תודה ליורם זינגר, תושב שכונת נווה עמל שסייע בהכנת הכתבה.

במפגש תושבים שנערך בשבוע שעבר (5 בינואר) עם נציגי העירייה, המשרד להגנת הסביבה והחברה לשירותי איכות הסביבה, התושבים קיבלו תשובות מפורטות על כל השאלות: מה בדיוק עומד לקרות? האם יש סיכונים בריאותיים? איך ישמרו על הצמחייה ובעלי החיים? מתי יפורסמו הממצאים?

במפגש השתתפו נציגים בכירים: נועם פוניה, מנהל תחום קרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה; עירד חלוטה, מנהל פרויקט שיקום תע"ש השרון; עומרי משעלי, מנהל מחלקת איכות הסביבה בעירייה; ודרור בן עמי, חבר מועצת העיר ומחזיק תיק איכות הסביבה.

"אנחנו מאוד משתדלים לעשות באמת שיתוף ציבור", אמר דרור בן עמי בפתח המפגש. "חשוב לנו שהתהליך יהיה שקוף ומקצועי לטובת הסביבה והבריאות של כולנו". עומרי, מנהל הפרויקט הוסיף: "מטרת המפגש היא להבין את מטרת הפרויקט ואת סדר העבודות. זה פרויקט שהוא שיתוף פעולה עם הרגולטור, המשרד להגנת הסביבה והחברה לשירותי איכות הסביבה".

מה זה פרויקט "אבן דרך"?

נועם פוניה הציג את הפרויקט הלאומי לשיקום קרקעות המדינה, המכונה "אבן דרך". "הפרויקט החל לפני עשר שנים", הסביר. "במסגרתו יש למשרד להגנת הסביבה זרוע ביצועית – החברה לשירותי איכות הסביבה – שמבצעת פעולות שיקום קרקעות בקרקעות של המדינה".

המצגת שהוצגה במפגש הראתה את היקף הפרויקט: 133 מתחמים בטיפול עד היום, 54 כבר שוחררו לפיתוח, בסך כמעט 14,000 דונם. סוגי האתרים כוללים בסיסי צה"ל, מתחמי תע"ש, מטמנות, שדות תעופה ופרויקטים לאומיים.

שלוש מטרות הפרויקט:

1. שמירה על הסביבה ובריאות הציבור
2. שיקום סביבתי מזיהומי קרקע
3. הכנת הקרקע לשימושים עתידיים בטוחים

המתחם: 50 שנות פעילות תעשייתית

עירד חלוטה הציג את מתחם תע"ש השרון – שטח של כ-6,000 דונם ששימש לייצור חומרי נפץ מאז שנות ה-40. המתחם משתרע על ארבע רשויות: הרצליה, רמת השרון, הוד השרון ודרום השרון.

"אנחנו מדברים על הפינה הצפון-מערבית שנמצאת בגבולות הרצליה, צמודה לנווה עמל והרצליה הצעירה", הסביר חלוץ. השטח הספציפי מסתכם ב-250 דונם, שפעל מאמצע שנות ה-40 עד סוף שנות ה-90. "במהלך פעילות המפעל מ-1948 ועד סוף שנות ה-90 נגרמו זיהומי קרקע ומי תהום", נכתב במצגת. מאז הריסת המבנים בתחילת שנות האלפיים, השטח פונה לחלוטין.

שלבי העבודה

חלוץ הציג את שלבי הפרויקט:

• שלב 1 – סקר היסטורי (בוצע): "אספנו את כל תצלומי האוויר ההיסטוריים מתחילת פעילות המפעל, ניתחנו את כל המידע הקיים, ביצענו סיורי שטח וראיונות עם ותיקי המפעל", הסביר חלוץ. על בסיס הסקר הוכנה תוכנית מפורטת לחקירת הקרקע.
• שלב 2 – חקירת הקרקע (מתחיל ינואר 2026): "אנחנו צפויים להתחיל באמצע החודש הזה", אמר. "נבצע כ-750 קידוחים נקודתיים ונקח דוגמאות לאנליזות מעבדה כדי למפות את האזורים שנצטרך לטפל בהם".
• שלב 3 – בניית תוכנית שיקום: "על בסיס הממצאים נתכנן תוכנית שיקום ונוציא אותה לפועל בעתיד", הבהיר.

איך יראו העבודות?

חלוץ הציג בפירוט את אופן ביצוע העבודות: "בשלב הראשון יבוצע חישוף מינימלי של צמחייה להכשרת דרכי גישה לנקודות הקידוח בלבד", הסביר. "לאחר מכן נכניס מכונות קידוח – מכונות קטנות יחסית בגודל של רכב, כ-4 מטר אורך על 2 מטר רוחב, שמתנהלות על זחל".

במפגש הוצגה מפה עם פריסת 750 נקודות הקידוח המתוכננות. "הקידוחים יהיו לעומקים בין 2 ל-15 מטרים, וככל שיתגלו ממצאים נעמיק כדי לתחום את כל הזיהומים", הבהיר.

לוחות זמנים מדויקים

המצגת כללה פרטים ברורים:

• התחלה: אמצע ינואר 2026
• משך: כחצי שנה
• ימי עבודה: א'-ה' בלבד
• שעות: 19:00-07:00 (כ-12 שעות מידי יום)
• דגשים: ללא עבודות לילה

"ברגע שנתחיל, ננעל את השטח ולא נאפשר כניסה של הולכי רגל לאורך כל תקופת העבודות", הדגיש חלוץ.

בטיחות – עיקרון מנחה

"הכי חשוב זה בטיחות", אמר חלוץ. "יש לנו יועץ בטיחות מומחה והעבודות יבוצעו בהתאם לתוכנית בטיחות ייעודית".

המצגת פירטה שעבודות החישוף והקידוח יתבצעו במרחק של כ-30 מטרים מאזורי שהיית אדם. "לאורך תקופות מוגבלות יוצב גידור זמני לאורך הטיילת בשדרות ירושלים. במקרים חריגים בלבד תיתכן הגבלה זמנית וקצרה של תנועת הולכי רגל במקטעים מסוימים", הסביר.

במידה ויידרשו הפרעות נקודתיות כמו חסימות זמניות, יימסר לתושבים עדכון ייעודי בתיאום עם העירייה.

שמירה על הטבע

במצגת הוצג שקף מיוחד על עקרונות שמירה על הצמחייה ובעלי החיים:

צמחייה: בוצע סקר מקיף שזיהה מינים נדירים ומוגנים. "אותם אזורים יסומנו בשטח והחישוף יבוצע בליווי צמוד של אקולוג, תוך שמירה מקסימלית על הצמחייה", אמר חלוץ. החישוף יהיה מינימלי ללא כניסה לשכבת הקרקע, וללא כריתת עצים.

בעלי חיים: רשות הטבע והגנים מלווה את כל התהליך, ופקחי רט"ג יהיו נוכחים במהלך החישוף. "בשלב זה לא מתוכננת העתקה של בעלי חיים, בהתאם להנחיות רשות הטבע והגנים", הבהיר חלוץ.

השאלות שהעסיקו את התושבים

המפגש כלל פאנל שאלות ותשובות ענף, שבו התושבים העלו מגוון רחב של חששות ושאלות. להלן השאלות המרכזיות והתשובות שניתנו:

האם יש סיכונים בריאותיים לתושבים?

תושבים רבים שאלו על סיכונים בריאותיים אפשריים כתוצאה מהעבודות. נועם פוניה מהמשרד להגנת הסביבה מסר תשובה נחרצת: "אנחנו מדברים על זיהומים שספוחים לקרקע, לא גזים. העבודות לא יפלטו גזים רעילים. מדובר בקידוחים נקודתיים שלוקחים דוגמאות זעירות בגודל של 3-4 סנטימטר, ללא פתיחת שטחים גדולים".

עירד חלוטה הוסיף הסבר מדעי: "זיהומים בקרקע נעים כלפי מטה עם הגשמים, לא הצידה. הם לא מגיעים לחצרות בתים או לטיילת – זה פשוט לא קורה פיזיקלית. המזהמים נספחים לגרגרי הקרקע ואין מנגנון שגורם להם להתפשט לרוחב".

כמה רעש צפוי מהעבודות?

תושבים רצו לדעת על היקף הרעש ולאיזה מרחק הוא יורגש. חלוץ השיב: "מכונות הקידוח קטנות ויוצרות רעש של דפיקה לא מאוד חזקה. תושבים בחלק הפנימי של השכונות כנראה לא ירגישו כלל, ובשכונות הסמוכות ייתכן שישמעו דפיקות קלות במהלך היום. מדובר בשתי מכונות בו-זמנית במרחק מבתי המגורים".

מה עם הפגיעה בצמחייה ובבעלי החיים?

שאלות רבות עסקו בהשפעה על ערכי הטבע בשטח. חלוץ הודה בכנות: "תהיה פגיעה בצמחייה, אכן יש מינים נדירים ומוגנים בשטח. אבל בוצע סקר מאוד מקיף שסימן את הנקודות, אותם אזורים יסומנו בשטח וכל עבודה תהיה תחת ליווי אקולוג ותחת ההנחיות שלו, תוך שמירה מקסימלית על הצמחייה".

לגבי בעלי חיים, עומרי הסביר: "העלינו את זה מול רשות הטבע והגנים שהם הרגולטור. הם אמרו שלא רק שהשטח פתוח ויהיה לבעלי החיים לעזוב, גם מבחינת המחקרים והמדע מספר שפחות מ-50% מבעלי החיים שורדים העתקה, אז גם אם נעתיק זה לא בהכרח עוזר. לכן בשלב הזה לא מתוכננת העתקה".

האם הממצאים יפורסמו לציבור?

תושבים שאלו אם הממצאים מהחקירה יפורסמו באופן שקוף. חלוץ ופוניה הבטיחו: "כל הדוחות שלנו עוברים לביקורת ולאישור של המחוז במשרד להגנת הסביבה, ולאחר האישור עולים לאתר האינטרנט. זה נכון לגבי הפרויקט הזה וגם לגבי כל שאר הפרויקטים שלנו".

מי מפקח על העבודות ואיך מבטיחים איכות?

שאלה חשובה שעלתה הייתה לגבי הפיקוח והבקרה על העבודות. פוניה הסביר את מערכת הבקרה הרב-שכבתית: "החברות המבצעות כולן מוסמכות על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. החברה לשירותי איכות הסביבה מפקחת על העבודות, המשרד להגנת הסביבה מבקר את הדוחות והממצאים, יש חברות בקרה שמגיעות לשטח, והעירייה שותפה מלאה. אי אפשר להיכנס לשטח בלי ליידע ובלי לקבל הנחיות".

הוא הוסיף: "הפיקוח הכי טוב שיש לנו זה הציבור. אנשים גרים קרוב ומסתכלים, ולנו חשוב לקיים ולבצע את העבודה במהירות האפשרית ובצורה המקצועית והטובה ביותר עם הפרעה מינימלית לתושבים".

מדוע המפגש מתקיים כל כך קרוב לתחילת העבודות?

תושבים שאלו מדוע שיתוף הציבור מתקיים רק כעת, כשהעבודות עומדות להתחיל. יערה, מצוות שיתוף הציבור בעירייה, הסבירה: "בדרך כלל אנחנו עושים חיבור טבעי בין התחלה של פרויקט לבין שיתוף הציבור כדי שהנושא יהיה טרי ויהיה במודעות. במידה ויש עוד שאלות, אתם מוזמנים להפנות לאתר ותהיה התייחסות רצינית ומקצועית לכל שאלה".

סיכום ומסרים לסיום

בסיום המפגש, הנציגים הביעו את מחויבותם לשקיפות ולעבודה מקצועית.

נועם פוניה: "המטרה היא לשמור על הסביבה ועליכם, שלא יהיה מגע – לא בדליפות, לא במים ולא בגזים. האתרים האלה מסיימים את התהליך כשהם בטוחים לכל שימוש".

עומרי: "אנחנו פה לענות על כל השאלות שלכם. אתם יכולים לפנות אלינו דרך המוקד העירוני או בישיבות לפניות תושבים. חשוב לנו שתרגישו שותפים".

המפגש, שנמשך כשעתיים, היווה דוגמה לשיתוף ציבור אמיתי. התושבים קיבלו מידע מפורט, שאלו שאלות בחופשיות, וקיבלו תשובות מקצועיות ישירות מהגורמים המוסמכים ביותר.

העבודות אמורות להתחיל כבר באמצע ינואר 2026, ולמשך כחצי שנה תושבי נווה עמל והרצליה הצעירה יהיו שכנים לפרויקט חשוב זה. העירייה, המשרד והחברה לשירותי איכות הסביבה מתחייבים לשמור על קשר שוטף, לעדכן בממצאים, ולהיות זמינים לכל שאלה.

התושבים מוזמנים ליצור קשר בכל עת ולעקוב אחר התקדמות הפרויקט באתר הייעודי.

שוב תודה, לתושב שכונת נווה עמל, יורם זינגר אשר סייע בהכנת הכתבה המקיפה.

• אתר הפרויקט בו ניתן לקבל מידע נוסף : SOIL-REMEDIATION.CO.IL
• צוות קשרי קהילה חברת "אבן דרך": טלפון: 072-2211599 (שלוחה 2, הקישו 0)

The post הכל על עבודות שיקום הקרקע בתע"ש השרון שמתחילות בינואר appeared first on הרצליה היום.

בהשוואה בין-עירונית, הרצליה עומדת במקום השני בארץ בייצור פסולת לנפש ליום, מעט מאחרי תל אביב-יפו. על פי נתוני הלמ"ס, תל אביב-יפו מייצרת 2.28 ק"ג לנפש ליום בשנת 2024, בעוד הרצליה מייצרת 2.12 ק"ג. ברחבי אזור השרון, ערים אחרות מציגות נתונים שונים: רמת השרון מייצרת 2.2 ק"ג לנפש ליום, רעננה 1.67 ק"ג, כפר סבא 1.72 ק"ג, והוד השרון 1.72 ק"ג.

הפער בין הרצליה לעיר בעלת הייצור הנמוך ביותר משמעותי: ירושלים מייצרת רק 1.46 ק"ג לנפש ליום. חדרה מייצרת 1.91 ק"ג, נתניה 1.72 ק"ג, פתח תקווה 1.68 ק"ג, וחיפה 1.67 ק"ג. הבהרה: בהשוואה לערים הגדולות בישראל בייצור פסולת לנפש הרצליה במקום השלישי (אחרי ת"א-יפו ואשקלון)

 העירייה מפעילה ברחבי העיר 9 משאיות פינוי אשפה לפחים הירוקים מדי יום, תוך איסוף ממוצע של כ-60 טון אשפה.

האתגר אינו מקומי בלבד. על פי נתוני הביקורת הסטטיסטית של מדינות OECD לשנת 2019, ישראל מייצרת 1.76 ק"ג פסולת לנפש ליום, בהשוואה לממוצע של 1.47 ק"ג במדינות OECD המובילות. זה אומר שישראל מייצרת כ-20% יותר פסולת מהממוצע של המדינות המתקדמות בעולם.

עובדה זו מעמידה בהקשר רחב את המהלך שמנהלת הרצליה: לא רק צמצום של מטרדים מקומיים, אלא גם תרומה להגנה על הסביבה והצמצום של היצור הפסולתי הכללי.

מיפוי דיגיטלי לייעול פינוי

מינהל התפעול העירוני, באמצעות אגף שפ"ע, ביצע בחודשים האחרונים עבודת מטה מקיפה שהתבססה על כלים טכנולוגיים מתקדמים. השימוש בבינה מלאכותית, מצלמות עירוניות ומערכות ניתוח חכמות אפשר למפות מחדש את מסלולי פינוי פחי האשפה הביתית.

העיר חולקה לפוליגונים ייעודיים, כאשר כל פוליגון נקבע על פי משקלים וכמות פחים באזור.

התושבים ברחובות ובשכונות שבהם יחול השינוי קיבלו הודעה אישית מטעם העירייה. המידע המלא זמין גם באתר העירוני.

יעדים אסטרטגיים

המהלך מכוון להשגת מטרות מרכזיות שנוגעות לשיפור איכות חיים וייעול תפעולי:

• ייעול תהליכים – שיפור תהליכי הפינוי והגברת היעילות באמצעות מסלולים מדויקים.
• צמצום רכב – הפחתת מספר משאיות הפינוי ברחובות העיר, מה שיוביל לפחתת פליטות.
• איכות חיים – הפחתה משמעותית במטרדי רעש ובעומסי תנועה בשכונות המגורים.
• שירות משופר – קיצור זמני תגובה והעלאת רמת השירות לתושבים.

חזון עירוני חכם ותשתיות ירוקות

ראש העיר יריב פישר ציין כי "ניקיון העיר הוא יעד מרכזי עבורנו". לדבריו, העירייה ממשיכה להוביל חדשנות גם בשירותים עירוניים יומיומיים. המיפוי המחודש, המבוסס על כלים דיגיטליים מתקדמים, יאפשר שירות יעיל ואיכותי יותר, לצד צמצום המטרדים הסביבתיים והתנועתיים.

פישר הוסיף כי "זהו צעד נוסף בדרך להפוך את הרצליה לעיר נקייה, חכמה ומתקדמת". המהלך משתלב בתוכנית רחבה יותר של העירייה לשילוב טכנולוגיות חכמות בשירותים העירוניים.

שליטה ובקרה מתקדמות על הפסולת

המערכת החדשה מאפשרת למינהל התפעול שליטה ובקרה מלאות על הפעילות היומיומית. באמצעות מערכת מרכזית, ניתן לנטר את כל פעילות הניקיון ואיסוף האשפה בזמן אמת. הטכנולוגיה כוללת מצלמות היקפיות על המשאיות, מערכות AI לזיהוי סוגי וכמויות פחים, וכלי ניתוח מתקדמים.

• מידע מעודכן לגבי ימי פינוי אשפה ביתית באתר עיריית הרצליה.

The post 2.12 ק"ג פסולת ליום: הרצליה בצמרת ומשדרגת את מערך הניקיון appeared first on הרצליה היום.

החוף החדש יפעל עד סוף חודש נובמבר, בנוסף לתחנות ההצלה הקבועות הפועלות באכדיה צפון ובחוף השרון. תחנות אלה פועלות עד סוף אפריל 2026, כחלק מהמדיניות הרגילה של העירייה לעונת החורף.

ראש העיר הרצליה, יריב פישר, הסביר את ההחלטה: "חופי הרצליה הם נכס לאומי שמושך אליו תושבים ומבקרים גם בעונת החורף". פישר המשיך והדגיש: "אנו רואים את הביקוש הגבוה ליהנות מהים גם בחודשים הקרירים. החורף השנה מאחר להגיע ומזג האוויר חמים, לכן החלטנו לפתוח בנובמבר חוף רחצה נוסף".

ראש העיר הוסיף כי "חשוב לנו לספק לתושבים ולמבקרים מרחב איכותי לנופש ופנאי, תוך שמירה על בטחון הרוחצים". עמדה זו מתיישרת עם המדיניות הכוללת של העירייה להעמיד את שירות הציבור במרכז.

שירותים מקיפים לרווחת הציבור

שעות הפעילות של כל החופים יהיו זהות: 16:00-07:30 מדי יום, כולל שבתות וחגים. במסגרת השירותים שיוצעו בחוף הכוכבים יינתנו שירותי הצלה מקצועיים, עזרה ראשונה, פיקוח, מקלחות ושירותים לרווחת המתרחצים. השירותים הללו מבטיחים רמת בטיחות גבוהה ומענה מקצועי לכל מצב חירום.

עונת החורף בחופי הרצליה, החל מיום רביעי, 22.10.25  יפעלו 3 תחנות חורף: חוף הכוכבים (איתן) – עד ה – 30.11.25. חוף אכדיה צפון וחוף השרון – יפעלו עד פתיחת עונת הרחצה 2026.

העירייה מדגישה בכל הזדמנות כי רחצה ללא פיקוח מצילים אסורה ומסוכנת, וקוראת לציבור להקפיד על הנחיות הבטיחות. זהו עיקרון מנחה בכל החלטות העירייה בנוגע לתפעול החופים.

מגמת הרחבת השירותים בחופי הרצליה

סגנית ראש העיר, דנה אורן ינאי, הביעה שביעות רצון מההחלטה: "אנו שמחים שהשירות לציבור ממשיך להתקדם עם חוף הכוכבים שפתוח עוד חודש נוסף להנאת כולנו". היא הדגישה את המקצועיות של הצוותים: "את החוף נפעיל באמצעות צוות המצילים המקצועי וצוותי תפעול החופים, שממשיכים בעשייה המקצועית והקשה למען המתרחצים והמטיילים".

התפעול המקצועי כולל שיתוף פעולה הדוק עם רשות החופים ומינהל התפעול העירוני. העירייה משקיעה משאבים רבים בטיפוח החופים ובשמירה על רמת הבטיחות הגבוהה.

החלטה זו היא חלק ממגמה רחבה יותר של העירייה להרחיב את השירותים החופיים. חופי הרצליה זוכים להכרה בינלאומית, כפי שמעיד קבלת "הדגל הכחול" לחופי העיר ולמרינה. הדגל הכחול הוא הכרה עולמית באיכות המים, הניקיון והבטיחות. העירייה ממשיכה בהשקעות טכנולוגיות ובהגדלת התדירות של פעולות הניקיון והטיפוח. מידע נוסף על חופי הרצליה זמין באתר העירייה.

תושבי הרצליה בעלי תו חניה זכאים ל-4 שעות חניה חינם בכל חניוני החוף העירוניים. ההטבה תקפה לכל השנה ומכסה גם את כל חניוני החוף: זבולון דרום, זבולון צפון, מרינה, העוגן וחניון על שם חיים פלד הסמוך לחוף אכדיה דרום. לאחר ארבע השעות החינמיות, תושבים זכאים להנחה של 50% ממחיר החניה הרגיל. ההטבה נועדה להקל על התושבים ולעודד ביקורים בחופי העיר. למימוש ההטבה יש להציג תו חניה תקף של העירייה.

• מידע נוסף על חופי הרצליה זמין באתר העירייה: https://www.herzliya.muni.il/beach

The post מזג האוויר החם מביא לפתיחת חוף רחצה נוסף בהרצליה עד סוף נובמבר appeared first on הרצליה היום.

הכריש הענק מסוג פטיש, שאורכו נאמד בכשלושה מטרים, נצפה במימי המרינה כאשר צוותי פיקוח של העירייה ליוו אותו בסירות עד שפנה לעמקי הים. למרות הנוכחות של הכריש, חופי הרצליה נשארים פתוחים לרחצה בשלב זה. נכון לעכשיו נראה כי הכריש פנה לכיוון מערב, אל עומק הים.

זוהי תצפית נדירה ביותר, שכן בחמישה עשר השנים האחרונות לא נצפו כרישי פטיש כמעט בכלל בחופי ישראל. כריש הפטיש (פטישן תמים חרטום) מוגדר ברשימה האדומה של ה-IUCN (האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע) בסכנת הכחדה קריטית בים התיכון.

צוותי הפיקוח מדווחים כי בשלב זה הכריש נראה כי פנה לכיוון מערב, אל עומק הים. צילום וידאו: דוברות העירייה 

תופעת הכרישים בעונה זו

תופעת הופעת כרישים בעונת החורף והאביב היא תופעה די נפוצה, כאשר המים מתקררים והכרישים מתקרבים לחופים. השבועות האחרונים התאפיינו בתצפיות כרישים במספר חופים לאורך הארץ – בבת-ים נסגרו החופים לאחר תצפית כריש , גם בעתלית נצפו כרישים , ולפני כמה חודשים התרחש מקרה של תקיפת צוללן בחדרה.

מומחים מסבירים כי הכרישים מגיעים בעיקר לאזורים בהם המים חמים יותר, כמו אזור הארובות והמוצא של מי הקירור החמים מתחנות הכוח. הסוגים הנפוצים ביותר בחופי ישראל הם כרישי העפרורי והסנפירתן – כרישים גדולים אך רגועים יחסית.

אמצעי הבטיחות בהרצליה

עיריית הרצליה נוקטת אמצעי זהירות מוגברים בעקבות האירועים האחרונים. המצילים בחופי הרצליה וצוותי רשות החופים בעיר הונחו להגביר כוננות ולבצע סריקות על מנת לוודא רחצה בטוחה.

ראש העיר הרצליה, יריב פישר, הדגיש בעבר: "אנחנו מבקשים מציבור המתרחצות והמתרחצים להיות קשובים להנחיות המצילים, להגביר ערנות, ובמקרה של חשש – לצאת מהמים וליידע את המצילים במקום באופן מידי".

הנחיות בטיחות למתרחצים

מומחים מדגישים כי תקיפות כרישים בישראל הן תופעה נדירה ביותר, ועד לאחרונה לא תועדה בישראל תקיפה של מתרחץ במים רדודים. עם זאת, יש לנקוט באמצעי זהירות בסיסיים:

• להישמע להוראות המצילים
• להגביר ערנות בים
• במקרה של חשש – לצאת מהמים וליידע את המצילים
• אם נצפה כריש – אל להתקרב, לדווח למציל ולצאת מהמים
• במקרה של תצפית כריש ותיעוד יש לדווח למוקד רשות הטבע והגנים 3639*.

חשיבות השמירה על הכרישים

כרישים הם ערכי טבע מוגנים על פי חוק ישראלי, והפגיעה בהם אסורה. הם מהווים טורפי העל בים ובמערכת אקולוגית בריאה יש מקום חשוב מאוד לכרישים. אם כריש נתפס ברשת או בחכה יש לשחרר אותו מיידית חזרה לים.

The post צפו בתצפית נדירה: כריש פטיש ענק במימי מרינה הרצליה appeared first on הרצליה היום.

הערב יחשוף את עקרונות התכנית האקלימית העירונית ויציע דרכים פרקטיות למעורבות קהילתית, כדי לקדם קיימות והתמודדות עם שינויי אקלים ברמה המקומית.

האירוע מציב את נושא האקלים בראש סדר היום העירוני ומזמין את הקהילה לקחת חלק פעיל בעיצוב העתיד הסביבתי של העיר, ומהווה נקודת פתיחה לדיאלוג בין העירייה לתושבים בנושא שינויי האקלים והתמודדות מקומית עימם.

מה קורה ומתי (יום חמישי 4.9.2025)

• 17:30 – “לגלות, להשפיע ולעצב”: תערוכת פרויקטים אקלימיים עירוניים וסדנאות אינטראקטיביות במרכז מטאור, נתן אלתרמן 31, הרצליה; הכניסה חופשית בהרשמה מוקדמת.
• 18:15 – הצגת התכנית האקלימית העירונית בהובלת ראש העיר ושיחה עם שרון וכסלר, חזאית כאן 11, שתעסוק באקלים ובמזג האוויר מנקודת מבט תקשורתית וציבורית.

איפה נרשמים ומי קהל היעד

• ההשתתפות היא ללא עלות אך מחייבת הרשמה מראש; האירוע מיועד לתושבות ותושבים המבקשים להשפיע על מדיניות האקלים העירונית ולהכיר מיזמים מקומיים.
• מרכז הקיימות “מטאור” שוכן ברח’ נתן אלתרמן 31 בהרצליה, אתר המשמש גם לפעילויות עירוניות קהילתיות נוספות על גגו ובמרחביו.

הזמנה להשפיע

לפני האירוע התושבות  והתושבים בעיר מוזמנים למלא סקר עמדות קצר של העירייה, שמטרתו לחדד את מדיניות ותוכניות העבודה בהתאם להשקפות הציבור; המשוב יתרום לעיצוב מדיניות מבוססת-שיתוף.

הפנייה של העירייה לתושבים: "אנו מזמינים אתכם להכיר את הנושא, לשאול שאלות ולהציע הצעות באירוע השקה "תכנית האקלים העירונית" . ורגע לפני, אנו מזמינים אתכם להשתתף בסקר קצר שיסייע לנו להבין את עמדות הציבור, רמת המודעות והציפיות מהמדיניות הציבורית בתחום. המשוב שלכם חשוב לנו ויתרום לעיצוב מדיניות מושכלת ומבוססת שיתוף."

העירייה מכירה בכך שמשבר האקלים משפיע על חיי היומיום – מהתחושה שהקיץ חם יותר ועד לבלבול בעונות השנה – ולכן מציעה גישה שיתופית בבניית מדיניות אקלימית עירונית. המהלך המקורי של העירייה לבקש את דעת התושבים באמצעות סקר עמדות לפני האירוע מדגיש את הרצון לבסס את תכנית האקלים על צרכים וציפיות אמיתיים של הקהילה. זהו צעד משמעותי לקראת מדיניות מבוססת-שיתוף שיכולה להניב תוצאות מעשיות וברות קיימא.

• להרשמה ופרטים נוספים: מרכז הקיימות מטאור, רח’ נתן אלתרמן 31, הרצליה; herzliya.muni.il/events/9482
• לפרטים נוספים ניתן לפנות במייל אל: orina@herzliya.muni.il

The post “לעצב את האקלים”: אירוע קהילתי במרכז מטאור ב־4.9 עם הצגת התכנית העירונית appeared first on הרצליה היום.

האירוע מתקיים בעשרות מוקדים ברחבי הארץ ומלווה בקריאה לרשויות המקומיות ולממשלה לקדם חקיקה ואכיפה שימנעו שימוש בפלסטיק חד־פעמי במרחב החוף והנחל. בהרצליה יפעלו שלושה מוקדים כדי לאפשר השתתפות רחבה של תושבים מכל חלקי העיר. השנה צפויים לקחת חלק אלפי מתנדבות ומתנדבים בעשרות חופים ונחלים ברחבי הארץ, אין ספק כי מדובר בפעילות סביבתית משמעותית וחווייתית לרגל השנה החדשה.

מה קורה ומתי

• מועד: שישי, 12.9.2025
• מוקדי הפעילות בהרצליה:
• חוף סידני עלי (08:00 – 11:00)
• חוף הצוק (08:00 – 11:00)
• נחל גליל־ים (שעות: 12:00–14:00)
• השתתפות: ללא תשלום, בהרשמה מראש
• הרשמה: בדף האירוע של עמותת צלול – בטופס בוחרים “הרצליה נחל גליל ים” או את המוקד הרצוי בהרצליה

למי זה מתאים

ההשתתפות פתוחה לכולם: משפחות, יחידים, תלמידים, קבוצות נוער, בתי ספר, תנועות וארגונים מהמגזר העסקי. אין צורך בניסיון קודם – רק רצון טוב ושעתיים פנויות בשישי בצהריים.

למה זה חשוב דווקא עכשיו

פסולת חד־פעמית היא המרכיב המרכזי בלכלוך החופים והנחלים. היא מתפרקת למיקרו־פלסטיק, פוגעת בבעלי חיים ימיים, בזיהום המים ובבריאות הציבור. ימי ניקיון קהילתיים מספקים השפעה מיידית, מחזקים אחריות אזרחית ומעודדים מעבר לכלים רב־פעמיים בשגרה.

איך נרשמים ומה מביאים

• נרשמים מראש בדף האירוע של צלול ובוחרים את מוקד הרצליה המתאים.
• מגיעים בזמן עם כובע, מים, קרם הגנה וביגוד ונעליים נוחים.
• מומלץ להביא כפפות עבודה רב־פעמיות ובקבוק רב־שימושי.
• ציוד ניקוי בסיסי יסופק במקום בכפוף לזמינות.
• ילדים בליווי מבוגר.

בטיחות והתנהלות בשטח

• שמירה על מרחק בטוח מהמים ומאזורים חלקים.
• הימנעות מהרמת פריטים חדים/מסוכנים – מדווחים למארגנים.
• מיון פסולת לשקיות ייעודיות ככל האפשר.
• מסיימים נקי: מה שמגיע – חוזר הביתה.

על עמותת צלול

עמותת צלול היא ארגון סביבה ציבורי הפועל מאז תחילת שנות ה־2000 להגנת הים, החופים ומקורות המים של ישראל. פעילותה משלבת קהילה, חינוך, מחקר וקידום מדיניות: מאבקים להפחתת פלסטיק חד־פעמי, טיפול בזיהומי ים ונחלים, קידום חקיקה ואכיפה, וייזום ימי ניקיון המוניים עם מתנדבים ואשכולות קהילתיים ברחבי הארץ.

נתראה בשטח. ביחד יהיה פה צלול!

• מידע נוסף על אירוע נקיון החופים באתר עמותת צלול.

The post יום ניקיון החופים הגדול חוזר: עמותת צלול קוראת להרשם ולהצטרף ליום הפעילות בהרצליה appeared first on הרצליה היום.

בשעות הבוקר המוקדמות, פעלו יד ביד צוותי עיריית הרצליה, היחידה הסביבתית והחברה להגנת הטבע במשימה עדינה ומשמעותית: להציל חיות בר מהמתחם ולהעבירן למקום מוגן. המבצע, שבוצע לאחר הכנות יסודיות וקבלת היתר רשמי מרשות הטבע והגנים, הוביל לחילוץ מוצלח של זיקיות רבות שמצאו בית חדש בתל מיכל, אתר הטבע המקסים שליד מרינה הרצליה.

"הרצליה התברכה במינים רבים של חיות בר נפלאות שחיות בינינו ועלינו להגן ולשמור עליהן", חולק איתנו יריב פישר, ראש עיר הרצליה. המסר שלו ברור: "בכל פרויקט בנייה והתחדשות עירונית, העירייה מחייבת את הקבלנים לבצע פינוי יזום של בעלי החיים ולהבטיח את שלומם." זו לא רק הצהרת כוונות – זו מדיניות עבודה מחייבת שאושרה בעירייה כשנה שעברה.

מדיניות פורצת דרך במרחב הישראלי

הרצליה נחשבת לאחת הערים הבודדות בישראל שמובילות מדיניות מקיפה ומסודרת לפינוי והגנה על בעלי חיים באזורי פיתוח. המדיניות כוללת מספר שלבים חיוניים: תחילה נערך סקר היתכנות יסודי לזיהוי החיות החיות במתחם, לאחר מכן מתקבלים ההיתרים הנדרשים מרשות הטבע והגנים, ולבסוף מתבצע הפינוי המתוזמן בזהירות רבה.

יעל זילברשטיין-ברזידה, מנהלת היחידה לטבע עירוני בחברה להגנת הטבע, מסבירה את הפילוסופיה מאחורי הפעולה: "פינוי בעלי חיים מתבצע כמוצא אחרון, לאחר שנבדקו כל האפשרויות לשמור עליהן במקומן במסגרת התכנון. המטרה שלנו היא למתן את השפעת הפיתוח על המערכת הטבעית ועל עולם החי."

הפעילות הזו מהווה חלק ממאמץ רחב יותר שהחברה להגנת הטבע מקיימת בסביבה העירונית, במטרה להגן על החיות הפגיעות לפני עליית כלים כבדים לשטח.

תל מיכל: בית חדש מושלם

הזיקיות שחולצו מהמתחם מצאו מחסה בתל מיכל, אתר טבע עירוני מיוחד הממוקם מעל מרינה הרצליה. המקום הזה הוא לא רק יעד שחרור מתאים מבחינה אקולוגית – הוא מהווה דוגמה מושלמת לשילוב בין שימור טבע לחוויית פנאי משפחתית.

תל מיכל מציע שביל הליכה קצר של כקילומטר אחד, המתאים לכל בני המשפחה. הוא כולל צמחיית חולות אופיינית, נקודות תצפית מרהיבות אל הים והמרינה, ובחורף אפילו שלולית עונתית קטנה שמוסיפה קסם מיוחד למקום. עבור הזיקיות החדשות, זהו בית גידול אידיאלי שיאפשר להן להמשיך לחיות בבטחה.

מהפכה ירוקה ברשויות המקומיות

היוזמה של הרצליה יוצרת תקדים חשוב במרחב הישראלי. במקום לפתח תחילה ולחשוב אחר כך על ההשלכות הסביבתיות, העירייה הפכה את שמירת הטבע לחלק אינטגרלי מתהליך התכנון. זה משתלב במגמה רחבה של עירוניות מקיימת והפחתת העומס האקולוגי של פיתוח מואץ.

הפעילות הזו היא חלק ממאמץ כללי שהחברה להגנת הטבע עושה בסביבה העירונית, שמטרתו למתן את השפעת הפיתוח על המערכת הטבעית ועל עולם החי. חילוץ חיות בר מוגנות מתבצע כאמור כמוצא אחרון על מנת להגן עליהן מכליה לפני עליית כלים כבדים על השטח, בהתאם לחוק להגנת חיות הבר וחוק צער בעלי חיים. נמשיך לפעול להגנתם ככל שנידרש". יעל זילברשטיין-ברזידה, מנהלת היחידה לטבע עירוני בחברה להגנת הטבע

ארגונים אזרחיים קוראים לרשויות נוספות לאמץ מדיניות דומה לזאת של הרצליה. התהליך מראה שאפשר לשלב בין פיתוח כלכלי נחוץ לבין אחריות סביבתית אמיתית – וכשזה מתבצע נכון, כולם מרוויחים.

הסיפור של זיקיות גליל ים ג' הוא בסופו של דבר סיפור על בחירה חברתית חכמה: לפתח כן, אבל בצורה שמכבדת את המארג העדין של החיים שסביבנו. בעידן שבו פיתוח מהיר הוא צורך, הרצליה מראה שאפשר לעשות זאת מתוך אהבה ואחריות לטבע – ולהפוך את זה למודל לכולם.

עקרונות המדיניות בפועל

• סקר אקולוגי מקדים – בדיקה יסודית של נוכחות חיות בר לפני כל פרויקט
• היתרים רשמיים – תיאום מלא עם רשות הטבע והגנים
• תזמון מדויק – פינוי מתואם כשבועיים לפני תחילת עבודות ההריסה
• דיווח שקוף – מעקב אחר המינים והכמויות שהועתקו
• העדפת שימור – פינוי רק כשלא ניתן לשמור על החיות במקומן

The post רגע לפני הטרקטורים: חיות בר חולצו לקראת בנייה חדשה בגליל ים ג' appeared first on הרצליה היום.

הטבע העירוני בישראל עובר תמורות דרמטיות. פיתוח עירוני מואץ, התחדשות שכונות ופרויקטי בנייה ענקיים מציבים את בעלי החיים העירוניים בסכנה קיומית. מכאן נולד הצורך בקורס מיוחד מסוגו – קורס שמכשיר אזרחים להכיר, להבין ולהציל את בעלי החיים שחולקים איתנו את המרחב העירוני.

הקורס מיועד לכל אוהבי הטבע, אך גם לאנשי מקצוע שבאים במגע עם הטבע העירוני כחלק מעבודתם. עובדי מחלקות גינון ופיתוח נוף, מתכננים, אדריכלי נוף ואנשי תכנון עירוני – כולם יכולים להפיק תועלת מהידע הנרכש.

הסמכות מקצועית בתחום מתפתח

הקורס מקנה הסמכות ייחודיות בתחום הצומח. בשנת 2022 עיריית הרצליה יזמה תקנה חדשנית לפיה יזמים יקבלו היתרי בניה רק לאחר קבלת אישור ממחלקת תכנון בר קיימא שבעלי החיים מוגנים או מפונים. מהלך זה, שערים נוספות מתכננות לאמץ, פותח שוק עבודה חדש לבוגרי הקורס.

בוגרי/ות הקורס יוכלו:

• לקחת חלק בפרויקטי פינוי בעלי חיים ממתחמי התחדשות עירונית
• לענות על פניות תושבים דרך מוקד עירוני או קהילתי
• לזהות מתי נדרשת מעורבות של רשויות מוסמכות
• לפעול כגורם מקצועי בשיתוף עם הרשויות

מסלול לימודים מקיף ומגוון

המסלול המלא כולל 10 מפגשים, מהם לפחות 3 סיורים והתנסויות שטח. הקורס משלב כלים פרקטיים עם הכרות מעמיקה של עולם הטבע העירוני. תכנית הלימודים כוללת:

• אקולוגיה עירונית – הבנת המערכות הטבעיות בעיר
• הכרת בעלי חיים עירוניים – מקיפודים ועד עטלפים
• קשר הטבע והתחדשות העירונית – מהתכנית ועד ההריסה
• כלים פרקטיים לחילוץ והצלה – טכניקות מעשיות למצבי חירום
• ביקור במרפאה לחיות בר – מבט מאחורי הקלעים
• חוקים להגנה על בעלי חיים וסביבה – המסגרת המשפטית
• פגישה עם מומחים ופעילים סביבתיים – למידה מהניסיון

צוות מרצים מהשורה הראשונה

הקורס מובל על ידי צוות מרצים ומומחים מהשורה הראשונה בתחום הטבע והסביבה:

• עו"ד חיה ארז – עו"ד וביולוגית המתמחה במשפט סביבה ותכנון ובנייה
• ד"ר דרור בן עמי – זואולוג ושימור טבע, חבר מועצת עיר הרצליה ויו"ר הועדה לאיכות הסביבה
• פרופ' ערן לוין – זואולוג מומחה לעטלפים מאוניברסיטת תל אביב
• אמיר בלבן – מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע
• ד"ר אריאלה רוזנצויג – וטרינרית בבית החולים לחיות בר של רמת גן ספארי

מועדי ומיקום הקורס

הקורס החדש יתחיל ב-5 בספטמבר 2024, בימי שישי בבוקר בין השעות 11:30-09:00. המפגשים מתקיימים בהרצליה, כאשר חלק מהסיורים יתקיימו בשעות הערב בהתאם לפעילות בעלי החיים.

הקורס מתאים לבני 18 ומעלה ושומר על קבוצה קטנה ואיכותית, מה שמבטיח למידה אישית ואיכותית.

מיזם קהילתי וחברתי

חשוב לציין כי הקהילה למען הטבע ומארגני הקורס לא מקבלים תשלום או תמיכה, ותורמים בהתנדבות מזמנם ומהידע שלהם. התשלום הנגבה מיועד כולו לכיסוי הוצאות הקורס בלבד.

הקהילה למען הטבע, שיזמה את הקורס, הייתה חלוצת הפרויקט הראשון לפינוי בעלי חיים בארץ ממתחם התחדשות עירונית בשכונת הגפן בהרצליה כבר בשנת 2019. הארגון יזם גם את "תו יזם ידיד הטבע" ופועל בכל הערוצים: חינוך והסברה, אקטיביזם עירוני, חילוץ וטיפול בחיות.

הקורס מציע הזדמנות ייחודית לתושבי הרצליה והסביבה להיות שותפים פעילים בשמירה על הטבע העירוני. במציאות שבה הפיתוח העירוני מאיים על בתי הגידול הטבעיים, הצורך באזרחים מודעים ומוכשרים הולך וגובר.

עבור אלה שמחפשים דרך להשפיע על סביבתם, לרכוש ידע מקצועי ולהיות חלק מקהילה פעילה – זוהי הזדמנות שלא תחזור במהרה.

• מידע נוסף ניתן למצוא באתר הקורס https://www.4nature.org.il/events/rescue-course

The post קורס הכרות, שמירה והצלת בעלי חיים עירוניים: שומרים על הטבע העירוני בהרצליה appeared first on הרצליה היום.

הרעיון נולד באופן מעורר השראה דווקא מהילדים: תלמידי בית הספר 'יצחק שמיר' בהרצליה, אשר במסגרת האקתון יזמי נשאלו כיצד ייראה המרחב הציבורי בעוד 20 שנה. החזון של הדור הצעיר הפך למציאות עכשווית בזכות שותפות עירונית רחבה והשקעה עירונית עמוקה.

מענה הוליסטי לכל צורך

"החוף השווה" אינו מסתפק ברף הבסיס של תקנות הנגישות הנהוגות בחופי ישראל, אלא מקים מודל חדשני למרחב טיפולי, תומך ומכיל:

• צוות ייעודי מעמותת 'בית על הים' מלווה כל מבקר ומסייע בהתאמות בשטח: החל מסיוע במעבר לכיסאות חוף מותאמים, דרך ליווי בטוח לתוך המים ועד התאמת המתקנים.
• הנגשה רגשית: הצוות מקצועי ורגיש במיוחד לנפגעי טראומה, יוצר תחושת ביטחון, קבלה ושייכות.
• מעטפת משפחתית: ליווי עבור ההורים והמשפחות בזמן הביקור, תמיכה רגשית-חברתית לכולם.
• מועדון גלישה שיקומית 'לב ים': מציע גלישה נגישה, ציוד מותאם לכל רמות הנגישות, וקבוצות גלישה מודרכות – שמשפרות תחושת הצלחה, מסוגלות וחיבור.

שעות הפעילות בחוף השווה: א'-ה' 10:00-18:00, ימי ו' 10:00-16:00 – ללא עלות, לאורך כל עונת הרחצה.

מרחב קהילתי עם שליחות

הפרויקט התאפשר בזכות שותפות בין עיריית הרצליה, רשות החופים, מחלקת הנגישות ומחלקת משאבי קהילה, עמותת "בית על הים" ומשרד הפנים. באירוע ההשקה נכחו ראש העיר יריב פישר, סגן ראש העיר עופר לוי, סגן יו"ר הכנסת סימון דוידסון, סגנית ראש העיר דנה אורן ינאי, יו"ר הוועד הפראלימפי משה מטלון ותלמידי בית הספר יוזמי המיזם.

"זו הגשמת חלום. השוויון הזה הוא בדיוק מה שנלחמנו עליו – כל ילד וילדה יכולים ליהנות בים. ההתרגשות של הילדים כשהם מבינים שיש להם בית על החוף, שהים באמת שייך גם להם – היא הניצחון האמיתי," ציין ראש העיר יריב פישר.

סגנית ראש העיר, דנה אורן-ינאי, הדגישה: "ההצלחה האמיתית תהיה, כשבכל רשות בארץ יהיה חוף שווה כזה."

מה מייחד את "החוף השווה"?

לצד ההנגשה הפיזית המצופה – שבילי גישה, מקלחות ושירותים מותאמים, חניות נכים, כסאות גלגלים מיוחדים – 'החוף השווה' מרחיב את המענה גם להנגשה רגשית וטיפולית. צוות נוכח לאורך כל היום ונותן מענה לאתגרים בלתי נראים – רצף אוטיסטי, טראומה נפשית, התמודדות משפחתית.

פיתוחים נוספים שניתן למצוא בחוף: לוח תקשורת חזותי למוגבלויות תקשורתיות, חלוקת צמידי זיהוי, מתחמי הצללה והפעלות מותאמות.

סגן יו״ר הכנסת ויו״ר ועדת המשנה לספורט, חה״כ סימון דוידסון: “אני עוסק בכל תחומי הספורט הישראלי, אבל זה פרויקט יוצא דופן. מיזם מרגש שפותח את הלב ומזכיר לנו כמה אנשים מיוחדים יש במדינה ואתם, ללא ספק, מהמיוחדים שבהם. אני גאה להיות שותף לדרך. שאפו גדול לראש העיר יריב פישר ולעמותת 'בית על הים' על היוזמה החשובה הזו.״

יוזמות נגישות בארץ – מה קיים ומה חסר?

לפי החוק, בכל רשות עם יותר מארבעה חופים לפחות חוף מוכרז אחד חייב להיות מונגש במלואו (חניות, שבילי גישה, שירותים, סככות צל, כסאות אמפיביים ועוד). רשימת חופים מונגשים בישראל מתפרסמת ע"י משרד הפנים, אך מרבית החופים מספקים רק את המענה הבסיסי: שביל עד למים, שירותים נגישים, חניה, ולעיתים כסא רחצה נגיש.

• בתל אביב, ראשון לציון, חיפה, אשקלון, נתניה – קיימים חופים עם הנגשה טובה יחסית, אך בלי מעטפת טיפולית, ליווי מקצועי ועומק חברתי כמו בהרצליה.
• בקיץ 2020 פרסמה עמותת 'נגישות ישראל' דו"ח ביקורת שחשף כי ברבים מהחופים שהוגדרו מונגשים בפועל יש ליקויים ניכרים, ואינם מספקים חוויה מלאה, רציפה ומאפשרת, במיוחד עבור אוכלוסיות עם פגיעות נפשיות, תקשורתיות ומורכבות.
• מיזם הגלישה השיקומית 'לב ים' בהרצליה יוצא דופן בישראל ומהווה השראה, ומיועד להתפתח לרשת חופים נגישה כלל-ארצית.

החזון: רשת חופים שוויוניים ונגישים

עילי פרבשטיין, מייסד ומנהל שותף, עמותת בית על הים: "החזון שלנו הוא להקים רשת חופים שוויוניים ונגישים באמת לאורך חופי ישראל, שיהיו פתוחים לכל אדם עם מוגבלות, צורך מיוחד או התמודדות עם טראומה – ולבני משפחותיהם. אנו מאמינים שלכל אדם מגיעה הזדמנות שווה ומשמעותית למצוא את מקומו בים, ולהרגיש בו בבית"

יוזמות דומות ברוח כזו – המשלבות מעטפת רגשית, חברתית ופיזית – עדיין אינן נפוצות בארץ, ולרוב עוסקות בנגישות טכנית בלבד.

• החוף השווה (אכדיה צפון), שעות הפעילות: א'-ה' 10:00-18:00, ימי ו' 10:00-16:00 – ללא עלות, לאורך כל עונת הרחצה.
• רשימת החופים המונגשים באתר משרד הפנים gov.il/he/pages/yam-negishim

The post 'החוף השווה' בהרצליה: מהפכה בשוויון ונגישות בחופי ישראל appeared first on הרצליה היום.

אירוע דרמטי התרחש השבוע בחוף אכדיה דרום בהרצליה, כאשר סירה עם ארבעה נוסעים איבדה שליטה בעקבות תקלה במנוע, והחלה להתקרב באופן מסוכן לסלעים ולמתרחצים. הסירה, שהייתה בדרכה למרינה במהלך שייט שיגרתי, נקלעה למצב קריטי שיכול היה להסתיים בטרגדיה.

המצב הסתבך כאשר סירת החילוץ של המרינה לא הצליחה להגיע לסירה התקולה עקב מיקומה הסוכן באזור שבירת הגלים. אזור זה מציב סכנה גם לכלי השיט המגיעים לחלץ, מה שהפך את המשימה למורכבת יותר.

מצילים במהלך החילוץ

עומרי אלבז, מנהל תחנה בחוף אכדיה דרום, הבחין באירוע במהירות והפעיל מיד את צוות המצילים. צחי סולן ושגיב כחלון, מצילים מנוסים של חופי אכדיה, יצאו עם אופנוע ים לביצוע החילוץ.

השניים הגיעו במהירות לסירה התקולה, קשרו אותה לאופנוע הים ומשכו אותה למרחק בטוח מהסלעים והמתרחצים. לאחר מכן, הם העבירו את הסירה לטיפולה של סירת החילוץ של המרינה, שלקחה את הנוסעים לעגינה בטוחה.

"אנחנו מרגישים שליחות וגאווה על שהצלחנו למנוע פגיעה בבטיחות המתרחצים ובנוסעי הסירה. בזכות עבודת צוות ומקצועיות פעלנו במהירות והחזרנו את הסירה לחוף מבטחים." המצילים צחי סולן ושגיב כחלון

האירוע מזכיר את חשיבות הזהירות בפעילות ימית ואת הצורך בשמירה על כלי השיט במצב תקין.  המקרה גם הדגים בבירור את הצורך בתיאום מוקדם בין גורמי החילוץ השונים ואת החשיבות של הכשרה מקצועית רציפה למצילים. בזכות ניסיונם הרב של המצילים, הפעולה נעשתה במהירות ובקור רוח, בזכות עירנותם של מצילי חופי אכדיה, הסיפור הסתיים בסוף טוב.

לאחרונה גם הודיעה העירייה כי לאורך כל חודש יולי, פעילות שירותי ההצלה והרחצה בחוף אכדיה דרום תתאריך בשעה נוספת. התושבים יוכלו ליהנות משעה נוספת, עד השעה 19:45, של רחצה בטוחה בים – ממש עד השקיעה, בחוף מרכזי ונגיש בעיר.

ההחלטה על הארכת שעות הרחצה מגיעה בעיתוי מושלם – בדיוק כאשר חופי הרצליה חווים עומס גבוה של מבקרים בעונת הקיץ. השעה הנוספת תאפשר לתושבים ולמבקרים ליהנות מהחוף גם בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כאשר החום מתמתן והשמש מתחילה לשקוע.

The post מצילי הרצליה בפעולה: חילוץ מוצלח של סירה שאיבדה שליטה appeared first on הרצליה היום.