"אני לא חושבת שאפשר להעביר את התחושה הזו", אומרת סהר ומתארת את הרגעים המרגשים של החזרה לאוניברסיטת בר אילן אחרי שלושה עשורים. "זו הייתה הפעם הראשונה שנכנסתי בשערי האוניברסיטה הזו מאז סיימתי שם את לימודי". המשמעות המיוחדת של הרגע הזה עוצמתה בכך שהתלמידים הצטרפו לאותה פקולטה בה למדה סהר – פקולטה לגאוגרפיה, תכנון וסביבה – "ממש סגירת מעגל".

השביל המוכר לא החזיר אותה ליום האחרון של לימודיה אלא ליום הראשון שלה כסטודנטית. "מצאתי את עצמי צועדת עם תלמידי שחשו סטודנטים בפעם הראשונה, בעבורי זו הייתה התרגשות עוצמתית מאוד, עבר והווה שהתמזגו לאחד". התלמידים חוו התרגשות שונה – "ההתרגשות הייתה מהולה בלחץ טבעי של סטודנטים טריים טרם הבחינה האקדמית הראשונה שלהם".

"זה אנחנו?" – רגע של גאווה והכרה

הרגע המשמעותי ביותר הגיע בטקס הסיום, כאשר ראש הפקולטה פנה אל הנוכחים במילים "סטודנטים יקרים". "אחד התלמידים מסתובב אלי ושואל 'זה אנחנו?'", מספרת סהר. "זו תחושת גאווה שאין שני לה, אבל הגאווה שאני חשה כלפיהם, לא הייתה זרה לי".

התחושות של התלמידים היו מפתיעות אפילו בעבור המורה המנוסה. "הגיחוך והחיוך הנבוך שעלה על פניהם כשסיפרתי להם על התוכנית בתחילת השנה, נעלמו ברגע שנרשמו כסטודנטים מן המניין". אך ההבנה האמיתית של ההישג באה רק בסיום: "ההבנה שאת הקורס סיימו כסטודנטים ולא כתלמידים שסיימו עוד סמסטר, במקצוע כזה או אחר, גרמה להם להיות כל כך נרגשים וגאים בעצמם, משהו שלצערי רובם אינם מורגלים בו".

מאבק עקרוני נגד סלקציה חינוכית

הדרך לתוכנית פתוחה לכולם לא הייתה פשוטה. סהר מעניקה את קרדיט ההצטרפות לתוכנית למנהלת בית הספר, ד"ר אורית לשם-זכוביצקי, ששלחה אליה את פרטי התוכנית שכללה "המון היבטים של 'האני מאמין' שלי בחינוך". אך במהלך ההשתלמות התגלתה הבעייתיות: "הסתבר לי שהתוכנית סגורה בפני תלמידי שח"ר, בשל אלף ואחת סיבות שכולן מושתתות על הנחות יסוד מוטעות של מערכת החינוך".

סהר מתארת את התנגדותה העקרונית: "אלו הנחות יסוד שלדעתי, לא פעם, במקום להצעידם קדימה, סוללות את דרכם מטה". הדרת תלמידי שח"ר עמדה בניגוד מוחלט לחזון התוכנית כפי שהוצגה על ידי משרד החינוך – תוכנית שנוצרה מתוך ראיית החשיבות בקידום תמונה עתידית שכוללת השכלה אקדמית בקרב כל בוגרי מערכת החינוך, ומאפשרת "לכל התלמידים הזדמנות שווה בנגישות להשכלה גבוהה מתוך תפיסה של חינוך שווה לכולם וצמצום פערים חברתיים".

הקשר האישי והמקצועי

בתור רכזת מגמת "אדם, סביבה ונוף" ומחנכת כיתת מב"ר, הקשר של סהר לנושא הוא אישי עמוק. "חלק נכבד מתלמידי המגמה הם תלמידי כיתות שח"ר. כולם ללא יוצא מן הכלל ילדים נפלאים, חכמים עם יכולות עצומות שבית הספר הזה גרם להם לגלות בעצמם למרות שחלק לא מבוטל מהם היו במשך שנים שקופים למערכת החינוך".

המאבק כלל פנייה למספר גורמים: "כתבתי מכתבים למשרד החינוך, לאגף שח"ר, לעירייה ולכל מי שהאמנתי שיכול לשנות". ההצלחה הגיעה בזכות שיתוף פעולה: "למזלי מי שאחראית על התוכנית מטעם המפמ"ר, רות שבח גטריידה, חשבה בדיוק כמוני ונרתמה למאמץ אשר הביא, הרבה מאוד בזכותה, לפתיחתה של התוכנית בפני כל תלמידינו, כולל תלמידי הכיתה התקשורתית ותלמידי שילוב הלומדים במגמה".

הכנה פדגוגית שמתאימה את האקדמי לתיכוני

סהר מסבירה שההכנה לקורס האקדמי לא הייתה מורכבת כפי שניתן היה לצפות. "תלמידי המגמה לומדים מיומם הראשון בה, בלמידה מבוססת חקר ופרויקטים המקנה את מיומנויות הלמידה הנדרשות במאה ה-21". הפדגוגיה המיוחדת של המגמה משלבת "למידה בכיתה מתוך חקר אישי מעמיק, עם ODT – Out Door Training, בסיורים, הרצאות וימי עיון".

"אין לי צורך שישננו חומר, כל הידע אותו הם צריכים נמצא במחשב ובעידן ה-AI הם אפילו לא צריכים אותי לכך", אומרת סהר ומגדירה את תפקידה: "אני פה בשביל שישאלו שאלות, שיפתחו סקרנות, שיחקרו, ושלא יקבלו כל עובדה או הנחת יסוד כמשהו מוחלט, אלא שידעו להגיע לחקר האמת בעצמם".

40% מציון הבגרות נקבע בעבודת חקר מעמיקה "בהיקף סמינריוני, שהם עושים בתחום הסביבה והקיימות". ההערכות המיוחדת לבחינה כללה הכנה מקדימה מקיפה: החל מהמיקום הפיזי בו תתקיים הבחינה, החלוקה לכיתות הבחינה, דאגה לקבלת ההתאמות האישיות הנדרשות וכלה בחזרה על החומר ותרגול שאלות לדוגמא כפי שנשלחו מהאקדמיה".

תפקיד המורה המלווה

"במהלך התוכנית התפקיד לא היה שונה מבדרך כלל, אני מנחה, מכוונת ומקנה להם את הידע הנדרש", אומרת סהר. אך ביום הבחינה התפקיד השתנה לחלוטין: "הייתי על תקן של המרגיעה הלאומית, הייתי שם לתמוך, להזכיר להם כמה ידע צברו, כמה יכולות נפלאות יש בהם וכמה אני סומכת עליהם וגאה בהם".

"ברגעים מכוננים וזה היה רגע מכונן בעבורם, לפעמים כל מה שצריך זה חיבוק, יד על הכתף, או ידיעה שיש מישהו בחוץ שמחכה לך מיד כשתסיים". הטקס שאחרי הבחינה, שלווה בכיבוד ושי מזכרת קטן, היה חלק חשוב מההוקרה להישג האישי הגדול.

חזון חינוכי של מצוינות אישית

תיכון חדש הרצליה היה התיכון הראשון בעיר שהצטרף לתוכנית, והיא התקיימה בשתי מגמות – במגמת "אדם, סביבה ונוף" בהובלת סהר, ובמגמת ביולוגיה בהובלת רכזת המגמה ענת רותם. "אני חושבת שיש כאן אמירה ברורה של מנהלת בית הספר בהצטרפות לתוכנית בשנתה הראשונה כמו גם במאבק לפתיחתו לכלל התלמידים", מדגישה סהר.

סהר מסבירה את ההבדל בגישה החינוכית: "בתיכון שלנו הדרך להצלחה פתוחה לכולם ללא שום הבדל, אין כאן דגש על הצטיינות שהיא אירוע יחסי בו תלמיד נבחן ביחס לאחרים בתוצר סופי, אלא על מצוינות אישית המאופיינת בתהליך של מיצוי הפוטנציאל הקיים בכל אחת ואחד".

ההצטיינות האישית הזו "אינה ברת השוואה, תלויה באופן מוחלט בהתפתחות האישית שלהם ולא רק בתיכון אלא כדרך חיים". התוכנית והחזון שלה, כשהיא פתוחה בפני כל התלמידים, התאימה באופן מוחלט לחזון בית הספר "ליצר לתלמידים חוויה אחרת בכל הקשור למוטיבציה, יצר סקרנות, חוויית למידה והכנה אישית לתקופות העתיד שאחרי בית הספר".

מחבר הווה עם עתיד בתקופה מאתגרת

סהר רואה בתוכנית כלי חשוב במיוחד לאור האתגרים שהדור הנוכחי חווה. "כולנו חיים כאן, אני לא צריכה לספר לאיש בטח ובטח לא לצוותי חינוך מה הדור הזה עבר פה בשנים האחרונות", היא אומרת ומונה: מגיפה עולמית, למידה מרחוק, קפסולות ובידודים, ואז השבת השחורה של השבעה באוקטובר 2023 ושנתיים של מלחמה קשה.

השקעה בכל תלמיד, ללא קשר למסגרת הלימודים שלו, היא השקעה בעתיד של החברה הישראלית כולה. תיכון חדש הרצליה לא רק מוביל בחדשנות חינוכית – הוא מוכיח שחינוך אמיתי מתחיל במצוינות אישית, לא בהצטיינות יחסית, ושהדרך להצלחה צריכה להיות פתוחה לכולם.

"הפערים העצומים במערכת החינוך רק הלכו והתעצמו ולא רק בין מרכז לפריפריה, או בין ערים אלא גם בין תלמידים באותה העיר ואף באותו בית הספר". התוצאה: "באווירה שכזאת קשה ליצר מוטיבציה, לרתום אותם ללמידה ועוד יותר קשה לצייר להם תמונה עתידית שכוללת לימודים אקדמיים, כשכל מה שהם רוצים זה לעבור את הבגרויות בשלום ולסיים עם זה".

התוכנית כגשר לעתיד

"'סמסטר ראשון כבר בתיכון' מחבר הווה עם עתיד!", מדגישה סהר בהתלהבות. "זה מחזיר להם את אמונה בעצמם וביכולות שלהם ולחלקם מעניק את האמונה הזו בפעם הראשונה". הלמידה החווייתית השונה וטקס הסיום המרגש "משאירים להם טעם של עוד לעתיד לבוא אחרי תקופת בית הספר וכשהנקודה האקדמית הראשונה כבר בידם זה הופך אפשרי מתמיד".

הישג נוסף: אגף שחר במשרד החינוך עורך בימים אלו מפגש מורים כדי לעדכן שהחל מהשנה כיתות שחר יכללו בתוכנית , כך שמורים שירשמו להשתלמות יוכלו בשנה הבאה לשלב את תלמידיהם בתוכנית.

סהר פונה בקריאה לחברים המורים בכל התיכונים: "לקרוא את התוכנית הרלוונטית לתחום שלהם, להיחשף למה שהיא מעניקה לתלמידים ואז, אין לי ספק שכולם ירצו לקחת בה חלק".

ההשפעה המתמשכת על התלמידים

ההשפעה של התוכנית על התלמידים היא רב-ממדית. מבחינה אקדמית, הם צוברים נקודות זכות שיקצרו את לימודיהם העתידיים ומתנסים בסביבה אקדמית אמיתית. מבחינה אישית, הם חווים חוויה משמעותית של הצלחה והכרה שמחזקת את האמונה העצמית שלהם.

כפי שתיארה סהר, רגע ההבנה שהם אכן "סטודנטים" ולא רק תלמידי תיכון שמסיימים קורס, יצר אצלם תחושת גאווה שרבים מהם לא היו מורגלים בה. זהו שינוי משמעותי במיוחד עבור תלמידים שהיו "שקופים למערכת החינוך" במשך שנים רבות.

המאבק של סהר אמר להנגיש את התוכנית לכל התלמידים, כולל תלמידי שח"ר, הוא תזכורת חשובה לכל מערכת החינוך: כל תלמיד ראוי להזדמנות להוכיח את עצמו, והגדרות מגבילות צריכות לפנות את מקומן לאמונה ותמיכה. בשנה הבאה, כאשר התוכנית תהיה פתוחה לכולם, עוד תלמידים רבים יחוו את אותו רגע מכונן שבו מישהו יפנה אליהם כ"סטודנטים יקרים" ויבינו – כן, זה הם. וכפי שקוראת סהר למורים בכל רחבי הארץ: הגיע הזמן שכל תיכון יצטרף למהפכה החינוכית הזו, יאמין בכל תלמיד ויעניק לכולם את ההזדמנות להגשים את הפוטנציאל שלהם. כי זה בדיוק מה שחינוך צריך להיות – גשר אל העתיד, פתוח לכולם.

• אתר האינטרנט של תיכון חדש בהרצליה: https://tichonhadash.mashov.info
• מידע אודות "כיתת שחר" בתיכון חדש.

The post מתלמידים לסטודנטים: המורה שנלחמה למען כל תלמיד – הסיפור המרגש מאחורי ההישג appeared first on הרצליה היום.

זידנר, בעלת ניסיון עשיר של עשרות שנים בפוליטיקה המקומית של הרצליה, מספקת תובנות מעמיקות על האתגרים העומדים בפני ראש העיר החדש, יריב פישר. בראיון שקיימנו עימה השבוע, מתייחסת מיכאלה לשינויים ברחוב סוקולוב, להשפעת הרשתות החברתיות על הדינמיקה המוניציפלית, ולביקורת על ההנהגה החדשה. מיכאלה מדגישה את חשיבות המעורבות האזרחית בפוליטיקה המקומית ומציעה עצות לראש העיר החדש.

מה בתמונה: קבלת פנים לשגרירים החדשים. שכונת הרצליה פיתוח הפכה למקום משכנם של הרבה מהשגרירים בארץ,  לכן ראש העיר, אלי לנדאו אימץ מסורת של קבלת פנים לשגרירים חדשים שהגיעו לגור בהרצליה.

מיכאלה, ספרי לנו על הרקע שלך בפוליטיקה המקומית של הרצליה.
בשנת 2013 התמודדתי על ראשות העיר הרצליה, מול תשעה מועמדים. זה היה לאחר שבשנת 1999 סיימתי כהונה של עשר שנים כרל"שית של ראש העיר הרצליה המיתולוגי, אלי לנדאו. לתפקיד רל"שית מוניתי בגיל צעיר יחסית, הייתי בת 30 אמא לשתי פעוטות, משרה מלאה בלשכת ראש עיר מצריכה נוכחות גבוהה, והיה מאתגר לגדל ילדים עם משרה כזו.

ראש העיר דאז היה איש של חוויה. אני יודעת שהייתה עליו הרבה ביקורת, שהוא היה איש שנוי במחלוקת, אבל מההכרות האישית אתו ראיתי את הצדדים הטובים שלו, וכל מי שהכיר אותו מקרוב חשב כמוני.

ראשית, הוא היה איש עם חזון, נתן סמכויות בלתי מוגבלות לכל הסובבים אותו. הוא לא חשש להתערב בסוגיות מורכבות, קיבל החלטות אמיצות, שאח"כ באו אתו חשבון. מאחורי התדמית של הבולדוזר הקשוח היה לב ענק, שתמיד אהב לסייע למי שצריך. הוא הצעיד את הרצליה למחוזות, שלא ידעו כמוהם עד הגיעו.
התקופה המרתקת שכיהנתי כרל"שית, הייתה בית ספר לחיים, הכניסה בי את המוטיבציה הגבוהה להיכנס לנעלי ראש העיר. בעיני אחד התפקידים המאתגרים והמספקים, שקיימים במערכת הציבורית, לא צלח והמשכתי הלאה, אבל לא מבלי להיות מעורבת בבחירות המוניציפליות בתפקיד תומך. כך החלה ההכרות שלי עם יריב.

מה בתמונה: קמפיין 2013. תמונה עם מתנדבי הרשימה הרצליה באהבה – יום ששי אחרון לפני הבחירות שנערכו ב22/10/13 התאספנו לתמונה קבוצתית מרגשת עם תקווה גדולה לניצחון

מה הביא אותך לתמוך ביריב פישר בבחירות האחרונות?
כאמור, כמי שהנושא המוניציפלי נשאר אצלה בדם תמיד עקבתי אחרי הבחירות ואחרי המועמדים השונים, היה לי חשוב להשפיע על הבחירות. כהונה של  עשר שנים כראש עיר היא המקסימום מבחינתי. תפקיד ראש העיר שוחק ומשחית, והרבה יסכימו איתי שעשור זה פרק זמן נכון לסיים כהונה. קדנציה ראשונה לומדים ובשנייה מבצעים.

לכן,  כשיריב פישר הודיע שהוא מתמודד, החלטתי לשקול  את התמיכה בו, זאת מבלי שהייתה לנו הכרות מוקדמת. נפגשנו לשיחה בארבע עיניים והתרשמתי מאוד. פגשתי בחור חייכן, בגבה העיניים, עם רקע עשיר בניהול עסקים, ועם ותק רב שנים במועצה. השתכנעתי שיש לו  את הניסיון הנדרש, האישיות וארגז הכלים המתאים  לכהן כראש העיר הבא של הרצליה. ברורו לי שיריב הוא שונה מהמודל של אלי לנדאו שהכרתי והערכתי, אבל זה לא הרתיע אותי מלהמר עליו. האמנתי בו, ועדיין מאמינה.

מהם לדעתך האתגרים העיקריים שעומדים בפני ראש עיר חדש? 
כשאתה מגיע לראשות העיר. יש זמן למידה, זמן גיבוש אסטרטגיה, זמן לגיוס צוות עובדים שיעטוף וייתן מענה, אבל לתושבים אין זמן וזה לגמרי מובן, הם מבחינתם מבקשים להמשיך לקבל שירות. העיר הרצליה גדלה משמעותית מיום שכיהנתי כרל"שית. מגוון הנושאים, המשברים, הפרויקטים ונוסיף לזה את המצב הביטחוני המורכב, שמעמיס על הצוות העירוני ובוודאות גוזל ממנו זמן, על חשבון עבודות שגרתיות.

מה בתמונה: יום ניקיון עובדי העיריה.  ביוזמתו של אלי לנדאו, עזבו עובדי העיריה ליום אחד את משרדם ויצאו לרחובות העיר עם מטאטא כדי להשתתף בניקיון העיר. כולם נטלו חלק, ממנהלים בכירים ועד הפקידות הזוטרה. ארוע שחזר על עצמו כל שנה.

בנושא ניקיון העיר אכן דורש שיפור, אבל מאחר והכהונה החלה באמצע שנת התקציב, אין דרך להגדיל את המשאבים הנדרשים. יש להמתין לאישור תקציב 2025. גם נושא המיגון של מוסדות החינוך, נושא שלא טופל שנים, תופס עכשיו כותרות, ולא פשוט להיכנס לנעלי ההנהגה הקודמת ולהתחיל לפתור את כל מה שהם השאירו אחריהם.

בהקשר לתחלופת כוח אדם. כמי שהתמודדה על ראשות העיר, כבר אז שמעתי חשש של עובדים, שתהיה עריפת ראשים ואז אמרתי: "עובדים מקצועיים ולויאליים, אין להם סיבה לחשוש". להבנתי, גם יריב פישר לא מיהר להחליף עובדים, באופן טבעי היו ויהיו עובדים שהרגישו שהם מיצו וינצלו את ההזדמנות לעבור לתפקיד הבא.

מה דעתך על השינויים שעשה יריב פישר ברחוב סוקולוב? ומה האתגרים הנוספים שעומדים בפניו בהקשר לרחוב? 
רחוב סוקולוב זה אתגר נוסף שתמיד עמד בפני ראשי העיר, לצערי, לא הצליחו להתמודד אתו. יעל גרמן הוסיפה כיכר מוזרה ברחוב בן גוריון סוקולוב ליד בניין לב העיר, מה שהקשה אף יותר על התנועה ברחוב וטוב עשה ראש העיר הקודם, משה פדלון שביטל אותה.

הרחוב מאתגר גם מבחינה תחבורתית וגם מבחינה תחזוקתית  וויזואלית. מבחינה ויזואלית ותחזוקתית אני מברכת על השינוי שעשה יריב פישר. כבר שנים אני מסתובבת ברחוב בימי שישי ורואה את המדרון החלקלק, כיצד הסוחרים מרגישים שהם כביכול משלמים שכירות גם על המדרכה בפתח החנות שלהם. הרחוב הפך לשוק, לא רחוב שראוי לעיר כמו הרצליה. דרוש אומץ למהלך כזה, לא בדיוק פופוליסטי היה להחזיר אותם לגבול הטבעי שלהם. יודעת שהרבה תושבים תומכים בזה, כמובן, שלסוחרים זה פחות נוח, ולכן גם "זכה" יריב פישר להפגנות מול ביתו.

הפעולה הזו שנעשתה היא חשובה, אבל לא פותרת את הבעיה ברחוב הקטן והסואן. יש בעיות חניה קשות ולהרצליינים מאוד קשה ללכת ברגל, כולם רוצים להחנות ברחוב, ואם אין אז גם "דאבל פארקינג " הולך וסותם את הרחוב.

בתקופת אלי לנדאו , נעשו פניות למספר אדריכלים, וזכור לי שהייתה תוכנית לעשות חניה תת קרקעית מתחת לרחוב, ולהפוך את הרחוב למדרחוב.  לדעתי, זה פתרון מעולה וקיים במדינות באירופה. כנראה לא זול, אבל כל עוד לא יהיה פתרון לחניה, הכאוס ברחוב רק ילך ויגדל. אני ממש מקווה שיריב פישר ישקול כזו תוכנית.

איזו השפעה יש לרשתות החברתיות וההתפתחות הטכנולוגית על הדינמיקה המוניציפלית?
מאז שנכנסו הרשתות החברתיות לחיינו וקיימת היכולת לתקשר עם קהל היעד באמצעות מסרונים והודעות וואטסאפ, זה מאוד מקל על המועמדים לראשות העיר, ועל ראשי העיר לתקשר עם התושבים. זכור לי היטב שבתקופת לנדאו במטרה להגיע לקהל הבוחרים נשכרו סוקרים שעברו בבתים ברחבי העיר, וגם שוחחו טלפונית עם קהל היעד במטרה לאחר את הבוחר המסומן.

כיום קיימות אפליקציות מתקדמות שמקלות משמעותית על התהליך ומאפשרות לקצר את זמן זיהוי הבוחרים. בנוסף, גם המועמדים יכולים לתקשר באמצעות הודעות ובאמצעות פוסטים מלווים בצילומים עם התושבים, לדווח על העשייה ועל האתגרים, מאפשר לפוליטיקאים חשיפה אידיאלית כלפי כל מי  שמוגדר תושב הרצליה.

מצד שני, הרשתות החברתיות וקבוצות הוואטסאפ המקומיות שגדלו משמעותית, אלו אמצעים לנגח את הפוליטיקאים. התחושה היא שהנהלת העיר נמצאת כל הזמן במרדף להעביר מידע עדכני וגם להגיב על פוסטים של תושבים, לעיתים לא אובייקטיבים, שהם לא תמיד מדויקים בלשון המעטה, וגורמים נזק .

מה בתמונה: המטווח האולימפי בתקופתו של אלי לנדאו נחנך המטווח האולימפי צמוד לקאונטרי של הרצליה. המטווח החדש הפך למקור גאווה לעיר שאירחה בו לעיתים קרובות אורחים מכובדים.

מה דעתך על הביקורת כלפי ההנהגה החדשה?
לצד התגובות הטובות והשינויים המבורכים, אני רואה גם השתלחויות כלפי ההנהגה החדשה בנושאים שונים כמו חינוך, ניקיון, ביטחון ועוד. בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות, אני לא הסניגורית של ההנהגה החדשה, ואם יש צורך בביקורת אני לא אחסוך אותה. יחד עם זאת, אני בתחושה שרבים מהמבקרים לא מגיעים ממקום נקי ואובייקטיבי.

הייתה, לדוגמא, ביקורת על תחלופה גדולה באגף החינוך,  ביקורת לא מוצדקת. מדובר בעובדים שכיהנו בתפקידיהם לפחות עשור, וזה רק טבעי ואפילו נכון שיפנו את מקומם לעובדים רעננים. כל משרה שאתה מכהן בה זמן רב הינה שוחקת ופוגעת בשרות. בימים האחרונים התבשרנו על מינוי חדש באגף החינוך, מינוי מצויין. מציעה לכל המקטרגים להמתין לתוצאות ולא לצאת בהכפשות חסרות בסיס.

מה דעתך על מעורבות התושבים בפוליטיקה המקומית?
חילופי השלטון לא מעניינים את האזרח הקטן. הוא במקרה הטוב הטריח עצמו לקלפי, וגם זה לא תמיד. אחוזי הצבעה לבחירות מוניציפליות ממש נמוכים, לצערי. האזרחים עדיין לא קלטו כמה חשוב להשפיע נכון על בחירת ההנהגה המקומית. מניסיון שלי בתקופה בה התמודדתי לראשות העיר, מאוד היה מתסכל לראות את האדישות, הסקפטיות, וחוסר האמון של התושבים.

נכון שהיינו עשרה מועמדים שזה ממש מבלבל, אבל הרגשת שאין להם ממש עניין להתעמק במצע של המועמדים להבין את ההבדל ביניהם, הם ממש לא היו בעניין. הרבה לא ידעו שיש בחירות, לא הכירו את המתמודדים, לא מהרו להגיע לחוגי בית. כמי שהשקיעה מאמץ של זמן וכסף במערכת הבחירות והאמינה שהיא ראוייה לתפקיד זה היה מאוד מתסכל.

מה בתמונה: חתימה על ההסכם הקואליציוני. מיכאלה מארחת בביתה את מעמד החתימות על ההסכם הקואליציוני החדש מיד לאחר הבחירות. מימין: ראש העיר הנכנס, יריב פישר, מיכאלה זידנר, עוזר ראש העיר אלכס גולדשטיין וסגן ראש העיר הנכנס, איל פביאן.

מה המסר שלך לראש העיר החדש?
תפקיד ראש העיר הוא מרתק, מאתגר עם הרבה סיפוק. אבל גם כפוי טובה. אין ראש עיר יכול לצפות שכולם יהיו מרוצים מהחלטותיו, ובבחירות הבאות יקבל את 100 אחוזי ההצבעה. מה שטוב לאחד לאו דווקא טוב לשני, עליו לעבוד לפי החוק ולפי המצפון שלו לטובת התושבים ולכבוש את היעדים העומדים בפניו. ראש עיר צובר הרבה אויבים במהלך הקדנציה שלו, כי ההחלטות אמיצות שנעשות הן לא תמיד פופוליסטיות. מקווה שהתושבים  יבינו בסוף, שמה שטוב וחשוב לעיר לא תמיד משרת את האינטרסים האישיים שלהם .לנסות להיכנס לנעליו ולהבין מאיזה מקום הוא מקבל את ההחלטות שלו.

צוות העובדים שראש העיר יבחר בעיקר המנהלים הבכירים הוא קריטי להצלחתו, מתן סמכויות נרחבות הוא חיוני, דע לבחור את האנשים בעמדות מפתח, תהיה המומחה למומחים, ומכאן הדרך להצלחה בטוחה יותר.

The post הרצליה בין עבר לעתיד: תובנות מאשת סוד של ראש העיר המיתולוגי appeared first on הרצליה היום.

מיום כניסתה של ההנהגה החדשה לעיר הרצליה, אני קוראת פעם אחר פעם, כתבות ופוסטים ברשתות החברתיות ובהן ביקורות שמטרתם אינה הצעות לשינוי ויעול אלא השתלחות חסרת מעצורים בשלטון המוניציפאלי החדש שפועל כחצי שנה בלבד.

הכתבה האחרונה באחד מהמקומונים דנה בהדרדרותה של מערכת החינוך המקומית, אשר אני נמניית עליה. האדרת מערכת החינוך בעיר והצגת "קריסתה" מאז חילופי השלטון, חוטאת לאמת שלא לומר רחוקה ממנה שנות אור. כבר שנים מערכת החינוך בהרצליה אינה מהטובות במדינה ואף לא בהשוואה לאלו שבאזורנו. אחוזי בגרות אמנם גבוהים, אך מדרג הציונים נמוך ביחס לשכנותינו. אפשר לתלות זאת במערכת החינוך הכוללת, מעמד המורה והשכר הבלתי מתגמל ואפשר לבדוק נתונים מקומיים.

תשתיות ומבני חינוך

למרות שהעיר גדלה בקצב אקספוננציאלי, מזה כשני עשורים שלא נבנו בהרצליה בתי ספר חדשים זולת אלו שקמו בגליל ים עם הקמתה של השכונה החדשה וגם שם חטיבת הביניים משמשת את חטיבת אלתרמן שנבנית ולא את כלל תושבי העיר, ובינוי הרחבה שהושלם השנה בקמפוס מדעים (תיכון חדש, הנדסאים וחטיבת הביניים יד גיורא).

הכיתות בהרצליה מונות את מספר התלמידים הגדול ביותר בערי השרון שלא לדבר על השכבות – בתיכון הראשונים יש 14 כיתות בשכבה, ביובל ובחדש כ- 12 כיתות.

התשתיות הישנות לא טופלו במשך שנים ותלמידים רבים מידי למדו בסביבת למידה שלא תואמת מערכת עירונית חזקה ואמידה כהרצליה. אחרי שנים של המתנה, רק כשנה לפני הבחירות האחרונות, פתאום אושר בינוי בכמה בתי ספר במקביל, עדיף מאוחר מלעולם לא, אבל אז פרצה המלחמה שהשאירה אלפי תלמידים ללא מיגון ומנהלים שג'ינגלו בחיפוש אחר פתרון, משום שהעיריה לא סיפקה אותו.

כח אדם וציוותים

גם הביקורת הנשמעת חדשות לבקרים על תחלופת מנהלים ובעלי תפקידים באגף החינוך, תמוה שמיוחסת לשלטון החדש. בבית הספר נעמי שמר התחלפו שלוש מנהלות בשלוש שנים. בתיכון חדש התחלפו שלושה מנהלים בשלוש שנים, וכך גם בתיכון דור.

בשעה שבכל הארץ חסרים אלפי מורים, בהרצליה נפתחה שנת הלימודים עם מצבת מנהלים ומורים מלאה, כן, זה היה כנראה ממש קשה, אבל בוצע.
ולגבי נושאי התפקידים, גלילה יבין היא המשנה לראש העיר, החשיבות שהיא מייחסת לחינוך ידועה ומוכרת עוד מהיותה חברת מועצת העיר, הייתי מחכה קצת לפני ששופטים את ביצועיה.

ולגבי שאר נושאי התפקידים, בכל מערכת מוניציפאלית, כשמתחלפת הנהגה, אנשים מרגישים פחות נוח לעבוד עם מי שהיו באופוזיציה ועכשיו הפכו להנהגה, זה מובן והגיוני, אין לי ספק שמחליפיהם יהיו גם הם, אנשי מקצוע מצויינים.

סיכום

הרצליה של השנים האחרונות לא התאפיינה במערכת חינוך מהטובות בארץ או בשרון, אבל יש לה פוטנציאל גדול להפוך לכזאת. גם לי כחלק ממערכת החינוך, יש ביקורת רבה עליה, אבל כמוני הייתי ממליצה למבקרים ולמשתלחים לחזק את המערכת ולהמתין קצת עם הביקורת. מערכת החינוך בהרצליה ניצבת בפני אתגרים משמעותיים שהצטברו לאורך שנים רבות. בעוד שקל להאשים את ההנהגה החדשה בכל הבעיות, חשוב לזכור כי שינוי מערכתי דורש זמן, סבלנות ושיתוף פעולה. במקום ביקורת הרסנית, עלינו לאמץ גישה בונה ולתת להנהגה החדשה הזדמנות אמיתית להוביל שינוי. כאנשי חינוך ותושבי העיר, תפקידנו הוא לתמוך במאמצים לשיפור המערכת, להציע פתרונות יצירתיים ולעבוד יחד למען עתיד טוב יותר לילדי הרצליה. רק באמצעות שיתוף פעולה ואורך רוח נוכל לממש את הפוטנציאל האדיר הטמון במערכת החינוך העירונית.

טור הדעה נכתב על ידי סהר אמר.
מורה, מחנכת ורכזת תחום דעת "אדם, סביבה ונוף" בתיכון חדש בהרצליה.

• הציונים התפרסמו בעקבות בקשת חופש מידע שהוגשה למשרד החינוך על ידי התנועה לחופש המידע.
• מידע נוסף ניתן למצוא באתר "שקיפות בחינוך" בכתובת shkifut.education.gov.il 

The post קריאה לאיזון: נקודת מבט מאוזנת ומפוכחת על מצב החינוך בהרצליה appeared first on הרצליה היום.

ביום רביעי 1.5. תכננו לקיים הפגנה בסמוך לביתו של גדי איזנקוט, ההפגנה השלישית בסדרה של הפגנות קבועות שימשיכו ויתקיימו תוך קריאה להקדמת הבחירות במושב הקיץ הקרוב של הכנסת.

מדוע דווקא מול איזנקוט?

המטרה שלנו להשפיע,  לתמוך וגם לקרוא בצורה ברורה, חדה ולא מתנצלת לגדי איזנקוט לצאת מממשלת החורבן בה הוא שותף ומספק יחד עם גנץ "שכפץ" לנתניהו להמשיך במלאכת ההרס, ולפעול להחלפת הממשלה בבחירות כבר בחודשיים הקרובים.

"משפחת איזנקוט היא משפחה שכולה, ולכן בחרנו לקיים הפגנות יחסית שקטות ומכבדות, כלומר: מגיעים דוברים, אנחנו עם שילוט מתאים, דגלי ישראל, ואנחנו מבטאים את תמיכתינו בגדי איזנקוט וביכולתו, חובתו ואחריותו לפעול לפרוק הממשלה והקדמת הבחירות להצלת המדינה."

אנחנו לא כורזים קריאות קשות, לא שרים שירי מחאה, לא מפעילים זמבורות ומתופפים, אנו מבטאים את כוונתינו בצורה נחושה אך מכבדת. מערכת ההגברה שבשטח היא לשימוש הדוברים בהפגנה בלבד.

הפגנות שקטות במיקום קבוע 

בשבועיים הקודמים קיימנו הפגנות שקטות בכיכר לוחמות השואה (מפגש הרחובות אלתרמן-ויזנטל). גם השבוע נערכנו להפגנת המשך דומה.

במפתיע, בשעות אחר הצהריים המוקדמות הודיעו לנו מהמשטרה שעלינו להזיז את מקום ההפגנה לצומת אלתרמן-שמעוני, צומת המרוחק יותר מביתו של גדי איזנקוט. המשטרה דרשה שנהיה רחוקים מעל 300 מטר מביתו של גדי איזנקוט.

למרות התנגדותנו העקרונית להזזה,  דוחק הזמן שנכפה עלינו לא אפשר לנו לפעול כנגד ההחלטה ברמה המשפטית, ולכן בחרנו להעתר באופן חד פעמי לדרישה השבוע.

בהגיענו למקום ההפגנה, השוטרים כבר נכחו במקום, כפי שהיו גם בשבועות הקודמים. להערכתנו נאספו כ 150 איש מהרצליה ומהסביבה.
התחלנו בהפגנה שקטה כהרגלנו. באחת המירפסות הגבוהות בבניין שמשקיף אל הכיכר נקראו קריאות כנגדנו, התעלמנו בכוונה לקיים הפגנה מכבדת לפי התכנית המקורית.

נסיונות לשיבוש ההפגנה ע"י מערכת הגברה של קומץ מתנגדים

זמן קצר לאחר תחילת ההפגנה הגיע רכב עם מערכת הגברה עוצמתית, נעמד בסמוך לכיכר ויושבי הרכב (לא יותר מ 3-5) התחילו להפעיל את הכריזה שלהם בעוצמה מחרישת אוזניים וחסרת פרופורציות רק במטרה להפריע לנו לקיים את ההפגנה, להפריע לדוברים, ולהפריע לקהל המפגין.

הצעקות כללו את הרפרטואר "הביביסטי" השגור של "אתם נאצים" "סמולנים בוגדים" , "נוחבות" ועוד פנינים שעדיף לא לחזור עליהם. הפזמון "מי עולה עכשיו בלהבות? חווארה" אשר משויך לנוער הגבעות הקיצוני ומושמע הרבה בקרב מפגיני הימין הקיצוני,  נוגן אתמול מספר פעמים ללא התערבות המשטרה.

"מרגע שהרכב עם ההגברה הגיע, נפסק השקט בכיכר. ניסינו להתעלם ולהמשיך בהפגנה כמתוכנן."

שני דוברים השתתפו ונאמו כמעט מבלי שניתן היה לשמוע אותם:

1. פרופסור רפי מלניק, לשעבר נשיא אוניברסיטת רייכמן, המכיר אישית את גדי איזנקוט, ופנה אליו כמי שמכיר אותו, תומך בו, ומצפה ממנו לעשות מעשה ולקרוא להקדמת הבחירות.
2. ד"ר דן פולק, נציג בריאות הנפש, מטפל רגשי העובד ומתנדב מאז פרוץ המלחמה עם מפונים ושורדים, חיילות וחיילים ובני משפחות. ד"ר פולק מטפל, מדריך ומרצה באקדמיה. גם הוא בדבריו תיאר את המצב הקשה בו אנחנו נתונים, קרא לתקווה במדינה שלנו, ולגדי איזנקוט לפעול למען טובת המדינה

הרוחות התלהטו מהר מרגע הגעת מפגיני הנגד וההפגנה הפכה לרועשת בה כל צד כורז כנגד הצד השני. חשוב לציין, כי באנו במטרה לקיים הפגנה מכבדת, אך לא נסכים לסתימת פיות ברוטאלית שכזאת.

המשטרה שהיתה במקום הקיפה את הרכב הכורז, אולם, כוחות  המשטרה לא דרשו מהם לזוז ממקום ההפגנה והסתפקו בהפרדה פיזית בין הצדדים, ללא ניסיון לפתור את הבעיה שנוצרה.

"נוצר מצב אבסורדי, שאנחנו שכיבדנו את בקשת המשטרה להתרחק מהמקום בו רצינו להפגין, קיבלנו בתמורה הפגנה רועשת עם דברי הסתה כלפינו, בחסות המשטרה…"

ולאן מכאן?

אנו נמשיך ונפגין, נמשיך ונקרא לגדי איזנקוט:

• לקחת אחריות ומנהיגות ולצאת מהממשלה ולהפסיק להעניק לגיטימציה לפעולות ממשלת החורבן.
• לפעול לבחירות בהקדם להחלפת הממשלה הנוראית, שעדיין נאחזת בקרנות המזבח.

לא ניתן להתנכלויות לעצור אותנו. אנחנו כאן כי המדינה יקרה לנו.

The post הנסיונות לשבש את הפגנות איזנקוט בהרצליה,לא יצליחו. הקשיבו למארגנים appeared first on הרצליה היום.

הרצליה היא אחת מהערים הליברליות בישראל, בבחירות הארציות האחרונות היתה זו מפלגת "יש עתיד" שזכתה למספר המקסימלי של הקולות (37%). מפלגות האופוזיציה (יש עתיד, המחנה הממלכתי, העבודה, מרצ וישראל ביתנו) זכו למספר כפול של קולות ביחס למפלגות הקואליציה (הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס, ויהדות התורה). גם הרכב מועצת העיר נחשב ליברלי יחסית לערים אחרות בישראל.

משה פדלון, ראש העיר הנוכחי, אמנם מצהיר שהוא ראש עיר ליברלי, אך בפועל נוהג אחרת. בתחילת הקדנציה שאף פדלון להקים קואליציה רחבה ושילב בה חברים מסיעות מגוונות, החל ממרצ-התנועה הירוקה, דרך הליכוד, ש"ס, הבית היהודי, סיעת היחיד של ירון עולמי, אורן אוריאלי (דרך החינוך), דרך חדשה וגם את אלעד צדיקוב מסיעת גשר. עם זאת, במהלך כהונת המועצה, נתגלעו מחלוקות שהביאו לפרישתן של כל הסיעות הליברליות במועצת העיר: דרך חדשה, של מרצ-התנועה הירוקה ושל אורן אוריאלי, והקואליציה הפכה תוך זמן קצר לקואליציה שמרנית-ימנית. פרישתם של נציגי הסיעות הליברליות היתה על רקע הניסיון להשתמש בהם כ"עלי תאנה" לפעולות ויוזמות דתיות-חרדיות של הסיעות החרדיות.

התנגדות פדלון ליוזמות ליברליות

כבר בתחילת הקדנציה העלתה סיעת מרצ – התנועה הירוקה, הצעה להכיר בזוגות הלהט"בים בהרצליה כבעלי זכויות, בדומה לערים ליברליות אחרות, אך פדלון התנגד להצעה. יוזמה נוספת אליה פדלון התנגד היתה הצטרפותה של הרצליה למיזם "נעים בסופ"ש" – רשת אוטובוסים המקשרת בין ערי המרכז ומאפשרת תחבורה ציבורית בשבת. התנגדותו אכן הביאה לסיכולה של ההצעה, וכיום הרצליה היא אחת הערים הבודדות בגוש דן שלא מהווה חלק ממיזם זה.

פדלון והקשר החרדי

היעדרם של נציגים ליברלים בקואליציה מאפשר למשה פדלון ליזום שורה של צעדים לקידום מדיניות שמרנית, תוך תמיכה בסיעות החרדיות במועצת העיר. הבולט בהם היה מינויו של אלעד צדיקוב מסיעת גשר למשנה לראש העיר והצטרפותו לשלושת המשנים הנוכחיים בעירייה: נציג סיעת הליכוד, נציג סיעת ש"ס וירון עולמי הנחשב שמרני בהשקפת עולמו. משה פדלון גם אישר את מינויו של צדיקוב לחבר בועדת המשנה לתכנון ובנייה. מי הוא אותו חבר מועצה? אלעד צדיקוב הוא חרדי חוזר בתשובה שהיה בעבר נציגה של סיעת "יהדות התורה" בעיריית הרצליה ועם השנים עבר לייצג את סיעת "גשר", אך נותר בהשקפתו השמרנית חרדית. במהלך כהונתו במועצת העיר גינה את החלטת ראש העיר ומשרד החינוך לאפשר פעילות הסברתית של ארגון חוש"ן (ארגון המעביר סדנאות במערכת החינוך בנושא סבלנות תוך דגש על תכנים להט"בים) לגננות בגני ילדים בעיר. בשנת 2022 תקף בית ספר יסודי בעיר לאחר שסייע לתלמיד שסיפר שהוא עובר תהליך לשינוי מגדרי.

צעדים נוספים שמקדמים בימים אלה משה פדלון והקואליציה הימנית-שמרנית-חרדית בראשו הם אישור השימוש בבית פרטי ברחוב וינגייט בעיר כבית כנסת, והרחבתו באופן לא חוקי. מהלך שנוי במחלוקת כבר נדון בועדת המשנה לתכנון ובניה של הרצליה שקראה לסגירתו. במקביל העירייה "מעלימה עין" משימוש של בתי כנסת בעיר כאולמות אירועים (לדוגמא בית הכנסת ברחוב עזרא בשכונת וייצמן).

הבחירות המוניציפליות המתקרבות הן הזדמנות טובה לרענן את מועצת העיר ולבנות קואליציה ליברלית אשר תייצג באופן הולם את תושבי העיר

רוצים להופיע ולקבל במה גם בטור אורח? שלחו אלינו הודעה בטופס יצירת קשר  או ישירות למייל שלנו herzliyatoday@gmail.com 

The post יוזמות ליברליות בהרצליה, נקודות מהקדנציה שמסתיימת לה appeared first on הרצליה היום.

עו״ד בומבך, שמייצג את הממשלה אמר בדיון בבג"צ "בגלל שהסמיכו 37 אנשים, שהיו חתומים על מגילת העצמאות באופן חפוז, הם אלה שיכולים לכבול עכשיו את הכנסת? יעלה על הדעת דבר כזה?"

אז חשוב לומר שהכרזת העצמאות נחתמה ע"י 37 חברי מועצת העם, המוסד העליון של הישוב היהודי. 37 חברי המועצה התמנו לפי מפתח מפלגתי והם נבחרו. ועוד איך נבחרו. קבלו אותם לפי ההשתייכות המפלגתית:

1. דוד בן-גוריון, ראש הסוכנות היהודית ראש מנהלת העם נציג מפא"י
2. דניאל אוסטר, חבר מועצת העם נציג הציונים הכלליים
3. מרדכי בנטוב, חבר מנהלת העם נציג מפ"ם
4. יצחק בן-צבי, נשיא הוועד הלאומי חבר מועצת העם נציג מפא"י
5. אליהו ברלין, חבר מועצת העם נציג הציונים הכלליים
6. פרץ ברנשטיין, חבר מנהלת העם נציג הציונים הכלליים
7. הרב זאב גולד, חבר מועצת העם נציג המזרחי
8. מאיר גרבובסקי (ארגוב), חבר מועצת העם נציג מפא"י
9. יצחק גרינבויים, חבר מנהלת העם נציג הציוניים הכלליים
10. אברהם גרנובסקי (גרנות), חבר מועצת העם נציג הציוניים הכללים
11. אליהו דובקין, חבר מועצת העם נציג מפא"י
12. מאיר וילנר, חבר מועצת העם נציג המפלגה הקומוניסטית
13. זרח ורהפטיג, חבר מועצת העם נציג הפועל מזרחי
14. הרצל ורדי (רוזנבלום), חבר מועצת העם נציג המפלגה הרוויזיוניסטית
15. רחל כהן (כגן), חברת מועצת העם נציגת ויצ"ו
16. הרב קלמן כהנא, חבר מועצת העם נציג פועלי אגודת ישראל
17. סעדיה כובשי, חבר מועצת העם נציג התימנים
18. הרב יצחק מאיר לוין, חבר מנהלת העם נציג אגודת ישראל
19. מאיר דוד לוינשטיין, חבר מועצת העם נציג אגודת ישראל
20. צבי לוריא, חבר מועצת העם נציג מפ"ם
21. גולדה מאירסון (מאיר), חברת מועצת העם נציגת מפא"י
22. נחום ניר (רפאלקס), חבר מועצת העם נציג מפ"ם
23. צבי סגל, חבר מועצת העם נציג המפלגה הרוויזיוניסטית
24. הרב יהודה לייב הכהן פישמן (מימון), חבר מנהלת העם נציג המזרחי
25. דוד צבי פנקס, חבר מועצת העם נציג המזרחי
26. אהרון ציזלינג, חבר מנהלת העם נציג מפ"ם
27. משה קולודני (קול), חבר מועצת העם נציג הציונים הכלליים
28. אליעזר קפלן 1891 – 1952 חבר מנהלת העם נציג מפא"י
29. אברהם קצנלסון(ניסן), חבר מועצת העם נציג מפא"י
30. פליקס רוזנבליט (רוזן), חבר מנהלת העם נציג "עליה חדשה" עולי מרכז אירופה
31. דוד רמז, יו"ר הועד הלאומי חבר מנהלת העם נציג מפא"י
32. ברל רפטור, חבר מועצת העם נציג מפ"ם
33. מרדכי שטנר, חבר מועצת העם נציג מפא"י
34. בן-ציון שטרנברג, חבר מועצת העם נציג המפלגה הרוויזיוניסטית
35. בכור שלום שיטרית, חבר מנהלת העם נציג הספרדים
36. משה שפירא, חבר מנהלת העם נציג הפועל המזרחי
37. משה שרתוק (שרת),  מנהלת העם נציג מפא"י

מגילת העצמאות באתר כנסת ישראל: https://main.knesset.gov.il/about/occasion/pages/declaration.aspx

The post מי הם 37 האנשים שחתמו על הכרזת העצמאות? appeared first on הרצליה היום.