוותיק באמת מכיר את המענה, יודע איך להגיע אליו ומרגיש בו בבית – כי מרכז חירום שאין בו אנשים בזמן אמת הוא פספוס של כוונה טובה ותכנון יקר.

The post לא נשארים לבד בלי מיגון: “מרכז זהב” החדש בהרצליה עבור בני 65+ appeared first on הרצליה היום.

"התושבים הוותיקים הם עמוד השדרה של הרצליה", כתב ראש העיר יריב פישר. "אנו פועלים בנחישות להבטיח שתיהנו מאיכות חיים מיטבית ומשירותים ברמה הגבוהה ביותר". פישר הוסיף והסביר את החשיבות של המהלך. "כעת, סוף סוף, כל הפעילויות והיוזמות מאוגדות במקום אחד", הוא ציין. המטרה: לעשות סדר בשירותים העירוניים הרחבים. "תושבינו הוותיקים חשובים לנו מאוד", הדגיש ראש העיר. "אנו מוקירים אותם ורואים בהם משאב אנושי יקר ערך".

הזירה מחולקת לשלושה תחומים עיקריים. התחום הראשון: זכויות והטבות. כאן מרוכז כל המידע על ההטבות הכלכליות והחברתיות. התחום השני: סיוע וטיפול. באזור זה מופיעים מרכזי הסיוע והטיפול השונים. התחום השלישי: תרבות, העשרה ופנאי. כאן ניתן למצוא את כל הפעילויות והאירועים התרבותיים. אגב, העירייה לא עוצרת בזירה הדיגיטלית בלבד. התושבים הוותיקים יכולים להישאר מעודכנים דרך ערוץ נוסף, קבוצת ווטסאפ עירונית ייעודית פועלת במיוחד עבורם.

הזירה הדיגיטלית נגישה דרך אתר העירייה בקישור הבא, אבל מה באמת מחכה שם לתושבים הוותיקים? נכנסנו לבדוק וחזרנו עם מגוון הטבות ומידע שבהחלט יעניין את תושבי העיר הוותיקים, אז הנה התקציר שלנו, אבל זה לא תחליף לביקור בזירה הדיגיטלית בעצמכם (תושבים וותיקים או בני המשפחה), מומלץ בחום!

נכנסנו לבדוק: תחבורה ותנועה

הקטגוריה הראשונה שבדקנו היא תחבורה. במרכז הזירה מופיע סקיפר – שירות ההיסעים של הרצליה. השירות מגיע לשבע שכונות: נווה עמל, יד התשעה, הרצליה הצעירה, נווה ישראל, הרצליה ב', נוף ים, הרצליה פיתוח והרצליה הירוקה. הזירה מפנה לדף ייעודי באתר העירייה עם פרטים מלאים על מסלולים, זמנים והזמנת נסיעות.

מצאנו: בריאות וספורט בחינם

תחום הבריאות והספורט מציע מגוון מרשים של פעילויות. התוכנית "ספורט וכושר בגנים ובפארקים" מציעה אימוני כושר חינמיים בחודשים אפריל-נובמבר. לא צריך להירשם מראש – פשוט להגיע.

"רוקדים את החיים" היא תוכנית מחול שיקומי ופיזיותרפיה במרכז קהילתי נינה. לפרטים: מרינה, 054-7690467. "מכללת שוחרי בריאות" מציעה הרצאות חינמיות בימי חמישי בשעות 9:00-10:00 בהיכל בעיר.

מרכז ההדרכה לאורח חיים בריא ומועדון צבר עירוני (ברחוב קהילת ציון פינת מוהליבר) פועל בימי ראשון, שני ורביעי בשעות 8:00-11:00. המרכז מציע פילאטיס בריאותי, הליכה נורדית, מניעת נפילות, פיזיותרפיה ויעוץ. לפרטים: 054-2009624.

גילינו: הנחות תרבות משמעותיות

בתחום התרבות והפנאי מצאנו הנחות לא מבוטלות. סינמטק הרצליה מציע "שלישי בשליקס" – סרטים רק ב-10 שקלים לאזרחים ותיקים בכל יום שלישי. סרטים ישראלים עולים 20 שקל (במקום מחיר מלא) לאורך כל השבוע. הסינמטק נמצא ברחוב בן גוריון 22 (כניסה מגינת הבעל שם-טוב). להזמנת כרטיסים: 09-9565008 או באתר האינטרנט.

אסכולה – מרכז המוסיקה מציע שיעורי נגינה יחידניים, הרכבים ותזמורות, הרצאות והאזנה מודרכת. לפרטים: 09-9506625.

מה עוד מצאנו: קורסים דיגיטליים בחינם

תחום ההשכלה וההעשרה הפתיע אותנו בשפע האפשרויות. "מכללת אוריינות דיגיטלית" מציעה קורסים בסיסיים להפעלת מחשב וטלפון חכם, כולל שימוש בבינה מלאכותית AI. זה מתאים למי שמתחיל מאפס. לפרטים (הודעות ווטסאפ בלבד): תמר, 050-4556637.

"המחשב הוא גם ידיד" מספק סיוע פרטני בהכרת המכשירים, בקבוצות קטנות. לפרטים: רינה, 052-4501984.

"מכללת הגמלאים" היא מסגרת להרצאות בשעות הבוקר. לפרטים: הדס מעמותת ע.ל.ה הרצליה, 09-9519828.

"כיתת ותיקים" מציעה שיעורים מגוונים והזדמנות להיפגש עם תלמידים ולקחת חלק בקהילה. אפשר לפנות לשרה לאוטמן (052-2642337), איציק גבריאל (052-6609990) או דדי כהן (052-2425276).

בדקנו: קהילות ייעודיות לכל צורך

"זמן זהב" כוללת מידע על קהילות מגוונות. קהילת שוחרי לדינו פועלת במרכז קהילתי יבור (09-9798116). מועדון "צוזאמען" לאוהבי יידיש מקיים מפגשי שיח שבועיים.

"חברות לחיים – ממשיכות ביחד" היא קהילת אלמנות. לפרטים: עדנה, 050-7533544 או 09-9738116. "עלייה 1990" – מועדון חברתי לדוברי רוסית. לפרטים: סטיב, 053-2966644

קהילה "להט"ב זה"ב" לקהילה הלהט"בית בגיל השלישי. לפרטים: שרה, 052-2644655. קהילת סבים וסבתות לנכדים עם צרכים מיוחדים. לפרטים: חלי, 052-2206053.

גילינו: רשת תמיכה רחבה

המחלקה לאזרחים ותיקים מספקת שיחה וייעוץ עם עובדות סוציאליות בטלפון 09-9705136 או במייל shoshk@herzliya.muni.il. "אוזן קשבת" היא מוקד תמיכה טלפוני: 09-9705197.

"קהילה תומכת ע.ל.ה הרצליה" מציעה סל שירותים: לחצן מצוקה 24/7, תחזוקה בבית, פעילות חברתית ויעוץ רפואי. השירות כולל שתי אפשרויות: חברת נטלי לכל העיר (053-8607487) ורינת למערב העיר (054-5296090).

תוכנית "בית בטוח" מתקינה חיישנים לזיהוי חוסר תנועה למניעת מקרי תמותה. לפרטים: 09-9705136.

"מוקד חיבורים 20-80" (*3284) פועל בימים ראשון-חמישי, 9:00-15:00.

בדקנו: תוכניות לפרישה ולמשפחות

תוכנית "פורשים וממשיכים" (בית אלבה, שוידלסון 5, קומה ב') מציעה יעוץ בתחומים: התנדבות, דיגיטל, תעסוקה, קשרים משפחתיים, אורח חיים בריא וניהול כלכלי. לפרטים: 09-7720674.

קבוצות תמיכה לבני משפחה של חולי אלצהיימר. לפרטים: אורית כהן, 09-9705137. תוכנית "קר קפה" – מפגש חודשי בכל יום ראשון הראשון של החודש. לפרטים: יפה אורבך, 09-9705287.

התנדבות ועדכונים

מחלקת ההתנדבות (הנדיב 49, טלפון 09-9544444) מציעה אפשרויות התנדבות בתחומים: גיל שלישי, ילדים ונוער, נשים ומשפחות, בריאות, חינוך, סביבה, חירום ועוד.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ "מידעון ותיקי הרצליה": https://bit.ly/490Zfkz. לשאלות: 050-4556637 (ווטסאפ) או gilshlishi@gmail.com.

לסיכום באנו, ראינו, התרשמנו!

זירת "זמן זהב" היא יותר מסך אינטרנט עם קישורים. היא מרכזת בצורה מסודרת ונגישה מידע שהיה מפוזר עד כה בעשרות עמודים שונים באתר העירייה ובחוברות נפרדות.

​החוזקות: המידע מחולק לקטגוריות ברורות, כל שירות מגיע עם פרטי קשר ספציפיים, והזירה כוללת גם שירותים שלא כולם מכירים – כמו תוכנית "בית בטוח" או קהילות ייעודיות למגוון צרכים. במיוחד בלטה לנו כמות האפשרויות החינמיות – מקורסי דיגיטל ועד פעילות גופנית.

נקודה למחשבה: עם כל השירותים האיכותיים האלה, נשאלת השאלה האם כ-22% מתושבי העיר – מעל 21,000 תושבים – מודעים לקיומם. המענה לשאלה הזו יקבע האם "זמן זהב" יהפוך לכלי יומיומי שימושי או רק לעוד אתר יפה שמעטים מכירים.

​בינתיים, ליותר מחמישית מתושבי הרצליה יש עכשיו מקום אחד לקבל תשובות. וזה כבר צעד משמעותי קדימה.

• 'זמן זהב' – הזירה הדיגיטלית המקוונת לגיל השלישי באתר עיריית הרצליה.
• להצטרפות לקבוצת הווטסאפ "מידעון ותיקי הרצליה": https://bit.ly/490Zfkz.

The post אחד מכל 5 תושבים בהרצליה הוא אזרח ותיק – העירייה השיקה זירה דיגיטלית ייעודית. מה בפנים? appeared first on הרצליה היום.

בהשוואה בין-עירונית, הרצליה עומדת במקום השני בארץ בייצור פסולת לנפש ליום, מעט מאחרי תל אביב-יפו. על פי נתוני הלמ"ס, תל אביב-יפו מייצרת 2.28 ק"ג לנפש ליום בשנת 2024, בעוד הרצליה מייצרת 2.12 ק"ג. ברחבי אזור השרון, ערים אחרות מציגות נתונים שונים: רמת השרון מייצרת 2.2 ק"ג לנפש ליום, רעננה 1.67 ק"ג, כפר סבא 1.72 ק"ג, והוד השרון 1.72 ק"ג.

הפער בין הרצליה לעיר בעלת הייצור הנמוך ביותר משמעותי: ירושלים מייצרת רק 1.46 ק"ג לנפש ליום. חדרה מייצרת 1.91 ק"ג, נתניה 1.72 ק"ג, פתח תקווה 1.68 ק"ג, וחיפה 1.67 ק"ג. הבהרה: בהשוואה לערים הגדולות בישראל בייצור פסולת לנפש הרצליה במקום השלישי (אחרי ת"א-יפו ואשקלון)

 העירייה מפעילה ברחבי העיר 9 משאיות פינוי אשפה לפחים הירוקים מדי יום, תוך איסוף ממוצע של כ-60 טון אשפה.

האתגר אינו מקומי בלבד. על פי נתוני הביקורת הסטטיסטית של מדינות OECD לשנת 2019, ישראל מייצרת 1.76 ק"ג פסולת לנפש ליום, בהשוואה לממוצע של 1.47 ק"ג במדינות OECD המובילות. זה אומר שישראל מייצרת כ-20% יותר פסולת מהממוצע של המדינות המתקדמות בעולם.

עובדה זו מעמידה בהקשר רחב את המהלך שמנהלת הרצליה: לא רק צמצום של מטרדים מקומיים, אלא גם תרומה להגנה על הסביבה והצמצום של היצור הפסולתי הכללי.

מיפוי דיגיטלי לייעול פינוי

מינהל התפעול העירוני, באמצעות אגף שפ"ע, ביצע בחודשים האחרונים עבודת מטה מקיפה שהתבססה על כלים טכנולוגיים מתקדמים. השימוש בבינה מלאכותית, מצלמות עירוניות ומערכות ניתוח חכמות אפשר למפות מחדש את מסלולי פינוי פחי האשפה הביתית.

העיר חולקה לפוליגונים ייעודיים, כאשר כל פוליגון נקבע על פי משקלים וכמות פחים באזור.

התושבים ברחובות ובשכונות שבהם יחול השינוי קיבלו הודעה אישית מטעם העירייה. המידע המלא זמין גם באתר העירוני.

יעדים אסטרטגיים

המהלך מכוון להשגת מטרות מרכזיות שנוגעות לשיפור איכות חיים וייעול תפעולי:

• ייעול תהליכים – שיפור תהליכי הפינוי והגברת היעילות באמצעות מסלולים מדויקים.
• צמצום רכב – הפחתת מספר משאיות הפינוי ברחובות העיר, מה שיוביל לפחתת פליטות.
• איכות חיים – הפחתה משמעותית במטרדי רעש ובעומסי תנועה בשכונות המגורים.
• שירות משופר – קיצור זמני תגובה והעלאת רמת השירות לתושבים.

חזון עירוני חכם ותשתיות ירוקות

ראש העיר יריב פישר ציין כי "ניקיון העיר הוא יעד מרכזי עבורנו". לדבריו, העירייה ממשיכה להוביל חדשנות גם בשירותים עירוניים יומיומיים. המיפוי המחודש, המבוסס על כלים דיגיטליים מתקדמים, יאפשר שירות יעיל ואיכותי יותר, לצד צמצום המטרדים הסביבתיים והתנועתיים.

פישר הוסיף כי "זהו צעד נוסף בדרך להפוך את הרצליה לעיר נקייה, חכמה ומתקדמת". המהלך משתלב בתוכנית רחבה יותר של העירייה לשילוב טכנולוגיות חכמות בשירותים העירוניים.

שליטה ובקרה מתקדמות על הפסולת

המערכת החדשה מאפשרת למינהל התפעול שליטה ובקרה מלאות על הפעילות היומיומית. באמצעות מערכת מרכזית, ניתן לנטר את כל פעילות הניקיון ואיסוף האשפה בזמן אמת. הטכנולוגיה כוללת מצלמות היקפיות על המשאיות, מערכות AI לזיהוי סוגי וכמויות פחים, וכלי ניתוח מתקדמים.

• מידע מעודכן לגבי ימי פינוי אשפה ביתית באתר עיריית הרצליה.

The post 2.12 ק"ג פסולת ליום: הרצליה בצמרת ומשדרגת את מערך הניקיון appeared first on הרצליה היום.

מעל 2000 תושבות ותושבים גדשו אתמול (שבת) את מרכז "המסילה" החדש, שנחנך באופן רשמי ברחוב הזמר העברי 5 בהרצליה ב'. המרכז, הממוקם במרחק הליכה קצר מתחנת הרכבת, נפתח באירוע השקה ססגוני ומקורי שסימן את תחילתה של תקופה חדשה בחיי התרבות והקהילה של השכונה.

ראש העיר, יריב פישר, שנכח באירוע, שיתף בהתרגשות: "אנו מתרגשים לפתוח את מרכז 'המסילה', שנבנה מתוך אמונה עמוקה בכוח הקהילה. המרכז יהווה נקודת מפגש שוקקת חיים שתחבר בין אנשים, רעיונות ועולמות תוכן, ויאפשר לכל אחת ואחד, בכל גיל, לעצור ולצאת למסע של התפתחות אישית".

ההשקה התקיימה בשיתוף פעולה ראשון ומסקרן עם מיזם "צבע משפחתי" מבית יריד האומנות "צבע טרי". שיתוף הפעולה הוליד אירוע חווייתי ובלתי שגרתי, שהזמין את המבקרים למפגש בגובה העיניים עם אמנים ומעצבים מובילים, תוך הפעלת הדמיון והיצירתיות.

5 קומות של תוכן: מה מחכה לכם במרכז החדש?

המבנה החדש הוא הרבה יותר ממתנ"ס שגרתי. הוא תוכנן על ידי האדריכל המוערך אסף לרמן, מתוך מחשבה אדריכלית המשלבת פונקציונליות עם אסתטיקה מודרנית. המרכז מתפרס על פני חמש קומות וכולל מגוון רחב של מתקנים:

• אולם ספורט וג'ודו מתקדמים.
• גג ירוק עם גינה המשקיפה על הסביבה.
• חללי סטודיו למחול ותנועה.
• אולם רב-תכליתי וחדר תיאטרון לאומנויות הבמה.
• מרחבי יצירה וחדרי מולטימדיה.
• בית קפה שכונתי שצפוי להיפתח בקרוב ולפעול בכל ימות השבוע.

התכנון האדריכלי שם דגש על הקשר שבין המבנה לסביבתו, כאשר גינה גדולה ומוצלת מחברת בין המרכז לרחובות השכונה, ומאפשרת זרימה טבעית של הולכי רגל ומבקרים. המקום תוכנן כך שכל "תחנה" בו תאפשר לאורחים להטעין את הגוף והנפש, בין אם בשיעור מחול אנרגטי, הרצאה מעשירה או פשוט במפגש חברתי ספונטני.

במרכז יתקיימו באופן שוטף חוגים, סדנאות וקורסים בתחומי כושר, תנועה, אומנות ועיצוב, תוך איגוד פעילויות של מוסדות תרבות עירוניים מובילים תחת קורת גג אחת.

סופ"ש של השקה – יצירה, טכנולוגיה וקהילה

המשתתפים באירוע נהנו ממגוון עשיר של פעילויות ששילבו בין אומנות מסורתית לטכנולוגיה מתקדמת:

אומנות ועיצוב: כיתות אמן עם אנדרס גורביץ ("טבע על השולחן") וירדן אמיר ("הפיקסל האנלוגי"), לצד מיצבים מרשימים של אמנים כמו ניב תשבי ורוני דואק.

טכנולוגיה ו-AI: סדנאות של מרכזי הלמידה "שביט" הציגו את עולם המייקרים ויצירת סיפורים בבינה מלאכותית, בעוד סדרת הרצאות באולם עסקה במפגש שבין יצירה למכונה.

פרפורמנס ותנועה: מופעים אינטראקטיביים של ענבל לימור פפר וליאת דניאלי, חזרות פתוחות של המרכז העירוני למחול (שלוחת המסילה), ופעילויות סאונד הילינג מרגיעות.

• אתר האינטרנט של מרכז התרבות "המסילה ב'" hamesila.org.il

The post אלפים השתתפו בחגיגת אומנות ענקית: נחנך מרכז "המסילה" בהרצליה ב' appeared first on הרצליה היום.

התקציב העירוני של הרצליה לשנת 2026 מהווה קפיצת מדרגה משמעותית לעומת השנה החולפת. התקציב הרגיל שאושר עומד על 1.453 מיליארד ₪, לעומת 1.364 מיליארד ₪ בשנת 2025 – גידול של כ-6.5%. אך השינוי המרכזי הוא בתקציב הפיתוח: מ-398 מיליון ₪ בשנה שעברה לכ-750 מיליון ₪ בשנה הבאה. מדובר בגידול של כמעט 88% בשנה אחת בלבד.

חלק מרכזי מהגידול נובע מהסכם הגג שחתמה העירייה עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בחודש נובמבר 2025. ההסכם קובע השקעה של למעלה מ-5.5 מיליארד ₪ במהלך השנים 2026-2032 לפיתוח תשתיות-על, מוסדות ציבור ותשתיות צמודות. במסגרת ההסכם קיבלה העירייה כ-200 מיליון ₪ כבר במיידי, שרובם מושקעים בשדרוג תשתיות כבישים, שבילי אופניים והמרחב הציבורי.

ראש העיר יריב פישר אמר עם אישור התקציב: "מדובר בתקציב מהפכני ומשנה חיים עבור התושבות והתושבים. התקציב הבלתי רגיל כמעט ויכפיל את עצמו לעומת שנים עברו, כאשר חלק מרכזי מהסכום יגיע הודות להסכם הגג שחתמנו לאחרונה עם רמ"י, וינותב לשיפור ושדרוג התשתיות. בכוונתנו לעשות מהפכה של ממש בנושא השירות לתושבים באמצעות מעבר למערכות דיגיטליות מתקדמות".

השוואת תקציב עיריית הרצליה: 2025 מול 2026

סעיף תקציבי	תקציב 2025	תקציב 2026	שינוי
תקציב רגיל	1.364 מיליארד ₪	1.453 מיליארד ₪	+6.5% (+89 מיליון ₪)
תקציב פיתוח (תב"ר)	398 מיליון ₪	750 מיליון ₪	+88.4% (+352 מיליון ₪)
חינוך	530 מיליון ₪	553 מיליון ₪	+4.3% (+23 מיליון ₪)
תפעול	293 מיליון ₪	312 מיליון ₪	+6.5% (+19 מיליון ₪)
רווחה	~10% מהתקציב	~10% מהתקציב	ללא שינוי
תרבות, נוער וספורט	~8% מהתקציב	~8% מהתקציב	ללא שינוי
הכנסות עצמיות	73%	73%	ללא שינוי

*נתונים מבוססים על תקציב מאושר דצמבר 2025

שדרוג מקיף לשכונות הוותיקות

הפרויקט המרכזי בתקציב 2026 הוא שדרוג תשתיות נרחב בשכונות הוותיקות של העיר. התוכנית כוללת שיפוץ כבישים, תאורה, מערכות ניקוז, ריהוט רחוב ועוד. בנוסף, מתוכנן פיתוח ציר עוקף מערבי, עיבוי שבילי אופניים בדגש על קישור ממזרח למערב, והתחלת פרויקט הצללה ברחוב סוקולוב.

העיר גם מתכננת להמשיך בפיתוח שבילי האופניים, עם השקעה צפויה של כ-500 מיליון ₪ בשנים הקרובות. הציר המזרחי-מערבי הראשון, משדרות ירושלים עד אזור התעסוקה, אמור להתחיל בסוף נובמבר 2025. היעד הסופי הוא הגעה ל-70% תנועה בעיר באמצעי תחבורה מקיימים תוך עשור.

חינוך ממשיך להוביל את ההשקעה

תחום החינוך נשאר בראש סדר העדיפויות התקציבי, עם הקצאה של כ-553 מיליון ₪ – כ-38% מהתקציב הרגיל כולו. זהו גידול לעומת כ-530 מיליון ₪ בשנת 2025. התקציב כולל תגבורים, יוזמות ותוכניות העשרה, וכן השלמת בינוי מוסדות חינוך חדשים.

בין הפרויקטים המרכזיים: השלמת בינוי ופתיחת בית ספר הנדיב, חט"ב אלתרמן, בית ספר יסודי 304 בגליל ים והרחבת בית ספר שז"ר. בקיץ 2025 השקיעה העירייה למעלה מ-50 מיליון ₪ בשיפוצי עומק, התקנת 480 תאי שירותים חדשים ולמעלה מ-400 מזגנים חדשים בכיתות הלימוד.

פרויקטי ענק בתרבות, ספורט ופנאי

תקציב הפיתוח לשנת 2026 כולל פרויקטים משמעותיים בתחומי התרבות, הספורט והפנאי. בהם "הקונגרס" – מרכז ספורט, כנסים ואירועים, ספרייה עירונית חדשה ומרכז קהילה ותרבות, שיפוץ והרחבת מוזיאון הרצליה ותחילת בינוי אולם ספורט נבון.

בנוסף מתוכנן מתחם "מרינה לי" – מתחם בילוי ופנאי חדש בסמוך למרינה ולחוף אכדיה. העיר גם תשקם ותשדרג את האצטדיון לטובת ליגה לאומית. בתחום הרווחה, מתחם בזק החדש יכלול אגף רווחה מחודש, מרכז מט"ר, מרכז מתי"א ומרכז משפחות.

חוסן כלכלי ודירוג בינלאומי

אחד הנתונים הבולטים בתקציב 2026 הוא שיעור ההכנסות העצמיות: כ-73% מכלל תקציב ההכנסות. אחוז גבוה זה מעיד על עצמאות כלכלית משמעותית. עיריית הרצליה ממשיכה להיות מדורגת על ידי חברת Standard & Poor's הבינלאומית בדירוג הגבוה ביותר בישראל – AAA – כאחד הגופים האיתנים במשק הישראלי.

ניקיון ושירות לתושב

תחום הניקיון וטיפוח המרחב הציבורי יקבל הגדלה של כ-15%. ההשקעה כוללת הכנסת מערכות טכנולוגיות מתקדמות לניטור ומיפוי הניקיון בעיר, הוספת צוותים משימתיים בכל רובע, הוספת 5 מכונות ניקוי מדרכות, ורכישת רכב קרצוף מדרכות בעלות של מיליון ₪.

העירייה גם מתכוונת לעשות "מהפכה של ממש" בשירות לתושבים באמצעות מעבר למערכות דיגיטליות מתקדמות. בנוסף, תימשך ההשקעה של כ-8% בתחומי התרבות, נוער וספורט.

החזון העירוני והיעדים

התקציב נגזר מחזון עירוני חדש שהציגו ראש העיר יריב פישר ומנכ"ל העירייה אלכס גולדשטיין. החזון מגדיר את הרצליה כ"עיר של חיבורים ייחודיים וניגודים משלימים" – בין שכונות ותיקות לחדשות, בין מרכזי תרבות תוססים למרחבים שקטים, ובין קהילות מגוונות.

החזון העירוני: הרצליה היא עיר של חיבורים ייחודיים וניגודים משלימים – בין שכונות ותיקות לחדשות, בין מרכזי תרבות תוססים למרחבים שקטים, בין קהילות מגוונות המייצרות יחד מרקם חיים עשיר.
עיר המתאימה לכל גיל ושלב בחיים, המזמינה את תושביה לקחת חלק פעיל בעיצוב עתידה.
הרצליה מייצגת את הישראליות במיטבה – עיר ליברלית ומתקדמת המחברת בין טבע עירוני לטכנולוגיה חדשנית ואקדמיה מובילה, בין הפרט לקהילה. עיר של אפשרויות והגשמת חלומות, המשתרעת מחופי הים ומאפשרת להגיע לכוכבים…
כל אלו יחד, יובילו לכך שתושבי העיר, עסקיה ומבקריה יחושו גאווה לחיות בה ולהשתייך אליה.
הערכים המובילים את החזון, הם: אופטימיות, קידמה, ציונות, חופש ומצוינות.

בהתאם לחזון העירוני, שהציב ראש העיר יריב פישר, הוצג התקציב וניתוח משמעויותיו בפני חברי המועצה על ידי מנהל הכספים של העירייה, רו"ח רוני חדד:

שבעה יעדים מרכזיים להנהלת העיר

מתוך החזון נגזרו שבעת היעדים מרכזיים להנהלת העיר:

1. ​עיר מחברת ותוססת – יצירת סביבה עסקית חדשנית המושכת כישרונות ומעודדת יזמות, תוך חיבור בין המרחב הציבורי, מוקדי התרבות, האוניברסיטה ואזורי התעסוקה
2. חינוך איכותי וערכי – דגש על מצוינות, יצירתיות ואחריות אישית, טיפוח ערכי דמוקרטיה וליברליזם, חיזוק החינוך הבלתי פורמלי ותנועות הנוער, והבטחת שלומות הילדים וצוותי ההוראה
3. שוויון הזדמנויות – מחויבות לכל שכבות האוכלוסייה מגיל השלישי ועד בני נוער, ממשפחות צעירות ועד יחידים, תוך הקשבה ושילוב תושבים בתהליכי קבלת החלטות
4. עיר מטופחת, בטוחה ונגישה – טיפוח סביבה עירונית נעימה, חיבור בין מוקדי העיר, והיערכות להתמודדות עם שינויי האקלים וקידום ערכי הקיימות
5. חדשנות ושירות איכותי – מעבר למערכות דיגיטליות מתקדמות לייעול תהליכים, תוך שמירה על קשר אישי וישיר עם התושבים
6. חוסן חברתי – טיפוח קהילות חזקות ומעורבות, עידוד מנהיגות מקומית ומעורבות חברתית, ויצירת רשת ביטחון חברתית איתנה בשגרה ובחירום
7. תשתיות תחבורה איכותיות – פיתוח מערכת תחבורה משולבת המחברת תחבורה ציבורית, שבילי אופניים ומרחבי הליכה, המתאימה לכל גיל ומגיבה בגמישות לשינויים דמוגרפיים

למה חשוב שנהיה מעורבים?

התקציב העירוני משפיע על כל היבט בחיינו כתושבי הרצליה. כשאנחנו מבינים את התקציב ואת השלכותיו, אנחנו יכולים:

1. להביע את דעתנו על סדרי העדיפויות העירוניים.
2. לעקוב אחר ביצוע התוכניות והבטחות העירייה.
3. להציע רעיונות לשיפור ולייעול.
4. להיות שותפים פעילים בעיצוב עתיד העיר שלנו.

מעורבות אזרחית היא המפתח לעיר דמוקרטית ומשגשגת. ככל שנהיה מעורבים יותר, כך נוכל להבטיח שהרצליה תתפתח בכיוון שמשרת את כולנו באופן המיטבי. ישבות מועצת העיר מתקיימות בבניין העירייה אחת לחודש, הישיבות פתוחות לצפיה באולם ובמקביל גם באינטרנט. ספר התקציב מפורסם באתר עיריית הרצליה.

The post המהפכה של פישר: הרצליה מאשרת תקציב היסטורי של 2.2 מיליארד ₪ appeared first on הרצליה היום.